הנקראות ביותר

כאב הראש של מנדלבליט: האם לחרוץ את גורל נתניהו לפני הבחירות או רק לאחריהן?

הקדמת הבחירות - לאחר שפרקליט המדינה שי ניצן "חישק" את היועמ"ש מנדלבליט בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" – הכניסה לחץ נוסף לקלחת שנקראת תיקי נתניהו • עכשיו, כשתפוח-האדמה הלוהט כבר נמצא בידיו של מנדלבליט, נראה שהוא סגור מכל הכיוונים, ללא יכולת תמרון

אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

תפקיד היועץ-המשפטי לממשלה נחשב לאחד מהתפקידים המאתגרים ביותר במדינה. לא קל להיות מי שאמון, אחראי ומופקד על העמדתם לדין של נבחרי הציבור, אך בה בעת גם מי שאמון להגן על פעולותיהם בבג"ץ. קשה גם למצוא הרבה נחת כשאתה משמש בתפקיד שומר-הסף של שלטון החוק, במיוחד כשמדובר בממשלה המאתגרת חדשות לבקרים את השיח החוקתי.

אולם כעת הופך תפקידו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט ללחוץ ולתובעני אפילו יותר. האתגרים והדילמות הניצבים לפתחו של היועץ-המשפטי לממשלה בימים כתיקנם יתגמדו בתקופה הקרובה, נוכח כובד האחריות שיוטל על כתפיו של מנדלבליט בשבועות ובחודשים הקרובים.

אמנם לא מדובר בהפתעה גמורה. זה זמן רב ידוע כי מנדלבליט יהיה זה שיצטרך לקבל את אחת מההחלטות המשמעותיות ביותר שנאלץ יועץ-משפטי לממשלה לקבל אי פעם - האם להעמיד לדין את ראש-הממשלה, בנימין נתניהו. למרות זאת, נדמה כי הודעת ראשי מפלגות הקואליציה על הקדמת הבחירות - מספר ימים לאחר שפרקליט המדינה, שי ניצן, הודיע ב"ועידת גלובס לעסקים" כי תיקי החקירה של ראש-הממשלה הועברו לעיונו של היועמ"ש - העלתה והכניסה לחץ נוסף לקלחת המבעבעת ממילא, שנקראת "תיקי נתניהו" ומספקת "כאב-ראש" נוסף למנדלבליט.

הדילמות שבפניהן ניצב בימים אלה היועמ"ש אינן פשוטות כלל ועיקר - אך הן ברורות למדי. על היועמ"ש לקבל הכרעה בשלושת תיקי נתניהו שהועברו אליו מהפרקליטות - תיק 1000 (המתנות, סיגרים, שמפניות ותכשיטים מאנשי-העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר בשווי של כמיליון שקל), תיק 2000 (הקשרים עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון-נוני מוזס), ותיק 4000 (הקשרים עם בעל-השליטה בבזק ובאתר וואלה, שאול אלוביץ').

המשטרה המליצה להעמיד לדין את נתניהו על עבירת השוחד בכל שלושת התיקים האמורים, והעבירה את תיקי החקירה לפרקליטות. הפרקליטות לא פרסמה באופן רשמי את המלצותיה, אך נראה כי הנטייה של פרקליט המדינה ושל ראש מחלקת מיסוי וכלכלה בפרקליטות מחוז תל-אביב, היא להעמיד לדין את נתניהו בגין שוחד, לפחות בשניים מבין שלושת התיקים. לפי פרסומים שונים, בפרקליטות ניטשת מחלוקת בנוגע לשאלה - האם להעמיד לדין את נתניהו בגין שוחד בתיק 1000, או "להסתפק" בהעמדתו לדין בתיק זה בגין הפרת אמונים.

בימים אלה עבר תפוח-האדמה הלוהט הזה לידיו של מנדלבליט. האם עליו להזדרז ולקבל החלטה עוד בטרם יום הבוחר? אילו שיקולים עליו לשקול בבואו להכריע בשאלות המשפטיות והראייתיות העולות מהתיקים האמורים? כיצד עליו לנהוג במקרה של ספק ראייתי או משפטי באחד מהתיקים? והאם כיועמ"ש הוא חושב שדי בחומר שנאסף עד כה כדי לקבל את ההחלטה הראויה?

הדילמה המרכזית - הכרעה לפני הבחירות?

"לא משנה מה תהיה ההחלטה - יש לקבלה במהירות"

בהקשר לשיקולי היועמ"ש - המומחה למשפט חוקתי מהפקולטה למשפטים באוני' העברית, פרופ' ברק מדינה, הבהיר בשיחה עם "גלובס", כי לא קיימים הסדרים חוקתיים חד-משמעיים המנחים את היועץ-המשפטי אילו שיקולים עליו לשקול בטרם הכרעתו בתיקי נתניהו, ולכן הוא נהנה ממרחב רב של שיקול דעת.

עם זאת, ציין פרופ' מדינה, הדבר החשוב ביותר כעת מבחינת מנדלבליט הוא לקבל החלטה במהירות. בכך מתייחס מדינה לדילמה המרכזית הניצבת לפתחו של היועמ"ש בקשר להכרעה בתיקי נתניהו. מחד, ככל שמנדלבליט יכריע כי יש להעמיד לדין את נתניהו באחד או יותר מהתיקים, סביר להניח כי תהיה לכך השפעה קריטית על הבחירות. כבר כעת ברור כי נושא חקירותיו של נתניהו יהיה אחד מהנושאים העיקריים שלגביו יתכתשו הצדדים למערכת הפוליטית בחודשים הקרובים. להכרעה, שלפיה יש להעמידו לדין, לא כל שכן באשמת שוחד, צפויה להיות השפעה מכרעת על מערכת הבחירות.

מאידך, גם לדחיית ההכרעה תהיה משמעות מרחיקת לכת, הן במובן שחלק מהמידע שידוע לגורמי אכיפת החוק ולא ידוע לציבור, לא יוכל לשמש את הבוחר כבסיס להחלטתו במי לבחור, והן במובן הזה שייתכן כי גם להכרעה להעמיד לדין את נתניהו אחרי הבחירות, יכולה להיות משמעות דרמטית. כי אז תעלה ביתר שאת השאלה - האם ראש-הממשלה צריך לפנות את כיסאו, ככל שהוא ימשיך להחזיק בו גם אחרי הבחירות, על-אף שקיבל את אמון הציבור זה מכבר.

לדברי פרופ' מדינה, "היועץ-המשפטי צריך להחליט במהירות האפשרית. יש חשיבות רבה מאוד לכך שההכרעה תתפרסם לפני הבחירות, שכן מדובר בנושא משמעותי - על הציבור המצביע להביא בחשבון גם סוגיה זאת. ברור שאם תתקבל ההחלטה להגיש נגד ראש-הממשלה כתב אישום בכפוף לשימוע, הדבר ישפיע על אופי ההצבעה, וכך גם אם תתקבל החלטה שלא להגיש כתב אישום. לכן, צריך להשתדל ככל האפשר לפרסם את ההחלטה זמן סביר לפני הבחירות, אך כמובן שלא בכוח ולא בכל מחיר".

גם עו"ד יהודה שפר, מי ששימש בעבר כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), סבור כי מועדן הקרוב של הבחירות אמור להשפיע על החלטתו של היועמ"ש. לדעת שפר, ראוי יהיה אם ההחלטה בתיקי נתניהו תתקבל לפני הבחירות. "צריך להקפיד על כך שלציבור יהיה את מלוא המידע הרלבנטי לפני יום הבחירות".

שפר מציין, כי "ישנה מדיניות ארוכת שנים שלפיה יש לזרז ולא לדחות קבלת החלטות בעניינם של מועמדים, תהיה ההחלטה אשר תהיה. השיקול המנחה הוא בירור הדין. חייב שייעשה כל מאמץ באופן סביר לקבל החלטה לפני הבחירות. לא משנה מה תהיה ההחלטה, יש לקבלה במהירות האפשרית".

לדעתו של עו"ד שפר, הסיכוי כי ההחלטה בתיקי נתניהו אכן תתקבל בזמן הקרוב, גבוה מאוד. "לכאורה, כל החומר נמצא כעת לפני היועמ"ש. אם יחליטו שצריך השלמות חקירה, זה משהו אחר, אבל מכיוון שהחקירה נעשתה בליווי צמוד של היועץ ופרקליט המדינה - הסיכוי שצריך השלמות חקירה נמוך ביותר".

גם גורם בכיר מאוד לשעבר במשרד היועמ"ש, שכיהן בשורת תפקידים מרכזיים במשרד והיה כפוף ישירות לשני יועמ"שים, מניח כי החלטתו של מנדלבליט בתיקי ראש-הממשלה תתקבל עוד לפני הבחירות, וגם הוא סבור כי כך ראוי שיקרה.

לדברי המשפטן הבכיר, "לפני הרבה שנים הגישה הרווחת הייתה שלא להכריע בתיקים של מועמדים לפני הבחירות. הסוגיה עלתה מספר פעמים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, אז שלטה התפיסה שאין לפרסם החלטות בעניינם של מועמדים בבחירות על-מנת לא להשפיע על דעת הקהל, ולא לשבש את ההליך הדמוקרטי". מנגד, "המצב היום הרבה יותר בריא ונכון". הבכיר אמר זאת בהתייחסו להנחיות היועמ"ש בדבר המדיניות הרצויה ביחס לניהול הליכים כלפי נבחרי ציבור ומועמדים בתקופת ערב בחירות. גם מנדלבליט עצמו הפנה להנחיות אלה, בהודעתו מתחילת השבוע, שבה ציין גם, כי ההודעה על הקדמת הבחירות לא תשפיע על הליך קבלת ההחלטה בתיקי נתניהו.

לדברי מנדלבליט, על-פי ההנחיות, "אין מקום להשהות טיפול בתיקים נגד נבחרי ציבור או מועמדים, שהגיעו לאחר חקירה לפרקליטות, לצורך החלטה אם להגיש כתב אישום".

והמשפטן הבכיר מחזק את הדברים - "הציבור צריך לדעת על מה הוא מצביע. כמובן, תמיד קיים החשש שמישהו יזרוק תלונה לאוויר וינסה לשבש את הבחירות בצורה הזאת, אבל במקרה שלנו מדובר בחשש לא רלבנטי, שכן החקירות נמשכות כבר מספר שנים, בלי קשר לתקופת הבחירות".

נציין, כי גם מקרים כגון אלה קיבלו התייחסות בהנחיות היועמ"ש, וכי נקבע בהן ש"תלונות שיוגשו בתקופת הבחירות נגד נבחרי ציבור או מועמדים" יישקלו גם לאור החשיבות שבמניעת "שימוש במערכת אכיפת החוק ככלי ניגוח בידי יריבים פוליטיים".

לדעתו של הגורם הבכיר, "טוב ייעשה היועץ אם יוכל להשלים את עבודתו כמה שיותר מהר. הזירה הפוליטית תתאים את עצמה להחלטתו. הגישה שעובדת בשנים האחרונות היא לסגור את התיקים הפתוחים הנוגעים לנבחרי ציבור לפני יום הבוחר, כדי שלאזרחים יהיה את המידע המקסימלי על מי מהמועמדים. רק כך יוכל הבוחר לבצע בחירה מושכלת".

דילמת משנה: לחומרה או לקולא?

"נבחר ציבור בכיר כפוף לאמות-מידה גבוהות במיוחד"

משימה נוספת שמוטלת כעת על היועמ"ש היא להכריע אם קיים בכל אחד מתיקי נתניהו סיכוי גבוה להרשעה. מכאן צומחת דילמה נוספת שעימה מנדלבליט ייאלץ להתמודד כעת - והיא השאלה, כיצד ראוי לנהוג עם נבחר ציבור בכיר במקרה של ספק ראייתי או משפטי: מצד אחד, סטנדרט ההתנהגות המצופה מנבחר ציבור הוא גבוה במיוחד. מצד שני, טעות בשיקול הדעת של מנדלבליט עלולה להיות הרת-גורל לעתידו הפוליטי של נתניהו.

לדעתו של פרופ' מדינה, על היועמ"ש להביא בחשבון בשיקוליו את סטנדרט ההתנהגות הגבוה המצופה מראש-הממשלה, ולהכריע בהתאם. "חשוב במיוחד שהיועץ-המשפטי לממשלה יבטא עמדה בנוגע למה שמצופה מנבחרי הציבור. העובדה שמדובר בנבחר הציבור הבכיר ביותר שיש, צריכה להציב אמות-מידה ברורות: מדובר בנבחר ציבור שיש לו כוח רב, ולכן גם סטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו צריך להיות גבוה במיוחד".

מדינה ציין בנוסף, כי "חשוב שהיועץ-המשפטי יציב אמת-מידה גבוהה לכל הנבחרים, ויבהיר לכולם שהם צריכים להיות זהירים במיוחד, ושבכל מקרה של חשש הם אמורים להעדיף את דרך הפעולה שאין בה סכנה. אין מקום לסטנדרט מונמך כשמדובר בנבחר ציבור, יש להפעיל אמות-מידה קפדניות במיוחד, והכול כמובן במגבלות החוק הפלילי".

גם עו"ד שפר סבור כך. לדעתו, "ההחלטה שהיועץ צריך לקבל מושפעת משני מבחנים עיקריים - מבחן הראיות ומבחן העניין לציבור. הגישה היא, להחמיר עם אישי ציבור, שכן היותך איש ציבור לא אמור לתת לך היתר לבצע עבירות פליליות. כפי שהתווה בזמנו פרופ' אהרון ברק, שכיהן כיועץ-המשפטי לממשלה, בעניין חשבון הדולרים של יצחק ולאה רבין ז"ל. ככל שאתה יותר בכיר, הגישה היא דווקא להחמיר ולא להקל. כלומר, לא ייתכן שבמשרה רמה יכהן מישהו שלא מוצה עימו הדין. ככה צריך להיות במדינה מתוקנת".

דילמת משנה: זהירות-יתר ותעוזה

"היות שזו פצצה פוליטית היועמ"ש נוקט זהירות-יתר"

ההכרעה להעמיד לדין ראש-ממשלה דורשת גם מידה מסוימת של אומץ. בטרם הכרעתו, מנדלבליט, שלדעת רבים התנהג עד כה בזהירות רבה בכל הנוגע לתיקי נתניהו, צריך להיות בטוח ככל הניתן, כי הוא הפך כל אבן, ובדק כל ספק. בהקשר זה, הדילמה של מנדלבליט עלולה להיות בלתי נגמרת, שכן לעולם לא ניתן להשיג ודאות מלאה בשלב זה של ההליך הפלילי.

הבכיר לשעבר במשרד היועמ"ש שדיבר עם "גלובס", התייחס למלכוד שבו נמצא לדעתו מנדלבליט, שבכל מקרה יספוג ביקורת מגורמים פוליטיים כאלה ואחרים, תהיה הכרעתו אשר תהא. לדברי המשפטן, "טוב, אי אפשר לצאת מהמצב הזה. תמיד יהיה מחנה אחד שיכעס עליך, ולא משנה איזו החלטה תקבל. לכן היועץ צריך לשים את זה בצד, ולהסתכל על הראיות בעיניים של משפטן מקצועי - האם יש יסוד סביר שבוצעה עבירה או לא; האם הוא יכול להשיג הרשעה או לא; וכיו"ב".

הבכיר הוסיף וציין, כי "כל הזרקורים מופנים עכשיו על מנדלבליט. הוא יכול לעשות רק את מה שנכון מקצועית. אני מודה, שיש כאן גם אלמנט מסוים של תקווה, אבל אני באמת לא רואה היתכנות למהלך לא שקוף. היועץ הוא עובד ציבור. עשרות אנשים שעמלו רבות על תיקי נתניהו, שוטרים, פרקליטים, אנשי רשות ניירות-ערך - מסתכלים לו מדי יום בלבן של העיניים. היועמ"ש חייב לתת דין-וחשבון מקצועי לקהל כולו; הוא יצטרך לנמק ולהסביר היטב כל החלטה שלו, בהתבסס על המסמכים והעדויות בתיק".

עוד לדבריו, ניסיון העבר מלמד כי החלטה לא מנומקת או לא מבוססת, תרדוף את מנדלבליט גם בעתיד. "היועץ יודע שאם הוא יעשה דברים לא מקצועיים, לכל הפחות יכתבו עליו ספר", הזכיר הבכיר בהתייחסו לספר שכתבה עו"דית אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, בעקבות החלטת היועמ"ש לשעבר, עו"ד יהודה וינשטיין, שלא להגיש כתב אישום נגד ח"כ אביגדור ליברמן בפרשת "חברות הקש".

להערכת הבכיר, בפני מנדלבליט ניצב כל החומר הדרוש כדי לקבל כעת את ההחלטה הנכונה. "אם היועץ ירגיש שהוא צריך יותר זמן, ולבצע עוד השלמת חקירה או חיקור דין, הוא לא יהסס לקחת לעצמו עוד זמן. עם זאת, ההערכה שלי היא, שהתהליך הבשיל, החקירה מוצתה, ושהיועץ יכול כעת לקבל את החלטתו על-סמך חוות-הדעת של הפרקליטות והדיונים עם הגורמים הבכירים במשרד. למנדלבליט נשאר רק לקרוא את החומרים ולהחליט".

בעניין ההחלטה הבהיר הבכיר, כי "היועץ מקבל חוות-דעת של פרקליטים מאוד משופשפים. מתחילת החקירות הוא מבין שמדובר בפצצה פוליטית כבדת משקל ולכן נוקט זהירות-יתר, מורה על עוד איסוף ראיות, עוד חיקור דין והחתמת עוד עד מדינה. ברור שמנדלבליט מנסה לא להשאיר חורים. לא חותמים עם סדרה של בכירים על הסכמי עדי מדינה אם רוצים למרוח את התיק".

בעניין ההחלטה הסופית - גם עו"ד שפר, שהיה בעצמו בצומתי קבלת החלטות דומים לאלה שבהם ניצב כעת מנדלבליט, מצביע על שלושה אלמנטים מצטברים שצריכים להתקיים להשקפתו אצל היועמ"ש , על-מנת שיוכל לקבל את ההחלטה הנכונה בטווח הזמן הנדרש: "יושרה; מקצועיות; ואומץ לב". לדברי שפר, "כאיש מערכת לשעבר, אני נותן אמון אישי רב בכל מי שעוסק בקבלת ההחלטות בחקירות נתניהו, הן מבחינת היושרה והן מבחינת המקצועיות".

ובכל הנוגע לאומץ הלב הנדרש, מודה שפר כי כמי שנמצא כעת מחוץ למערכת, אין לו כל יכולת לנבא עד כמה זו קיימת אצל היועץ. "מבחינת אומץ לב - קשה מאוד להעריך. לדור (משה לדור, פרקליט המדינה לשעבר) למשל, היה מלא אומץ ותעוזה. יועצים-משפטיים אחרים פחות התאפיינו בכך. אני לא יודע להעריך איפה מנדלבליט בהקשר הזה, אבל חשוב לזכור שאין ספק שמדובר במצב שנדרשת בו תעוזה. זאת, שכן מדובר בתזות משפטיות שהן חדשות בחלקן ובמקרים שלא נדונו כאן בעבר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988