מה עומד מאחורי המטה החריג שברודקום מקימה בתוך אוניברסיטת תל אביב

חברת השבבים האמריקאית תקים בניין בתוך אוניברסיטת תל אביב, תקצה שליש ממנו לשימוש האוניברסיטה - ותוותר על הבניין לאחר 25 שנה • מאחורי הצעד החריג של ברודקום נמצאת התחרות על עובדים והרצון להיות עם יד על הדופק לגבי החדשנות הטכנולוגית באוניברסיטה

הדמיה של הבניין החדש שיוקם צילום: זרחי אדריכלים ו- StudioPEZ
הדמיה של הבניין החדש שיוקם צילום: זרחי אדריכלים ו- StudioPEZ

סטודנטים שיחלו ללמוד בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב בעוד מספר שנים יעשו זאת בבניין חדש, שטקס הנחת אבן הפינה שלו נערך בשבוע שעבר. הבניין ייקרא על שם תורמים - מייסד חברת השבבים ברודקום והמדען הראשי שלה, פרופ' הנרי הנרי סמואלי ורעייתו ד"ר סוזן סמואלי. השניים תרמו לאוניברסיטה סכום של 20 מיליון דולר. עד כה הכל נראה כרגיל, כפי שנהוג במוסדות אקדמיים.

אולם מאחורי הקמת הבניין עומד מודל מימוני ייחודי, שמבוצע לראשונה בישראל, וככל הידוע גם בעולם, בין חברות טכנולוגיה ומוסדות אקדמיים. ברודקום, ענקית שבבים אמריקאית שנסחרת לפי שווי של קרוב ל-90 מיליארד דולר, החליטה לאמץ את מודל ה-BOT (בנה-הפעל-העבר). המודל הזה מוכר מאוד מענף התשתיות - חברה שמממנת בניית כביש אגרה, למשל, מפעילה אותו במשך 25 שנה ואז מעבירה אותו לרשות המדינה. כך, ההכנסות ארוכות הטווח מתפעול הכביש מממנות את בנייתו, ולחברה היזמית נשאר גם רווח בצידו.

המקרה של ברודקום קצת שונה: החברה תבנה את הבניין, שני שלישים ממנו יהיו מעבדות של החברה ואילו שאר הבניין יהיה בשימוש של האוניברסיטה. לאחר 24 שנים יעבור כל הבניין לרשות האוניברסיטה. ברודקום עומדת להעסיק בבניין מאות עובדים, כך שבעצם מדובר במרכז מחקר ופיתוח נוסף של החברה, שבו תרכז החברה את כל עובדיה בארץ. ההסכם הצריך אישורים של הנהלת האוניברסיטה, העירייה, והוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת).

ברודקום החלה לפעול בישראל בשנת 2000, והמרכז החדש שיוקם יאחד את העובדים שלה באירפורט סיטי, בתל אביב, בהרצליה, ברעננה וביקום. החברה תמשיך להפעיל את המרכז שלה בנצרת, שם מועסקים כמה עשרות עובדים. החברה ביצעה בעבר 13 רכישות בישראל, בהן רכישת ברודלייט תמורת 195 מיליון דולר (2012) ורכישת פרוביג'נט תמורת 313 מיליון דולר (2011).

"שנים רבות חיפשנו מקום מיטבי להקמת מרכז מו"פ חדשני של חברת ברודקום", אמר ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית, המכהן גם כיו"ר רמות, חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב. "חיפשנו מקום שיש בו אווירה טכנולוגית ואינטלקטואלית ברמה הגבוהה ביותר, ושנמצא בסמוך לתחבורה ציבורית נוחה עבור העובדים שלנו. הגענו למסקנה, שאוניברסיטת תל אביב היא המקום המתאים ביותר, במיוחד על רקע שיתוף הפעולה הפורה רב השנים בינינו. לשמחתנו, הרעיון התקבל בהתלהבות גדולה".

חשיפה צמודה לדור הבא של המהנדסים

שני הצדדים לא הסכימו לחשוף את הסכום שברודקום עומדת להשקיע בבניית הבניין. יהא אשר יהא הסכום, מובן שעבור חברה שבקופת המזומנים שלה יש כ-4 מיליארד דולרים, זהו אינו סכום משמעותי, ועדיין החברה מבצעת השקעה לא קטנה שהיא לא רוצה שתרד לטמיון. בפרויקטי BOT רגילים החברה מקבלת הכנסות ומשיגה רווחים כדי להניב תשואה גבוהה, אך במקרה הזה על ברודקום לפצות באופן כלשהו על אובדן הנכס בעוד כחצי יובל. את זה מתכננת החברה לעשות באמצעות חיבור הדוק עם האוניברסיטה, ושיתוף פעולה שהיא מקווה שיניב פירות.

ברודקום חיפשה מקום להעביר אליו את עובדיה: החברה הייתה יכולה לבחור בכל מקום מרכזי - בהרצליה או בתל אביב - כמו כל חברת טכנולוגיה אחרת. הבחירה באוניברסיטת תל אביב היא בחירה אסטרטגית, שכן החברה הייתי יכולה לפתוח מרכז מו"פ בסמיכות לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, למשל, אך מיקום זה אינו מרכזי. כלומר, ברודקום סבורה כי מעבר להשקעה הנדל"נית, סמיכות גדולה עוד יותר לאוניברסיטה תתברר כמשתלמת עבורה.

התשובה לשאלה מדוע מרכז החברה ייבנה דווקא בתוך אוניברסיטת תל אביב נעוצה בדברים שאמר בכנס נשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר: "זוהי דוגמה נפלאה של 'Win-Win' - סינרגיה חזקה שמעצימה את שני הצדדים: מהנדסים מברודקום ומהפקולטה להנדסה יעבדו כאן זה לצד זה תחת קורת גג אחת, ויזינו זה את זה ברעיונות ובאתגרים חדשים; הסטודנטים שלנו יוכלו להכיר מקרוב את העשייה בחברה, ולבצע כאן פרויקטים טכנולוגיים כחלק מתוכנית הלימודים; ברודקום, מצדה, תיחשף מקרוב לדור הבא של מהנדסים מוכשרים".

גישה לעובדים מוכשרים היא לא משהו שניתן להפחית בערכו: בישראל קיים מחסור בעובדים בעלי מיומנויות גבוהות, דבר שמכריח את החברות להיות יצירתיות בניסיון להשגת עובדים. תחום השבבים הוא לא "סקסי" במהותו, אבל מתקיים מירוץ טכנולוגי מתמשך על הפיתוח של שבבים מתקדמים, למשל כאלו שמתאימים לבינה מלאכותית, וחברות חייבות להיות בקדמת הטכנולוגיה כדי לא לפספס שווקים מרכזיים (כמו למשל, אינטל שנכנסה באיחור לשוק המובייל).

ברודקום מתחרה על העובדים עם חברות שפועלות בתחום השבבים כמו אינטל, המעסיקה הגדולה ביותר בתעשיית ההייטק; מלאנוקס, שמעסיקה כ-2,000 עובדים בישראל; אפלייד מטריאלס, שמעסיקה מעל 1,000 עובדים; קוואלקום, סמסונג ועוד. אך התחרות היום היא לא רק מול חברות אלו: בשנים האחרונות הפכו מהנדסי התוכנה לכוח אדם מבוקש בקרב חברות השבבים, ולכן התחרות היא בעצם מול כל חברת טכנולוגיה שמעסיקה מהנדסי תוכנה.

פתח לשיתופי פעולה עתידיים עם חוקרים

גישה לעובדים היא לא הסיבה היחידה: בשנים האחרונות מדברים רבות על שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה לחוקרים מהאקדמיה. ההסכם על הקמת הבניין אינו כולל סעיפים לגבי שיתופי פעולה חריגים מבחינה אקדמית, למשל כאלו שצריכים להיות מאושרים על ידי חברת המסחור רמות. אולם אין ספק שתהיה גם תרומה הדדית - סביר להניח כי מצד החברה קיימת ציפייה כי הנוכחות הפיזית הסמוכה תוביל לדיאלוג בין חוקרים של ברודקום לבין חוקרים באוניברסיטה. הדבר יאפשר לברודקום להיות עם אצבע על הדופק לגבי כל מה שקורה באוניברסיטה, ובעצם תהיה כאן סוג של פתיחת דלת לשיתופי פעולה עתידיים. היום יותר מתמיד, החיבור עם הפיתוחים העתידיים חשוב עבור חברות טכנולוגיה. פעמים רבות, כמו במקרה של בינה מלאכותית, התקיימו פיתוחים באוניברסיטאות במשך עשרות שנים, והחברות רוצות להיות ערניות לשלב שבו הידע שנצבר הגיע לשלב מספיק מתקדם כדי לעניין גם את התעשייה.

מהצד של המוסד האקדמי, הפקולטה להנדסה והאוניברסיטה כולה ייהנו מיוקרה של חברת שבבים שיושבת בתוך המוסד, דבר שיכול לסייע במשיכת סטודנטים. המוסדות האקדמיים מנסים להראות לסטודנטים העתידיים שהם שומרים על רלוונטיות ושהם מחוברים לתעשייה. וגם התחרות עם מוסדות אקדמיים אחרים הולכת וגוברת. בנוסף, יכול להיות שבאוניברסיטה סבורים כי חיבור הדוק יותר עם התעשייה יאפשר להם לשמור על החוקרים הבולטים אצלם, במקום שיעזבו לאחת מחברות הטכנולוגיה. 

צרו איתנו קשר *5988