הנקראות ביותר

ד"ר ליאור אונגר: "לאנשים שמארגנים מסיבות הדבקה יש מקום אחד להיות בו, וזה הכלא"

ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג שפרץ לתודעה בסדרה "המתמחים", יכול היה לעשות את מה שרוב הקולגות שלו עושים ולשמור על "חלוק נקי"● במקום זה הוא החליף את כפפות המנתח בכפפות אגרוף ויצא למלחמת חורמה בהורים שלא מחסנים את ילדיהם ● הוא סופג איומים, הטרדות ושיימינג ברשתות, אבל לא מתכוון לוותר ● ראיון

ד"ר ליאור אונגר / צילום: שלומי יוסף
ד"ר ליאור אונגר / צילום: שלומי יוסף

הריונית בשביס ניגשת לד"ר ליאור אונגר בקפה ארומה שבבית החולים שיבא, "אפשר סלפי?", היא שואלת בהתרגשות. אונגר, הנוירוכירורג שובה הלב שהשתתף בסדרה התיעודית "המתמחים" ששודרה בקשת לפני שנתיים, משתף פעולה בחיוך ושואל אותה "זה בגלל המתמחים? החיסונים?". "המתמחים, ברור שהמתמחים", היא משיבה ונעלמת מרוצה עם הסלולרי. אם זו הייתה מתנגדת חיסונים, זה היה אולי נגמר פחות טוב, אני אומרת לו, ואונגר מפתיע: "באחת ההרצאות שנתתי, חששתי שיהיה צלף בקהל".

התכוונת ברצינות? אני שואלת אותו מאוחר יותר, כשאנחנו מתיישבים עם הקפה בדשא. אונגר, נציין, עומד בראש המאבק ברשת מול מתנגדי החיסונים ומנהל את המלחמה באמצעות דף פייסבוק הנושא את שמו. "בואי נגיד שממש חשבתי שמישהו יכול לפגוע בי", הוא משיב. "אני מקבל הודעות מאיימות, שיחות מטרידות, כל מיני מתחזים מנסים להקליט אותי. אנשים קוראים לי ד"ר מנגלה, ואם יש משהו שנצרב בי בתור ילד, זה איך שסבא שלי, ניצול שואה, מתאר את המבט היוקד בעיניו של מנגלה כשהוא מכניס את האצבע לדש חולצתו ומצביע שמאלה או ימינה. הוא שלח את כל משפחתו של סבי למשרפות, עיקר את אחותו, ועכשיו אני צריך לסבול את ההשוואה הזו. האנשים האלה, שיצרו פה במו ידיהם מגיפה, הופכים אותי, רופא שמסמל את החזרה לנורמליות, לדבר הכי נורא שההיסטוריה האנושית חוותה".

מגיעים אליך הביתה?

"זה עוד לא קרה, ואם זה יקרה אפנה למשטרה, אבל הם מתקשרים לבית החולים בלילות וצורחים. הם רוצים להשתיק אותי, כשאני אפילו לא מתווכח איתם ישירות, כי גיליתי שאין טעם. כל מה שאני עושה זה לפרסם צילומי מסך של הפוסטים שלהם, והערה הומוריסטית שלי לידם, שאנשים יבינו שזה שטויות. אלה דברים שלמדתי מהמאבקים הקודמים שבהם הפסדתי. זה הכול טקטיקות שלהם, ואני מודה להם על השיעור. יישמתי וזה באמת עובד.

"אין טעם להציג ליד סימוכין מדעיים, זה מייגע. אני לוקח את מה שהם פרסמו ומראה לקהל הרחב, מוציא אותם מהקבוצה הסגורה שלהם, וזה מה שעושה בסוף את המאבק. המטרה שלי היא להגיע לציבור שרובו אדיש לכל סיפור החיסונים, אבל דווקא פוסטים כאלה, שמראים איך אנשים נאבקים על זכותם להדביק אותנו מתוך בורות, עובדים. לאנשים מתחיל להישבר ממי שמסכן אותם".

החשיפה שלך ב"המתמחים" מסייעת להגיע לאותו ציבור אדיש?

"זה חרב פיפיות. מצד אחד, זה הביא אותי לדעת הקהל יותר בקלות, כי כבר היה לי דף פייסבוק ועוקבים, והציבור מזדהה איתי, ראו אותי בטלוויזיה; יש לי ילדים קטנים, שאני דואג להם דאגת מוות, ואני מנגיש את המידע עם כתיבה פשוטה ואמוטיקונים, אז קל יותר להתחבר אליי מלפרופסור שעולה עליי בידע שלו, אבל פחות נגיש לציבור. מצד שני, זה פתח להמון הכפשות. דמותי כרופא עוברת המון שיימינג - 'זה לא רופא, זה כוכב ריאליטי'. עברתי עכשיו את בחינות הגמר שלי בהתמחות, ועשיתי הכול כדי להצטיין בהן, כדי שלא יגידו שהמאבקים הציבוריים שלי פוגעים במשהו.

"לרופאים יש רצון לשמור על החלוק נקי, הם לא אוהבים להחליף את הכפפות בכפפות אגרוף, ובטח שלא להתקוטט ברשת. זה בא על חשבון הקריירה, שעות השינה והמשפחה, וזו הקרבה אדירה מבחינתי, כי אצל חלק מהאנשים אני אולי זוכה להערצה, אבל אצל חלק אחר - אני בדיחה מהלכת. עם הזמן, נהייתי אדיש לזה, כי אני נורא חדור מטרה. ברור לי מה אני רוצה להשיג במאבק הזה".

למה באמת נכנסת לזה? מה לנוירוכירורג שעוסק בניתוחי מוח לתופעה שמקושרת יותר עם רופאים למחלות זיהומיות ורופאי ילדים?

"אני פעיל ברשת כבר כמה שנים בסדרה של מאבקים, שהמשותף לכולם הוא בסיס בריאותי או מדעי, והמאבק של החיסונים הוציא אותי החוצה בעוצמה. הייתי פעיל נגד סגירת חוות מזור ובעד ניסויים בבעלי חיים, כי אני מאמין שזה חשוב. אנחנו בנוירוכירורגיה משתמשים באלקטרודות שהושתלו במאות אלפי בני אדם והצילו את חייהם, והניסויים האלו הגיעו מתוך חוות מזור על קופים בודדים.

"לחיסונים הגעתי דרך מקרה שנחשפתי אליו כרופא לפני שלוש שנים - דימום מוחי בילוד שהוריו לא אפשרו לתת לו ויטמין K אחרי שנולד, וחייו כבר לא ישובו לקדמותם. ויטמין K זו התערבות מדהימה של הרפואה. יש בה אפס סיבוכים, והיא לא עושה שום דבר חוץ מלהקטין לאפס את הסיכוי לדימום מוחי שהתרחש בעבר אצל אחד למאה ילודים. נורא סקרן אותי למה שהורים יקבלו החלטה כזו, ואז התחלתי להיחשף לתופעה שבה מומחים מטעם עצמם מרשים לעצמם להמליץ בנושאים שהם לא באמת מבינים בהם, חוץ ממה שהם קוראים לו הבנה מושכלת".

ומכאן זה התחיל.

"זה תפס תאוצה אחרי שנחשפתי לסרטון של מישהי שטענה שחיסונים גורמים ללוקמיה, ובעקבותיו העליתי את הפוסט הראשון שלי. בהתחלה עוד ניסיתי להגיב בדף של אותם מתנגדים, ודי מהר נחסמתי על-ידי אחת הגורואיות שלהם. אמרתי לה 'תראי לי מאמר שמוכיח את זה'. נתנה מאמר, שאם הייתה טורחת לקרוא, היא הייתה מבינה שעבור חלק מסוגי הלוקמיה, החיסון דווקא מקטין את הסיכון.

"אמרתי לה 'בואי תתנצלי, תודי שאת לא מבינה כלום בחיסונים ונגמור את הסיפור'. וקרתה תופעה מדהימה. היא אמרה, אוקיי, טעיתי במאמר הזה, אבל תראה סדרת מאמרים שאומרת משהו אחר. ואז אמרתי לעצמי, 'לא יתכן שהבורות שלה והידיעה שלי הן שוות ערך, בגלל שיש איזושהי דמוקרטיה של מידע. המחשבה כאילו שתי הדעות לגיטימיות במידה שווה היא סכנה לאנושות'".

גל גדות תומכת בחיסונים / מתוך פייסבוק ואינסטגרם

"הווירוס הכי מדבק שישנו"

התפרצות החצבת העניקה לאונגר רוח גבית למאבק. "כשהתחלתי, היו עשרות מקרים, וההתפשטות המהירה בעצם מראה לכולנו שהאנשים האלה לא מתכוונים להפסיק. נכנסתי לדפי הפייסבוק שלהם, והייתי בהלם מזה ש-40 אלף איש מקבלים כל יום הטפות נגד חיסונים מאנשים עם אג'נדות לא ברורות. אני עושה מאות החלטות רפואיות ביום, ובכל ההחלטה יש לי צביטה בלב - האם היא נכונה, האם היא מבוססת, האם בדיעבד לא אגלה שגרמתי נזק. וכאן יש קבוצה של אנשים שהופכת ללגיטימית מחלה שהייתה צריכה להיעלם בין דפי ההיסטוריה. קוראת לחצבת מחלת ילדות קלה. קוראת לחשש הציבורי הגדול חששת, במקום חצבת, ועושה צחוק גדול בזמן שיש לנו ילדה שלא חוסנה ונפטרה, ילד שכמעט נפטר והיה מונשם עד שהתייצב, ושני ילדים עם הצפליטיס - דלקת מוחית קשה. אפילו בעבודת מחקר שאני עושה על ביופסיות מוחיות, יש לי מטופל שחלה לפני עשור, ועכשיו החצבת חזרה לנקום".

מה זאת אומרת?

"אם בלונה פארק יש רכבת הרים שאחד מ-600 ילדים ייפלט ממנה וייהרג, תרשי לילד שלך לעלות? כי זו חצבת. היא הורגת אחת ל-600 ילדים. וילד נוסף מתוך ה-600 היא לא הורגת, אלא נותנת לו 10-7 שנים של חסד, כדי להרוג אותו לאחר מכן, משיטיון ודלקת כרונית של המוח. הוא יתחיל לדבר שטויות ויתנהג כמו זקן עם ירידה קוגניטיבית. זה עצוב, אבל אין שום דבר לעשות נגד זה, חוץ מלבשר להורים שזה ימשיך להידרדר עד מוות תוך שלושה חודשים עד שלוש שנים".

התפרצויות חצבת, 2018

"ברפואה, הסטטיסטיקה של המספרים הגדולים לא משקרת, ומה שקורה עכשיו בדיוק מתאים ל-2,040 חולים מדווחים. שליש הסתבכו והגיעו לבתי חולים עם דלקות ריאה, אוזניים ושאר סיבוכים. אני רואה ברשת אמא שמספרת שלבן שלה יש בעצם את כל סימני החצבת, וכולם אומרים לה 'לא, זה דלקת גרון. קונפליקט לא פתור', כך הם קראו לזה. ושלושה ימים הם מתחרבשים שם, בזמן שהבן שלה מדביק את כל היישוב. ואחרי שהם יורדים גם על רופא הילדים שאומר להם 'זו חצבת, אל תיכנסו לי למרפאה', אז כהערת אגב היא אומרת 'אה, זה חצבת'.

"אנשים שוכחים שלפני החיסון, שלושה מיליון ילדים בשנה היו מתים בעולם מחצבת. זה הווירוס הכי מדבק שישנו. במדינות לא מחוסנות חצבת היא המחלה הרביעית בשכיחותה למוות. גם היום מתים בעולם 150 אלף ילדים מחצבת בשנה, רק שהם באפריקה, אז לא שומעים עליהם".

למה משרד הבריאות נערך באיחור?

"אני עובד של משרד הבריאות, ואני שמח לגלות שהוא לוקח את זה עכשיו ברצינות. אני חושב שגם המשרד לא האמין בהתחלה שלדיסאינפורמציה ולבורות תהיה כזו השפעה מרחיקת לכת. מדינת ישראל הייתה נקייה מחצבת ב-2014. זה לא אמור לחזור בכזו עוצמה. כשתייר מגיע ממקום נידח עם חצבת, הוא אמור לפגוש פה את הגנת העדר, ולא לייצר פה התפרצות".

אם הילד שלי חוסן, מה הסיכוי שלו בכל זאת לחטוף חצבת כי החיסון פשוט לא נקלט אצלו?

"אחד לעשרים. חצבת זה וירוס שעובר בנוזלי גוף, ונשאר בחדר שעתיים אחרי שהתעטשו שם. 90% מהלא מחוסנים שישהו בחדר הזה באותן שעתיים יידבקו. לא סתם היא הייתה כל-כך קטלנית בהיסטוריה. אם השלב ההפרשתי מתחיל בגן - כשילד מתחיל פתאום להתעטש ולהתנזל והעיניים שלו נהיות אדומות, אז בהצלחה לילדי הגן, ולאחים הקטנים שלהם".

אנחל בונני תומך בחיסונים / מתוך פייסבוק ואינסטגרם

אתה עומד מאחורי הצעת חוק שעברה לפני שבוע בקריאה טרומית, שלפיה, ילדים שלא חוסנו בחיסוני שגרה, לא יוכלו להיכנס לגן בזמן התפרצות של מגיפה. הבעיה היא שאפשר להתווכח מה נחשב מגיפה.

"ברור שהשאיפה היא שיהיה חוק חיסונים פשוט כמו במדינות הנאורות. הרי כשישראלים, אידיאולוגיים ככל שיהיו, רוצים להגר לארצות הברית ואומרים להם נא לעבור את כל חיסוני השגרה ולהביא אסמכתא, איש לא פוצה פה ומצפצף, גם לא המתנגדים. כולם ילכו ויתחסנו. אני מודה שהצעת החוק הזו, וגם השנייה שעברה גם היא בטרומית ומאיימת בנקיטת סנקציות כלכליות כמו שלילת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים שלא מחסנים - שתיהן לא מאוד נשכניות, אבל הן שמות על המפה את חשיבות החיסונים של מחלות הילדות ואת זכות הבחירה לחיות בסביבה מחוסנת.

"אני כהורה, רוצה לדעת מה הסטטוס של הילדים בגן של הבן שלי. אם הבן שלי הוא ביש המזל שלא פיתח נוגדנים, אני לא רוצה שיהיה בגן מסוכן בשבילו. מתוך זה קמה גם היוזמה של הגן המחוסגן שאנחנו מריצים עכשיו בגנים הפרטיים. רק ילדים שחוסנו יוכלו להירשם לגן, והפטורים היחידים יהיו ילדים מדוכאי חיסון, שלא רשאים להתחסן".

למה רק גנים פרטיים?

"כי שם אין רגולציה ולא צריך לחכות למחוקק, זה רק גננת מול הורים. מה גם, שאם הצלחנו איתם - ניצחנו, כי אלה הגילאים שבהם עוברים את כל החיסונים של טיפת חלב".

הקורבנות השקטים

השבוע הודיע משרד הבריאות כי זימן לשימוע חמישה רופאי ילדים שהנחו הורים שלא לחסן את הילדים. "זה מגיע להם, ואני רק מצר על זה שלא עשו את זה קודם", אומר אונגר. "הכלל הראשון ברפואה הוא קודם כול, אל תגרום נזק. והם הפרו אותו. אני רוצה להיות זהיר, ולכן לא אומר שזה תופס לגבי כולם, אבל רופאים - בארץ ובעולם - שממליצים לא לחסן, בדרך כלל גם מוכרים איזה תכשיר הומיאופתי חלופי ובונים על הגנת העדר. אני גם לא רואה אותם ואת יתר הגורואים של המתנגדים בלוויות אף פעם. את הילד שדימם למוח בגלל שאמא שלו לא נתנה לו זריקה של ויטמין K אני רואה לפעמים בכיסא גלגלים. לא ראיתי אף אחד מהם בא לדחוף לו את הכיסא. אמא שלו סוחבת אותו. הילדים האלה הם הקורבנות השקטים של התופעה, כי הם לא יודעים להגיד את זה. וההורים שלהם מתביישים, אז הם שותקים".

דיברת על אינטרסים כלכליים, אבל גם לחברות התרופות יש אינטרסים כאלה כשהן מוכרות לנו חיסונים.

"להאשים את חברות התרופות שיש להן צד בעניין, זה חוסר הבנה בסיסי. הרי לו אני מנכ"ל חברת תרופות, וכל מה שמעניין אותי זה כסף, הדבר הראשון שאעשה זה לתמוך בדפי הפייסבוק של המתנגדים, כדי שיתחיל בלגן. חיסונים זה הדבר הכי רע שקרה לחברת התרופות - אתה נותן פעם, פעמיים, ואין מחלה. מחלות יותר משתלמות. את יודעת איזה תענוג זה לפתח משהו לחצבת? לבטל את החיסונים ולתת ל-90% מהאוכלוסייה לחטוף חצבת".

אבל אין תרופה, אז זה לא כזה פשוט, וחיסונים יש כבר מן המוכן.

"נכון, אבל הייתי משקיע בזה. האינטרס של חברות התרופות הוא לפתח תרופות למחלות כרוניות, לא חיסונים. תראי את סל הבריאות, תקציב לחמישה חולים במחלות כרוניות קשות יכול להיות כמו כל תקציב החיסונים של מדינת ישראל. אבל חברות תרופות ממשיכות להמציא חיסונים משתי סיבות: האחת, כי יש צורך להרוויח גם את מעט הכסף הזה, והסיבה האמיתית היא שיש בזה גם משהו פרו אנושות.

"ואם זה נשמע לך מופרך, צריך תמיד לזכור שכמה שחברות התרופות הן ציניות, הרי תמיד מדברים על הביג פארמה, אז בתוכן עובדים אנשים שמטבעם, אוהבים לחיות בחברה בריאה. נכון, אם חברות התרופות לא ירוויחו כסף, הן לא יתקיימו, וכולנו נמות בשמחה לפני גיל ארבעים כמו פעם.

"מתנגדי החיסונים אוהבים לשאול למה אין מחקרים עם חיסון ובלי חיסון. זה כמו לבקש שיעשו מחקרים עם או בלי אנטיביוטיקה, כשיש בוודאות חיידק בגוף, כדי לראות מה יקרה. תמיד אפשר לשאול את עצמנו האם אנחנו רוצים לחזור לחיות בעולם ללא חיסון, ולנופף לשלום לשליש מילדינו, ולהגיד להם - אתה לא היית אמור להגיע לגיל בגרות כי לא חוסנת. כי זו המשמעות של לוותר עכשיו על חיסוני הפוליו, הדיפטריה והטטנוס. זו היכולת לשלוח ילד החוצה, בלי לחשוש שייחתך ויקבל טטנוס, או חלילה ייחשף לילד אחר ויקבל חצבת או פוליו. כי זה העולם שמנסים להחזיר אותנו אליו".

יש חיסונים שאתה סלחן יותר כלפי מי שלא לוקח אותם?

"אם ילד לא חוסן לטטנוס, אני כחברה לא אושפע מזה. אני אראה בהורה שלו אידיוט, שהעז לסכן אותו במחלה נוראית, שגורמת למוות אכזרי משיתוק ולשבירת עצמות, אבל אהיה יותר סלחן כלפיו, כי הוא לא פוגע בילד שלי. אבל כשאת לא מחסנת לפוליו, חצבת, שעלת - יש לזה משמעות חברתית כי זה מסכן את הסביבה, ואז אני לא סלחן.

"זה לא רק הילדים שלי, אלא כל אותם מדוכאי חיסון שנמצאים בעולם חסרי אונים לחלוטין, ללא מערכת חיסונית. זה החולים האונקולוגים, התינוקות שטרם חוסנו, האוכלוסייה המבוגרת, והמון אנשים עם מחלות מעי דלקתיות או מחלות אוטואימוניות שמקבלים סטרואידים. עכשיו גם לקחו להם את חדרי הבידוד בבתי החולים, כי כולם נתפסו על-ידי חולי חצבת. אלה גם קורבנות, כי המשאבים שהיו מיועדים אליהם נלקחים למלחמה בחצבת, שהיה אפשר למנוע מראש".

"אוטיזם נובע מגנטיקה"

אחת הסיבות המרכזיות לכך שמתנגדי החיסונים מתנגדים לחיסון ה-MMR שכולל בתוכו את החצבת, היא החשש לאוטיזם. הטיעון הזה כבר הופרך. המחקר שביקש לטעון אותו הוגדר כשקרי, ועדיין המערכת הרפואית צריכה להתמודד איתו. "זה המיתוס הכי חזק שאני מתמודד איתו", אומר אונגר, "ותמיד חבל לי לראות איך במקום שאנשים ישקיעו בילד שלהם האוטיסט, הם משקיעים כל-כך הרבה אנרגיה נפשית על רגשות אשם והתעסקות בשאלה למה חיסנתי אותו - כשבאמת אין קשר. אוטיזם נובע מגנטיקה".

לא קל להתמודד עם הורים לילדים אוטיסטים.

"נכון, לכן אני לא משתמש בפוסטים שלי בסיפורים אישיים שהם מעלים לרשת, למרות שתמיד אמצא סתירה בין האוטיזם לבין הקשר שהם מנסים לעשות לחיסון, אם זה בלוחות הזמנים או בסוג החיסון, כי אני מודע לרגישות ולחיים המאתגרים שגם ככה יש להם".

מה אתה אומר על מסיבות הדבקה?

"אנשים שמארגנים מסיבות הדבקה יש להם מקום אחד להיות בו, וזה הכלא".

גם אם זה אבעבועות רוח? כשהייתי ילדה, היו מדביקים בכוונה ילדים מאותה משפחה.

"כי לא היה חיסון, ורצו שתחשפי לזה בגיל צעיר, אבל היום יש. אני ראיתי ילדה חולת לוקמיה שמתה מאבעבועות רוח, הוריה סיפרו שנדבקה מילד לא מחוסן. יש חיסון שיכול לחסוך את השלבקת החוגרת שזה סיבוך נוראי, יכול לחסוך מהסביבה מדוכאת החיסון שלך את המוות מהמחלה. אני לא מבין למה לא לתת אותו. נתתי הרצאה על הנושא לקהל מבוגר, שהיה עם פער פעור. הם ראו פוליו וחצבת, ראו חברים שלהם שמתו מהמחלות האלה כשהיו ילדים, והם היו המומים לגלות שילדיהם ונכדיהם הם מתנגדי חיסון. כשחיסונים נכנסו, אנשים עמדו בתור לקבל אותם. אנשים שילמו כסף כדי לקנות אותם באופן פרטי. באפריקה אנשים ימכרו את נשמתם בשביל האפשרות שלא ללקות בחצבת. כי חצבת הורגת באפריקה כל ילד עשירי".

תמשיך עוד הרבה זמן במלחמה הזו?

"לא יודע, אשתי קיבלה עכשיו הצעה להתמחות באנגליה, וכנראה שנעבור לשם. מתנגדת חיסונים שמדי פעם מתכתבת איתי, ומבינה שאני עוד מעט מסיים התמחות, שואלת אותי כל פעם, כבר ארזת? מתי אנחנו נפטרים ממך? הם מחכים שאני סוף-סוף אצא להם מהווריד, ובאמת אחד הדברים שמשמחים אותי הוא שהם רוצים להפוך את הקבוצה שלהם בפייסבוק לקבוצה סודית. זו תהיה הצלחה גדולה מבחינתי להחזיר אותם למרתפי הרשת.

"בכל מקרה, אם זה לא יהיה אני, זה יהיה מישהו אחר. בינתיים אני עוד פה. הייתי בחופשה בפריז עם המשפחה, יד אחת על העגלה, יד שנייה עם הסלולרי, מעלה עוד פוסט בפייסבוק בנושא החיסונים. הבן שלי אמר לי, אבא אתה לא פה, אמרתי לו, אתה צודק, אני רק מסנכרן את הפוסט ואני איתך".

ליאור אונגר | אישי: 37, נשוי לבלה, רופאה גסטרואנטרולוגית, שהשתתפה גם היא ב"המתמחים", ואב לשניים. גר במגורי הרופאים בתל השומר | השכלה: במקביל ללימודי הרפואה, עשה דוקטורט במחקר מדעי באוניברסיטת ת"א | מסלול: עבר בשיבא את כל המסלול. בחודשים הקרובים מסיים התמחות בנוירוכירורגיה | נוירוכירורגיה: "משלבת קור רוח עם הבנה מרחבית וחשיבה מדעית. זה תחום שבו מרווח הטעות קטן ואני אוהב את זה. גם בפוסטים שלי - טעות קטנה ושיימינג"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמת"הרבה שנים הייתה לי מיזוגניה. יש לי פחד להסתכל על עצמי כאישה"