וולדמן: מלאנוקס חוגגת 20; לחברות כמונו זה הישג משמעותי

נשיא ומנכ"ל מלאנוקס בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס": "מי ששולט בנתונים, יש לו הרבה יותר כוח. אם בעבר הנדל"ן היה המשאב הכי יקר ואחר-כך אנרגיה - היום יותר ויותר מבינים שהמשאב היקר בעולם הוא נתונים"

איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, בוועידת ישראל לעסקים / צילום: איל יצהר
איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, בוועידת ישראל לעסקים / צילום: איל יצהר

על דבר אחד לא דיבר היום (ה') איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס": על הכוונה של החברה למצוא קונה משמעותי, אולי חברת מיקרוסופט שהביעה עניין בעסקה. הוא הסתפק באמירה על הגעת החברה לפירקה: "מלאנוקס חוגגת 20 בתחילת השנה. זה נראה צעיר, אבל לחברות כמונו זה הישג מאוד משמעותי".

וולדמן הרחיב את הדיבור על המשאב שלדבריו הופך להיות החשוב ביותר כיום - הנתונים. "מי ששולט בנתונים יש לו הרבה יותר כוח. אם בעבר הנדל"ן היה המשאב הכי יקר ואחר-כך אנרגיה - היום יותר ויותר מבינים שהמשאב היקר בעולם הוא נתונים. אפשר לראות שככל שיש יותר נתונים, אנחנו נהיים יותר חזקים ויותר משפיעים בעולם. לא סתם קראנו היום שפייסבוק עוד פעם נאשמת בהפרה של הסכם הסודיות שלהם ושנתנו נתונים לאמזון ולמיקרוסופט, מעבר לזה שהאשימו אותם שנתנו נתונים לממשלות. אנחנו רואים המון כוח שיש אצל חברה אחת כמו טנסנט, פייסבוק, אמזון והרבה אחרות. ותחשבו כמה זה נכון לגבי ממשלות, שאוספות את הנתונים בעצמן, וגם כפי שפורסם, גוגל ופייסבוק ועוד חברות אולצו על ידי ארגונים ממשלתיים אמריקאים להעביר להם נתונים".

איל וולדמן

הוא הוסיף: "בכל השווקים שאנחנו פועלים בהם כולם בונים היום אלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי להבין מהנתונים על העבר את העתיד. הנתונים מאוחסנים במתקני אחסון מידע וחברות כמו פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט, עליבאבא, טנסנט כל שבוע מכניסות ארונות שלמים של שרתים ואיחסון, כל יום מכניסים עוד. שבשלושה רבעונים הראשונים של 2018 מלאנוקס מכרה לחברות האלה יותר מ-2.1 מיליון נקודות אחסון לחדרי הנתונים האלה, מיליונים של שרתים ואחסון".

לדבריו, היקף הנתונים הולך וגדל אקספוננציאלית כשמצטרפים עוד מכשירים שאוספים נתונים כמו שעונים חכמים, טלפונים, מכוניות ועוד. "הדברים האלה מייצרים כמות הנתונים הולכת וגדלה, ואפשר לעשות איתה יותר ויותר דברים. בתחילת השנה החדשה יעלו יותר ממיליארד סרטים ותמונות לרשת והנתונים שבתוכם שווים המון כסף. מזה אפשר להבין מה אתם אוהבים לעשות, מה אתם צורכים, אילו בגדים אתם קונים".

הוא הביא כדוגמה את חברת טנסנט הסינית, ששולטת בוויצ'אט, שהוא הוואטסאפ הסיני, וברשת החברתית הסינית ובמחצית משוק התשלומים באמצעות טלפון: "הם יודעים עם מי אתם מדברים ועל מה אתם מדברים, מה הרשת החברתית שלכם ומה אתם אוהבים לעשות וגם על מה אתם מוציאים כספים. עם כל המידע הזה הם יכולים לתכנת אתכם, הצרכנים, למשל מאיפה ללכת לעבודה לאיזה חנויות לפנות. ונחשו מה? הם מתחילים לשלוט ביצרנים ואומרים להם מה המחיר הרצוי למוצר מסויים כדי להביא כמות של לקוחות".

וולדמן אמר כי מלאנוקס משתלבת בעולם הנתונים במספר תחומים, כמו תשתית העברת הנתונים של עליבאבא, שגרפה רק ביום הרווקים הסיני 31 מיליארד דולר, או בתחום זיהוי שיופי מוצרים באמצעות בינה מלאכותית. הוא הזכיר שמלאנוקס גם משתתפת בניסויים של מכוניות אוטונומיות בארה"ב ומאפשרת העברת מעבירים 100 גיגאביט בשנייה מתוך המכוניות. וולדמן אמר: "כשמסתכלים על העתיד של מכוניות אוטונומיות קשה להבין כמה נתונים המכוניות בו זמנית יקבלו ויעבדו. כדי לקבל החלטה, האלגוריתם מקבל נתונים מהרבה חיישנים שמייצרים הרבה נתונים. אני בטוח שמספר הנפגעים מתאונות דרכים בעולם ירד דראסטית. כשרואים מכונית אוטונומית מתנגשת בעולם בטוחים שזה יעצור את התהליך הזה, אז התשובה היא שיהיו תאונות אבל כמות התאונות תרד משמעותית כי המחשב יכול לעבד בצורה הרבה יותר מהירה הרבה יותר נתונים בו-זמנית".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988