הנקראות ביותר

הנשים מעדיפות את בית הדין הרבני?

האם לאמהות פחות משתלם לתבוע מזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה?

בית הדין הרבני בתל-אביב / צילום: יח"צ
בית הדין הרבני בתל-אביב / צילום: יח"צ

מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו בני זוג בהליכי גירושים נלחמים על הזכות להתדיין בפני הערכאה הנוחה להם, נובע מהפערים שבין פסקי הדין של שתי הערכאות המקבילות. על אף ששתי הערכאות אמורות לדון בנושא מזונות הילדים על-פי הדין העברי, עד לאחרונה נשים חששו שמתן הסמכות לבית הדין הרבני להכריע במזונות בילדים יפגע באינטרסים שלהן, שכן דבר ידוע הוא שסכומי מזונות הילדים שדייני בית הדין הרבני נהגו לפסוק, נמוכים משמעותית מסכומי המזונות שנפסקו בבית המשפט לענייני משפחה.

בשנה האחרונה, מאז פסק דינו המפורסם של בית המשפט העליון בנושא התייחסות שוויונית לחבות האב והאם במזונות בהתאם להכנסותיהם, הפחיתו בתי המשפט לענייני משפחה את חיובי האבות בתשלום מזונות הילדים לידי האם באופן ניכר, ובמקרים שבהם הכנסות ההורים דומות, והילדים חולקים את זמנם באופן שווה בין הבתים, אף ביטלו את חיוב המזונות לגמרי.

בבית הדין הרבני, לעומת זאת, לא חלו שינויים דרמטיים בפסיקת המזונות, ולכן נוצרה כעת סיטואציה הפוכה, לפיה פעמים רבות משתלם יותר לאמהות לתבוע מזונות ילדים דווקא בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה.

תופעה זאת זכתה לסקירה נרחבת בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני בבאר-שבע: "אותם דמי מזונות עצמם שחויבו על-ידי בית הדין אמש ונתפסו כנמוכים, הפכו להיות היום גבוהים כתוצאה מנפלאות הפרשנות. נאמר כבר כעת: אמש כשחייב בית הדין מזונות שנתפסו כנמוכים, היה הדבר משום נאמנותו לדין תורה, ולא משום יחסו העוין לנשים, ממש כפי שכיום אין הוא עוין לגברים, אלא עוסק במלאכתו בלא משוא-פנים. אין אנו מוחמאים מכך שהאם בחרה לתבוע את מזונות הילדים בבית הדין, ממש כפי שבעבר לא ערב לנו שהאבות בחרו לעשות כך". 

החילוניים סבורים כי הדיינים נוהגים לפסוק מזונות ילדים על הצד הנמוך, מאחר שהאומדן שלהם לעלות גידול ילד מתבסס על רמת החיים הצנועה יותר שמנהלות המשפחות החרדיות בסביבה בה הן חיות. בית הדין הרבני, לעומת זאת, תולה את הפער בחוסר הבנה בסיסי של הערכאה האזרחית בדין העברי על-פיו הוא מתיימר לפסוק את המזונות, כך שבעבר חייבו בתי המשפט האזרחים את האבות במזונות מוגזמים, שאינם תואמים את המציאות, גם עבור צורכי ילדים בהם נשאו באופן ישיר בעת שהות ילדיהם עימם, ואילו כעת עברו לקיצוניות ההפוכה, שאף היא אינה תואמת את המציאות: "אנו חוזרים ומביעים את דעתנו, כי כשם שעול המזונות שהוטל על האבות בעבר על-ידי בתי המשפט היה גדול מנשוא - כך ההקצנה אל העבר האחר, בשם תפיסות הצדק והשוויון הכלליות של השיטה המשפטית, תוביל אמהות וילדים לחרפת רעב".

שיטתו של בית הדין הרבני שונה מגישתו החדשה של בית המשפט העליון, בשני פרמטרים עיקריים: בית הדין הרבני מחייב את האב לשלם עבור זמן שהותם של הילדים בבית האם - בעוד שבבית המשפט האזרחי כל הורה נושא בהוצאותיהם הישירות של הילדים בביתו. כמו כן, בית הדין הרבני בודק את יכולותיה הכלכליות של האם לשאת בהוצאות הילדים, רק אם נוכח כי הכנסותיו של האב אינן מספקות לכך - בעוד שהערכאה האזרחית בוחנת את יכולותיהם של האב ושל האם במקביל, ולא במדרג. לכן, כאמור, נשמרים הפערים בין פסיקת המזונות בין שתי הערכאות גם כיום, גם אם כיוון המאזן השתנה, וכתוצאה מכך, למרבה הצער, נשמר גם מרוץ הסמכויות המצער, המעודד גירושים ומרבה סכסוכים בין בני זוג.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!