"מחירי החשמל יכולים לגרור התייקרויות בכל המשק, ואחת הבעיות המרכזיות היא מחיר הגז"

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, בהתייחסות ראשונה ליוקר המחיה, מגלגל בשיחה עם "גלובס" את האחריות להסכם הגז: "צריך לפנות ליצחק תשובה" • טוען: פתרון חלקי אפשר להשיג "דרך הורדת המע"מ"

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף

הסכם הגז בין חברת החשמל ל"תמר" הוא אחת הבעיות העיקריות בהתייקרות תעריף החשמל, והאחריות לכך היא של ראש הממשלה בנימין נתניהו - כך טוען יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בראיון בלעדי ל"גלובס". בראיון אומר ניסנקורן כי "הסכם הגז הוא הסכם גרוע, וצריך לנסות לראות איך מצמצמים את זה - כי למחירי החשמל יש השפעה רוחבית, והם יכולים להשתרשר להתייקרויות במשק כולל במחירי המזון".

הסעיף בין חברת החשמל למאגר תמר שיכול להוריד את מחיר הגז

איך מטפלים בבעיה? ניסנקורן מציע "לפנות ליצחק תשובה בניסיון לשנות את מחיר הגז. אין ספק שיש כשל שנוצר לפני כמה שנים שלא תוקן, ומחיר הגז גבוה מדי, זה ברור לכולם. ואני מזכיר שזאת הייתה רפורמה של ראש הממשלה".

אבל התייקרות תעריף החשמל נובעת גם מגורמים נוספים, לא רק מעליית מחיר הגז מ"תמר".

"יש דברים שאין איך להשפיע עליהם, שער הדולר למשל. או הנושא של כניסת אנרגיות מתחדשות - זו מדיניות ממשלתית של עידוד אנרגיות מתחדשות. אז נשאר רק הגז שדרכו אפשר לצמצם את ההתייקרות".

והתייקרות מחיר הגז היא בעצם אחריות של נתניהו שסרב לפתוח את ההסכם?

"זה ברור, לא?"

ירון זליכה אמר שצריך לחתוך ב-50% את מחיר הגז.

"זליכה אומר דברים שהם במידה רבה נכונים. גם הדברים שאמר על מתווה הגז ביחס לחברת חשמל וגם בתחום המזון".

ההתנגדות של היועץ המשפטי למינוי זליכה ליו"ר הוועדה ליוקר המחיה הייתה על רקע העובדה שהוא מייעץ לך.

"זליכה איש ראוי מאוד, וביום שהוא הפך ליועץ שלי, לפני 3 שנים, היה בינינו סיכום ששנינו עומדים בו - שאני לא מתערב בשיקול-הדעת שלו. הוא אומר את האמת שלו, ואני מכבד את זה".

 לכם אין חלק בהתייקרות תעריף החשמל, עם הרפורמה שהובלתם בחברת החשמל?

"אין שקל אחד בהתייקרות התעריף הנוכחית שקשור לרפורמה. הרפורמה מממנת את עצמה. היא לא עולה שקל אחד בהתייקרות".

אבל חברת החשמל חוסכת הרבה כסף בצמצומי עובדים ומפנה את זה להגדלת הפנסיות - בכסף הזה היה אפשר להשתמש כדי להוזיל את תעריף החשמל.

"הרפורמה היא רפורמה מצוינת, ותהיה לה השפעה חסרת תקדים על הצרכן. העובדים לקחו על עצמם מחירים כבדים ונתנו את חלקם. כל הקשקושים של כל מיני פרשנים שמחפשים שעיר לעזאזל - זו דמגוגיה אחת גדולה".

מה לגבי ההצעות ששוקל שר האוצר להוזיל את מחירי המזון באמצעות הורדת מכסים ביטול מכסות ופתיחה לתחרות וליבוא מחו"ל? 

"אני לא מתנגד עקרונית לתחרות ברמה משקית. אבל כשפותחים את השוק לתחרות, צריך לשים לב לשני דברים: האחד - לוודא שההנחה באמת תתגלגל לצרכן ולא תישאר אצל היבואן, כי בתחום הטונה ובתחום העופות זה לא קרה; והשני - שזה לא יביא לחיסול תעשייה כחול-לבן, כי ברגע שתעשייה המקומית מתרסקת, אתה לא יכול להחזיר את זה אחורה".

יש טענה שהמחאות על עליות המחירים הן במהותן פוליטיות נגד הממשלה.

"אני לא חושב. אני מזהה כאן חשש אמיתי. אבל אני חושב שאם הממשלה תצליח לטפל בעליית מחירי החשמל - נראה בלימה של התייקרויות המחירים, כולל במזון".

"העלאת השכר? לא קשורה להתייקרויות"

הנושא שמדאיג את ניסנקורן במיוחד הוא הניסיון לקשור בין ההתייקרות הנוכחית לבין העלאות השכר של השנים האחרונות במשק. "יש כאן שיח אחד של יוקר המחיה, ושיח שני זה צמצום פערים ועליית השכר. בשיח של צמצום פערים אנחנו רואים כל הזמן שיפור. מדד ג'יני ירד ל-0.351, שזה המדד הכי טוב ב-20 שנים האחרונות, והצלחתי לעלות את השכר ב-4 השנים האחרונות ב-2.8% ריאלית בכל שנה, וגם 2018 תיגמר בעליית שכר יפה. בשיח הזה חייבים להמשיך, ואני לא אתן שייזנח לרגע, כי בסוף זה הפתרון לעוני ולפערים החברתיים".

למה שייזנח?
"כי היו שנים שדיברו רק על יוקר המחיה ולא דיברו בכלל על צמצום פערים".

הטענה שההתייקרויות ברשתות המזון קשורות לעליית שכר המינימום בשנים האחרונות בכמעט 30% מקובלת עליך?

"זה קשקוש גדול. מי שמתחבא מאחורי זה אלה טייקונים, ואסור לתת לזה יד. בתחום המזון הטייקונים חייבים לגזור על עצמם ריסון. הם עשו ריסון כמה שנים - וחייבים להמשיך בריסון הזה, זו מחויבות של מנהלי חברות המזון ורשתות השיווק. אף אחד לא מבקש שיפסידו כסף, מותר להרוויח - אבל לא בצורה מופקרת ובטח לא להתחבא מאחורי אמירות של עליית שכר המינימום".

 אבל בוודאות עליית שכר המינימום מייקרת את העלויות למישהו כמו רמי לוי, שחלק גדול מההוצאות שלו הן על שכר והוא משלם לעובדים שלו שכר מינימום.

"זה לא הגורם להתייקרויות הנוכחיות, ואני אומר את זה בוודאות. כי הפעימה האחרונה של עליית שכר המינימום הייתה בדצמבר 2017. לא אסכים לעצור את עליית שכר המינימום, ואני אומר לך שכמדיניות שכר המינימום ימשיך לעלות. והשכר הממוצע במשק והשכר החציוני ימשיכו לעלות מעבר לעליית המדד, כי זו הדרך היחידה לשפר את מצב השכירים, שהם הליבה של הציבור הישראלי. זה גם מחויבות שלי, ששכר המינימום והשכר הממוצע והשכר החציוני כולם ימשיכו לעלות מעבר למדד, וזה יהיה גם ב-2019 וב-2020, וגם הלאה נמשיך לראות העלאות שכר שיעקפו את ההתייקרויות ואת המדד. השכירים הם הצרכן העיקרי במשק והם מנוע הצמיחה של המשק ומשלמי המסים של המשק ו-90% מאוכלוסיית העובדים".

איפה אפשר עוד להוריד מחירים?

"בתחום הטואלטיקה אני מניח שהמחירים ירדו. בתחום הדיור המחירים צריכים להמשיך לרדת, זה רבע מסל ההתייקרויות. בתחום המזון אנחנו צריכים לשמור על איזון. ברור שמותר להרוויח, אבל בריסון. מעבר לכך, אני חושב שצריך לבחון את המע"מ, שבישראל הוא 17% ובאנגליה למשל המע"מ על מוצרי מזון הוא 10%. אז צריך לקרות אחת משתיים - או הורדת המע"מ ברמה רוחבית או מע"מ דיפרנציאלי".

שר האוצר הוריד את המע"מ, והכול נשאר אצל בעלי העסקים.

"זה לא נכון. חלק התגלגל לצרכן, וחלק נשאר לאיתנות של החברות. זה כלי נכון לטפל בו, כי המע"מ הוא כלי רגרסיבי, ולכן הורדת המע"מ היא דרך להילחם ביוקר המחיה". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988