תוכן מקודם
נהנים מהכתבה? מצוין.

רק רצינו לומר כי הכתבה שאתם קוראים כעת היא כתבת תוכן שיווקי. נכתבה והופקה על ידי כתבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

אנחנו, בגלובס, מקפידים לשלב בכתבות התוכן השיווקי מידע ענייני בעל ערך מוסף, לשמור על הסטנדרטים המערכתיים המקובלים בענף ועל שקיפות מרבית.

מקווים שהצלחנו לעניין אתכם, קריאה מהנה!

האתגרים שעומדים בפני נתי סייידוף ומוטי בן-משה

סיידוף, שרכש את השליטה בשיכון ובינוי מידי שרי אריסון, נדרש להתמודד עם פרשת השוחד שהתפוצצה בקבוצת הבנייה • ואילו בן-משה נדרש עדיין לגייס סכום משמעותי בתנאי שוק לא פשוטים כדי להשלים את ההשתלטות על אפריקה ישראל • אנשי השנה של "גלובס"

נתי סיידוף ומוטי בן-משה ביצעו השנה עסקאות ענק, שבהן רכשו מותגי פאר מקומיים בתחומי הבנייה והתשתיות - שיכון ובינוי ואפריקה ישראל בהתאמה - על רקע סיטואציה משברית שאליה נקלעו החברות הללו. סיידוף, ישראלי-אמריקאי שחי בלוס אנג'לס ב-40 השנים האחרונות, הפך בקיץ האחרון לבעל השליטה החדש בקבוצת שיכון ובינוי (שו"ב) לאחר שרכש מבעלת השליטה הקודמת, שרי אריסון, 48% ממניות החברה בהשקעה של 1.1 מיליארד שקל (כ-300 מיליון דולר).

סיידוף, חשוב להדגיש, עשה זאת מבלי להזדקק כלל למערכת הפיננסית המקומית. בניגוד למשקיעים זרים רבים שרכשו נכסים בישראל, סיידוף לא ביקש אשראי מהבנקים כאן, הוא לא הנפיק אג"ח בבורסה בת"א ואף לא נטל הלוואה פרטית מגופים מוסדיים כדי לממן את הרכישה. את מלוא הסכום הוא הביא ממקורותיו בארה"ב, ועניין זה לבדו מעיד על העוצמה הפיננסית של האיש.

שיכון ובינוי, יש לציין, לא הייתה הבחירה הראשונה של סיידוף בישראל. בין היתר הוא התמודד מול מוטי בן-משה על רכישת אפריקה ישראל, כשזו נדרשה להסדר חוב, ולאחר מכן ניהל מגעים לרכישת קבוצת יורוקום תקשורת, בעלת השליטה בבזק, שנקלעה אף היא לחדלות פירעון. אלו לא צלחו, ולאחר שכבר היה נדמה כי סיידוף מתקשה להתמודד עם חוקי המשחק בשוק המקומי, הוא הפתיע עם רכישה מהירה של מניות השליטה בשו"ב מידיה של אריסון, ועוד בהנחה של כ-15% על מחיר השוק.

הרכישה הסתדרה לכאורה היטב עם הדימוי של סיידוף, כמי שעשה את עיקר הונו בעסקאות נדל"ן בארה"ב - עסקאות בהן רכש בתקופות משבר נכסים במחירי חיסול ממוסדות פיננסיים, ורשם לעצמו רווחים גדולים בתקופות הגאות שהגיעו לאחר מכן.

מעבר לכך, היא גם סיפקה מעין סגירת מעגל היסטורית. סיידוף הוא נצר למשפחה בוכרית אמידה שהתיישבה בירושלים בתחילת המאה ה-20. אבי-סבו, יצחק סיידוף, בנה בירושלים לפני יותר מ-100 שנה את פרויקט בתי סיידוף שברחוב יפו. כך, שרכישה של אחת מחברות הבנייה הוותיקות והחזקות בישראל, הפכו כעת את הנין נתי לדמות מרכזית בענף הנדל"ן המקומי.

אבל נתי סיידוף לא חיפש השקעות בישראל בגלל הפוטנציאל העצום שאולי קיים כאן בתחום הנדל"ן. מבחינתו, השוק האמריקאי עדיין מספק לו די והותר עסקאות אטרקטיביות. סיבה מרכזית מבחינתו להשקעה כאן היא המלחמה התמידית שלו בארגון BDS שקורא בין השאר לחרם השקעות על ישראל .

שיכון ובינוי אינה עוד נכס במצוקה שנקנה במחיר סוף עונה, אלא קבוצת חברות בעלת פעילות רב גונית בתחומי הבנייה, הנדל"ן, הפרויקטים והתשתיות. מדובר בחברה שסבלה במשך שנים מבעיות ניהוליות תחת הבעלות הקודמת, שנדרשת כעת לשידוד מערכות רציני.

הצרות בשיכון ובינוי הגיעו לשיא עם התפוצצות פרשת השוחד, ששילמה החברה לכאורה לאנשי ממשל באפריקה כדי לזכות בפרויקטים כדוגמת סלילת כבישים והקמת גשרים במזרח ובמערב היבשת. פרשה זו, שטרם התבררה סופית, כבר גררה עמה חילופי בכירים בצמרת. אולם מעבר לכך, היא צפויה להקשות על שיכון ובינוי להמשיך בפעילותה הוותיקה באפריקה, שנחשבה במשך שנים לאחד ממקורות הרווח העיקריים שלה.

בן-משה - בישורת האחרונה של הרפתקה עסקית מהגדולות בחייו

מוטי בן-משה, שגבר על סיידוף בהתמודדות על רכישת אפריקה ישראל, נכנס החודש לישורת האחרונה של אחת ההרפתקאות העסקיות הגדולות בחייו. לפי לוח הזמנים המקורי שקבע ביהמ"ש המחוזי בת"א, היה אמור בן-משה להשלים בתחילת ינואר 2019 את השתלטותו על קבוצת אפריקה ישראל חדלת הפירעון, וזאת במסגרת הסדר החוב השני שלה. לוח זמנים זה נדחה כעת בחודשיים לפחות, אולם אם בכל זאת יצליח בן-משה להשלים את המשימה, יהיה זה לאחר שצלח מכשולים וקשיים כמעט בלתי נגמרים.

אפריקה ישראל היא ההשקעה הגדולה השלישית של בן-משה בשוק ההון הישראלי. אחרי שיצא בהפסד צורב של יותר מחצי מיליארד שקל על השקעה באי.די.בי, והרוויח "על הנייר" כ-400 מיליון שקל על ההשקעה באלון רבוע כחול, הוא זכה לפני כשנה באמון מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל כאשר הגיש להם הצעה המגלמת "תספורת" של כ-23%.

הסדר החוב שקנה את ליבם של מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל מגלם להם תמורות של כ-2.3 מיליארד שקל, ומחייב את בן-משה להזרמת מזומנים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. אולם מעבר לכך, הוא גם מחייב אותו לגייס סכום עתק של יותר מ-1 מיליארד שקל ממקורות פיננסיים חיצוניים, עבור אלון רבוע כחול.

נכון למועד כתיבת שורות אלה, השלים בן-משה גיוס של כ-300 מיליון שקל באג"ח ונדרש לכן לסכום נוסף של 700-800 מיליון שקל, שאמור לבוא מבנקים בארץ או בעולם, ושכנגדו ישועבדו מניות השליטה (56%) בחברת אפריקה נכסים.

את הנוסחה הזאת, שסייעה לו לנצח את נתי סיידוף בקרב על אפריקה ישראל, בנה בן-משה לפני יותר משנה, כאשר שוק החוב הקונצרני בת"א נהנה מתקופה של גאות. אלא שמאז התהפכה המגמה ובשבועות האחרונים השתלטה על השוק אווירת נכאים. אווירה זו פגעה באיכות החוב שניתן לגייס בשוק הקונצרני, והפכה את המהלך של בן-משה למאתגר הרבה יותר.

גם אם יעמוד בן-משה במשימה ויגייס את המקורות הדרושים להשלמת ההשתלטות על אפריקה ישראל, הרי שהעבודה הגדולה עוד לפניו. אפריקה ישראל של השנתיים האחרונות היא קבוצה במצב המתנה, ובן-משה יידרש להפשיל שרוולים ולהתחיל בהרכבה מחדש של חלקי הקבוצה, תוך מיצוי טוב יותר של הסינרגיות ביניהם.

את כל זה הוא יידרש לעשות במקביל להמשך ניהול עסקיו בתחומי האנרגיה בחו"ל, אשר ספגו באחרונה מכה לא פשוטה בעקבות שינויים רגולטוריים בבריטניה, שאילצו את בן-משה לסגור את פעילותו שם.

בן-משה, שהקים ב-2008 את קבוצת אקסטרה והשיק במסגרתה פעילות מצליחה של מכירות חבילות אנרגיה לעסקים ולמשקי בית בגרמניה, החליט לפני כחמש שנים להתרחב גם לשוק האנרגיה הבריטי. בדומה למודל פעילותה בגרמניה, החלה אקסטרה ב-2014 לשווק ללקוחות באנגליה חבילות חשמל וגז וצברה כ-130 אלף לקוחות מקרב המגזר הפרטי והעסקי.

בהקמת הפעילות באנגליה ובמימון הפסדיה השקיע בן-משה סכום של כ-100 מיליון אירו, מתוך הרווחים שצבר בגרמניה ושמימנו גם את עיקר השקעותיו בישראל עד היום.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988