שוק המט"ח במתח: "אי הוודאות הפוליטית תורמת להתחזקות הדולר"

הדולר איבד היום 0.24% מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.708 שקלים; האירו עלה 0.45% ושערו היציג נקבע על 4.235 שקלים • לדברי מנכ"ל פריקו, "אי הוודאות הפוליטית, ובזירה הגלובלית החשש מפרישה לא מוסדרת של בריטניה מהאיחוד האירופי, תורמים להתחזקות הדולר בעולם" • סקירת המט"ח היומית של "גלובס"

1 מכל 10 ישראלים מחזיק בארנק 500 שקל ומעלה / צילום: Shutterstock
1 מכל 10 ישראלים מחזיק בארנק 500 שקל ומעלה / צילום: Shutterstock

בהמשך לפרסום נתוני הצמיחה החלשים של המשק לרבעון השלישי של השנה, המסחר בשוק המט"ח מתנהל היום (ב') ברקע לחוסר הוודאות בזירה הפוליטית בצל התפטרותו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בשבוע שעבר, ומנגד ההתייצבות של שרי מפלגת הבית היהודי לימינו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

אתמול פורסמו נתוני צמיחה חלשים למשק המקומי, כאשר התוצר המקומי הגולמי עלה ברבעון השלישי של השנה ב-2.3% בחישוב שנתי.  מדובר בנתון נמוך מתחזיות הכלכלנים לרבעון שנעו בין 2.5% ל-3%.

הדולר  איבד היום 0.24% מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.708 שקלים, ואילו האירו  עלה 0.45% ושערו היציג נקבע על 4.235 שקלים.

מדד הדולר אינדקס (DXY) נסחר ללא שינוי; האירו נסחר ללא שינוי מול הדולר; ואילו הליש"ט הבריטית עברה מעלייה של 0.3% לירידה של 0.2% מול הדולר, בצל חסרת המתח סביב הברקזיט.

תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה, הודיעה בנאום היום בצהריים כי היא נחושה להעביר את העסקה שגובשה מול בריסל למרות התפטרותם של 7 שרים מממשלתה, שלא רצו להיות חתומים על ההסכם.

לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו: "אי הוודאות הפוליטית, ובזירה הגלובלית החשש מפרישה לא מוסדרת של ביטניה מהאיחוד האירופי, תורמים להתחזקות הדולר בעולם. החיפוש אחר אי מבטחים בצל ירידות השערים בענפי ההיי-טק גורר לתנועת משקיעים ממניות צמיחה למניות ערך ולביקוש לאג"ח דולרי. תשואת האג"ח הדולרי יורדת לכדי 3.06%. להערכתנו, פיחות השקל בזירה המקומית נותר מוגבל שכן חברות ממשיכות למכור דולרים עם הפיחות אל עבר 3.725 שקלים - רמת השיא שנרשמה במהלך הפיחות האחרונים. מוכרים רבים מבקשים להמיר ברמות קיצון שמעבר לרמת ה-3.76 שקלים, מהלך הבולם בשלב הנוכחי פיחות משמעותי".

לדברי אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש: "הכוחות לפיחות השקל ביחס לסל המטבעות צפויים להמשיך ולגבור. מלבד ההשפעה לפיחות השקל שנובעת מעלייה בגירעון המסחרי קרו עוד כמה אירועים שעשויים להשפיע על שע"ח. כך למשל, בנק ישראל הודיע על הפסקת רכישות הדולרים לצורך נטרול השפעת הגז. רכישות אלו היוו כשליש מסך רכישות המט"ח של בנק ישראל בשנים 2013-2018".

נזכיר כי לפי המחקר שפרסם בנק ישראל בחודש יולי, סך רכישות המט"ח גרמו לפיחות השקל של כ-4%-6% מדי שנה בשנים אלו. "לפיכך", כותב ז'בזינסקי, "ניתן לייחס לרכישות בגין הגז, שהכמות שלהן אומנם ידוע מראש אך עיתוי הרכישות עצמן לא היה ידוע בשוק, השפעה של כ-1%-2% על שערו של השקל מדי שנה או השפעה מצטבר של כ-5%-10% בתקופה זו".

"הירידה החדה במחירי הנפט אמורה לתמוך בשערו של השקל", המשיך זבז'ינסקי. "ישראל יבאה דלק בשנה האחרונה בסכום של כ-10 מיליארד דולר. ירידה פרמננטית במחיר הנפט של כ-20% עשויה להקטין ביקוש למט"ח בכ-2 מיליארד דולר בשנה. לעומת זאת, לאחרונה עלתה עלות הגידור מפני ייסוף השקל ביחס לדולר לרמות שלא נראו כאן בשנים האחרונות בגלל העלייה ב-Basis Swap. מצד אחד, עלייה ב-Basis יכולה להעיד על ביקוש לדולרים במערכת הבנקאית (התחזקות הדולר). במקביל, התייקרות הגידור עשויה להניע את המוסדיים מלהשקיע בחו"ל ולהקטין ביקוש לדולר (היחלשות הדולר). בפועל הקשר בין Basis Swap לשער החליפין של השקל הנו שלילי. עלייה ב-Basis (עלייה לכיוון שלילי) בדרך כלל קורת יחד עם פיחות השקל, כפי שהיה בשנים האחרונות".

"אנחנו מעריכים כי הסבירות לפיחות השקל גבוהה יותר מההסתברות לייסוף", כתב ז'בזינסקי. "ראשית, בגלל שלהערכתנו מתפתחת האטה בכלכלה הישראלית שבדרך כלל לוחצת להיחלשות המטבע; שנית, בגלל שהציפיות לעליית ריבית שהתחזקו לאחרונה, כפי שבא לידי ביטוי בעליית תלילות העקום השקלי בחלק הקצר שלו, לא בטוח שיתממשו. בשורה תחתונה", מסכם ז'בזינסקי, "הסיכוי להמשך פיחות השקל גבוה יותר מהסיכוי לייסוף".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988