תחזיקו חזק: העגורנים באתרי הבנייה בישראל מיושנים ולא מתוחזקים כראוי

לפי נתונים שהתפרסמו בכנס שערך משרד העבודה, כל עגורן חמישי בישראל הוא בן 40 שנה ומעלה וחלק גדול מהם לא מתוחזק לפי הוראות היצרן • בין 2010-2017 קרסו בישראל שני עגורנים בשנה בממוצע • אחת מהסיבות המרכזיות לקריסת עגורנים היא תחזוקה לא מספקת

התרסקות מנוף על רכב/ צילום: עמי קאופמן
התרסקות מנוף על רכב/ צילום: עמי קאופמן

אין כמעט יום שאנחנו לא עוברים ליד אתר בנייה שמתרומם ממנו עגורן (סוג של מנוף) ענק. נתונים שהוצגו בכנס בטיחות של עגורני צריח, שקיים משרד העבודה בחודש שעבר, מעלים תמונת מצב מדאיגה לגבי מצבם ואופן הפעלתם. מהמספרים שהוצגו עולה כי בישראל קיימים 2,323 עגורנים. גילם של 59% מהם עולה על 20 שנה, כשכל עגורן חמישי במדינה הוא בן 40 שנה ומעלה. 54 מהעגורנים שמופעלים בישראל הם בני 50 שנה ומעלה. עוד נמצא כי בבדיקות שערך המשרד עולה כי למרות גילם של רבים מהעגורנים, חלק גדול מהם לא מתוחזקים לפי הוראות היצרן.

בין היתר הוצגו נתונים לפיהם בין 2010 ל-2017 קרסו שני עגורנים בממוצע בכל שנה. במסמך סיכום הכנס שכתב מנהל תחום בטיחות בכלים טעוני בדיקה דוד נגר נכתב כי מחקרים שנעשו בישראל ובעולם מצאו כי כ-40% מנפילות עגורנים התרחשו במזג אוויר סוער, וכ-35% מנפילות העגורנים נגרמו עקב כשלים טכניים הקשורים למצב התחזוקתי של העגורן".

59% מהעגורנים בישראל בני 20 שנה ומעלה
 59% מהעגורנים בישראל בני 20 שנה ומעלה

בדיקה שנערכה למציאת הגורמים שהביאו לקריסת עגורנים בישראל בין 2010 ל-2017 העלתה כי מתוך 13 מקרים, בחמישה סיבת הקריסה הייתה כשל טכני ואילו בארבעה מקרים אחרים גורם הקריסה היה מזג האוויר. "היקף השימוש בעגורני צריח באתרי בנייה עלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, ונכון להיום מוצבים כ-1,800 עגורנים בכל רגע נתון בישראל. מניתוח עומק של התאונות בהם התמוטטו עגורני צריח, עולה תמונה עגומה של קריסת שני עגורנים בשנה במדינה. הנתון הינו חמור. לצערי זה עניין סטטיסטי לחלוטין שעגורן כזה שנופל בשטח אורבני יפגע חלילה במבנה מיושב, בית ספר, אוטובוס וכדומה", אמר לנו השבוע ארז מימון שכיהן עד לאחרונה כראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה.

משיחה שקיימנו עם גורם שנכח בכנס עולה כי גם הנהלים להצבת עגורנים לא מעוגנים כהלכה, דבר שגם מוצא ביטוי בהסברים של דוד נגר: "הוצגה טיוטת נוהל הכנת תיק התקנת עגורן צריח, שהוכנה בסיוע מכון התקנים. מטרת הנוהל היא להכין תיק אשר יכיל את כל האישורים הנדרשים בתהליך הקמת העגורן משלב קבלת היתר הבנייה".

באופן אבסורדי בישראל יש כיום רק עשרה בוחני עגורנים מוסמכים. לפי הדרישות כל עגורן חייב לעבור פעמיים בשנה בדיקה של בוחן, כאשר לפי הנתונים שהוצגו בכנס ישנם מעל 2,300 עגורנים בישראל. לפי גורם בתחום, גם אם לוקחים בחשבון שלא נעשה שימוש בכולם בכל רגע נתון, עדיין מדובר במספר בדיקות עצום למול מספרם הנמוך של הבוחנים. "המשמעות ברורה. בחלק מהמקרים לא מתבצעות בדיקות, ולעיתים פשוט מחפפים", מסכם אותו גורם. 

ראובן בן שמעון מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה נמסר כי "האסון הבא בתחום המנופים והעגורנים הוא רק עניין של זמן והכתובת על הקיר באותיות קידוש לבנה, הנתונים מעידים כי במדינת ישראל הרווחים של הקבלנים קודמים לחי אדם ולמה לקבלנים להשקיע כסף בציוד חדיש ובתחזוקה כשמשרד העבודה והרווחה מאפשרים לכך ש 40 אחוז מעגורני הצריח במדינת ישראל גילם מעל 30 שנה ולא תמיד מתוחזקים כמו שצריך- חוסר אכיפה ופיקוח גורמים לכך שעיקר התאונות נובעות מכשלים טכניים בגלל העדר קיום תחזוקה ושגרת בדיקות לעגורנים ולציוד, החקיקה הקיימת מיושנת ולא מתאימה לעולם המודרני ולבנייה המואצת בישראל, רשויות מקומיות אינן מעורבות ואין לוקחות אחריות על הנעשה בשטחן למרות חובתן החוקית".

בן שמעון מבקש לנקוט מספר פעולות על מנת למנוע את התאונה הבאה "הגבלת גיל העגורנים ל-25 שנה כפי שנהוג במדינת ניו יורק ,הכנסת טכנולוגיות חדשות (מערכות התראה לעבודה במזג אוויר סוער והפסקה אוטומטית של פעולת העגורן בתנאי סערה) , חובת התקנת מצלמות בתא מפעיל מנוף), הגברת הפיקוח האכיפה והענישה על הקבלנים וחברות תחזוקת המנופים ואילוצם לתחזק את העגורנים על מנת לפגוע פגיעה בנפש וקריסות של מנופים ועגורנים".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988