ויתור על סמכויות הפיקוח של היועמ"ש יפגע בהסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות

תזכיר חוק לתביעות ייצוגיות שפורסם לאחרונה, המאפשר ל יועץ המשפטי לממשלה להאציל מסמכויותיו לאחרים, עלול לשבש את הליך הסדר ה פשרה , לפגוע בקבוצת הניזוקים ולהכשיל את מערכת המשפט במילוי תפקידה כשומרת סף • פרשנות

תביעה ייצוגית /צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
תביעה ייצוגית /צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

תזכיר חוק לתביעות ייצוגיות שפורסם לאחרונה, המאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להאציל מסמכויותיו לאחרים, עלול לשבש את הליך הסדר הפשרה, לפגוע בקבוצת הניזוקים ולהכשיל את מערכת המשפט במילוי תפקידה כשומרת סף.

התזכיר שפורסם לאחרונה על-ידי משרד המשפטים כולל בתוכו שני שינויים עיקריים: האחד - לקבע את מעמדה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות, אשר נכון להיום מעמדה ארעי, ולשרת המשפטים יש שיקול-דעת האם להאריך את תקופת פעילותה. השני - לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להאציל את סמכויותיו לפיקוח על הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות שהוקנו לו בחוק לגורם אחר, כמו גם להאריך את הזמן המוקנה ליועץ לצורך הגשת ההתנגדות.

פגיעה במוסד ההתנגדות להסדרי פשרה

בעוד שקיבוע מעמדה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות הוא שינוי מבורך לכל הדעות, השינוי השני שמציע התזכיר שפורסם מעורר חשש כי הוא יביא לפגיעה באפקטיביות של מוסד ההתנגדות להסדרי פשרה.

בהליכי פשרה בתביעות ייצוגיות יש חשש מובנה שהגורמים המשתתפים בהליך - התובע המייצג, בא-כוחו והנתבע - ידאגו לאינטרס האישי שלהם על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת. עניין זה עלול להוביל להסדרי פשרה שאינם משרתים את טובת הקבוצה המיוצגת אלא את האינטרסים של עורכי הדין המייצגים, המעוניינים לא פעם לסיים את התיק ולזכות בשכר-טרחה במקום להמשיך ולהתדיין בהליך שעלול מבחינתם להסתיים בלא כלום.

בדיוק מסיבה זו, הגשת התנגדויות מטעם היועץ המשפטי לממשלה היא חיונית לבחינת היותם של הסדרי הפשרה ראויים והוגנים ועל-מנת לוודא שהם אינם פוגעים בחברי הקבוצה המיוצגת בהליך, במיוחד כאשר ישנם התנגדויות מועטות ביותר להסדרי פשרה מצד חברי קבוצת התובעים המיוצגת. ללא הפיקוח מטעם היועץ המשפטי, בתי המשפט יתקשו להיות שומרי הסף ולבקר כראוי את הסדרי הפשרה שמוגשים מטעם הצדדים להליך.

התיקון המוצע יפגע בציבור המיוצג

להבדיל מפשרה בתביעה רגילה שבה הצדדים מיוצגים ולוקחים חלק בהליך, בתובענה ייצוגית מייצג חבר בקבוצה את כלל הניזוקים אשר לא ייפו את כוחו. חברי הקבוצה המיוצגת כלל אינם נוכחים בהליך ופעמים רבות אף אינם מודעים לו. לכן קיים חשש מובנה שהסדר הפשרה המובא לאישור בית המשפט אינו לטובת קבוצת הניזוקים, אלא לטובת הגורמים שלוקחים חלק פעיל בהליך. בתי המשפט מודעים לחשש זה ומייחסים חשיבות רבה לעמדת היועץ בהכרעתם אם לקבל או לדחות את הסדר הפשרה המוצע.

אם יתאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להאציל את סמכותו לאחרים, עלול להיווצר חוסר אחידות בעמדות המוצגות בהליכים השונים, הן מבחינה תכנית הן מבחינה איכותית.

אין חולק על כך שישנו עומס גדול המוטל לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, וכי יש לייעל את הליך הגשת ההתנגדויות, אך נראה כי התיקון המוצע יפגע בהליך ובציבור המיוצג - בוודאי יותר מאשר ייטיב עמו. 

■ הכותב הוא מנהל תחום תביעות ייצוגיות במשרד עורכי הדין בלטר, גוט, אלוני ושות'. 

צרו איתנו קשר *5988