חברי הכנסת: לדחות תחילת יישומו של החוק לצמצום השימוש במזומן

בדיון שהתקיים בוועדת חוקה, הציע יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, לדחות את יישום החוק בחצי שנה או לחלופין לקבוע כי ב-9 החודשים הראשונים ליישומו לא יינקטו נגד מפריו סנקציות כלשהן • ערן יעקב, מנהל רשות המסים: "אנחנו ערוכים להתחיל עם יישום החוק מיידית"

ניסן סלומיאנסקי / צילום: אוריה תדמור
ניסן סלומיאנסקי / צילום: אוריה תדמור

שבוע בלבד לפני כניסתו לתוקף של החוק לצמצום השימוש במזומן, קיימה היום (ב') ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיון תחת הכותרת - "הקשיים בהיערכות ליישום חוק צמצום השימוש במזומן במועדו".

נזכיר, כי החוק לצמצום שימוש במזומן קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל בין אדם פרטי לעוסק, וכן מגבלה על עסקאות בין אנשים פרטיים שתחול בעסקאות בסכום הגבוה מ-50 אלף שקל.

עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק. כמו כן נקבע כי העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן, כאשר קרובי משפחה יוחרגו מהחוק.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, הציג במהלך הדיון הצעת חוק הדוחה את תחולתו של החוק בחצי שנה. לחלופין, הציע סלומינסקי, ניתן להימנע מהעברת החוק ככל שרשות המסים תסכים כי במהלך 9 החודשים הראשונים לתחולתו של החוק, כלומר עד ה-30 בספטמבר 2018, לא יינקטו על-ידה עיצומים כלפי מי שעברו על החוק.

נציין, כי בחוק הנוכחי כבר נקבע כי במהלך תשעת החודשים הראשונים לתחולתו, מי שייתפס בפעם הראשונה מבצע עסקת מזומן בניגוד לחוק - יקבל אזהרה בלבד ולא קנס.

סלומינסקי הסביר בדיון מדוע לדעתו יש לדחות את תחילת יישומו של החוק. לטענתו, בטרם אישרה הוועדה בראשותו את החוק, התבקשו רשות המסים ובנק ישראל להקפיד על שני תנאים מתלים, שכעת הסתבר לו שלא התקיימו. "תנאי אחד הוא שחייבים לאשות פרסום נרחב לנושא הזה. זה חוק שמשנה אורחות חיים, אי אפשר להטיל גזירה בלי להסביר. כרגע המצב הוא שאנשים לא מודעים", טען סלומינסקי בפתח הדיון.

"התנאי השני הוא שיש אוכלוסיות גדולות - לפחות 500 אלף איש - שמשתמשות רק במזומן, להם צריך היה לתת פתרונות", הסביר סלומינסקי, שהוסיף: "אמרנו לפני שהחוק עבר שצריך שיהיו פתרונות, לא רק על המדף כפי שהציג לנו בזמנו בנק ישראל, אלא פתרונות שהציבור כבר עובד איתם. שהציבור ידע מה הוא עושה במקום המוזמן. היו 7 חודשים מאז שהעברנו את החוק, זה מספיק זמן כדי שזה יקרה. והנה החוק אמור להתחיל עוד שבוע וחצי - ושום דבר. ואני התריתי והתריתי. רק עכשיו התחיל הפרסום, שבוע וחצי או שבועיים זה לא מספיק בשביל שאנשים יפנימו. בנוסף, בנק ישראל עדיין לא העמיד אמצעים, אין עדיין פתרונות במשק".

גם חברי הכנסת משה גפני, עיסאווי פריג', מיקי זוהר ואוסנת מארק התייחסו למועד תחולתו של החוק, וטענו כי יש להמתין תקופה נוספת בטרם ייכנס לתוקפו.

"אנשים לא יודעים על מה מדובר. רק לאחרונה עשו פרסום שממנו לא מבינים דבר וחצי דבר. החוק הולך להקשות על החיים מבלי שאנשים יודעים למה ומבלי שיש להם כלים להשתמש באמצעים חליפיים", טען גפני. "זה טירוף דעת. מה יעשו הקשישים? העיקר להעביר חוק שייכנס לתוקפו תוך שבוע. צריך לדחות בכמה חודשים ולהתנות בעובדה שהאזרחים יקבלו את הכלים להשתמש בהם. צריך שזה יהיה מוסבר טוב יותר, ושיהיה ברור מה המדינה מציעה כדי לא לעבור על החוק", הוא הוסיף.

על-אף שהדיון התקיים בטרם פורסמה הודעת ראשי הקואליציה בדבר הקדמת הבחירות, ריח הבחירות נשא גם באולם הוועדה. ח"כ פריג' טען כי יש לדחות את תחולת החוק לתקופה של שנה לפחות, ונימק זאת בכך שצפויות בחירות בקרוב. "צריך שגם הכנסת שעתידה לקום תבחן את הדברים, אחרת מדובר במשגה אחד גדול והתוצאות יהיו חמורות", אמר פריג'.

מנגד, ניצב כמעט לבדו ח"כ מיקי לוי שטען שאין כל סיבה לדחות את תחילת תוקפו של החוק. "צריך להתחיל את המהלך, זה הכסף של החינוך והביטחון. אין לתת יד למהלך דחייה נוסף. אם נעשה זאת - ידינו תהיה במעל. יש הון שחור שצריך לבלום. הרחוב מוכן למהלך".

גם עו"ד יעל גרוסמן, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, הצביעה על הקשיים ביישום החוק. "לדעתי הציבור לא מבין שיש איסור גם על הצד הנותן. צריך לצאת במסע הסברתי רציני שמסביר לציבור שמי שמקבל שירות ולא מקבל חשבונית הוא בעצמו מסייע לביצוע עבירה, שכן חלק גדול מהציבור לא יודע זאת", אמרה.

עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חשבות ומערכות תשלומים בבנק ישראל, הדפה את טענות חברי הכנסת לפיהן לא קיימים תחליפיים מספקים למי שנהג עד כה להשתמש במזומן בלבד ואינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי או שאין בבעלותו חשבון בנק פעיל.

לטענת מנדלסון, "יש הרבה מאוד אמצעי תשלום: דיגיטציה של הצ'יקים, כרטיסי תשלום ואפליקציות. כל מה שהיינו צריכים לעשות כתנאי לחוק כפי שנקבע בדו"ח ועדת לוקר בוצע. יש מגוון אפשרויות לשלם ויש פתרונות, וגם הצגנו את זה בהרחבה במהלך החקיקה." מנדלסון התייחסה גם לעניין כרטיסי החיוב המיידי (דביט), ואמרה כי בנק ישראל החל בהסברה בנוגע לשימוש בכלי האמור וכן כי הוא הנחה את הבנקים להעניק אפשרות לכרטיס דביט גם למי שחשבונו מוגבל.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים, ספג במהלך הדיון טענות קשות מצד חברי הכנסת, אך עמדתו נותרה איתנה - "אנחנו ערוכים ואפשר להתחיל עם יישום החוק", אמר יעקב בסוף הדיון.

"חשוב לזכור שבכל מקרה מרבית העסקאות הם עד 11 אלף שקל, ולכן מרבית האנשים בכל העסקאות שעושים לא יפגעו כי לא יגיעו לסכום האסור", הוסיף יעקב.

ביחס לטענות כי הפרסום בנוגע לחוק אינו מספק, השיב יעקב: "הפרסום מחלחל. הציבור שואל ומבין. יש פרסומת בטלוויזיה, ברדיו ויש עמוד מיוחד לכך גם באתר רשות המסים. אני לא מכיר הרבה חוקים שרמת המודעות והפרסום שלהם הוא כמו במקרה הזה. פרסמנו שאלות ותשובות כמעט בכל העיתונות."

יעקב התייחס גם לעובדה כי תהליך החקיקה היה יסודי וארך זמן רב, דבר המלמד לדעתו בפני עצמו כי קיימת מודעות בקרב הציבור לעיקרי החוק: "החוק הזה היה מונח בכנסת במשך שנתיים. התקיים דיון רב בפני הוועדות. לא סתם הגענו לסכומים האלה, בהתחלה רצינו להגביל את העסקאות לסכום של 5000 שקל אבל הגענו בסוף ל-11 אלף שקל בעקבות הדיונים בכנסת. אלה דיונים שקיימנו במשך לפחות שנתיים, והמודעות אליהם קיימת."

צרו איתנו קשר *5988