שלב השאלות הקשות: אורלי לוי-אבקסיס רוצה לעזור לחלשים, האם משרד השיכון מתאים לה?

במהלך חייה הפוליטיים מיצבה את עצמה לוי-אבקסיס כפרלמטרית חברתית שנושאי הדיור והרווחה קרובים לליבה, ומיעטה להביע עמדה בנושאים מדיניים • כמה שאלות קשות לאורלי לוי-אבקסיס, שנושא הדיור, והדיור הציבורי בפרט, הוא הדגל המרכזי שלה

אורלי לוי / צילום: אוסף התצלומים הלאומי
אורלי לוי / צילום: אוסף התצלומים הלאומי

לפני מספר ימים התפרסם המדד החברתי של ארגון "המשמר החברתי", המדרג את חברי הכנסת בפעילותם בכנסת, לפי נוכחות ובהתאם ותמיכתם בחוקים חברתיים. למרבה ההפתעה, הח"כית אורלי לוי-אבקסיס, שנהנית מתדמית חברתית בולטת והודיעה לאחרונה על הקמת מפלגת "גשר" בראשותה, דורגה נמוך מאוד ברשימה, בין השאר בשל היעדרה מהצבעות בנושא הפיקוח על מעונות יום, תחבורה ציבורית בשבת וזכויות "ברית זוגיות" לבני אותו מין.

לוי-אבקסיס נשאלה על כך השבוע בראיונות ברדיו, וענתה: "זה מדד לא רציני, שמודד רק נקודה אחת. המדד מבטל עשור של עשייה רק בגלל נוכחות במליאה ולכן אינו רלוונטי; עבודתו של חבר הכנסת לא נמדדת בנוכחות במליאה. כשמדובר בהצבעות גורליות - הייתי שם. המדד משקר בנוגע לנוכחותי בהצבעה על פיקוח על מעונות יום".

היא נחשבת למחוקקת מנוסה, חרוצה ועם אג'נדה ברורה. הנושאים המרכזיים שבהן היא עוסקת הם: הדיור הציבורי, העדר היכולת להשיג משכנתה, פערים בין עשירים לעניים, חסרונה של רפואה ברמה מספקת בפריפריה, זכויות ילדים וזכויות נפגעי עבירות מין.

מאז שהודיעה על הקמת מפלגתה "גשר" - שנקראה באותו שם של מפלגתו של אביה, דוד לוי, שהיה שר בממשלות הליכוד ורץ במסגרת "גשר" בבחירות 1999 - לוי-אבקסיס ממשיכה להיות פופולרית. עם 6-5 מנדטים בחלק מהסקרים (בסקרים מסוימים היא אינה עוברת את אחוז החסימה), היא נמצאת בעמדת זינוק טובה מאוד להיות שרה בממשלה ה-35.

באיזה משרד ממשלתי היא תכהן אם אכן תיבחר לכנסת ותיכנס לממשלה? "גלובס" בודק מה עתידה לוי-אבקסיס לקדם אם וכאשר תהיה שרת השיכון והבינוי או שרת הרווחה, לפחות על פי העמדות שהביעה בנושאים כלכליים ובאלה המיוצגות בהצבעותיה ובחוקים שקידמה.

השאלות הפתוחות
 השאלות הפתוחות

90% משכנתה - הצלה או תהום

לוי-אבקסיס דוחפת את הצעת הדגל שלה, לאפשר מימון של 90% מקניית הדירה באמצעות משכנתה, כבר משנת 2014. היא צועדת עם ההצעה הזו, כתווית הזיהוי שלה, כפרויקט הגדול שלעולם לא תרפה ממנו.

בקדנציה הנוכחית הצליחה להביא את הצעתה עד לשלב הטרומי, אך ברגע האחרון הוחלט שלא להצביע על עליה, שכן שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן, הציגו בפניה את ההצעה של מפלגת "כולנו". לפי הצעה זו, המדינה תאפשר לרוכשים לרכוש דירה באמצעות מימון של 90% משכנתה, אבל תינתן ערבות מדינה, בריבית נמוכה, על החלק שבין 75% עד 90% מהמשכנתה. להטבה יזכו רוכשי דירה ראשונה, שמחירה לא יעלה על 1.3 מיליון שקל.

ההחלטה המשותפת לקדם הצעה זו התקבלה באוקטובר, וסוכם שתקודם תוך חודשיים, אך כעת ישראל צועדת לתוך מערכת בחירות. הדרישה לוי-אבקסיס תנוע עמה לכנסת ה-21. כל מי שירצה לחתום על הסכם קואליציוני עם לוי-אבקסיס, יכול לצאת מתוך נקודת הנחה שהיא לא תוותר על קידומה.

אלא שלא כולם אוהבים את הצעתה של לוי-אבקסיס, ולמתנגדים יש טיעונים כבדי משקל. ב-2012, בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי ומשבר דיור בישראל, הטיל בנק ישראל מגבלה שלפיה רוכשי דירה ראשונה יוכלו ליטול מימון לרכישה בשיעור שלא יעלה על 75% מערך הדירה. על משפרי דיור הוטלה מגבלת מימון של 70% ועל רוכשי דירה להשקעה מגבלה בשיעור של 50%.

המגבלה של בנק ישראל נועדה להגן על הבנקים במקרה של קריסה בעת ירידה דרמטית של שוק הדירות, ולא פחות מזה להגן על רוכשי הדירות עצמם. במחירים הנוכחיים, נטילת משכנתה בשיעור של 90%, של מיליון שקל לפחות, היא מתכון די בטוח לכניסה לתהום כלכלית. 

הנושא הזה הוא בדמה של לוי-אבקסיס והיא מרבה להתראיין עליו. היא מבקשת לחזור לאפשרויות שהיו בפני הישראלים בעבר, כאשר המדינה נתנה להם לממן 90% מערך הדירה באמצעות המשכנתה. בכל אחד מנאומיה היא מתריסה כלפי שר האוצר ובכירים אחרים במדינה שהם יכלו להרשות לעצמם לרכוש דירה ראשונה. אבל לוי-אבקסיס כנראה שוכחת שמדובר במחירים אחרים לגמרי וקשה להניח שממשלה כלשהי תסכים להכניס את הרוכשים להרפתקאה מסוכנת שכזו.

שוק השכירות/ דיור ציבורי

הנושא המשלים המעסיק את לוי-אבקסיס הוא סוגיית הדיור הציבורי, עם הקשיים המשתקפים אף בשוק השכירות האכזרי בישראל. בריאיון ללוסי אהריש ("רשת") לאחרונה חידדה לוי-אבקסיס את מה שמצטייר בעיניה ככשל שוק מרכזי בישראל. "לפי דוח מכון אדווה, יש מעבר של 6 מיליארד שקל כל שנה מן העשירונים התחתונים, המשלמים שכירות, לכיסם של העשירונים 9 ו-10 - שהם בעלי הנכסים. המדינה מוציאה 2 מיליארד שקל לשוק השכירות לזכאים אשר אינם יכולים לקבל קורת גג".

נושא הדיור הציבורי, והעדר מלאי דירות מספק נמצא בלב העשייה של לוי-אבקסיס. למרות שיח ציבורי רחב, דרישות מצדה לפטר את יו"ר עמידר, ביקורת על התנהלות האוצר ועוד, לוי-אבקסיס לא הצליחה עד היום לכפות על הקואליציה שינוי גישה. השאלה הגדולה היא האם היא תוכיח לכולם שצדקה לאורך כל הדרך ותפתור את המשבר שנוצר בדיור הציבורי?

ב-20 השנה האחרונות המדינה אפשרה לדיירי הדיור הציבורי לרכוש נכסים שהתגוררו בהם, אך במקביל המדינה לא קנתה והעמידה לדיור הציבורי דירות חדשות/אחרות. מנגנון הסיוע בשכר דירה לא פיצה על הפערים ולא הדביק את קצב עליית מחירי הדיור במדינה, וקצב צמיחת האוכלוסייה, לרבות מעגלי העוני והנזקקים. מספר הדירות הציבוריות ירד ל-40 אלף, ללא כל התאמה לגידול האוכלוסייה ולצרכים.

החלק הפוליטי המעניין בסיפור הזה הוא עזיבת יואב גלנט, שר השיכון והבינוי, מכולנו לליכוד. ברור שענייני ביטחון מעניינים את גלנט הרבה יותר ממציאת פתרונות לדיור הציבורי. מנגד, מנכ"ל משרדו חגי רזניק, שבמהלך השנים האחרונות נאלץ במסגרת תפקידו הממלכתי להסביר ולהצדיק את מהלכיו של השר (גם כאשר מלאי הדירות שהם ניסו להוסיף לשוק הדיור הציבורי היה פעוט), הודיע לפני כשבועיים שהוא מתפטר ומצטרף למפלגת "גשר". מכך אפשר להסיק רק דבר אחד. רזניק שמע את טענותיה ודרישותיה של לוי-אבקסיס לאורך השנים, וככל הנראה הסכים איתה בכל לבו.

נגד מתווה הגז

"כשהצבעתי נגד מתווה הגז חטפתי ביקורות מכל הכיוונים, הטיחו בי שאני פוגעת באותן שכבות במצוקה ושכבות הביניים ושהמיליארדים שיגיעו מאישור מתווה הגז יעניקו ביטחון לאוכלוסיות במצוקה, לקשישים, לחד הוריים, לילדים בסיכון ובכלל. אבל אני עומדת היום מילה במילה על מה שאמרתי כבר אז: "מי דואג לייצוג של הציבור? אנחנו הופכים את כל העתיד שלנו לבן ערובה בידיים פרטיות". את הדברים הללו כתבה לאחרונה לוי-אבקסיס בעמוד הפייסבוק שלה.

במועד ההצבעה היא הייתה עדיין חברה בסיעת ישראל ביתנו, וחוץ ממנה, כל חברי הסיעה תמכו במתווה וסייעו לממשלה להעבירו, על אף שישבו באופוזיציה. במערכת הבחירות הנוכחית, לצד העלייה במחירי החשמל, מתווה הגז חסר לשולחן, ומעניין לראות האם לוי-אבקסיס תפעל לביטולו גם כחברת ממשלה, או שתעדיף להילחם על דברים אחרים שחשובים לה.

הבריאות בפריפריה

בתקציב המדינה קיים סעיף מאז 2011 המעניק הטבות לרופאים ומתמחים הבוחרים לעבוד בפריפריה, וזאת מתוך מאמץ לצמצם את הפערים בשירותי הבריאות בין מרכז המדינה למקומות המרוחקים. אמנם גם הטבות אלה לא מחקו פערים, אך ב-2016 גילתה לוי אבקסיס (ולא בפעם הראשונה) על מחיקת התיעדוף התקציבי הזה מתוך תקציב המדינה. היא הובילה מאבק בנושא כדי שרופאים ומתמחים שיבחרו לגור בצפון או בדרום ימשיכו לקבל תוספות.

בתחום הבריאות חתומה לוי-אבקסיס על מספר חוקים בכנסת ה-20, בין השאר חוק חופשת לידה בתשלום בגין אשפוז ילוד, שעבר בשלוש קריאות. מודל הענקת תמריצים לפגיות ופעילות ציבורית להקמת בנק חלב אם, שאמור להכניס פיקוח מדינתי למענם של פגים ותינוקות שלא מסוגלים לצרוך תחליפי חלב.

העלאת גיל הפרישה לנשים

בוויכוח הגדול שהתנהל במהלך הכנסת ה-20 בין חברות כנסת רבות לבין האוצר בנושא העלאת גיל הפרישה של נשים (אמור היה להתעדכן ב-2017), לוי-אבקסיס הצטרפה לשורה של חברות כנסת ביניהן ח"כ שלי יחימוביץ', זהבה גלאון ואחרות שפעלו לגנוז את החוק. בזמן שכל המדדים מעידים שהביטוח הלאומי עומד בפני פשיטת רגל, מסקרן לראות האם גם מתוך שולחן הממשלה תמשיך לוי-אבקסיס לשמור על אותה עמדה?

קידום חוקים חוקים חברתיים 

לוי מעורבת ומובילה חקיקה רבה בתחום החברתי לאורך שנותיה בכנסת. בין השאר, בכנסת ה-20 עבר חוק שיזמה, האוסר על עבריין מין לשנות את שמו ולהסתתר תחת זהות בדויה. בנוסף, יחד עם ח"כ אורי מקלב ("יהדות התורה"), העבירה לוי-אבקסיס חוק הפוטר מאחריות עמותות צדקה לקלקול מזון או בעיות במזון שנתרם. יחד עם ח"כ שולי מועלם ומרב מיכאלי היא העבירה את חוק הסיוע המשפטי חינם לנפגעי ונפגעות עבירות מין בזמן התנהלותו של הליך פלילי. אבקסיס לוי הייתה גם מבין יוזמי הקמת המועצה לגיל הרך, חוק שעבר כבר בשנת 2017, אך היישום שלו התעכב חודשים ארוכים, ורק בשלהי 2018 הוקמה המועצה לגיל הרך והחוק נכנס לפעולה.

מצד אחד, קל יותר לקדם חוקים חברתיים בזכות המשמעת הקואליציונית. זה עשוי להקל עליה לקדם חוקים נוספים, בדומה לחוקים המתוארים לעיל. מנגד, ישיבה בממשלה מחייבת גם לשמור על אחריות תקציבית ושמירה על המסגרת. מעניין יהיה לראות האם בתור חברה בממשלה היא תהיה מסוגלת להצביע נגד הצעות חוק שנראות בעיניה חשובות, אך לא זוכות לתמיכת הקואליציה. 

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988