חייבים לשמור על ייחודיות בית הדין

סכסוך עבודה אינו סכסוך רגיל, לכן חשוב לשמור על הכלים הייחודיים של בית הדין

בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ
בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ

"...כדי שיוכל בית הדין למלא את התקוות שתולים בו, יצטרך לפעול במהירות ולמצוא פתרון מעשי לעניין המובא לפניו במינימום של הגבלות פורמליות משפטיות". ח"כ משה ברעם, דברי הכנסת 18.3.1969.

בשנת 1969 חוקקה הכנסת את חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מתוך ההבנה הברורה שתחום דיני העבודה והביטחון הסוציאלי הוא תחום ייחודי, רגיש ומיוחד, ושונה מכל תחום משפט אחר. תחום שכזה דורש מערכת משפט ייעודית שתדע להתמודד עם הנסיבות השונות והמשתנות של עולם העבודה. לשם כך נתן המחוקק לבתי הדין לעבודה סמכויות ייחודיות בחוק - לנהוג בדרך הראויה ביותר לעשיית משפט צדק (סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה) ולא להיות מחויב לדיני הראיות (סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה). אמנם הוא קבע שיחולו עליו הוראות שונות לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 - אך זאת "בשינויים המחייבים".

כלומר, המחוקק הסדיר, באמצעות חוק בית הדין לעבודה, את ההתנהלות הפרוצדורלית ואת הסמכויות של בתי הדין לעבודה, תוך הכרה בכך שמשפט העבודה הוא בעל אופי גמיש. זאת בהיותו נדבך משמעותי מאד ביחסי עבודה בישראל ובאופיים, אך לא בלעדי.

במרוצת השנים מאז הקמתם הפכו בתי הדין לעבודה לשחקן חשוב במערכת יחסי העבודה הקיבוציים. פעמים רבות משמשים בתי הדין לעבודה כגורם שמקרב בין הצדדים ליחסי העבודה, פורס את חסותו על הצדדים ועל המחלוקות ביניהם, ומסייע להם לקדם את המשא-ומתן ביניהם ולהגיע לפתרון שיהיה מקובל על הצדדים ויאפשר המשך התנהלות יחסי עבודה ארוכת-שנים. אפשר לומר בביטחון שבתי הדין לעבודה הם גורם מהותי ביחסי העבודה בישראל.

סכסוך קיבוצי לא זהה במהותו לכל סכסוך משפטי. הצדדים לא מגיעים לבית המשפט כדי לקבל החלטה ולסיים את המחלוקת ביניהם. אין פה מנצחים ומפסידים. אין פה "זבנג-וגמרנו". מקום העבודה התקיים לפני הסכסוך, מתקיים במהלכו, והוא ימשיך להתקיים ולהתנהל גם למחרת הסכסוך. הצדדים למערכת יחסי העבודה הקיבוצית ימשיכו לפעול יחד לקידום מקום העבודה שחשוב לשני הצדדים.

בחינת אופן פעולת בתי הדין לעבודה צריכה להתבצע מתוך הבנה ברורה וכוללת של שני התפקידים המיוחדים של בתי הדין לעבודה: מצד אחד, באולמות המשפט של בתי הדין לעבודה לא מתבצעות פעולות גישור או בוררות ונשמעים טיעונים משפטיים; מצד שני, בלשכת השופט לא נשמעים טיעונים משפטיים או ראיות, ומתבצע הליך בעל אופי גישורי. המציאות הכוללת של שני סוגי ההליכים שבית הדין לעבודה נותן להם אכסניה, היא זו שמאפשרת את פתרון הסכסוך.

גם אנחנו, כמשרד המייצג צדדים ליחסים קיבוציים, היינו שם - בסכסוכים הגדולים ביותר במשק. מצד אחד, שופטי בתי הדין לעבודה מילאו את התפקיד החשוב שהפקיד בידם המחוקק - הגנה על זכויות ארגוני העובדים, בהן גם זכות השביתה; מצד אחר, הם פעלו במלוא כוחם כדי למנוע פגיעה אפשרית במעסיקים ובמשק. לא אחת הגענו לבתי הדין לעבודה, לצד מעסיקים או לצד עובדים וארגוני עובדים, ישבנו שם בלילות, ביקשנו את סיועו של בית הדין, חיכינו להצעות שלו ולניסיונות שלו לקרב בין הצדדים.

כך קודמו משאים-ומתנים בנושאים הדחופים והחשובים ביותר, שלולא התערבות בית הדין ולולא חסותו לא היו מתקדמים, למשל: ההסכם הקיבוצי לאחר שביתת הרופאים הגדולה, המגה-שביתה בעניין עובדי הקבלן, הרפורמה בחברת החשמל וגם הרפורמות במערכת החינוך.

נדמה כי החלטת כבוד נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט העליון לשעבר אליעזר ריבלין, לפיה בית הדין הארצי אינו רשאי לקיים הליכי גישור ועוד, אינה מביאה בחשבון במידה הראויה את מהות יחסי העבודה הקיבוציים, את היחס בין משפט העבודה ליחסי עבודה ואת תפקיד בתי הדין לעבודה.

לין היא מייסדת משרד ארנה לין העוסק בדיני עבודה. שפירא וגליק הן עורכות דין במשרד. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988