גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בקרוב גם בישראל? רפורמת סימון המוצרים בצ'ילה הובילה לירידה של כ-25% במשקאות המסוכרים

מה צפוי לשוק המזון הישראלי אחרי שרפורמת סימון המוצרים תיכנס לתוקף? כמה נקודות על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסתה לתוקף של רפורמה דומה בצ'ילה

אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK
אריזת פרוסטיז / צילום: SHUTTERSTOCK

בעוד שנה מהיום, כשניכנס לסופרמרקט השכונתי לבצע את הקניות הקבועות שלנו, אנחנו צפויים להבחין בשינוי. על חלק ניכר מהמוצרים שאנחנו רגילים לראות על המדפים יופיע סימון אדום שמשמעותו אות קלון לרכיבים של המוצר ושאמור להזהיר אותנו ממוצרים שיש בהם כמות לא מומלצת (לפחות מבחינת משרד הבריאות) של סוכר, מלח או שומן רווי.

מדובר בשינוי שאמור היה להתרחש על-פי התוכנית המקורית כבר לפני שנה, אולם עיכובים בהליכי החקיקה ולחץ של גורמים בתעשיית המזון הביאו לדחייתו בשנתיים נוספות. כך, רק בינואר 2020 ייכנס לתוקף השלב הראשון ברפורמת הסימון (כשהתקנות יוחמרו באופן הדרגתי). בכל אופן, בתעשיית המזון המקומית מעריכים כי לחוק הזה תהיה עלות של מאות מיליוני שקלים, וכי העלויות האלה יגולגלו כך או אחרת לצרכנים ויהוו חלק מהותי מגל עליות המחירים שצפוי להימשך גם ב-2019.

כפי שכבר דיווחנו, בחודשים האחרונים נמשכו פגישות בין משרד הבריאות שמוביל את הרפורמה לבין תעשיית המזון בניסיונות להגיע להבנות לגבי סוגיות שנותרו בלתי פתורות, דוגמת התקן שמגדיר את כמות המלח בגבינה מלוחה, או כמות הטחינה בחומוס. עיקר הניסיונות רלוונטיים למוצרים שנתפסים כבריאים, או מהווים חלק מהתזונה היומיומית. זאת, לצד קידום המענקים והסיוע הכלכלי בהיקף של כ-350 מיליון שקל שהובטחו ליצרנים הקטנים והבינוניים כדי שיוכלו לשרוד את הרפורמה, על אף שאין בידיהם מחלקות פיתוח משוכללות כפי שקיימות בקונצרנים הגדולים יותר.

שינו את המתכונים ויצרו תגובת נגד  

אז מה צפוי לשוק המזון הישראלי על רקע מה שהתרחש בשנתיים וחצי שחלפו מאז כניסת הרפורמה לתוקף בצ'ילה? בתחילת 2016 נכנס לתוקף חוק סימון המזון הצ'יליאני שעל בסיסו נוסחה הרפורמה הישראלית. עם זאת, לעומת הרפורמה הישראלית, זו הצ'ילאנית נוקשה הרבה יותר: בנוסף לסימון על המוצרים שנחשבים מזיקים ומתוך ניסיון להתמודד עם שיעורים גבוהים של השמנה באוכלוסייה, ביקשו בצ'ילה לחסל את הדמויות המצוירות המוכרות ברחבי העולם. 

כך, צ'ילה הרגה את טוני הנמר של קלגוס, חיסלה את הצ'יטה של צ'יטוס, ואסרה את ביצי השוקולד של קינדר שמסתתרת בתוכן הפתעה. פפסיקו, היצרנית של צ'יטוס (שבארץ משווק על-ידי חברת החטיפים המשותפת לה ולשטראוס), וקלוגס, היצרנית של דגני הבוקר, עתרו לבית המשפט וטענו כי התקנות פוגעות בקניין הרוחני שלהם. התיק תלוי ועומד. והם לא היחידים שנעלמו: גם הקופסאות של אבקת השוקו של נסקוויק כבר לא כוללות את הארנב המפורסם של נסטלה, וגם העדשים המרקדות של M&M נעלמו מהאריזות.

כך או כך, גם בישראל, לצד ההתנגדות העזה למגבלות נקודתיות, מרבית התעשייה כבר הפנימה את השינוי וכבר מבצעת רה-פורמולציות ושינוי במתכונים שאמורים לצמצם את המוצרים שיסומנו באדום במסגרת הרפורמה. כבר לפני כמה חודשים אמר יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, שלום זיידלר, בשיחה עם "גלובס", כי במהלך השנתיים החולפות בוצעו אלפי תהליכי רה-פורמולציה במסגרתם שונה הרכב המוצרים באופן שמפחית סוכר ונתרן", וכי התעשייה ממשיכה במהלכים הללו.

אז מה קרה בצ'ילה בשנתיים וחצי האחרונות? על-פי נתוני איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני, ABChile, כ-20% מהמוצרים במדינה עברו שינויי מתכונים בעקבות החוק החדש. גם ענקיות בינלאומיות כמו נסטלה, פפסיקו או קוקה-קולה העולמית ביצעו התאמות מקומיות לרפורמה. כך למשל, קוקה-קולה השיקה בצ'ילה בתחילת השנה פרסומת שמתייחסת לסימון החדש ולמוצרים שהותאמו עבורו תחת הסיסמה "חופשי מסימון, טעים באותה מידה, ומופחת סוכר".

בכתבה שפורסמה בתחילת השנה ב"ניו-יורק טיימס", מובאים דבריו של דובר קוקה-קולה לפיהם החברה יצרה 32 משקאות חדשים במהלך 18 חודשים, וכי 65% מהמשקאות בפורטפוליו שלה מוגדר ככזה שיש בו כמויות נמוכות או מופחתות של סוכר. גם דובר פפסיקו צוטט כאומר כי שני שליש מהמשקאות של החברה בצ'ילה מוגדרים כמופחתי או נטולי סוכר, וכי 90% מהחטיפים שהם מוכרים במדינה הפכו להיות מופחתי נתרן ושומן רווי. ואולם סוגיה שנותרה בלתי פתורה היא זו הקשורה לתחליפי הסוכר שממלאים את המוצרים במדפים בצ'ילה, והשאלה הבריאותית האם הם עצמם יכולים להיות מומלצים כרכיב בריא לצריכה.

ומה צפוי בישראל? 

בדומה לישראל, גם בצ'ילה נרשמה התנגדות עזה להגבלות מצד חברות המזון הגדולות. ההתנגדות הזו באה לידי ביטוי לא רק במספר הלוביסטים שנלחמו בתקנות (כפי שקרה בישראל), אלא גם בקמפיינים שניסו לשכנע את הציבור בצ'ילה שהרפורמה מגוחכת או מיותרת. כך, מעט אחרי שנכנס החוק לתוקף, איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני שחרר קמפיין דיגיטלי שמשתתפים בו שחקנים וידוענים צ'יליאנים כדי לתקוף את הרגולציה החדשה.

באחד הסרטונים נראית דמות נשית אוחזת בחופן סוכריות מנטה כשהיא אומרת למצלמה: "בכל הסוכריות האלה ביחד יש כמות גבוהה של סוכר, זה ברור. אבל אני אוכלת רק שתיים או שלוש סוכריות", מתוך ניסיון לשכנע את הצרכנים שמה שחשוב הוא המידתיות. בסצנה אחרת נראית דמות של ידוען יושב במיטה לצד מגש שעליו מרק, קרקרים וריבה, ואומר: "במרק יש סימון, בקרקרים יש סימון, בריבה יש סימון. אלה הדברים שאמא שלי נתנה לי כל החיים, ופתאום אני לא יכול לאכול אותם יותר?".

הפרסומות הפכו לוויראליות ועוררו גם תגובות נגד חריפות. באחד מסרטוני התגובה נראה שחקן מוכר אוחז כמות של אבקה לבנה ואומר: "כולם אומרים שקוקאין זה רע, זה ברור, אבל אתה תצרוך רבע קילו קוק בבת-אחת. הכול זה עניין של כמות".

אז האם הרפורמה הצ'יליאנית הצליחה? האם מכירות המוצרים המזיקים שתורמים באופן ישיר להשמנה צנחו? לפי שעה, המחקרים והנתונים שמתפרסמים בתקשורת הצ'יליאנית מציגים תמונה מורכבת. נראה כי דווקא הקטגוריות שבהם הצרכנים היו פחות מודעים לכמויות הסוכר שהן מכילות, דוגמת דגני בוקר עתירי סוכר - נפגעו; ואילו קטגוריות של ממתקים וחטיפים מלוחים שמראש נתפסו כבריאות פחות - נשארו יציבות או אפילו רשמו עליות קלות.

כך למשל, על-פי פרסום מהשבוע שעבר בעיתון היומי "לה טרסרה" שמתפרסם בסנטיאגו, בירת צ'ילה, מחקר של אקדמאים מ-3 אוניברסיטאות בצ'ילה (INTA, אונ' דיאגו פורטלס ואונ' קרולינה הצפונית), מצא כי המכירות של משקאות מסוכרים ירדו בכ-25%, ואילו מכירות דגני הבוקר ירדו בשיעור של 9%. מחקר המבוסס על נתוני עסקאות אמיתיות בסופרמרקטים בערים סנטיאגו ולפריאיסו ו-וינה דל מאר, מצא כי דגני בוקר ירדו בשיעור של 11%, ומכירות מיצים ממותקים בכ-24%. עם זאת, בקטגוריות כמו שוקולדים או ממתקים לא נרשמה ירידה, וגם לא בקטגוריית הקרקרים והעוגיות, כשמחקר אחר אף טוען כי בחלק מהקטגוריות הללו נרשמה עלייה של כ-2%.

אז כיצד הרפורמה תשפיע על הרגלי הצריכה בישראל? מוקדם מדי לומר, אבל מה שברור הוא שתעשיית המזון עומדת בפני שנה מורכבת, ושכיפופי הידיים בניסיון לבצע תיקונים אחרים עדיין לפנינו, ואולי גם נראה יוזמות דומות שמטרתן לשכנע את הציבור שהשוקולד שהם אכלו עד היום לא נורא כל-כך. 

עוד כתבות

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת חודש מרץ

מעל רבע מיליון מובטלים בישראל; כמעט 6,000 דורשי עבודה חדשים מאמש

88.8% מהנרשמים החדשים מתחילת מרץ הם עובדים שהוצאו לחל"ת ● מתחילת מרץ נרשמו 905,818 מובטלים חדשים ● סך דורשי העבודה עומד היום על 1,059,429 בני אדם

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

קניון tlv/ צילום:auev fvi

עוד מכה לשוק האופנה: רשות התחרות לא תאשר מו״מ משותף מול הקניונים

רשות התחרות מוציאה לרשתות האופנה והמסחר כרטיס צהוב: ההתאגדות מול חברות הקניונים עלולה להיות הסדר כובל אסור ● התאגדות רשתות האופנה והמסחר: "חלק ניכר מבעלי הנכסים אשר מבינים את גודל השעה, ואת המשמעויות החוקיות של משבר שכזה על הסכמי השכירות, הציעו מיוזמתם לוותר על דמי השכירות בתקופת הסגירה"

משה כחלון / צילום: רפי קוץ

תדברו על זה בליל הסדר: הגרלה מחודשת ל-418 דירות מחיר למשתכן

אחרי שבהגרלות קודמות של מחיר למשתכן לא היה להן ביקוש, משרד הבינוי והשיכון מוציא להגרלה חוזרת 418 דירות ב-11 ערים

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

הביקורת עשתה את שלה: עסקים קטנים יוכלו לקבל אשראי מוגדל מקרן הסיוע

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, קבע כי עסקים קטנים בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 25 מיליון שקל יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת מקרן הסיוע המיוחדת שהקים האוצר ● עפ"י ההנחיה החדשה, עסקים אלה יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת בגובה עד 16% ממחזור המכירות השנתי

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

טקס הסיום באוניברסיטה היפנית בצל הקורונה / צילום: BBT UNIVERSITY, רויטרס

תואר באמצע המגפה: כך נראה טקס סיום של אוניברסיטה בטוקיו

בעוד טקסי סיום של רבות מהאוניברסיטאות מסביב לעולם בוטלו כדי למנוע התקהלויות, במוסד אקדמי אחד בטוקיו מצאו דרך לקיים חלוקת תעודת רשמית בהשתתפות הסטודנטים

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

מיצג של בית מעוקל בתוצאה ממשבר הסאב פריים, 2010. האם ארה"ב בדרך למשבר נדל"ן חריף יותר? / צילום: Mike Segar, רויטרס

חובות המשכנתאות מאיימים לכתוש את כלכלת ארה"ב הרבה אחרי שהקורונה תיעלם

בחסות חוק התמריצים החדש, רוב המפוטרים הפסיקו לפרוע את המשכנתאות החודש ● באמריקה חוששים כי שוק הנדל"ן עומד בפני קריסה

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

פתיחה חיובית בוול סטריט לאור ירידה במספר הנדבקים בקורונה בארה"ב

יום מסחר תנודתי במיוחד בוול סטריט ננעל אמש בירידות שערים ● נעילה שלילית בבורסות סין, יפן עלתה בלמעלה מ-2% ● טראמפ האשים אתמול את ארגון הבריאות העולמי בכך שטעה "בכל היבט" של הטיפול במגפת הקורונה

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

בשעה שנתניהו יחליט האם לחלץ את אל על, הסיוע לישראייר ולארקיע מתקרב

ההחלטה של רה"מ בדבר גורלה של ה"חברה הלאומית" תגיע גם על רקע הסדרי הלוואות שהמתחרות ארקיע וישראייר צפויות לקבל מהאוצר ● ועל אף זאת, חשוב להדגיש כי הסכנה הקיומית של אל על היא גם ההזדמנות הגדולה שלה לבצע מהלך של התייעלות מהשורש

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר / צילום: מייק בלייק, רויטרס

מייסד טוויטר ג'ק דורסי תורם מיליארד דולר למאבק במגפת קורונה

דורסי צייץ אמש כי בכוונתו לתרום כשליש מהונו העצמי והוסיף כי כי לאחר שיחלוף המשבר והחיים ישובו למסלולם, הכסף שיישאר יוקדש לחינוך ולבריאות של ילדות ולנזקקים ● "מקווה שזה יעודד אחרים בעלי השפעה לעשות מעשה דומה"

ברני סנדרס / צילום: ג'ונתן ארנסט, רויטרס

הסנאטור ברני סנדרס פורש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב

הסנאטור מוורמונט הודיע על פרישתו בשיחת ועידה עם הצוות שלו, ויישא דברים בהמשך היום

יאיר המבורגר / צילום: תמר מצפי

בצל הקורונה: מה חושבים במודי'ס על חברות ביטוח האשראי הפועלות בישראל

בססח - שבבעלות קבוצת הביטוח הראל וחברת יולר הרמס הזרה - נותרה באופק יציב לדירוג A3 שלה, בעוד שאופק הדירוג של כלל ביטוח אשראי השתנה לשלילי בדירוג זהה ● קופאס הבינלאומית, שפועלת עצמאית בישראל, עברה לאופק שלילי בדירוג A2

 

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

בשל הקורונה: האוצר ורשות שוק ההון יתירו לבנקים לספק ייעוץ פנסיוני מרחוק

הצעד נועד לסייע לענף הייעוץ הפנסיוני שהיקפו הצטמצם בשנים האחרונות ●  נכון לסוף 2018 ומאז 2007 ניתן ייעוץ פנסיוני בבנקים לכ-444.2 אלף איש, שלהם נכסים בהיקף של 187.5 מיליארד שקל

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

דעה: כדי להתמודד עם המשבר, ובכלל - חייבים להגדיל את היחס חוב תוצר

בניגוד למבקרים הקבועים, הגדלת החוב היא הדרך הנכונה להבטיח את השיקום הכלכלי של המשק הישראלי עם תום המשבר, מבלי לייצר צמצום נוסף בשירותים החברתיים שיחבל בסיכוייה של ישראל להתמודד עם משברים עתידיים

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל