גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיכונים העיקריים לשוקי המניות - איפה יש עוד הזדמנויות?

מהם הסיכונים האורבים לשווקים? האם בכל זאת צריך להשקיע במניות? היכן מצויות ההזדמנויות, והאם טראמפ עדיין טוב לשווקים? ומה לגבי שוק המניות בישראל? ● כתבה שנייה בסדרה

המגמה בשווקים חיובית / תמונה: שאטרסטוק
המגמה בשווקים חיובית / תמונה: שאטרסטוק

שוקי המניות אינם רגועים בעת האחרונה ומעבר לתנודתיות הבין יומית והתוך יומית שלהם, הרי שבפרספקטיבה של החודשים האחרונים הם ירדו לא מעט משיאם. כך מדדי הנאסד"ק וה-500 S&P שירדו ביותר מ-9%, הניקיי בכ-11%, הונג-קונג בלא פחות מ-23%, הדאקס הגרמני בקרוב ל-20%, ודווקא מדד ת"א 125 היה הרבה יותר דפנסיבי ואיבד רק 4% משיאו.

התנודתיות עולה - ומה הלאה?

תנודתיות היא תופעה טבעית ומתבקשת בשוקי המניות. היא חלק אינטגרלי מהם. גם במהלך העשור האחרון, שבו "צברו" שוקי מניות רבים תשואות תלת-ספרתיות, הייתה תנודתיות, ולעתים אף חזקה. כך היה, למשל, באוגוסט 2015 כאשר שוק המניות הסיני צנח וגרר איתו עוד שווקים גדולים ומרכזיים בהרבה, כך היה כעבור חצי שנה, בינואר 2016, כאשר מחיר הנפט נחצה לשניים וגרר אחריו גם את שוקי המניות, וכך היה גם חצי שנה אחר כך, ביוני 2016, סביב הברקזיט.

מסוף 2016 ועד ינואר 2018, התנודתיות נעלמה והייתה כלא הייתה, כאשר אין לכך הסבר מלא ומשכנע דיו. מפברואר השנה התנודתיות חזרה, ואפילו חזרה בגדול, וביטוי לכך קיבלנו גם בשבועות האחרונים.

התנודתיות הזו מסמנת לנו שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, והעליות בשוקי המניות אינן עוד מובנות מאליהן, לפחות, ובמקרה הטוב - לא בעוצמה שלהן. המשקיעים, בכל מקרה, יצטרכו להתרגל ולהסכין עם כך שהתנודתיות היא כאן כדי להישאר.

שלושת הסיכונים לשוקי המניות

לשוקי המניות בעולם אורבים לא מעט סיכונים, כמו קריסה אפשרית של בנק גדול בסין, קריסה של בנק גדול באירופה, התפרקות גוש האירו, מדיניות אגרסיבית מדי של הבנקים המרכזיים, סיכונים גיאו-פוליטיים הקשורים לצפון קוריאה, לאיראן, לתוקפנות של ולדימיר פוטין באירופה, או במקום אחר, מתיחות צבאית בין ארה"ב לבין סין, ועוד ועוד.

אם אנחנו מצמצמים את הסיכונים לשלושה, הרי שניתן להצביע כסיכון מספר אחת את ההשלכות של מלחמת הסחר על הכלכלה הריאלית ועל רווחיות החברות, אם זו אכן תתפתח. סיכון מספר שתיים הוא הרעה בתוצאות של ענקיות הטכנולוגיה שהובילו את העליות בשווקים ומאוד פגיעות כיום לפגיעה רגולטורית, עד כדי איום בפירוקן לחברות אחדות כדי להחליש את עמדת המונופול שלהן. וסיכון מספר שלוש הוא משבר בנקאי (בסין או באירופה בעיקר) מלווה במשבר נדל"ני, שהוא סיבה מרכזית לכל המשברים הגדולים בעשורים האחרונים.

ואחרי כל זה, תמיד יכול להופיע "ברבור שחור" מאי-שם שיטרוף את הקלפים.

סיכויים וסיכונים במדינות המתפתחות

ואחרי שאמרנו את כל זה, צריך לומר שבחינה פיננסית של תמחור המניות במרבית השווקים המתעוררים, מצביעה על כך שהם זולים בהרבה מרמת המחירים בעולם של השווקים המפותחים, ובכך הם משקפים, כמובן, את הסיכונים הייחודיים למדינות אלה. לחלק מן החברות בשווקים אלה יש תלות גבוהה, לטוב ולרע, במחירי הסחורות, ורמת השקיפות בשווקים אלה, ככלל, היא עדיין נמוכה.

עם זאת, הירידות שנרשמו במניות של חברות טכנולוגיה מובילות בשווקים אלה, יכולות לשמש נקודת פתיחה טובה להשקעה בהן.

מחירי המניות והמטבעות בשווקים המתעוררים מצויים בשפל היסטורי בהשוואה לשוק האמריקאי. עצירה של מלחמת סחר יחד עם חתימה על הסכם בין ארה"ב לבין סין ועצירת העלאת ריבית הפד ב-2019, אם כל אלה אכן יתרחשו, עשויים לייצר Upside לשווקים המתעוררים.

אירופה מול ארה"ב: מה עדיף?

לכאורה, התשובה הפשוטה היא אירופה. מדוע אירופה? כי רמת המחירים של המניות הנסחרות ביבשת, המייצגת חברות מענפים רבים ומגוונים, נמוכה מהמקבילות בארה"ב. אירופה, כי המדיניות המוניטארית של הבנק המרכזי (ה-ECB) המאוד מקילה, גוזרת ריבית אפס ותשואות נמוכות מאוד במרבית אגרות החוב הממשלתיות, לרבות תשואות שליליות בחלק מאגרות החוב של ממשלת גרמניה, ותשואות נמוכות באגרות החוב הקונצרניות. שוקי המניות באירופה מתמודדים, איפוא, עם אלטרנטיבות חיוורות מאוד בעוד שהמניות האמריקאיות מתמודדות עם שיעורי ריבית ועם תשואות גבוהות הרבה יותר.

ולמרות כל זה, העדיפות צריכה להינתן דווקא למניות של חברות אמריקאיות שכן הכלכלה האמריקאית נראית הרבה יותר טוב מהכלכלה האירופית, היא גמישה הרבה יותר, חדשנית הרבה יותר והבורסה האמריקאית הרבה יותר נזילה ועמוקה מהבורסה הגרמנית, למשל.

אמנם שוק המניות האמריקאי סבל מירידות בעת האחרונה, אבל שוקי המניות באירופה סובלים מחולשה זו תקופה ארוכה, וזאת למרות שתנאי הפתיחה שלהם, על פניו, טובים מאלה של שוקי המניות בארה"ב, וזה, כמובן, אומר דרשני.

דאגות עולות סביב תעשיית השבבים

מניות הצמיחה, ובעיקר ענקיות הטכנולוגיה, הובילו את העליות בוול-סטריט בשנים האחרונות. אולם משהו השתנה בשנה האחרונה, ובפרט בשבועות האחרונים, כאשר מניות כמו אמזון ואפל צנחו בסביבות 20% משיאן ומדובר בחברות אשר בשיאן היו עם שווי שוק של טריליון דולר ומעט יותר. האם הירידות שנרשמו הן פשוט תגובה של מימוש רווחים מצד משקיעים אחרי שנים של ריצה מטורפת כלפי מעלה? אמנם יש בכך אמת, אבל זה יהיה הסבר פשטני מאוד. כמה עננות מרחפות מעל מניות אלה ודומיהן, ובראשן החששות מפני מלחמות סחר. מניות אלה, כמו גם כל החברות שמייצגות, או שהן חלק מתעשיית השבבים - מניותיהן נפגעו קשה. החשש הוא ששרשרת של הטלת מכסים הדדית תפגע בשרשרת האספקה של התעשייה הזו. מעבר לכך, ענקיות הטכנולוגיה חשופות למתקפה ציבורית, תקשורתית ורגולטורית שתגביל את פעילותן, את קצב צמיחתן, את הכנסותיהן ואת רווחיהן.

מניות הערך אף הן השתתפו בחגיגת העליות בעשור האחרון, שכן עסקיהן צלחו והדיבידנדים שהן חילקו בסביבת ריבית אפסית, משכו אליהן ציבור של משקיעים שחיפשו השקעה רגועה יותר.

ומה קדימה? ברמות המחירים הנוכחיות ובהתחשב בסיטואציה הנוכחית, ולמרות עליית הריבית שמניות הערך יותר רגישות אליהן (בדרך כלל) מאשר מניות הצמיחה, יש עדיפות למניות הערך.

ומה לגבי שוק המניות בישראל?

שוק המניות בישראל מושפע, כמובן, מהתנהגות שוקי המניות בעולם, ובראשם שוק המניות האמריקאי. עם זאת, שוק המניות המקומי הוא דפנסיבי לעומת רוב שוקי המניות האחרים, ועובדה זו התבטאה, למשל, בחודש אוקטובר, כאשר שיעור הירידה שלו היה כמחצית משיעור הירידה של רוב שוקי המניות בעולם. חלק מהדפנסיביות הזו נובעת מן ההערכה שהתמחור של המניות בישראל, לדוגמה של המגזר הפיננסי - בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות, הוא זול ונוח בהשוואה לשווקים אחרים.

שוק המניות בישראל זול יחסית בשני ממדים. האחד - בהשוואה לשוקי מניות אחרים, והשני - בהשוואה לאלטרנטיבות ההשקעה בשוק המקומי, בעיקר מול פיקדונות ותשואות של אגרות חוב ממשלתיות ו/או קונצרניות.

תמיד נכון להשקיע במניות?

אני נמנה עם אלה הסבורים שבכל מצב שוק ראוי להקצות חלק מתיק ההשקעות לאפיק המנייתי. שיעור ההשקעה יכול להשתנות מעת לעת, הפיזור הגיאוגרפי או הענפי עשוי להשתנות, אבל האמירה הזו ככלל היא נכונה.

אבל, מילת המפתח באמירה הזו היא "תמיד", וזה אינו נכון. יש לא מעט דוגמאות, שגם כאשר אתה משקיע במניות לטווח ארוך מאוד, אתה עלול להפסיד. הנה שתי דוגמאות חזקות. מדד הניקיי ביפן עמד לפני 30 שנה על קרוב ל-40 אלף נקודות. כיום הוא עומד על מעט יותר מ-20 אלף נקודות.

ודוגמה נוספת: מי שהשקיע ב-ETF (קרנות סל) שמחקה את מדד הנאסד"ק במרץ 2000 (בועת הדוט-קום), לקח לו 16 שנה לחזור להשקעה שלו, וגם היום, אחרי שמדד הנסדא"ק כבש שיאים חדשים, והוא הרוויח, הרי שהרווח שלו נמוך בהרבה בהשוואה למה שהוא יכול היה להשיג לו השקיע באופן פשוט באגרות חוב של ממשלת ארה"ב לטווח ארוך.
אז זה נכון שלמניות יש פוטנציאל להשיג יותר מאגרות חוב ממשלתיות, אך לא תמיד הפוטנציאל הזה מתממש. השקעה במניות ברמות שערים גבוהות במיוחד, עלולה להתברר גם כעבור שנים רבות כהשקעה גרועה בפני עצמה/ או בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות.

השווקים וטראמפ: אפשרות לתפנית ביחסים

אז אחרי כל מה שכתבנו כאן, נשארנו עם השאלה: האם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, טוב לשווקים?

עד לאחרונה היה ברור לשווקים שטראמפ טוב להם. המשקיעים "הזיזו הצידה" את אי הוודאות שנשיאות טראמפ מייצרת בהקשרים שונים ובציוציו כמעט מדי בוקר, והם התמקדו בגישה הפרו-עסקית שלו, בנושאים כמו הפחתת נטל הרגולציה, הגדלת תקציבי הביטחון, ההשקעה בתשתיות, שעדיין לא יצאה לפועל, וגולת הכותרת - רפורמת המס הגדולה שהגדילה מאוד את הרווחיות של החברות.

השאלה היא מה תהיה גישת השווקים מעתה והלאה. אם לשפוט מהשבועות האחרונים, הרי שהשווקים נותנים משקל הרבה יותר גדול מבעבר לאיומים הנשקפים ממלחמות סחר, ועובדה זו מתבטאת בעלייה חדה ברמת התנודתיות, אחרי שנה ויותר (2017) של תנודתיות נמוכה להפליא.

השווקים גם מבינים שהאפקט העיקרי של רפורמת המס הוא מאחורינו, ובינתיים הכלכלה האמריקאית תצטרך להתמודד בשנים הקרובות עם תוצאות הלוואי של אופן הטיפול במשבר הכלכלי, דהיינו, בעיקר להוריד את רמת המינוף, וזה כאשר הגירעון התקציבי יגדל גם כתוצאה מאותה רפורמת מס.

בנוסף, תוצאות הבחירות לקונגרס האמריקאי לא מבשרות טובות לטראמפ ויכולות להגביל את יכולתו לבצע את תוכניותיו. הרוב הגדול שהשיגו הדמוקרטים בבית הנבחרים והרוב הקטן שיש לרפובליקאים בסנאט, "מבטיח" קונגרס לעומתי, כאשר הדמוקרטים "יעשו את המוות" לטראמפ בדיוק כפי שהרפובליקאים עשו לנשיא הקודם, ברק אובמה. ואסור לשכוח את הבנק המרכזי שמגלה, לפחות כרגע, עמדה ניצית שאינה מוצאת חן בעיני טראמפ והוא כבר הספיק, כמו להבדיל מקבילו הטורקי, רג'ב טאיפ ארדואן, להתבטא בנושא זה באופן שאינו מקובל.

כללו של דבר: התובנה שטראמפ יהיה פחות טוב לשווקים מחלחלת, וצריך לזכור שמדובר בנשיא שעד כה היה זה שניכס את העליות לעצמו. כיצד הוא יגיב אם תתפתח מגמה שלילית בשווקים? התשובה ברורה: הוא יאשים את הדמוקרטים שמשתקים את ממשלו, ואת הפד שמנטרל במדיניות הריבית שלו, את מה שטראמפ רואה כהישגיו.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. 

עוד כתבות

מבט אווירי על מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בדרך למנהטן: תוכנית הענק שמבקשת לשלש את מתחם הבורסה ברמת גן

תוכנית ענק שנבחנת בוועדה המחוזית מבקשת לשלש את מתחם הבורסה • החיבור התחבורתי אומנם מצוין, אבל הרחובות הצרים אינם מעודדים הליכה ומעלים סימני שאלה בנוגע לאטרקטיביות של האזור

בנק לימאט בציריך / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

לראשונה בעקבות התקנות החדשות: רשות המסים עצרה 3 ישראלים שלא דיווחו כראוי על חשבונות בחו"ל

השלושה נעצרו במסגרת שתי חקירות שונות, לאחר ששמם נכלל ברשימה של בעלי חשבונות בנק בחו"ל שהתקבלה עפ"י חילופי מידע בין מדינות ורשויות מס באירופה ● מדובר במעצרים הראשונים של ישראלים בעקבות תקנות ה-CRS

 סוחרים בבורסתNYSE/  צילום: רויטרס  .rendan McDermid

נעילה מעורבת בוול סטריט; ירידות חדות במגזר הקמעוני

הדאו ג'ונס ירד ב-0.3%, הנאסד"ק עלה ב-0.2% ומדד S&P 500 ננעל כמעט ללא שינוי ● קוהל'ס והום דיפו צללו לאחר תוצאות מאכזבות והנמכת תחזיות, וגררו גם את מייסיס ● מספר היתרי הבנייה בארה"ב זינק לשיא של 12 שנה, עלייה במספר התחלות הבנייה למגורים ● נעילה מעורבת באירופה: פוטסי עלה ב-0.1%, הדאקס נותר כמעט ללא שינוי, הקאק ירד ב-0.4% ומדד סטוקס 600 הכלל אירופי עלה ב-0.2% ● מדד הניקיי היפני איבד 0.5%, והבורסה בהונג קונג קפצה ב-1.5%

יעקב לוקסי לוקסנבורג / צילום: גיזי

סאני תמשיך לשווק בישראל את מכשירי סמסונג עד תום 2024; מציגה ירידה חדה ברווח

ההסכם עם החברה הקוריאנית, שעל הארכתו דיווחה סאני היום, אמור היה להסתיים בסוף 2020 ● כחלק מהארכת ההסכם נקבע כי אם סמסונג תחליט לשווק מחשבים ניידים בישראל, תינתן לסאני זכות סירוב ראשונה להפצתם בישראל

מחאת יוצאי אתיופיה / צילום: שלומי יוסף

איך משקמים את האמון האבוד של יוצאי אתיופיה במדינה?

בתי המשפט הם לא הפתרון לבעיה החברתית הזאת. גם לא בתי הסוהר ● הפתרון הוא בגני הילדים ובבתי הספר: כשילדים כהי-עור ולבנים יגדלו ביחד באופן שוויוני, בכל מקום בארץ ולא רק באזורים מסוימים, הגזענות תיעלם, והאמון יחזור ● פרשנות

גבול ישראל-סוריה ברמת הגולן / צילום: איל יצהר

האיראנים אחראים לירי מסוריה אבל נזהרים שלא להיגרר למהלך רחב

ארבע הרקטות שנורו הבוקר משטח סוריה אל צפון רמת הגולן הן לפי הערכות גורמי הביטחון, ירי של אחת מהמיליציות שמחזיקה איראן בסוריה ● על מה הגיבו האיראנים?

הנשיא טראמפ ומושל קליפורניה, גאווין ניוסום/ צילום: רויטרס

כך נאבקת קליפורניה בטראמפ וגוררת לקלחת את ענקיות הרכב העולמיות

המדינה הודיעה כי תעצור רכישות כלי רכב מחברות שתומכות בממשל, המבקש לשלול ממדינות ארה"ב את הסמכות לפקח על פליטות מנועי רכב

מרכז החדשנות מבפנים / צילום: כדיה לוי

שיבא משיק מרכז חדשנות דיגיטלית: "נקדם כל פתרון ראוי לבעיות כמו תורים וטעויות"

בית החולים שיבא פתח את מרכז ARC כחלק מרשת בינלאומית שהוא מקים מסביב לעולם ● לסטארט-אפים הוא מציע מימון, מקום לעבוד בו ואפשרות לנסות מוצרים חדשים ● סמנכ"ל רפואה וחדשנות איל צימליכמן: "שותפות היא מילת המפתח. לא כל אחד שומר רק על האינטרסים שלו"

פרופ' דפנה ברק ארז, שופטת עליון / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ: העסקת רואי חשבון חיצוניים כמבקרי פנים ע"י החברות הממשלתיות מגבירה ניגודי עניינים

בפסק דין עקרוני המצדיק את יוזמת רשות החברות הממשלתיות לצמצם העסקת רואי חשבון חיצוניים כמבקרי פנים, מגדירה שופטת העליון דפנה ברק-ארז כללים להתערבות רשות החברות בניהול החברות הממשלתיות, ודוחה את העתירות שהגישו נגדה רואי החשבון

למינייט / צילום: יחצ

החברה שפיתחה מוצר הכנה לדיאליזה כבר רושמת הכנסות בגרמניה

המוצר נועד למנוע סיבוכים בניתוחים שמטרתם ליצור אצל מטופלי דיאליזה פתח קבוע להחדרת צנתר

מכשיר אנדרואיד ישן / שאטרסטוק

חברה ישראלית חשפה פרצה באנדרואיד שאפשרה לצלם תמונות ללא רשות ולגשת למיקום המכשיר

חברת Checkmarx חשפה פרצת אבטחה בסמארטפונים עם מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל ● הפרצה נוגעת לאפליקציית המצלמה, וניצול שלה יאפשר להאקרים לגשת אליה ללא הרשאה דרך אפליקציה זדונית ולצלם תמונות וסרטונים ללא ידיעת המשתמשים

שירותי מחשוב / אילוסטרציה: Shutterstock

המחשוב לוהט: מניות חברות ה-IT שוברות שיאים, במקביל לשיפור ניכר בתוצאותיהן

בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של 2019, הכנסותיה של מלם-תים עלו ב-15% ל-1.6 מיליארד שקל, והרווח הנקי קפץ ביותר מפי שניים, ל-90 מיליון שקל ● המניה זינקה היום ב-10% בתגובה לדוחות הכספיים החיוביים

סינמה סיטי באר שבע / צילום: עידן אסלן, יח"צ

בהשקעה של כ-550 מיליון שקל: סינמה סיטי יורדת לדרום

המתחם החדש משתרע על פני 3 קומות בשטח של 50 אלף מ"ר וכולל בין היתר קומה שלמה של 20 אולמות קולנוע, 4 אולמות VIP , היכל מופעים, תיאטרון וכנסים מהגדולים בדרום הארץ, ומתחם הופעות

איציק שמולי, העבודה–גשר / צילום: תמר מצפי

האם כדי להפיל ממשלת מיעוט הימין יצטרך לארגן ממשלה חדשה?

האומנם אי-אפשר יהיה להפיל את גנץ בלי חבילת טריפל - ראש, קווים וסידור עבודה? עשינו סדר ● המשרוקית של גלובס

קופת חולים כללית / צילום: בר אל

הולכים על כל הקופ"ח: תקציב הפרסום של שירותי בריאות כללית בגובה כ-10 מיליון שקל - בדרך למכרז

מדובר באחד מתקציבי הפרסום האטרקטיביים בענף ● בשונה ממכרזים קודמים, התקציב יכלול הפעם את האונליין ואת האוף-ליין של החברה כמקשה אחת

הנשיא מעניק את המנדט להרכבת הממשלה לבני גנץ / צילום: חיים צח, לע"מ

מתקרבים לפקיעת המנדט: גנץ ונתניהו ייפגשו הערב ב-22:00

מחר בחצות יפקע המנדט של גנץ להרכבת הממשלה ● "גלובס" עוקב אחרי המאמצים האחרונים להרכבת הממשלה, לפני שהמנדט חוזר לנשיא

לשכת התעסוקה במדריד / צילום: רויטרס

שוק העבודה באירופה פורח, אז למה כל כך הרבה עובדים כועסים?

שיעור האבטלה באירופה נמצא ברמת שפל של דור, אלא שרבות מהמשרות האלה הן חלקיות או זמניות, ואינן כוללות את ההטבות שעובדים אירופים התרגלו לקבל

משטרת ישראל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

המחוזי: המשטרה תורשה לבצע חיפוש בטלפונים של יועצי רה"מ עופר גולן ויונתן אוריך

זאת לצורך חקירת פרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר ● עופר גולן ויונתן אוריך בתגובה: "במקום שבית המשפט ייתן למשטרה סטירה על שהפרה במתכוון את זכויות היסוד שלנו - הוא נותן לה סוכריה. אבסורד"

מייסדי אינטסייטס אלון ארבץ, גיא ניצן וגל בן–דוד / צילום: IntSights

חברת מודיעין הסייבר IntSights גייסה 30 מיליון דולר

את הסבב הובילה קרן הצמיחה קומרה קפיטל ● הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי החברה ל-70 מיליון דולר

7 פצועים בתאונות קורקינט או אופניים חשמליים הגיעו למיון באיכילוב

לראשונה בישראל: "גלובס" ובית החולים איכילוב מפרסמים את מספר הנפגעים היומי בתאונות כלי תחבורה ממונעים

7 פצועים בתאונות קורקינט או אופניים חשמליים הגיעו למיון איכילוב רק אתמול ● בקצב הזה, במהלך השנה יגיעו 2,555 איש שייפצעו בתאונות דומות לביה"ח איכילוב בתל אביב לבדו ● השנה נהרגו כבר לפחות 12 איש ● מהיום ובכל יום, "גלובס" עוקב אחרי מספר הנפגעים