מפעילי הסלולר מאוכזבים: ללא הפחתה משמעותית באגרות התדרים, לא יהיה דור 5 בישראל

משרד התקשורת הציג בחמישי האחרון את מפת הדרכים לשוק הסלולר העתידי, שכוללת פרישת תשתיות דור 5 • המפעילים מצדם מאוכזבים וטוענים כי במתווה הנוכחי אין להם אפשרות לעמוד בהוצאות הכבדות הנלוות • הסיבה העיקרית לפסימיות: חוסר הנכונות של האוצר להפחית את אגרות התדרים

אנטנה סלולרית / צילום: תמר מצפי
אנטנה סלולרית / צילום: תמר מצפי

תעשיית הסלולר ציפתה בכיליון עיניים לפרסום התוכנית של משרד התקשורת לקידום הדור החמישי בסלולר, שצפוי להביא לקפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית. כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.

מסיבת העיתונאים שערך משרד התקשורת ביום חמישי האחרון במטרה לחשוף את עקרונות המכרז לדור החמישי, הייתה דלה באינפורמציה חדשה. תעשיית הסלולר ציפתה שמשרד התקשורת יבוא עם בשורה חדשה או לכל הפחות יבצע אתחול מחדש של מדיניותו, אך בפועל רוב המידע שנמסר, כמו הרכב התדרים שיוצעו במכרז ולוחות הזמנים - כל אלו, פחות או יותר, כבר ידועים. "גלובס" ממפה את מפת הדרכים של משרד התקשורת ואת השלכותיה.

1. התמריצים לחברות נעצרים באוצר

בשורה התחתונה מה שמעניין את התעשייה - מפעילים, יצרנים, חברות טכנולוגיה, זה כיצד משרד התקשורת מתכוון לעזור למפעילים שנמצאים במצוקה אמיתית, של שחיקה הולכת וגוברת ברווחיות, ללא כל סיכוי נראה לעין של שינוי שיביא להיחלצות מהמשבר בשוק שבו פועלים שישה מפעילים ועוד שניים-שלושה מפעילים וירטואליים.


למרבה הצער, תשובות הם לא קיבלו. דבר אחד אפשר להגיד לזכותו של המשרד - אם זה היה תלוי בו, הוא היה כנראה מפחית בצורה משמעותית את אגרות התדרים, אלא שאגף התקציבים, כמו תמיד כשמדובר בשוק התקשורת, מוכן להתפשר על הכנסה עתידית צפויה, כל עוד מובטחים לו ה-300 מיליון שקל בשנה. זה קו מזי'נו של האוצר.

2. השאלה הגדולה: איך מכסים את ההשקעה?

הדור החמישי בסלולר מושק בימים אלה בעולם. מדובר בהשקות ראשוניות בלבד והתעשייה העולמית מגששת את דרכה בזהירות, שכן עלויות הפרישה הן אדירות. למרות שפע המידע על הפוטנציאל הטכנולוגי ועל השירותים החדשים הצפויים, בפועל עוד לא ברור איזה שירות יכניס כסף, ובעיקר כיצד מחזירים את ההשקעה הכבדה.

ברור לכולם שהפרמיה של המפעילים תבוא רק משירותים חדשים בתחום ה-IOT (האינטרנט של הדברים) ומכך שהטכנולוגיה תאפשר הקצאה יעילה יותר של משאבי הרשת. לדוגמה, אם רכבת ישראל צריכה שירותים מסוימים מובטחים לטובת תפעול הרשת ולבטיחות הנוסעים, המפעיל הסלולרי יוכל להקצות לה מעין רשת ייעודית שמוקצית אך ורק לה.

3. לא על חשבון התשתית הקיימת

המשרד מתכוון להקצות תדרים שברובם הם תדרים שמשמשים כיום גם לדור הרביעי. כלומר המשרד רוצה לראות את המפעילים משדרגים את רשתות הדור הרביעי הקיימות במקביל לדור החמישי. כידוע, ישראל מפגרת אחרי העולם בכל הקשור להטמעת הדור הרביעי וחלק מהמפעילים מעכבים השקעות בהיעדר יכולת להתמודד עם ההשקעות הנדרשות גם בטלוויזיה ובפרישת סיבים אופטיים במקביל.

התדרים המוקצים למפעילים הם תדרם בתחום ה-700 מגה הרץ, 800 מגה הרץ, 2,600 מגה הרץ, ו-3.5 גיגה הרץ. הדור החמישי כולל שימוש גם בתדרים בתחום הגלים המילימטריים, אך המשרד עדיין בוחן כיצד להקצות את התדרים הללו.

4. "שיסוף גרונות" במכרז התדרים

המכרז ייערך בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון המפעילים יתמודדו על כל פס תדר בנפרד. בשלב השני הם יגישו הצעה כוללת שבה הם יפרטו כמה תדרים הם רוצים מכל תחום בסך הכול. משרד התקשורת יבחן את ההצעות הסופיות, ויחליט מי הזוכים במכרז וכמה תדרים תקבל כל חברה.

המכרז מיועד למפעילים הקיימים, כך שמבחינה זו מפעילים וירטואליים לא יוכלו להשתתף במכרז. זה עשוי להעמיד מפעיל כמו 019 מובייל שהכריז שהוא רוצה לקנות תדרים - בבעיה.

שתי רצועות תדרים הן מסקרנות במיוחד במכרז. רצועת ה-700 מגה הרץ (ששם המשרד מקצה 25 מגה אחרי שהקצה 5 מגה לצה"ל) ורצועת ה-3.5. הרצועה הראשונה היא אחת הרצועות המבוקשות ביותר בתחום הסלולר בכל העולם. מדובר בתדר נמוך עם יכולת פרישה וכיסוי משופרת, והמשמעות היא שהתדר נחשב ליעיל במונחי הקמת אתרים. כלומר, שימוש בתדר מאפשר פחות אתרי סלולר ולזה יש השפעה ישירה על ההוצאות השוטפות של החברות. די ברור שבתחום ה-700 מגה הרץ זה יהיה "שיסוף גרונות", כדברי אחד המתמודדים.

בתדר ה-3.5 ג'יגה הרץ יש יתרונות מסוימים שאין בתדרים האחרים למרות העובדה שמדובר בתדר גבוה. בגלל שיטת האיפנון של הרדיו, התדר מאפשר קיבולת מאד גדולה במקומות שבהם נדרש עיבוי עקב עומסים. הטכנולוגיה היא יותר יקרה לשימוש, והאתר שבו מפעילים את התדר גם חייב להיות ממוקם נמוך בגובה בגלל אופן ההתפשטות של התדר, ולכן הוא בכל מקרה לא מיועד לכיסוי ארצי.

המשרד הודיע שלגבי תדר ה- 3.5 הוא יקצה 200 מגה מתוך ה-300 מגה בסך הכול למפעילים, ו-100 מגה לשחקנים חדשים. כלומר אם חברה מסוימת תרצה להפעיל שירותים ייעודיים על גבי התדרים, הרי שהמשרד יאפשר לה זאת. די ברור שזו לא תהיה חברה סלולרית, כי אי אפשר לספק שירות בכל הארץ בתחום התדרים הזה, אך ייתכן ויהיו מודלים עסקיים חדשים שיאפשרו שימוש ייחודי בתדרים.

5. המנכ"לים חיכו לבשורה שלא הגיעה

למסיבת העיתונאים של המשרד הגיעו גם מנכ"לי החברות בעצמם. הנוכחות של מנכ"לי החברות ממחישה עד כמה הם רואים חשיבות במכרז. לא סתם רובם הבהירו שללא הפחתה משמעותית באגרות, הם לא יתמודדו במכרז. אף מפעיל לא יכול להשקיע מאות מיליוני שקלים בפרויקט כשהוא לא יודע איך הוא יחזיר. בעבר, כשהיו להם רווחים, הם יכלו למממן את ההשקעות מהתזרים הפנימי. היום כל השקעה מחויבת לבוא ממקורות חיצוניים או מהבעלים שידרשו לראות כיצד מחזירים אותה.

המשרד מבטיח הקלות כנגד השקעות. כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", המשרד בעצם מאמץ את העיקרון שהנחה אותו במכרז הדור הרביעי. החזר על ההשקעה בתמורה לפרישה. כאן המשרד מייעל את המערך ומודיע שהוא יעניק עד חצי מיליארד שקלים בסך הכול כנגד ההשקעות של המפעילים.

בנוסף, ישנה הבטחה "על הקרח" שיהיה ניסיון להפחית אגרות תדרים חדשים, אבל הדבר מחייב את אישור האוצר כמובן, וגם את אישור הכנסת. מבחינה זו, לא נראה שתבוא בשורה אמיתית לתעשיית הסלולר בישראל. לדברי בכיר במשרד התקשורת, השוואה בינלאומית שעשתה חברת ייעוץ חיצונית העלתה שאגרות התדרים בישראל דומות לאגרות בעולם, ולכן אגף התקציבים סירב להפחתה. אלא שההשוואה חוטאת ומחטיאה. ספק אם יש מדינות שבהן יש כל כך הרבה מפעילים כמו אצלנו.

המנכ"לים של החברות הסלולריות באו בעצמם למפגש בתקווה למצוא קצת נחמה, אבל גילו שאת 2019 ספק אם יוכלו להושיע, ושבכל מקרה הישועה לא תבוא מהמדינה. 

צרו איתנו קשר *5988