מה הסיכוי שרוני גמזו יצטרף לאורלי לוי; מנכ"ל איכילוב לא מסתיר את שאיפתו להיות שר הבריאות הבא

יום אחרי שסיים את תפקידו כיו"ר ועדת סל התרופות והגיש את מסקנותיה, מנהל בית החולים איכילוב ויו"ר הוועדה, פרופ' רוני גמזו, חש מיוסר ומצהיר בראיון ל"גלובס": "אני מתענה על כמה תרופות שלא הצלחנו להכניס" • את השאיפה להתמנות לשר הבריאות של ישראל, הוא לא מכחיש

פרופסור רוני גמזו / צילום:איל יצהר
פרופסור רוני גמזו / צילום:איל יצהר

"במהלך דיוני הסל היו לי מחשבות כפירה - ללכת לשרים ולהגיד להם: אני לא מצליח לעשות את המשימה שהטלתם עליי", כך אמר אתמול (ו') פרופ' רוני גמזו, יו"ר ועדת סל התרופות לשנת 2019 ומנהל בית החולים איכילוב, ביחס להמלצות ועדת הסל שהוגשו ביום ה' לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

גמזו הוא יו"ר הוועדה זה שנה שנייה ברציפות, אך מכיר את פעולתה היטב כמי שהיה חבר ועדה וכן כמנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, בשנים 2010-2014. לדבריו, הדיונים השנה וההכרעות שלהן נדרשה הוועדה, היו הקשים ביותר שחוותה עד היום. הסיבה לכך היא ש-500 מיליון השקלים שעמדו לרשותה - תוספת של 80 מיליון בהשוואה לסכום שעמו החלה את הדיונים, 40 מיליון מתוכם הם כספים שנפרשים לתשלומים - פשוט אינם מספיקים כדי שתוכל לבצע את עבודתה כראוי.

"לא הכנסתי תרופות וטכנולוגיות בהיקף של 50-100 מיליון שקל, שהיה ראוי להכניס", אומר גמזו, שלדעתו תקציב הסל חייב להיות 750-800 מיליון שקל בשנים הבאות. כך גם לדעת סגן השר יעקב ליצמן, שאמר שידרוש הגדלת הסל לכ-700 מיליון שקל בהסכם הקואליציוני הבא. "לכן אמרתי שלא אהיה יו"ר הוועדה אם התקציב יישאר על כנו. זה לא אולטימטום, אלא שברמה המקצועית אני לא חושב שאפשר לעשות סל טוב בתנאים הקיימים, ולכן אני לא רוצה להיות חלק מזה. תקציב הסל פשוט לא מתאים. נכון שהוא גדל בשנתיים האחרונות בכ-200 מיליון שקל, אבל ההתקדמות הטכנולוגית - לא רק באונקולוגיה - הגיעה לשיא ותקציב הסל לא גדל בקצב שתואם את ההתקדמות הזו ואת הזינוק בעלויות.

"בשנה שעברה כשהגשנו את המלצות הוועדה יצאתי בתחושה טובה. השנה עזבתי את הישיבה האחרונה (התקיימה ברביעי האחרון, ה"ו) באחת בלילה בתחושה לא טובה. אני מתענה מזה שלא הצלחנו להכניס פנימה 3-5 תרופות וטכנולוגיות חשובות". גמזו מתייחס למשל לתרופה אברקסן שהוכחה כמאריכת חיים בחולי סרטן לבלב גרורתי, ועלותה הכוללת היא 5.5 מיליון שקל; טיפול חדשני בסרטן המוח באמצעות שדות חשמליים בעלות כוללת של כ-28 מיליון שקל; טיפול גנטי למחלת עיניים הגורמת לעיוורון ויש 4 חולים בישראל הסובלים ממנה ותרופות לסוכרת סוג 2, שהומלצו בידי המועצה הלאומית לסוכרת.

"שום דבר לא רחוק ממני. אני מכיר מקרוב את המחלות והמצוקות של המטופלים, וגם של הרופאים שלי. הם חוזרים אחוזי התלהבות מכנסים שם התגלו בפניהם פריצות דרך מדעיות, ורוצים לעזור לחולים שלהם. הם מגישים בקשות לסל, מדרגים ומסבירים, ומחכים שנה שלמה לתוצאות. ואז הם חוטפים את הבשורה שהתרופה לא נכנסה. מה זה עושה לאמון של הרופאים במערכת? והחולים - החיים של חלק מהם תלויים בתרופות שצרכו באופן פרטי, כמו האברקסן לסרטן הלבלב. הרי התרופה הזו יכולה להאריך חיים בכמה שנים לאנשים מסוימים, וזה עולם ומלואו. איגוד האונקולוגים דירג 20 תרופות מתוך 60 אפשרויות כמתאימות להיכנס לסל. מתוך ה-20 שהומלצו, עצרנו במספר 7. מספר 7!".

לפי גמזו, "הרגשתי שאנחנו מתחילים לעשות דברים לא מקצועיים. ישנם נוגדי קרישה שהומלצו לפי ההנחיות הבינלאומיות למניעת שבץ, ושאנחנו לא מכניסים לסל כבר שלוש שנים (פרדקסה, אליקוויס, קסרלטו) התחלנו לחשוב אילו פשרות אנחנו עושים כדי להכניסם. ואז קמו חברי הוועדה ואמרו: 'אתם ממציאים את הרפואה? באף מדינה מתוקנת בעולם זה לא עובד ככה. אתם לא יכולים לתת - תנו את התרופה דרך הביטוח המשלים (שב"ן; ביטוח שעבורו משלמים מבוטחי הקופות כסף נוסף, פרטי, ה"ו)'. וכאן הרגשתי שאסור לי לעשות את זה. אני חייב לשים את הגבול. להכניס לשב"ן זה לא פתרון". התרופות הללו נכנסו לסל בסופו של דבר.

עם מסירת המלצות הוועדה לליצמן, דיבר גמזו, ולא בפעם הראשונה, על הגבול שהעמידה הוועדה מול הפקעת מחירים מצד חברות התרופות. גמזו אמר: "יש תרופות שהיו בסכומים גבוהים, גבוהים מדי. שלא עברו. עם כל הקושי. זה מסר חשוב לחברות התרופות. גם במחלות מורכבות וקשות - לא נעביר תרופות במחירים דמיוניים". עוד הוא מסביר כעת: "היו מקרים שחברות התרופות נעמדו על הרגליים האחוריות ולא הורידו מחירים. גם כאשר היה מדובר בתרופות נדרשות - לא הכנסנו אותן. כקו שלי. היה לי חשוב להעביר מסר: כשחברת תרופות מעלה את המחיר סתם כי בא לה, שתתכבד ותצא, אפילו תבטל את הרישום במדינת ישראל. אנחנו לא ניתן לזה יד".

כדי להמחיש פערים בתמחור, גמזו מספר על שני טיפולים חדשניים וזהים בהנדסה גנטית מסוג CAR-T לחולי סרטן מסוג לימפומה (בלוטת הלימפה) - שהאחד מהם נכנס לסל (Kymriah), והשני לא (Yescarta) בגלל מחיר שהיה גבוה בהרבה. Kymriah הגיעה להסכם מול הוועדה של 74.3 מיליון שקל (עלות כוללת) - שבהמשך ירד 55.5 מיליון שקל, ואילו Yescarta לא ירדה מסכום של כ-95 מיליון שקל. "קבענו מחיר - ומי שרוצה להצטרף, שיצטרף. כדי להבין מהו 'מחיר סביר', אתה עושה עבודה, בודק מה קורה במדינות עם כוח כלכלי נמוך. כך אתה מוודא שלא יתפסו עלייך טרמפ, כי אתה ישראל - מערבית, מתקדמת, סטארט-אפיסטית. כאנחנו מכניסים תרופה לסל, חברת התרופות מקבלת שיווק שהוא הכי טוב בעולם, דרך ארבע קופות החולים, שמגיע ל-100% מחולי המטרה. אין שיווק יותר טוב מזה בעולם. אז שיתכבדו ויורידו מחיר".

"אז שישלם 200 שקל בחודש"

אף שהוועדה דיווחה על כך שהתרופות והטכנולוגיות שהומלצו לכניסה לסל ישרתו לפחות 70 אלף איש, הרי שאם מנכים את בדיקות הסקר שנכנסו לסל, מספר האנשים שייהנו ממנו מגיע לכ-40 אלף איש בלבד. "זה מבטא עיוות שנובע מהמחסור בכסף", אומר גמזו. "יו"ר הוועדה צריך להיות מסוגל לתמרן ולנווט נכון בין שני קצוות - מצד אחד, הטיפול היקר לבודדים, ומצד שני, הטיפול בקבוצות אוכלוסיה רחבות. אלה הם שני המגזרים של מערכת הבריאות בישראל.

"כשהתקציב לא מספיק, הוא דוחק את הוועדה לפינה, כלומר למחלות הקשות - סרטן, מחלות נדירות וכן הלאה. והתוצאה היא שהתוספת לסל הבריאות יוצאת לא מאוזנת. היא משאירה לסוף את הרפואה המונעת ואת הייצוב של המחלות הכרוניות. עד כדי כך שבוועדה היו מי שאמרו - 'התרופה הזו עולה רק 200 שקל בחודש. אז שיקנו לבד'. וזו", אומר גמזו, "כבר הפרטת מערכת הבריאות. כשזה עלה, עצרתי אותם. אמרתי - 'חברים, אתם לא צריכים לקחת את הכסף השארתי של האזרח ולהגיד לו, קנה תרופות במקום חוגים לילדים'. כשאתם אומרים 'שיסתדרו', אתם משנים את הייסוד של מערכת הבריאות והשירותים החברתיים במדינת ישראל. זה לא במנדט של הוועדה להגיד לאדם הפרטי, 'במקום חוגים לילדים, שים את הכסף על תרופות'. זה לא במנדט של הוועדה להיכנס לכיס של האזרח'. הוא כבר שילם על בריאות מהכיס שלו. שילם מס בריאות. הכיס של האזרח הוא לא פתרון".

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן התבטא בעצמו באחרונה בהקשר דומה, כאשר אמר שאין מנוס מכך שאנשים ירכשו תרופות למחלות יתום - מחלות נדירות יחסית באוכלוסיה - דרך הביטוחים המשלימים.

"אני חושב שהוא מדבר מתוך מצוקה תקציבית. אסור לעשות את זה. אסור שהמצוקה התקציבית שנכפית עלינו, לאו דווקא בחוסר ברירה, תביא את מקבלי ההחלטות - גם חברי ועדה, וגם שר - להשתמש בכיס הפרטי של האזרח כחלק מהפתרון. כי אז אתה פשוט בתהליך הדרגתי מפריט את המערכת".

"שר בריאות - רצוי אך לא מצוי"

השעות האחרונות של דיוני הוועדה היו רוויי ויכוחים וחוסר הסכמות בין החברים. "היה כבר 23:00 והיינו צריכים לסגור את הסל. אז עשינו משהו שמעולם לא עשינו (עם ד"ר אסנת לוקסנבורג, מרכזת ועדת הסל וראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, ה"ו)", אומר גמזו. "אמרנו לכל חבר לכתוב על פתק על אילו 2-3 תרופות מתוך 6 הוא מוותר. וכך סגרנו את זה. המסר לממשלה הוא כזה: זה לא צריך להיות דיל, ולא משא ומתן קואליציוני, זה מאסט. אין שר בריאות שיוכל לעמוד בפני מערכת הבריאות שנה הבאה ולהביא את אותו תקציב. אין מצב כזה. הוא יקבל ועדה שלא תוכל לתפקד. הוא יחטוף על הראש".

לגבי השמועות שנפוצו בסוף השבוע האחרון שגמזו מצטרף למפלגת "גשר" של אורלי לוי-אבקסיס, כמועמד המפלגה לשר הבריאות - גמזו מכחיש. את השאיפה להתמנות לשר הבריאות של ישראל, הוא לא מכחיש. "תמיד אמרתי שזו השאיפה. אבל בדרך כלל לא בוחרים שר בזכות הניסיון שצבר, אלא בגלל שיקולים אחרים. בואי נגיד שזה בגדר רצוי, אבל רחוק ממצוי. חוץ מפגישה עם אורלי לוי ודיבורים שיש בינינו, עוד לא נקבע שום דבר רציני". לגבי הדיווחים כי מנהל בית החולים תל-השומר (שיבא) וקצין רפואה ראשי לשעבר, פרופ' יצחק קרייס, עשוי להצטרף לרשימה של בני גנץ לכנסת בתקווה גם כן להתמנות לשר הבריאות, גמזו אומר שהוא "מברך על כך".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988