מכון טאוב: מה עומד מאחורי התקציב הגבוה שמקבלים תלמידים דתיים?

מחקר חדש בחן למה תלמיד דתי מקבל יותר מתלמיד יהודי-חילוני, שמקבל יותר מתלמיד ערבי • המחקר מאשרר את הטענה כי שעות תפילה ורב משפיעות באופן ניכר על התקציב, אך החוקר נחום בלס אומר: "גם בגורמים האובייקטיביים כביכול באות לידי ביטוי השקפות פוליטיות וערכיות"

תלמידי תיכון / צילום: Shutterstock
תלמידי תיכון / צילום: Shutterstock

תלמידים בחינוך הממלכתי-דתי מקבלים תקציב גבוה יותר מזה של תלמידים בזרם הממלכתי, יהודים וערבים - כך לפי נתונים שמפרסם משרד החינוך בכל שנה. במשרד החינוך נוהגים להסביר כי שעות תפילה ורב הן אחת הסיבות העיקריות לכך. מחקר חדש של מרכז טאוב, שפורסם הבוקר (ב'), מאשרר את הטענה הזאת וקובע כי גם בנטרול של מאפייני בתי הספר, תלמידים בחינוך הממלכתי-דתי מקבלים תקציבים גבוהים יותר בגלל סלים ייעודיים כמו תפילה, רב ופיצול בין בנים ובנות. המחקר פורסם כחלק מדוח רחב של מרכז טאוב, דוח מצב המדינה, שכולל גם פרקים על שוק העבודה, שוק הנדל"ן, מערכת הרווחה ועוד.

במחקר, שערכו נחום בלס וחיים בלייך, התמקדו שני החוקרים בבתי ספר יסודיים שבהם יש כיתות א'-ו'. הם רצו לבחון מה המשתנים שמסבירים בצורה הטובה ביותר את פערי התקצוב בין בתי ספר וגילו כי אלה מדד הטיפוח של בית הספר - ככל שהמדד גבוה יותר (ומעיד על רקע חברתי-כלכלי חלש יותר), כך עולה ההקצאה לתלמיד; גודל בית הספר - ככל שהוא גדול יותר, כך ההקצאה לתלמיד נמוכה יותר; והשתתפות במסגרת של יום לימודים ארוך, המעלה את ההוצאה לכיתה בכ-14% בממוצע ולתלמיד בכ-15%. משתנים נוספים שנבחנו הם מספר כיתות החינוך המיוחד, סוג הפיקוח ונתוני המורים. תרומתם של המגזר וסוג הפיקוח להבדלים הניתנים להסבר קטנה בהרבה (כ-13% בתקצוב לכיתה וכ-8% בתקצוב לתלמיד).

מהניתוח עולה כי רוב רובה של השונות בגובה ההוצאה לתלמיד מקורה בגורמים הנקבעים לפי נוסחאות קבועות, כלומר לבעלי עניין יש השפעה מוגבלת עליהן. "נראה כי חלק ניכר מהשוני בגובה ההוצאה לתלמיד מקורו בגורמים אובייקטיביים, וההשפעה הישירה הנובעת מקיומם של סוגי פיקוח ומגזר שונים היא קטנה יחסית", כותבים החוקרים במחקר, אך מוסיפים: "גם בגורמים האובייקטיביים כביכול באות לידי ביטוי השקפות פוליטיות וערכיות, למשל ההחלטה לאפשר את קיומם של סוגי פיקוח שונים במערכת החינוך ולקיים זרמים נפרדים לפי רמת דתיות רק ליהודים".

מתקרבים לתקציבים של ה-OECD

דוח מצב המדינה של מרכז טאוב כולל גם מחקר נוסף של בלס, שבו הוא מציג את התפתחות מערכת החינוך במהלך השנים. לפי המחקר, תקציב משרד החינוך גדל ב-83% במונחים ריאליים בין 2005 ל-2018. העלייה נובעת מהגידול במספר התלמידים, מהחתימה על הסכמי השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", ומיישום חוק לימוד חובה מגיל 3 ותוכניות כמו צמצום מספר התלמידים בכיתה. תקציב החינוך המיוחד גדל בשיעור כמעט כפול מהתקציב הכולל, בעיקר בשל עלייה גדולה (127%) במספר התלמידים בו.

התקציב הריאלי לתלמיד בישראל גדל מאז 2010 בקצב מהיר מאשר ב-OECD, לפי הנתונים האחרונים (משנת 2014), ונראה כי מגמה זו נמשכה עד 2018 בשל התהליכים שצוינו. למרות העלייה המהירה, סכום ההוצאה בישראל נותר נמוך יותר מאשר במדינות ה-OECD: 7,981 דולר

לתלמיד בחינוך היסודי בישראל, לעומת 8,631 בממוצע ב-OECD, ו-7,987 דולרים לתלמיד בחינוך העל-יסודי בישראל לעומת 10,010 דולרים בממוצע ב-OECD (נכון ל-2014).

בלס מציין כי בארבע השנים האחרונות היה קצב הגידול של תקציב משרד החינוך מהיר מאוד, בשל יישום של הסכם "עוז לתמורה", יישום חוק לימוד חובה לגילאי 4-3 ותוכניות עתירות משאבים כמו צמצום מספר התלמידים בכיתה, הפעלת תקן דיפרנציאלי בחינוך היסודי, פעילויות בחופשים לתלמידי הכיתות הנמוכות ועוד. "לאור התפתחויות אלה יש בסיס להערכה שהפער בקצב השינוי בהוצאה לתלמיד בין ישראל לממוצע ב-OECD ימשיך לגדול. אם אמנם כך יקרה, יש בהחלט סיכוי שבשנים הקרובות ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל תשתווה להוצאה הממוצעת ב-OECD", כתב בלס במחקר.

לגבי ביצועי התלמידים במערכת החינוך כתב בלס כי ציוני התלמידים במיצ"ב ובמבחנים הבינלאומיים אינם עונים על הציפיות, אולם לצד זאת ניכרים שיפור בהישגים וצמצום פערים בין התלמידים. כך, השיפור בציונים ובצמצום הפערים בין התלמידים (מאז המבחן הראשון) היה גדול מהשיפור ברוב המדינות שהשתתפו במבחנים הבינלאומיים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988