גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכסוך היצרי במרכז האקדמי למשפט ברמת-גן חשף: תם עידן הפריחה במכללות למשפטים

סכסוך בין מרצה לבין המכללה בר"ג, שהתגלגל לביה"ד לעבודה והסתיים בפשרה, חושף את הקשיים הכלכליים של המכללות ללימודי משפטים ● התמונה הכללית: ירידה משמעותית בכמות הנרשמים, שמובילה לצמצומים בכוח-אדם ובתוכניות לימוד ● חלק מהמכללות מפסידות מיליונים ונאבקות כדי להמשיך להתקיים

טקס הסמכה של מתמחים במשפטים / צילום: תמר מצפי
טקס הסמכה של מתמחים במשפטים / צילום: תמר מצפי

סכסוך בין מרצה בכיר למשפטים לבין המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, שהתגלגל לאחרונה לבית הדין לעבודה בתל-אביב, חשף מציאות לא פשוטה עמה נאלצות להתמודד המכללות למשפטים. 

הסיפור החל לפני חודשים אחדים. בשל הירידה הגדולה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים, נאלצו במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן לנקוט במהלכי צמצום והתייעלות, במסגרתם ביקשו ראשי המרכז לפטר ארבעה מרצים למשפטים. אחד מהמרצים הללו הוא ל', פרופסור מן המניין במרכז האקדמי שמלמד מזה שנים קורס ביסודות המשפט וקורסים בדיני הוצאה לפועל ופשיטת רגל. ל', המיוצג על-ידי עו"ד סיגל פעיל, התקומם כנגד זימונו לשימוע לפני פיטורים, ובינו לבין המרכז האקדמי נוהל הליך משפטי בבית הדין לעבודה בתל-אביב. ההליך הסתיים לאחרונה בפשרה שבמסגרתה הוסכם כי פרופסור ל' ימשיך לעבוד במרכז למשפט עסקים ומעמדו יישמר, אך היקף משרתו יצומצם ל-70% למשך שנתיים. 

עריכת דין היא מקצוע שאיבד מזוהרו ומיוקרתו; מה גרם לכך? | חן מענית

ההליך המשפטי שבין הפרופסור למשפטים למרכז האקדמי חשף את תמונת המצב של המכללה, בתקופה שבה הולכים ומתמעטים כמות הסטודנטים למשפטים בה. תמונת מצב שמתברר כי אינה ייחודית למרכז האקדמי ברמת-גן, וגוררת לקשיים כלכליים בקרב המכללות ללימוד משפטים בישראל.

עורכי הדין החדשים מאיפה הם מגיעים

20%-30% ירידה בלימודי משפטים

הקמת המכללות ללימודי משפטים בראשית שנות ה-90 יצרה מהפכה בעולם המשפט. שעריה של האקדמיה נפתחו לסטודנטים שלא הצליחו להתקבל ללימודי משפטים באוניברסיטאות, עד שבשנת 2015 גלגלו עשר מכללות למשפטים לכיסיהן מאות מיליוני שקלים משכר לימוד של אלפי סטודנטים.

פתיחת המכללות למשפטים פתחה גם את שעריו של מקצוע עריכת הדין לציבורים שונים שעד שנות ה-90 התקשו מאוד להשתתף במרוץ אחר הגלימה השחורה. השערים נפתחו עד כדי הצפה של עורכי דין - ישראל הפכה למדינה שבה שיעור עורכי הדין הוא הגדול בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה שלה.

ואולם, מבדיקת "גלובס" עולה כי החגיגה נמצאת בשלבי סיום, או לפחות היפוך מגמה. אחרי שנים של שגשוג ופריחה חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בכמות הנרשמים ללימודי משפטים במכללות. לירידה יש משמעות עמוקה - היא הביאה לפגיעה כלכלית במכללות, שחלקן נאבקות כדי להמשיך להתקיים. ויש לה גם משמעויות רוחב - הירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים לא פסחה גם על האוניברסיטאות. ואולם, בניגוד למכללות שאינן מתוקצבות על-ידי המדינה ושהמודל הכלכלי שלהן מתבסס בעיקר על לימודי המשפטים, האוניברסיטאות שמקבלות כספים מהמדינה מתמקדות בתחומי לימוד רבים נוספים.

גורם בכיר מאוד באחת מהמכללות למשפטים אומר ל"גלובס", כי הירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים היא כה חדה, עד שיש כמה מכללות ללימודי משפטים שהן "כבר כמעט על סף גוויעה". לדברי אותו גורם בכיר, מכללות כמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, המכללה האקדמית נתניה והמרכז האקדמי "שערי משפט" בהוד השרון, נאבקות עם ירידה משמעותית של יותר משליש בכמות הסטודנטים שנרשמים ללימודי משפטים ביחס לשנים עברו.

לפי נתונים שהגיעו לידינו, גם בקריה האקדמית אונו, הנחשבת למכללה הגדולה ביותר ללימודי משפטים בארץ ולומדים בה אלפי סטודנטים למשפטים, חלה בשנתיים האחרונות ירידה של 20% ויותר בנרשמים ללימודים משפטים בקמפוס המרכזי של המכללה בקרית אונו. יצוין כי הקריה האקדמית אונו מפעילה ארבעה קמפוסים נוספים ללימודי משפטים, שניים בירושלים שבהם לומדים בעיקר סטודנטים חרדים, קמפוס בחיפה (לשעבר מכללת כרמל) וקמפוס באור יהודה שמיועד אף הוא לחרדים.

גורם בכיר במכללה נוספת אומר שבמכללת נתניה לומדים היום 200 סטודנטים במחזור, לעומת כ-400 סטודנטים במחזור בעבר.

הרצון / הסינון

בור של 9 מיליון שקל בשנה

שכר הלימוד הממוצע לסטודנט למשפטים במכללה (אחרי קיזוז מלגות והנחות) עומד על כ-25 אלף שקל לשנת לימוד בודדת. המשמעות היא ברורה - צניחה בכמות הסטודנטים למשפטים מביאה לצניחה בהכנסות של המכללות, שרובן נאלצות לבצע קיצוצים ולפתוח תוכניות לימוד חדשות בתחומים חדשים, בניסיון למשוך אליהן סטודנטים חדשים ונוספים.

הירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים לא פסחה, כאמור, על המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן. המרכז האקדמי הוא מוסד להשכלה גבוהה שבדומה למכללות הפרטיות האחרות הוא אינו מתוקצב על-ידי המדינה והכנסתו העיקרית היא משכר הלימוד של הסטודנטים שלומדים בו. המרכז פועל למעלה מ-20 שנה ולומדים בו כ-2,000 סטודנטים מדי שנה. נשיא המרכז הוא פרופ' משה כהן-אליה, יו"ר האסיפה הכללית הוא מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף איתן בן אליהו.

בתצהיר עדות ראשית שהגיש לבית הדין לעבודה נשיא המכללה, פרופ' כהן-אליה, ובתצהירים נוספים שהוגשו על-ידי דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' יעד רותם, ופרופ' אריאל בנדור, נאמר כי "בתקופה האחרונה נקלע המרכז האקדמי למשבר כלכלי שחייב צעדים של התייעלות וצמצום". לפי תצהיר נשיא המכללה, הרקע למשבר נעוץ במספר גורמים, ובראשם "ירידה של ממש בהיקף הרישום ללימודי המשפטים". ובהמשך נטען, כי "כאמור, המרכז האקדמי הוא מוסד שאינו מתוקצב או נתמך על-ידי המדינה, ועיקר הכנסתו מתבססת על שכר הלימוד שאותו משלמים הסטודנטים".

תצהיר נשיא המרכז האקדמי למשפט ועסקים חושף כי בשנת הלימודים תשע"ו למדו לתואר ראשון הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי 1,446 סטודנטים, בשנת הלימודים תשע"ז, למדו 1,441 סטודנטים, בשנת הלימודים תשע"ח למדו 1,211 סטודנטים בלבד, ואילו בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ט) לומדים רק 1082 סטודנטים למשפטים. כלומר, ירידה של 25% במספר הסטודנטים שלומדים משפטים בתוך שלוש שנים.

אם לוקחים בחשבון ששכר הלימוד הממוצע לסטודנט עומד על 25 אלף שקל בשנה, המשמעות היא ירידה של יותר מ-9 מיליון שקל בהכנסה השנתית של המכללה. 

התוצאה: מתייעלים ומצמצמים מסלולים

מהמסמכים שהגיש המרכז האקדמי למשפט ברמת-גן לבית הדין לעבודה עולה שבנוסף לירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים חלה עלייה בהיקף הסטודנטים שהפסיקו את לימודיהם בתום השנה הראשונה. המשמעות הכלכלית של הירידה במספר הסטודנטים בפקולטה למשפטים - הן בשלב הגיוס לשנה א' והן בהיקפי הנשירות בפועל היא ירידה של עוד למעלה משני מיליון שקל בשנה בהכנסות המרכז. נשיא המכללה ציין בתצהירו כי "ייתכן שהירידה בהכנסות מלימודי משפטים תהיה בפועל גדולה יותר שכן סביר להניח שמספר הסטודנטים שירשמו לפקולטה יהיה נמוך יותר מהשנה שעברה, דבר שיגדיל את עומק המשמעות הכלכלית של הירידה בביקוש ללימודי משפטים".

מהמסמכים שהגיש המרכז האקדמי לבית הדין לעבודה עולה כאמור כי הירידה במספר הנרשמים ללימודי משפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן החלה לפני מספר שנים. על הרקע הזה נחתמו בשנת 2015 ובשנת 2017 הסכמים קיבוציים בין המרכז לבין ארגון העובדים היציג בקרב הסגל האקדמי - כוח לעובדים. ההסכמים הללו עסקו, בין היתר, בהפחתות שכר ובצעד התייעלות על רקע מצבו הכלכלי של המרכז האקדמי.

מצבו הכלכלי של המרכז האקדמי נדון, בין היתר, בישיבה של המועצה האקדמית העליונה של המרכז שהתקיימה לפני כשנה, ב-4 בינואר 2018. כבר אז סקר נשיא המרכז האקדמי את תופעת הירידה בביקוש ללימודי משפטים.

במסגרת זו אמר פרופ' כהן-איליה כי "בעבר נרשמו 600 סטודנטים לשנה א' במרכז האקדמי, באוקטובר האחרון (הוא מתייחס ל-2017 - ח"מ) נרשמו כ-250 סטודנטים בלבד". לפי המסמכים שבידינו, עוד אמר נשיא המכללה באותה הזדמנות, כי "לאור הירידה המשמעותית במספר הסטודנטים שנרשמו ללימודי משפטים במכללה, ולאור מגמת הירידה הכוללת בשוק ללימודי משפטים, נאלצנו להתאים את תוכנית הלימודים במשפטים לתהליכים הללו: ראשית, מזה שנתיים הורדנו את אחד ממסלולי היום במשפטים בשנה א', ובנוסף, איחדנו מסלולי יום בשנים מתקדמות יותר. שנית, צמצום מספר התלמידים חייב גם צמצום משמעותי במספר קורסי הבחירה שאנחנו מציעים לסטודנטים למשפטים וכן במספר הסמינריונים המוצעים".

התהליך שעובר המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, כאמור, אינו ייחודי לו. אם המכללות שהוקמו על בסיס מודל כלכלי של גביית שכר לימוד מהמוני בית ישראל שחפצים ללמוד משפטים ולהפוך לעורכי דין, לא ישכילו להתפתח להכשרה בתחומי לימוד נוספים ולמשיכת סטודנטים נוספים, הן יתקשו לשרוד במציאות שבה האימהות היהודיות כבר הפסיקו לחלום שהבן שלהם יהיה עורך דין. במציאות שבה שוק עריכת הדין מוצף, לפחות חלק מההורים, מעדיפים שהילדים ישתלבו בתעשיית ההייטק או במקומות אחרים.

שכר המרצים למשפטים: החל מ-15.7 אלף שקל בחודש

מסמכים שהגיעו לידי "גלובס" מפרטים מהו השכר שמקבלים מרצים במכללות הפרטיות למשפטים. מהמסמכים הללו עולה כי מרצה בעל ותק של שנה מרוויח כ-15.7 אלף שקל בחודש. מרצה בכיר בעל ותק של שנה ישתכר כ-19 אלף שקל בחודש, פרופסור חבר בעל שנת ותק בודדת ירוויח כ-25.7 אלף שקל בחודש.

הדרגה האקדמית העליונה ביותר בישראל היא של "פרופסור מן המניין". בעבור סטטוס זה, בוותק של שנה אחת, עומד השכר הממוצע על כ-31.5 אלף שקל בחודש.

עם הוותק גם עולה שכר המרצים: מרצה בעל ותק של חמש שנים עומד על כ-16.7 אלף שקל בחודש, מרצה בכיר בעל ותק של חמש שנים ישתכר כ-20.2 אלף שקל בחודש, שכרו של פרופסור חבר יזנק ל-27.4 אלף שקל בחודש, ואילו פרופסור מן המניין ירוויח כ-33.5 אלף שקל בחודש. נציין כי חלק מהמרצים במכללות למשפטים מלמדים גם במוסדות אקדמאים נוספים.

הירידה המתמשכת במספר הנרשמים ללימודי משפטים במכללות ובאוניברסיטאות, מגבירה את התחרות בשוק, מביאה לכך שהמכללות ללימודי משפטים מקלות עוד יותר בתנאי הקבלה ללימודי משפטים ונותנות הנחות משמעותיות לנרשמים. התחרות הגוברת על לב ציבור הסטודנטים הפוטנציאלי, גם מחייבת את המכללות להשקיע בפרסום ובשיווק. כל אלה מאלצים חלק מהמכללות לקצץ בשכר המרצים או בהיקפי ההעסקה שלהם ולעתים גם לפטר מרצים.

תגובות

מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן נמסר: "אכן, מזה תקופה ניכרת ירידה במספר הנרשמים לתואר ראשון במשפטים בכל מוסדות הלימוד ברחבי הארץ. המצב הקיים מצריך התאמות, כולל בין היתר הוצאת המרצים הפחות נדרשים מהפקולטה למשפטים. אנחנו רואים בשינוי המגמה גם הזדמנות לייצר תוכניות אקדמיות איכותיות ומתוחכמות יותר עבור הסטודנטים למשפטים בתואר ראשון: ראשית, הגדלנו את מספר הסטודנטים הבינלאומיים, וכך ייצרנו תוכניות מעודכנות ומותאמות גם לסטודנטים ישראלים איכותיים לתואר ראשון שמבינים שהעולם הוא גלובלי. שנית, פתחנו תוכניות לתארים מתקדמים: תואר שני מחקרי במשפטים ותואר שני במשפטים ללא משפטנים, שמאפשרים לסטודנטים שלנו למשפטים להתפתח גם לתחומי המחקר. בנוסף, החלטנו לייצר ממשקים בין הפקולטה למשפטים לבין הפקולטה החדשה בהקמה בתחום מדעי המחשב ומערכות מידע, במסגרתה יוכלו הסטודנטים למשפטים להתמקצע בדיני ההייטק, נתוני עתק, ובתחום המסחר האלקטרוני (התמקדות בתחום הבלוקצ'ין והמטבעות הדיגיטליים)".

מהקריה האקדמית אונו נמסר: "לא קיימת ירידה במספר הסטודנטים למשפטים בקריה האקדמית אונו. פתיחת הקמפוסים הרב-תרבותיים בירושלים וחיפה מהווה מענה לסטודנטים ברחבי הארץ. אונו היא המכללה הגדולה ביותר בישראל עם עלייה במספר הסטודנטים בפקולטות השונות".

ממכללת שערי מדע ומשפט נמסר: "הירידה בביקוש ללימודי משפטים הן באוניברסיטאות והן במכללות לא פסחה על המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. בהשוואה לתשע"ה חלה ירידה של כ-25%. לשמחתנו, בשנת הלימודים הנוכחית שהחלה באוקטובר 2108 חל גידול של 19% במספר הסטודנטים למשפטים בהשוואה למספרם באוקטובר 2017, זאת הודות למאמצי שיווק מוגברים, ללימודי הכנה ייחודיים שאנו מבצעים לקראת מבחני הלשכה ועוד".

 מהמכללה האקדמית נתניה לא נמסרה תגובה. 

עוד כתבות

חגי שלום טיב טעם / צלם: יונתן בלום

ה"דיאטה" של רשת טיב טעם מניבה פירות: רווח של 8 מיליון שקל במחצית השנה

סגירת רשת עדן טבע מרקט ומכירת רשת כלי הבית ומוצרי המעדנייה דומו תרמו לקפיצה של 135% ברווח התפעולי של טיב טעם במחצית הראשונה של 2019

אייל לפידות \ צילום: אמיר מאירי

לפידות הותיר חותם: הפסד של 44 מיליון שקל לשיכון ובינוי ברבעון, גם בעקבות עלייה ניכרת בהוצאות שכר הבכירים

את המחצית הראשונה של השנה סיימה קבוצת הנדל"ן והתשתיות ברווח של 465 מיליון שקל, הודות למכירת עיקר החזקותיה בחברת הנדל"ן ADO הפועלת בגרמניה בעיתוי אופטימלי ● על יתרת ההחזקה ב-ADO נרשם ברבעון השני הפסד של כ-45 מיליון שקל

תמונה של הרובוט לניקוי בריכות של חברת מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מיטרוניקס צומחת, והמניה נושקת לשיא: יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מהקיבוץ שווה 2.8 מיליארד שקל

מיטרוניקס מציגה עלייה של 10% בהכנסות הרבעוניות, ל-308 מיליון שקל, ויציבות ברווח הנקי, שעמד על 59 מיליון שקל ● תחלק 48 מיליון שקל כדיבידנד לבעלי המניות

סחר בסמים ברחבי הרשת  / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

המסלול הירוק של משה אדרי בתיקי הסמים, הקשר למי שכמעט ומונה למפכ"ל והשאלות הקשות למשטרה

כשהמשטרה עצרה את משה אדרי (32) היא ייחסה לו ניהול ארגון פשיעה. ואז החלו האישומים החריפים להתנדף וסימני השאלה להיערם • כך מצא את עצמו הצעיר מקרית ביאליק, שהקים רשת שבה מאות סוחרי סמים, במצב משפטי נוח בהרבה ביחס לשותפים לשעבר מרשת "טלגראס" ● תחקיר "גלובס"

נתניהו וזלינסקי/ צילום: לעמ

הכל כשר למען הבחירות: איזה קלף ישלוף טראמפ למען נתניהו ולמה הוא מצפה בתמורה

הביקור המתוקשר של ראש הממשלה נתניהו באוקראינה היה למטרות קמפיין בלבד • מה ישלוף הנשיא טראמפ למען נתניהו לקראת הבחירות ולמה הוא מצפה בתמורה • למה מקבלים עמיר פרץ ואורלי לוי־אבקסיס חיבוק מהימין, ומה מנסים לשדר בכחול לבן אחרי פרשת משרד החקירות ● פרשנות

יואב וינברג / צילום: עינת לברון

מניית אמת מחשוב צונחת: דוח חלש יחסית בהשוואה לדוחות טובים שפרסמו חברות אחרות ממגזר ה-IT

רווחי החברה ברבעון צנחו בחצי, והיא מסבירה זאת בעסקאות מהותיות בשיעורי רווח נמוכים מהממוצע

ברוך מרזל / צילום: איל יצהר

עימות בין תומכי "עוצמה יהודית" ובין טיבי מחוץ לאולם ביהמ"ש

הדיון בבג"ץ בבקשות לפסילת "עוצמה יהודית" ומועמדיה הסתיים בעימות מחוץ לאולם בין תומכי המפלגה ממשיכת דרכו של הרב כהנא ובין ח"כ אחמד טיבי וכמה ממלוויו ● תומכי "עוצמה יהודית" קראו לעבר טיבי: "אתה תומך בשאהידים, תחזור למקום שבאת ממנו" - וטיבי השיב להם: "אני בעל הבית פה"

חסן רוחאני, נשיא איראן, בעצרת האו"ם / צילום: Reuters, Carlo Allegri

תגובה יצירתית להשפלה אמריקאית: נשיא איראן מחק 4 אפסים מהמטבע. איך תושפע הכלכלה?

השפעת העיצומים על המדינה צוברת תאוצה: שער הדולר באיראן הגיע לשיא של 120 אלף ריאל לדולר, שיעורי האינפלציה מזנקים ושוק הדיור קורס • ח’אמנאי מציע לפתח את תחום התרופות ולהפסיק להסתמך על הנפט

אצטדיון בלומפילד ממערב. / צילום: איל יצהר

חצי מיליארד שקל בלי חניה: השכנים של בלומפילד המחודש מודאגים ויש להם סיבה טובה

השיפוצים נגמרו והשכנים חוששים מחזרת האוהדים שמצידם דואגים מהמחסור בחניות ● בעירייה מקווים שהחזון שלהם להניע אוהדים למגרש בתחבורת המונים יתממש ● האם השקעת העתק במגרש הנוצץ של ת"א מוצדקת

אנגלה מרקל. הביאה סגנון צילום: רויטרס,
Hannibal Hanschke

התשואה על האג"ח של גרמניה ל-30 שנה - מתחת לאפס

המשקיעים נוהרים לחוף מבטחים, ולצד היפוך עקום התשואות באג"ח של ממשלת ארה"ב, אלה של גרמניה לטווח הארוך מציעות תשואה שלילית ● המשמעות: המשקיעים יקבלו תמורה נמוכה מהסכום שהשקיעו, ולו רק בכדי להבטיח לא לאבד יותר מערך ההשקעה

צוות MD Clone / צילום: MD Clone

MD Clone גייסה 26 מיליון דולר לפלטפורמת שיתוף מידע רפואי

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן aMoon של מריוס נכט, והשתתפו בו המשקיעות הקיימות בחברה, הקרנות אורבימד ולייטספיד ● בכך מגיע היקף הגיוס הכולל של החברה ל-41 מיליון דולר


חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה / צילום: יחצ
 / צילום: יח"צ

גזית גלוב המשיכה להציג שיפור בפרמטרים התפעוליים והפיננסיים, לצד הפסד רבעוני של 83 מיליון שקל

חברת הנדל"ן המניב רשמה ברבעון השני של 2019 ירידת ערך נכסים בסך של 90 מיליון שקל והוצאות אחרות של 131 מיליון שקל ● ה-NOI (ההכנסה תפעולית נטו מהשכרת מבנים) גדל ברבעון ב-2% ל-514 מיליון שקל, כאשר ה-NOI באיחוד יחסי טיפס ב-5.6% ל-338 מיליון שקל ● גזית גלוב נסחרה היום לפי שווי של 6.7 מיליארד שקל

גיא סלע / צילום: תמר מצפי

גיא סלע, מנכ"ל סולאראדג', ייעדר מהתפקיד בגלל מחלתו; צבי לנדאו מונה למנכ"ל בפועל

סולאראדג' עדכנה לאחר סיום המסחר בוול סטריט כי במצבו הבריאותי של סלע חלה החמרה משמעותית, וכתוצאה מכך הוא ייעדר מהתפקיד ● לנדאו מכהן כסגן הנשיא למכירות בחברה מאז 2009

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: קמפיין שתיית המנדטים של הליכוד יוצא לדרך, ימינה כבר לא השלישית בגודלה

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

איימן עודה/ צילום: רפי קוץ

"הציבור הערבי לא רוצה שהנציגים שלו יישבו בממשלה"

רק לפני כמה חודשים פגשנו את מהא אגבריה, צעירה תל אביבית, במקור מכפר קטן ליד אום אל-פאחם, שסיפרה לנו על ההחלטה של צעירים רבים במגזר להחרים את המשחק הפוליטי בישראל ● שלושה שבועות לפני הבחירות הנוספות, חזרנו אליה לברר מה השתנה בחברה הערבית: "הציבור הערבי לא רוצה שהנציגים שלו יישבו בממשלה; בשבילנו ביבי, ברק וגנץ הם אותו דבר" • האזינו לפודקאסט "הצוללת"

אוריאל לין / צילום: תמר מצפי

העיקר הכוונה? לא בטוח: הצצה בחוק איסור אפליה חושפת את מטרתו האמיתית

עיון בהליך חקיקת "חוק איסור אפליה" משנת 2000 חושף את כוונת המחוקקים: לאפשר אירועי תרבות בהפרדה מגדרית עבור הציבור החרדי • ואיך דיוני הוועדה קשורים למחטף חוקי היסוד השנוי במחלוקת? התשובה המפתיעה והבעייתית בספרו של אוריאל לין

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס

מדד מנהלי הרכש בארה"ב נפל לשפל של עשור, והאינדיקטור שמזהיר מפני מיתון מופיע שוב

מדד מנהלי הרכש של Markit למגזר הייצור בארה"ב ירד בניגוד לציפיות לשפל שלא נראה מאז שנת 2009 ● התשואה על האג"ח האמריקאי ל-10 שנים משקפת תמורה נמוכה יותר מזו של האג"ח הקצרות, וזאת בפעם השלישית תוך שבוע

רכב של מאזדה במפעל הייצור / צילום: רויטרס

חולשה בפעילות המסורתית של דלק רכב: מכירת מכוניות מאזדה צללה ב-30% ברבעון ונתח החברה בשוק הרכב המקומי הצטמצם ל-5%

ללא תרומתה של חברת התשתיות ורידיס, היה מחזור ההכנסות הרבעוני יורד ב-16% ● הרווח הרבעוני של דלק רכב צנח ב-29%, אך בסיכום המחצית סייעו סעיפי מט"ח להגדיל את הרווח ב-40%, ל-168 מיליון שקל

מרכז ביג באירופה / קרדיט צילום: ביג

דוחות טובים לביג: ה-NOI עלה ב-5% ל-155.7 מיליון ש' ברבעון

הרווח הנקי של ביג ברבעון השני עלה בכ-3% לעומת הרבעון השני אשתקד ל-54.6 מיליון שקל ● ה-NOI מחנויות זהות בישראל ובארה"ב עלה ב-3.5% במחצית וב-1.2% ברבעון השני

מתוך הקמפיין של "טורנדו" / צילום: יח"צ

קריר בבית, חם על המסך: טורנדו - הפרסומת הזכורה ביותר השבוע

בראש טבלת הפרסומות הזכורות מדורגת השבוע טורנדו עם החסויות: "התחזית: סחוניה דל-מות" ו"רק אתם שולטים במזג-האוויר" ● בראש הפרסומות האהובות מדורגת הפרסומת של מפעל הפיס ללוטו, שהיא גם הפרסומת המושקעת ביותר בשבוע החולף