"אתם הגברים שולטים ואתם לא דואגים לבנות ולנכדות שלכם. זו מדינה של גברים בלבד, זה נורא"

בפאנל "כמה עולה שוויון" במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" דנו המשתתפות בסוגיות חוסר השוויון במגזרים ובמגדרים השונים בישראל • סארה אבו-כף, חברת דירקטוריון סיראז': "החברה הישראלית מאוד דינמית והשכבה הצעירה מובילה מהפכה"

פאנל "כמה עולה שוויון?" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" / צילום: תמר מצפי
פאנל "כמה עולה שוויון?" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" / צילום: תמר מצפי

כמה עולה שוויון? בשוק העבודה הישראלי יש כידוע לא מעט בעיות וגם חוסר שוויון עם קושי גדול לביצוע שינויים, מוביליות. בנושא זה וגם בשאלות אחרות דנו בפאנל כמה עולה שוויון.

בפאנל השתתפו עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית ירושלים; חנה רדו, נשיאת סופרסונס, יזמית עסקית חברתית; וסארה אבו-כף, חברת דירקטוריון סיראז'. את הפאנל הנחה אנדרה טבקוף, עורך דעות וקהילות ב"גלובס".

כמה עולה שוויון

עדינה, איפה את נתקלת באי שוויון?

עדינה: "איפה לא. כמעט בכל מקום. השאלה היא איפה שוויון ההזדמנויות כי כשאתה מונע את זה מבחור חרדי או מישהו אחר אתה בולם שינוי חיובי בחברה".

חנה, איפה את נתקלת באי שוויון?

חנה: "אני נמצאת המון בפריפריה הגיאוגרפית ונתקלת בזה המון. ולמדינה לא אכפת. אנחנו בבעיה מאוד קשה כי בפריפריה הגיאוגרפית יש מצב איום ונורא אז מבחינתי אי השוויון הוא קרוב ל-100%".

סארה: "בחברה הבדואית הערבית בדרום נקודת הזינוק מאוד נמוכה, החל מחוסר הכרה ביישובים, חוסר פיתוח, תחבורה ציבורית לא מפותחת. לצעירים הבדואים אין כמעט אפשרות להשתלב בחברה ולקבל השכלה ראויה. למשל, איפה שאני גרה, בכפר בדואי שהוכר בשנת 2005, עדיין אין חיבור לחשמל".

סארה, מה הפתרונות האפשריים?

סארה: "צריך לספק תשתיות ברמה ממסדית וללא דיחוי. אבל הצעירים בחברה הבדואית לא רוצים לחכות כי לכל עיכוב יש השלכות גדולות. אז אצלנו בסיראז' רצינו לסלול דרך ולהראות לצעירים הבדואים שיש להם דרכים להתפתח ולתת מענה, באמצעות הגדלת היצע מקומות התעסוקה לצעירים בדואים בעולם ההייטק".

למה המעסיקים צריכים להביא למשרד צעיר חרדי או בדואי?

עדינה: "כי למשל אם אני פותחת חנות ומביאה מועסק חרדי זה יביא לי יותר לקוחות חרדים. זה יפתח לי פתח לעולמות שלא חשבתי עליהם. תחשוב על הפוטנציאל, תכיר את העובד. אל תדחה אותו בלי לבדוק".

חנה: "יש מחקרים שמוכיחים שגיוון בעובדים מביא לתוצאות טובות יותר כמעט בכל תחום. אני רוצה להקים ביישוב הבדואי חורה מרכז תעסוקה ופיתוח וכבר שנה וחצי מנסה להשיג כסף ממשרדי ממשלה ולא מצליחה. דוברי ערבית עם 8% מאוכלוסיית העולם ובעולם הדיגיטלי זה פחות מ-1% אז יש פה פוטנציאל אדיר ואנחנו לא עושים כלום".

אבל בכפרים יש סלולר, ברובם יש חשמל. לא הכל שחור.

סארה: "נכון. החברה הישראלית מאוד דינמית והשכבה הצעירה מובילה מהפכה. שילוב צעירים מאוד משתלם. רב תרבותיות בעסק או ארגון מביאה לקבלת החלטות טובה יותר ולדעת לכוון נכון לצרכים של ציבורים שונים".

מה יהיה בעתיד?

עדינה: "האם אנחנו רוצים בכלל לשנות? יש מישהו שמוביל שינוי בארץ? יש רצון לשים נשים בנקודות מפתח? עדיין נשים מרוויחות הרבה פחות מגברים".

חנה: "רק רגולציה תביא לשינוי. בחברות ממשלתיות יש רק מנכ"לית אחת מתוך 62 חברות. אתם הגברים שולטים ואתם לא דואגים לבנות ולנכדות שלכם. זו מדינה של גברים בלבד, זה נורא".

עדינה: "איפה התחבורה הציבורית הנוחה שתוכל לאפשר לכל מי שרוצה לצאת מהכפר שלו לצאת בנוחות לעבודה. זה גם חלק משוויון".

סארה: "אני דווקא מאוד אופטימית. שינויים קטנים פותחים לפעמים חלונות לתהפוכות ושינויים גדולים. ברגע שנכנסה למשל תחבורה ציבורית לעיר רהט אנחנו רואים שינויים גדולים ומגמות מעוררות תקווה".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988