בקרוב גם בישראל? רפורמת סימון המוצרים בצ'ילה הובילה לירידה של כ-25% במשקאות המסוכרים

מה צפוי לשוק המזון הישראלי אחרי שרפורמת סימון המוצרים תיכנס לתוקף? כמה נקודות על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסתה לתוקף של רפורמה דומה בצ'ילה

אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK
אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK

בעוד שנה מהיום, כשניכנס לסופרמרקט השכונתי לבצע את הקניות הקבועות שלנו, אנחנו צפויים להבחין בשינוי. על חלק ניכר מהמוצרים שאנחנו רגילים לראות על המדפים יופיע סימון אדום שמשמעותו אות קלון לרכיבים של המוצר ושאמור להזהיר אותנו ממוצרים שיש בהם כמות לא מומלצת (לפחות מבחינת משרד הבריאות) של סוכר, מלח או שומן רווי.

מדובר בשינוי שאמור היה להתרחש על-פי התוכנית המקורית כבר לפני שנה, אולם עיכובים בהליכי החקיקה ולחץ של גורמים בתעשיית המזון הביאו לדחייתו בשנתיים נוספות. כך, רק בינואר 2020 ייכנס לתוקף השלב הראשון ברפורמת הסימון (כשהתקנות יוחמרו באופן הדרגתי). בכל אופן, בתעשיית המזון המקומית מעריכים כי לחוק הזה תהיה עלות של מאות מיליוני שקלים, וכי העלויות האלה יגולגלו כך או אחרת לצרכנים ויהוו חלק מהותי מגל עליות המחירים שצפוי להימשך גם ב-2019.

כפי שכבר דיווחנו, בחודשים האחרונים נמשכו פגישות בין משרד הבריאות שמוביל את הרפורמה לבין תעשיית המזון בניסיונות להגיע להבנות לגבי סוגיות שנותרו בלתי פתורות, דוגמת התקן שמגדיר את כמות המלח בגבינה מלוחה, או כמות הטחינה בחומוס. עיקר הניסיונות רלוונטיים למוצרים שנתפסים כבריאים, או מהווים חלק מהתזונה היומיומית. זאת, לצד קידום המענקים והסיוע הכלכלי בהיקף של כ-350 מיליון שקל שהובטחו ליצרנים הקטנים והבינוניים כדי שיוכלו לשרוד את הרפורמה, על אף שאין בידיהם מחלקות פיתוח משוכללות כפי שקיימות בקונצרנים הגדולים יותר.

שינו את המתכונים ויצרו תגובת נגד  

אז מה צפוי לשוק המזון הישראלי על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסת הרפורמה לתוקף בצ'ילה? בתחילת 2016 נכנס לתוקף חוק סימון המזון הצ'יליאני שעל בסיסו נוסחה הרפורמה הישראלית. עם זאת, לעומת הרפורמה הישראלית, זו הצ'ילאנית נוקשה הרבה יותר: בנוסף לסימון על המוצרים שנחשבים מזיקים ומתוך ניסיון להתמודד עם שיעורים גבוהים של השמנה באוכלוסייה, ביקשו בצ'ילה לחסל את הדמויות המצוירות המוכרות ברחבי העולם. 

כך, צ'ילה הרגה את טוני הנמר של קלגוס, חיסלה את הצ'יטה של צ'יטוס, ואסרה את ביצי השוקולד של קינדר שמסתתרת בתוכן הפתעה. פפסיקו, היצרנית של צ'יטוס (שבארץ משווק על-ידי חברת החטיפים המשותפת לה ולשטראוס), וקלוגס, היצרנית של דגני הבוקר, עתרו לבית המשפט וטענו כי התקנות פוגעות בקניין הרוחני שלהם. התיק תלוי ועומד. והם לא היחידים שנעלמו: גם הקופסאות של אבקת השוקו של נסקוויק כבר לא כוללות את הארנב המפורסם של נסטלה, וגם העדשים המרקדות של M&M נעלמו מהאריזות.

כך או כך, גם בישראל, לצד ההתנגדות העזה למגבלות נקודתיות, מרבית התעשייה כבר הפנימה את השינוי וכבר מבצעת רה-פורמולציות ושינוי במתכונים שאמורים לצמצם את המוצרים שיסומנו באדום במסגרת הרפורמה. כבר לפני כמה חודשים אמר יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, שלום זיידלר, בשיחה עם "גלובס", כי במהלך השנתיים החולפות בוצעו אלפי תהליכי רה-פורמולציה במסגרתם שונה הרכב המוצרים באופן שמפחית סוכר ונתרן", וכי התעשייה ממשיכה במהלכים הללו.

אז מה קרה בצ'ילה בשנתיים וחצי האחרונות? על-פי נתוני איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני, ABChile, כ-20% מהמוצרים במדינה עברו שינויי מתכונים בעקבות החוק החדש. גם ענקיות בינלאומיות כמו נסטלה, פפסיקו או קוקה-קולה העולמית ביצעו התאמות מקומיות לרפורמה. כך למשל, קוקה-קולה השיקה בצ'ילה בתחילת השנה פרסומת שמתייחסת לסימון החדש ולמוצרים שהותאמו עבורו תחת הסיסמה "חופשי מסימון, טעים באותה מידה, ומופחת סוכר".

בכתבה שפורסמה בתחילת השנה ב"ניו-יורק טיימס", מובאים דבריו של דובר קוקה-קולה לפיהם החברה יצרה 32 משקאות חדשים במהלך 18 חודשים, וכי 65% מהמשקאות בפורטפוליו שלה מוגדר ככזה שיש בו כמויות נמוכות או מופחתות של סוכר. גם דובר פפסיקו צוטט כאומר כי שני שליש מהמשקאות של החברה בצ'ילה מוגדרים כמופחתי או נטולי סוכר, וכי 90% מהחטיפים שהם מוכרים במדינה הפכו להיות מופחתי נתרן ושומן רווי. ואולם סוגיה שנותרה בלתי פתורה היא זו הקשורה לתחליפי הסוכר שממלאים את המוצרים במדפים בצ'ילה, והשאלה הבריאותית האם הם עצמם יכולים להיות מומלצים כרכיב בריא לצריכה.

ומה צפוי בישראל? 

בדומה לישראל, גם בצ'ילה נרשמה התנגדות עזה להגבלות מצד חברות המזון הגדולות. ההתנגדות הזו באה לידי ביטוי לא רק במספר הלוביסטים שנלחמו בתקנות (כפי שקרה בישראל), אלא גם בקמפיינים שניסו לשכנע את הציבור בצ'ילה שהרפורמה מגוחכת או מיותרת. כך, מעט אחרי שנכנס החוק לתוקף, איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני שחרר קמפיין דיגיטלי שמשתתפים בו שחקנים וידוענים צ'יליאנים כדי לתקוף את הרגולציה החדשה.

באחד הסרטונים נראית דמות נשית אוחזת בחופן סוכריות מנטה כשהיא אומרת למצלמה: "בכל הסוכריות האלה ביחד יש כמות גבוהה של סוכר, זה ברור. אבל אני אוכלת רק שתיים או שלוש סוכריות", מתוך ניסיון לשכנע את הצרכנים שמה שחשוב הוא המידתיות. בסצנה אחרת נראית דמות של ידוען יושב במיטה לצד מגש שעליו מרק, קרקרים וריבה, ואומר: "במרק יש סימון, בקרקרים יש סימון, בריבה יש סימון. אלה הדברים שאמא שלי נתנה לי כל החיים, ופתאום אני לא יכול לאכול אותם יותר?".

הפרסומות הפכו לוויראליות ועוררו גם תגובות נגד חריפות. באחד מסרטוני התגובה נראה שחקן מוכר אוחז כמות של אבקה לבנה ואומר: "כולם אומרים שקוקאין זה רע, זה ברור, אבל אתה תצרוך רבע קילו קוק בבת-אחת. הכול זה עניין של כמות".

אז האם הרפורמה הצ'יליאנית הצליחה? האם מכירות המוצרים המזיקים שתורמים באופן ישיר להשמנה צנחו? לפי שעה, המחקרים והנתונים שמתפרסמים בתקשורת הצ'יליאנית מציגים תמונה מורכבת. נראה כי דווקא הקטגוריות שבהם הצרכנים היו פחות מודעים לכמויות הסוכר שהן מכילות, דוגמת דגני בוקר עתירי סוכר - נפגעו; ואילו קטגוריות של ממתקים וחטיפים מלוחים שמראש נתפסו כבריאות פחות - נשארו יציבות או אפילו רשמו עליות קלות.

כך למשל, על-פי פרסום מהשבוע שעבר בעיתון היומי "לה טרסרה" שמתפרסם בסנטיאגו, בירת צ'ילה, מחקר של אקדמאים מ-3 אוניברסיטאות בצ'ילה (INTA, אונ' דיאגו פורטלס ואונ' קרולינה הצפונית), מצא כי המכירות של משקאות מסוכרים ירדו בכ-25%, ואילו מכירות דגני הבוקר ירדו בשיעור של 9%. מחקר המבוסס על נתוני עסקאות אמיתיות בסופרמרקטים בערים סנטיאגו ולפריאיסו ו-וינה דל מאר, מצא כי דגני בוקר ירדו בשיעור של 11%, ומכירות מיצים ממותקים בכ-24%. עם זאת, בקטגוריות כמו שוקולדים או ממתקים לא נרשמה ירידה, וגם לא בקטגוריית הקרקרים והעוגיות, כשמחקר אחר אף טוען כי בחלק מהקטגוריות הללו נרשמה עלייה של כ-2%.

אז כיצד הרפורמה תשפיע על הרגלי הצריכה בישראל? מוקדם מדי לומר, אבל מה שברור הוא שתעשיית המזון עומדת בפני שנה מורכבת, ושכיפופי הידיים בניסיון לבצע תיקונים אחרים עדיין לפנינו, ואולי גם נראה יוזמות דומות שמטרתן לשכנע את הציבור שהשוקולד שהם אכלו עד היום לא נורא כל-כך. 

צרו איתנו קשר *5988