גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגמת ההתנערות מישראל צוברת תנופה מסוכנת

החרם שהטילה השבוע Airbnb על ההתנחלויות מבשר התרחבות והאצה של תהליך המחאה באמצעות החרמה של ישראל. אין עוד מנוס מלהודות שמן ההתרחבות הזו בוקעים צלילי המאבק נגד האפרטהייד לפני 30 שנה ויותר ● הטור של יואב קרני

הפגנת הזדהות עם עזה בניו יורק / צילום: Gettyimages ישראל
הפגנת הזדהות עם עזה בניו יורק / צילום: Gettyimages ישראל

האיתות מ-Airbnb ראוי לקצת יותר מיריב-לויניזם. בשעה שישראל מתכוננת לפריימריז של מפלגות הימין (מה שמכונה "בחירות כלליות לכנסת"), מגמת ההתנערות מישראל צוברת תנופה מסוכנת. תנועת ההחרמה ומשיכת ההשקעות (BDS) מתקרבת לאיטה אל המיינסטרים.

התשובות המוכנות של ישראל לא יצלחו. אי אפשר עוד לפטור את ה-BDS באמירה "האנטישמים ההם". אין זאת אומרת שאין ביניהם אנטישמים; וחוד החנית של התנועה הזו מוסיף להיות מכוון אל ליבה של ישראל, לא אל מותניה ולא אל ברכיה ולא אל התנחלויותיה. אבל שורותיה מתרחבות והולכות, ומתחילה לעלות יפה מזימתו של הנער עומר ברגותי להביס את מדינת היהודים בשיטות המאבק נגד האפרטהייד.

מותר להתנחם בידיעה שישראל בקווי 67' היא, עדיין, דמוקרטיה פלורליסטית. מוטב לזכור שדרום אפריקה של האפרטהייד דיכאה גם דיסידנטים לבנים ביד ברזל.

אבל הניחומים אינם תחליף להכרה פרגמטית בשינוי ההדרגתי, המתרחש בדעת הקהל של הדמוקרטיות המערביות כלפי ישראל. אפשר לטעון במידה של רצינות שיש דמיון גובר בין המאבק נגד ישראל, בייחוד בקמפוסים של ארצות הברית, לבין התנועה הציבורית נגד האפרטהייד בארצות הברית באמצע שנות ה-80.

קרעו את המסכה

האפרטהייד נכנס אל תודעת העולם כניסה של ממש רק בשנות ה-60, לאחר משפט נלסון מנדלה וחבריו, ולאחר שממשלת המיעוט הלבן גורשה מחבר העמים הבריטי, ושלטונה בדרום מערב אפריקה (כיום נמיביה) הוכרז לא חוקי בעצרת האו"ם. סופרים ומשוררים מבני המיעוט הלבן קרעו את המסכה מעל פרצופו של האפרטהייד. מעברות הענק השחורות שליד ערי הלבנים התלקחו באמצע שנות ה-70, והעולם התוודע אל סווטו בעקבות המהומות.

ב-1977, מועצת הביטחון של האו"ם הטילה אמברגו צבאי על דרום אפריקה (שישראל הייתה המפירה הבולטת ביותר שלו). הלחץ להטיל עיצומים כלכליים גבר והלך. ממשלי רייגן ותאצ'ר התמהמהו, אבל תנועה לטובת סנקציות התפתחה במישור המקומי. בארצות הברית, ערים ואחר כך מדינות שלמות הצביעו לטובת חרם, משיכת השקעות וסנקציות. אוניברסיטאות גדולות וקטנות הצטרפו בזו אחר זו.

אוניברסיטאות אמריקאיות הן עסקים מסחריים לכל דבר. ביסוד כל אחת מהן עומדת קרן הקדשה: 38 מיליארד דולר בהרווארד, 26 מיליארד דולר בייל, 22 מיליארד דולר בפרינסטון ובסטנפורד (נתוני 2015). ההון הזה מושקע בהחזקות, המעניקות לאוניברסיטאות השפעה ניכרת על כיוונם של תאגידים מסחריים. לגדולי התאגידים לא הייתה ברירה אלא ליישר קו.

ממשל רייגן דחה מלכתחילה כל הצעה להטיל סנקציות. כשעלה לשלטון ב-1981, רייגן יזם היפוך דיפלומטי: מהלחץ הגובר של ימי ממשל קרטר אל מדיניות של "מעורבות בונה" (constructive engagement) עם משטר המיעוט הלבן.

לא היה שום דבר בונה במעורבות ההיא. הימים היו ימי השיא של המלחמה הקרה עם ברית המועצות, ודרום אפריקה נחשבה חיונית בהגנה על נתיבי השיט של המערב. למרבה העניין, מפלגתו של הנשיא פנתה נגדו. הסנאט היה אז בידי הרפובליקאים, וב-1986 נמצא בסנאט רוב עצום (89 נגד 4) לטובת חקיקה מקיפה נגד האפרטהייד.

הסנקציות הפיננסיות של ארצות הברית החישו את קץ האפרטהייד. לא עברו שלוש שנים, ומשטר המיעוט הלבן שחרר את אסיריו הפוליטיים, התיר את פעולתם של ארגוני האופוזיציה, והתחיל משא ומתן על התפרקותו. עשר שנים לאחר שתנועת ההחרמה בקמפוסים של ארצות הברית הגיעה אל שיאה, האפרטהייד הפוליטי נפח את נשמתו. מדינת הלאום האפריקנרית מתה.

בלי סנטימנטים ובלי נוסטלגיה

אין צורך להוציא גזרה שווה בין מהות האפרטהייד למהות הציונות כדי להכיר בדמיון הגובר בין הדינמיקות של בידוד דרום אפריקה בדמוקרטיות המערביות לבידוד ישראל. "איזה בידוד?", יקרא מר נתניהו, מה עם מסע הניצחון שלו באפריקה, ובהודו? מה עם ידידיו בהונגריה, בצ'כיה ובפולין? ומה עם טראמפ? ובכן, גם דרום אפריקה הצליחה להבקיע את המצור הדיפלומטי באמצעות בניית גשרים אל אפריקה. הם לא היו תחליף לדעת הקהל המערבית.

בחודש ינואר עומדות להצטרף חברות צעירות חדשות לבית הנבחרים. משותפת להן השקפת עולם רדיקלית בענייני מדינה וחברה. הן מבטאות שינוי היסטורי במפלגה הדמוקרטית, המייצגת פסיפס חסר תקדים של צבעים ושל זהויות. הן תומכות ב-BDS, או תמכו בו בזמן מן הזמנים, או ביקרו את ישראל בחריפות, או אפילו נטו לרעיון המדינה הדו-לאומית.

אין צורך להיבהל או להבהיל. הקרקע אינה נשמטת מתחת לרגליה של ישראל. אבל מוטב להבין שהרוח אינה נושבת בגבה. דור חדש קם והולך בפוליטיקה האמריקאית, שלחבריו אין סנטימנטים ואין נוסטלגיה לישראל הישנה. חוץ מזה, בעיניהם מחאות והחרמות הן כלי מאבק לגיטימיים של חברה אזרחית. בשבוע שעבר ראינו את אחת מחברות הקונגרס החדשות מארגנת מחאה לא חוקית בתוך לשכתה של מנהיגת מפלגתה בבית הנבחרים. היא הייתה מוכנה להשבית את המשרד כולו. ממילא, הפעלת הנשק הזה נגד ישראל היא עניין טבעי בשבילה ובשביל דורה.

צירוף מקרים הסמיך את הסנקציה של Airbnb להודעת ראש הממשלה, בנאום שהשאיר את בנט ושקד בממשלתו, כי "חאן אל אחמר יפונה בקרוב מאוד". שיטות הפעולה של ממשלת ישראל כיום מזכירות את אלה של ממשלת דרום אפריקה בסוף שנות ה-70. במקום להאזין לביקורת, היא רקעה ברגלה והחשידה את מניעי מבקריה. אבל רקיעת הרגל אינה תחליף לדיפלומטיה של ניואנסים. לרוע המזל, ניואנסים אינם עוברים לבוחר בפריימריז של מפלגות הימין.

עוד כתבות

סקר הסקרים

סקר הסקרים: כחול לבן מגדילה את הפער, אבל עדיין לא תצליח להקים ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

עובדים של יקב כישור / צילום: אנטולי מיכאלו

והיה העקוב לכישור: הזמינו לכם בקבוק של היין הזה לסילבסטר

מהיינות של יקב כישור לא מתפעלים רק בגלל הסיפור של הקמתו ועובדיו בעלי הצרכים המיוחדים, אלא בעיקר כי הם מצוינים

נאם טוק / צילום: איל יצהר

מבנגקוק באהבה: המסעדה התאילנדית בשוק הכרמל שווה כל שקל

איסאן היא לא רק תוספת מבורכת לסצנת האוכל האינסופית של שוק הכרמל, אלא גם לזו של תל אביב וישראל בכלל

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

ממימון מפלגות עד כלים חד פעמיים - כמה אתם שולטים בחדשות?

מתי יתפטר נתניהו מתפקידיו כשר, איפה נבחרה ראשת הממשלה הצעירה ביותר בעולם ואת מי הכי חיפשו השנה הישראלים בגוגל? 10 שאלות מסיפורים שהיו השבוע בחדשות

מארק צוקרברג / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

"בית המשפט העליון של פייסבוק": החברה משקיעה 130 מ' דולר בגוף שיעביר עליה ביקורת

פייסבוק תשקיע 130 מיליון דולר כדי להקים גוף עצמאי אשר מטרתו היא לבקר כיצד החברה מסננת את התוכן שלה

דונלד טראמפ, פודקאסט לשבת / עיבוד תמונה: אפרת לוי / איור: אפרת לוי, גלובס

נמאס לכם לבחור? עשינו לכם את העבודה לקראת סוף השבוע

הבחירות שנגזרו עלינו בפעם השלישית הובילו אותנו לתחושת מיאוס מבחירה, אפילו כשזה נוגע לפודקאסטים ● אל חשש, עשינו בשבילכם את העבודה, וריכזנו בעבורכם את הפודקאסטים מבית "גלובס" שהכי אהבתם בשבוע החולף ● פודקאסט לשבת ● האזינו

יהודית מייזלס / צילום: יונתן בלום, גלובס

"בתיקי גירושין היום יש שימוש מוגזם ב'ניכור הורי'. ממהרים לשלוף את הקלף הזה"

יהודית מייזלס, עורכת דין מובילה בתחום דיני המשפחה, בראיון אישי ● על הילדות בת"א ("הבית היה מאוד חם ופתוח"), על הבחירה במשפטים ("מגיל מאוד צעיר הייתי לוחמת זכויות"), ועל מצבה של מערכת המשפט בדיני משפחה: "יש בה סוג של סכיזופרניה"

משפחה שכזאת/ צילום: נגה שדמי ואן דה ריפ

מונוגמיה זה פאסה? למה המודל של אבא, אמא, שני ילדים וכלב כבר לא עובד להרבה מאוד אנשים

יותר ויותר אנשים תרים אחר יותר ויותר פתרונות עבור מודל הזוגיות שלהם ● האם מודל המונוגמיה והמשפחה הגרעינית סיימו את דרכם ההיסטורית? ● יש מצב

רחוב הקניות המקושט/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

תענוגות של חורף: כך חוגגים בבודפשט את חג המולד

השילוב של שוקי כריסמס מקושטים, מעיינות חמים, יופי אדריכלי, אוכל טוב ומחירים זולים הופך את בודפשט ליעד אידיאלי לחופשה אורבנית עונתית קצרה

צמד שחקני קרלינג רוסיים עם חולצות "אתלטים אולימפיים מרוסיה" באולימפיאדת החורף ב־2018 /צילום:  Shutterstock

ההשעייה הרוסית הגדולה מאירועי ספורט בגלל סמים - פחות מהותית ממה שנראה

על פניו זה נשמע דרמטי - רוסיה לא תוכל להשתתף או לארח אירועי ספורט גדולים בשנים הקרובות ● הלכה למעשה, היא לא תכננה לארח אף טורניר גדול שעלול להיפגע ● בנוסף, הנוכחות של הספורטאים הרוסים בולטת - גם בלי דגל

משרדי גוגל ישראל צילום: / shutterstock

עובדי הסטארט-אפ ניישן: מקום לעשירים בלבד או כלי למוביליות חברתית

תוצאות מבחני פיזה הראו כמה קשה לצמצם לסמוך על ההייטק שיצמצם פערים בישראל, הסטארט-אפ ששווה כבר קרוב ל-2 מיליארד דולר, ולמה גוגל גלאס לא עבדו? ● כל מה שקרה השבוע בהייטק

פרופ' ציון חגי / צילום: איל יצהר

"תוך עשור אנחנו צפויים למחסור של 5,000 רופאים"

פורטפוליו עם פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, על מצב מערכת הבריאות, על כך שאין מול מי לנהל מו"מ, ועל הסיבה שקולטים סטודנטים מחו"ל כשיש מחסור בתקנים

דונלד טראמפ / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

ועדת המשפט קבעה: טראמפ אשם ב"עבירות ופשעים חמורים"

כל 23 הצירים הדמוקרטים הצביעו בעד; כל 17 הצירים הרפובליקאים הצביעו נגד ● השלב הבא: אישור סעיפי האישום במליאת הבית, קרוב לוודאי לפני סוף השנה ● הסנט ידון בכתב האישום בינואר ואין כמעט ספק שטראמפ יצא זכאי

אתר Quora / צילום: Quora

אתר השאלות והתשובות Quora השיק גרסה בעברית

אתר השאלות והתשובות נוסד על ידי אדם ד'אנג'לו, לשעבר סמנכ"ל טכנולוגיות בפייסבוק, והושק לראשונה באנגלית ב-2010 ● היום Quora פועלת ב-24 שפות ויש לה כ-300 מיליון משתמשים חודשיים פעילים

הנסיך צ'ארלס מנסה את משקפי Google Glass  / צילום: Mark Blinch, רויטרס

דעה: לא כל הנוצץ זהב: למה נכשלו המשקפיים החכמים של גוגל

בקול ענות חלושה הודיעה גוגל בסוף השבוע על קצן של משקפי הגוגל גלאס להמונים. מדוע קרס המיזם היומרני ומה אפשר ללמוד מכך על היכולת לחזות את "הדבר הבא"

הצעקה האחרונה/ צילום: יחצ

ביקורת ספרים ירוקה במיוחד: הספר שיעזור לכם לצרוך בצורה אקולוגית יותר

וגם: "לאכול בעלי חיים", הספר הטבעוני המשלב קטעים פילוסופיים, מידע וסיפורים, כולל דיאלוגים פנימיים בנושא ההתחממות הגלובלית והשלכותיה, בדגש על מה שכל אחד יכול לעשות

שופט העליון, נועם סולברג / צילום: אוריה תדמור

דעה: מהפכת הסבירות של השופט נעם סולברג

אף שהכרזת שופט העליון סולברג לא הופנמה, בקרוב נחוש את גלי ההדף • מי שעתיד לשמש כנשיא העליון מבקש לעצב מחדש את יחסי הממשלה ובתי המשפט, ולאפשר לדרג הנבחר לעשות את מה שהפך בשנים האחרונות ללא מקובל: למשול • וגם, מה ניתן ללמוד מראיונות הפרישה של שי ניצן ● פרשנות

רוני צ’אן/ צילום: שלומי יוסף

"היזהרו מהכסף הגדול שמגיע מסין": ראיון עם המיליארדר שממליץ לישראל להיות פרנואידית

המיליארדר רוני צ'אן, מעשירי הונג קונג, מזהיר מההשפעת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין על ישראל ("בסוף תצטרכו לבחור צד") • בראיון ל"גלובס", איל הנדל"ן וההשקעות מציע לחברות ישראליות שמעוניינות בשוק הסיני לפעול מהר ומסביר שהמשא ומתן בין טראמפ לבייג'ין הוא העמדת פנים

ליאור שליין והשר גלעד ארדן / צילומים: ישראל סלם, תמר מצפי

פרשנות: הכירו את החוקר שדורש מפוליטיקאים להפסיק לשקר ויש לו גם תוכנית שתגרום לזה לקרות

ד"ר אלעד אורג מהקריה האקדמית אונו מציע להטיל על עובדי ציבור חובה משפטית עקרונית לומר את האמת לציבור • המקרה של ליאור שליין והשר גלעד ארדן כמשל ● פרשנות

פרופ’ פרטה דסגופטה / צילום:רפי קוץ

"לפי החישוב שלי, כדור הארץ יכול להכיל רק 2 מיליארד אנשים"

פרופ' פרטה דסגופטה, מכלכלני הקיימות המובילים בעולם, מסביר שהאנושות צריכה להתכווץ ב-75% כדי לשרוד, ושאם נשנה את דפוסי הצריכה נוכל למנוע את רוע הגזירה ● בראיון ל"גלובס", הוא טוען שהמשבר הסביבתי מתחיל באשליה שהטבע בא בחינם