גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשגילדה אגרסיבית פגשה אינטרסים פוליטיים צרים: כל החטאים מאחורי המאבק שמסעיר את עולם המשפט

החוק שנועד לאפשר למתמחים לעבור את מבחני הלשכה ולהפוך לעורכי דין נולד בחטא ומקודם בחיפזון, ועדיף לנו בלעדיו ● עם זאת, צריך להקשיב למתמחים - יש בעיה עם המבחן והשאלות, וצריך לחשוב עליהם מחדש ● פרשנות

אפי נוה צילום: איל יצהר
אפי נוה צילום: איל יצהר

"חוק הפקטור" (בכינויו העממי) או התיקון לחוק לשכת עורכי הדין שיוריד את ציון העובר בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין ל-50 (במקום 65), הוא היום הקרב הסוער ביותר בין השחקנים הבולטים בזירה המשפטית, שיודעת סערות וסופות תכופות. ככה זה כששיקולים פוליטיים, מקצועיים ואישיים-אנושיים מתערבבים יחד.

מצד אחד ניצבים להם המתמחים שנכשלו בבחינה, ומספרים את סיפוריהם קורעי הלב (עם ובלי ציניות) על כך שאחרי 4 שנות לימוד והקרבה, אין להם דרך להתפרנס מהמקצוע שלהם. הם גרים אצל ההורים, הם לא סוגרים את החודש ועוד. וכל זה, לטענתם, כי מישהו (ספוילר: ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה) ביקש לסגור את שערי המקצוע ועשה זאת באכזריות כשהוא סוגר את השערים על אצבעותיהם המדממות.

מצד שני ניצבים לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים, שעשו מהלכים רבים בשנים האחרונות כדי להחזיר למקצוע את יוקרתו ומעמדו האבודים, ושמו לנגד עיניהם למטרה את הרצון שיכנסו בשעריו רק הראויים לכך. הדרך למטרה עברה דרך שינוי במתכונת הבחינות והוספת "דין מהותי" לדין הפרוצדורלי שהיה קיים במבחן, וכן מטלת כתיבה וניתוח קייס משפטי (ולא רק שאלות ברירת בחירה). זאת, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

המבחן החדש לא עומד במבחן

התוצאה הייתה קטסטרופלית מבחינות רבות - אחוז הנכשלים עלה כל שנה מאז התיקון. בשיאו השלילי, במועד קיץ 2018, מספר העוברים בבחינה עמד על אחוזים נמוכים במיוחד, שלא פורסמו רשמית, אך על פי ההערכות הגיעו לכ-12%.

תוצאות אלה הובילו את ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין לערוך בדיקה חוזרת למבחן, לפסול שאלות ולהוסיף חלופות לתשובה נכונה בכמה שאלות אחרות. לכך, התווספו 4,732 עררים על השאלות בבחינה ו-709 עררים על הציון במטלת הכתיבה. לאחר העררים עמד אחוז העוברים על 38%, מה שהוביל את הצדדים לבג"ץ, שדחה את רוב הטענות של הנבחנים, אך בכל זאת הורה על הוועדה הבוחנת, האחראית על עריכת הבחינות בכתב, לערוך לאלתר בדיקה חוזרת של המבחנים של הנבחנים שעתרו נגד הציון שניתן להם ב"מטלת הכתיבה" במבחן.

אל הקלחת התוססת הזאת נכנס בהרף עין צד שלישי נלהב - פוליטיקאים. המתמחים הנסערים פנו אליהם, ואלה הרימו את הכפפה והחליטו ל"עזור" להם להפוך לעורכי דין, באמצעות חקיקת בזק של חוק הפקטור השנוי במחלוקת.

היום (ד') אמור החוק הזה לעבור את המשוכה האחרונה של הליך החקיקה - הקריאה השנייה והשלישית, אך עד הרגע האחרון לא ברור אם הוא אכן יקודם ויהפוך לחוק. ייתכן וברגעים אלה נרקמים להם דילים בין שרת המשפטים, אילת שקד, לחבר הכנסת, מיקי זוהר, ממובילי החקיקה המקודמת, אשר ימסמס את החקיקה ואת הסערה סביבה.

אבל בין אם החקיקה תעלה לקריאה שנייה ושלישית ובין אם לאו, סימני השאלה המרחפים מעל מקצוע עריכת הדין, ובעיקר סביב הכניסה בשעריו - ממשיכים לרחף. האם צודקים המתמחים שנכשלו בטענותיהם נגד הבחינה? האם היא מיועדת להכשיל? האם "הניסוי" - המתכונת החדשה של המבחן - כשל? או שמא מנגד, המצב הנוכחי - שבו לא כל מי שלמד משפטים זכאי כמעט אוטומטית לתעודת עורך דין - הוא המצב הרצוי לנו כחברה?

התשובה לשאלה הזאת עוברת דרך תחנות. הראשונה היא, איך תיראה המדינה שלנו יום אחרי "חוק הפקטור". היות והחוק מתעתד לשנות את ציון הבחינה באופן רטרואקטיבי, החל מקיץ 2016 - אז שונתה מתכונת הבחינה - יום למחרת החקיקה, פחות או יותר, יקבלו אלפי נבחנים שנכשלו במועדי עבר את ההודעה החגיגית, כי הם עברו את המבחן, וכי הם עומדים להיות עורכי דין. במקום 45% עוברים במבחן, יהיו לפתע 85% עוברים.

מי ראוי להיות עורך דין בישראל?

מה הבעיה עם זה? שלא בטוח שכולם מתאימים להיות עורכי דין. כלומר, בטוח שלא. בין האנשים הללו יש חבר'ה מוכשרים, חכמים ומתאימים - אך גם לא מעט שרחוקים מלהיות מסוגלים לייצג אדם אחר בנושאים הרגישים בחייו. הזירה המשפטית לא מתאימה לכל אחד, ויאמרו זאת גם המרצים למשפטים - שלא כל סטודנט שמקבל מהם את התואר המכובד והמועיל במשפטים, יכול להיות עו"ד. זאת המציאות. מבחני ההסמכה אמורים לסנן את אלה שאינם מתאימים.

ולמה לא לקבוע כבר 100% עוברים? למה 80%? אחד מחברי הכנסת שהשתתפו בדיונים על "חוק הפקטור" סיפר שפנו אליו גם נבחנים שקיבלו ציון נמוך מ-50 (בין 40 ל-45) ושאלו אם ניתן לעשות מאמץ ולהוריד עוד קצת את ציון העובר בבחינה כדי שגם הם יעברו. האופציה הזאת נשמעת מופרכת, אבל היא עלתה על השולחן.

כשאלה הם פני הדברים, וזה השיח, ברור שיש פה בעיה חמורה. החוק הזה נולד בחטא, מקודם בחיפזון שהוא כידוע "מן השטן", וראוי כי ירד מהשולחן. אבל אז מתבקשת וצפה השאלה הבאה - אם חוק הפקטור לא יעבור, האם בזה תם ונשלם סיפור מאבק המתמחים? האם צריך לבטל את טענותיהם על הסף ועולם כמנהגו ימשיך לנהוג?

התשובה שלי לכך היא לא. אין ספק שיש מקום לבחינה מחודשת של מתכונת הבחינה או אם לדייק: של השאלות והסגנון שלהן. השערים של המקצוע לא אמורים להיות פרוצים. אנחנו יכולים ורוצים לשאוף למקום טוב יותר במקצוע עריכת הדין, ולעצור את הסחף לפני שנגיע ליחס של עו"ד על כל אדם באוכלוסייה (בהקצנה פרועה כמובן). גם הצפת המקצוע תוליד עניים (עו"ד) שאינם יכולים להתפרנס, ולא רק עצירת המתמחים בשערי המקצוע; אך מנגד לא ייתכן כי בכל אחד מהמועדים האחרונים נפסלו שאלות, ניתנו ברירות מרובות באחרות והתקבלו חלק מהטענות של המתמחים בבג"ץ.

מי יכול להתערב בשאלות

בעבר בג"ץ זרק את המתמחים מכל המדרגות. הוא לא התערב בשאלות כמעט. במועדים האחרונים כולם התערבו בשאלות, החל בוועדה המייעצת וכלה בבג"ץ. אז ברור שיש פה בעיה. אבל הבעיה הזאת יכולה להיפתר בין לשכת עורכי הדין, שרת המשפטים והגורמים המקצועיים, ובקלות יחסית. השאלות צריכות לעבור כיוונון והתאמה, אך להמשיך לשקף את הרמה המקצועית הנדרשת מאלה המבקשים לעבוד במקצוע.

ולסיכום, אי אפשר בלי להתייחס רגע לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה. במהלך קידום החקיקה טענו נגדו חברי הכנסת שהוא פעל לסגירת שערי המקצוע ואחוז העוברים ירד בהדרגה בעקבות המדיניות הזאת שלו. עו"ד נוה והלשכה פתחו מנגד בקמפיין אגרסיבי נגד החוק, שעיקרו  - "אתה לא רוצה שיטפל בך רופא שעבר בפקטור אז למה שתרצה עו"ד שעבר בזכות פקטור"?

כפי שאפשר להבין, אני סבורה שעמדת נוה צודקת; אך אין מנוס מלציין את מה שנראה לי מובן מאליו, אך מסתבר שהוא לא מובן מאליו לכולם: אפי נוה לא יכול להיות הפנים של המאבק של הלשכה. אפי נוה לא יכול עוד להיות הפנים של מאבק לשמירה על כבוד המקצוע ועל שעריו מפני אלה הלא מתאימים לו. מרגע שאפי נוה בחר לעבור עם בת זוגו במעבר הגבול בנתב"ג, מבלי שהיא תירשם בביקורת הגבולות (הטענות הנטענות נגדו במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו לאחרונה), כל יום שהוא ממשיך להיות "הפנים" של הלשכה והמאבקים שלה - עושה נזק למאבק.

עוד כתבות

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יח"צ

נאמן האג"ח התנגד ומטומי הסירה את ההצעות לחלק בונוסים לבכירים לשעבר

אתמול פרסמה חברת האינטרנט זימון לאסיפת בעלי מניות, שכלל הצבעה על בונוסים בהיקף של עשרות אלפי דולרים כל אחד לסגן הנשיא לאסטרטגיה לשעבר, עידו ברש, סמנכ"לית הכספים לשעבר קרן פרג' וגיל קליין, שניהל את החברה הבת Mobfox ● האסיפה בסוף אוגוסט תכלול רק שני סעיפים: אישור מדיניות התגמול וכן אישור הביטוח לדירקטורים ולבכירים

אזור המלונות באילת / צילום: שלומי יוסף

המאזן השתנה: יותר תיירים לנים במלונות בארץ מאשר ישראלים

לפי נתוני התאחדות המלונות בישראל, הישראלים מעדיפים לנפוש בחו"ל ופחות במלונות בארץ ● וגם: איך השפיעה סגירת שדה דב על לינות הישראלים בבתי המלון באילת?

סטודנטים בבחינות הסמכה./  צילום: ליאור מזרחי

שוב תלונות על מבחן ההסמכה של רואי החשבון: "שאלות נישה", "ניקוד אגרסיבי"

לידי "גלובס" הגיעו תלונות של סטודנטים לחשבונאות שניגשו אתמול למבחן וטוענים כי הוא נבנה באופן לא הוגן שיוביל אותם לכישלון ודאי ● התלונות מגיעות רגע לפני יישום המהפכה בלימודי החשבונאות ובמבחני ההסמכה

רוני שטרנבך / צילום: יחצ

עילדב מצטרפת לטרנד החוץ-בנקאי: רוכשת 25% מחברת מלרן המספקת אשראי לעסקים במגזר הערבי

עילדב תשקיע במניות מלרן, שנמצאת בשליטת ריאן מואנד, 21 מיליון שקל, נוסף על מתן הלוואה של 17 מיליון שקל ● בהמשך מתוכננת הנפקה של מלרן בבורסה

צביקה שווימר, מנכ"ל אמ"צ / צילום: יחצ

אלקטרה צריכה תציע חבילות בתשלום לעסקים שרוצים להקים חנות מקוונת באמזון

במסגרת זו, אלקטרה צריכה תחבור לעסקים קטנים ובינוניים ותציע להם שירות שכולל ייעוץ, הקמת חנות, שיווק, אחסון לוגיסטי ומערך משלוחים ● בנוסף, החברה נמצאת במו"מ מול בנק הפועלים על-מנת לכלול בתוכנית גם הצעה למימון באמצעות הלוואה לאותם עסקים

פרויקט BLUE בצפון תל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

משרד השיכון פותח בבדיקה: האם פרויקט BLUE התחזה לקבוצת רכישה

הממונה על חוק המכר במשרד השיכון, עמית גריידי, אישר כי פתח בבדיקה של תהליכי המכירה בפרויקט היוקרה שנמצא בצפון ת"א, אותו יזמה חברת קנדה ישראל ● הרקע לבדיקה: תביעה שהוגשה נגד החברה, שהעלתה טענות לפיהן המכירה בוצעה כקבוצת רכישה כדי "לחמוק" לכאורה מהוראות חוק המכר

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

העליות בוול סטריט מתחזקות, דיווח על מו"מ פנים אל פנים בין ארה"ב לסין

לפי הדיווח השיחות יחלו בשבוע הבא ● הדאו מוסיף 0.52%, מדד S&P 500 עולה בשיעור דומה והנאסד"ק מטפס ב-0.31% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות - מדד דאקס זינק ב-1.65%, מדד פוטסי 100 הבריטי הוסיף 0.51% ומדד קאק 40 הצרפתי עלה ב-0.92% ● מדד סטוקס 600 הכלל אירופי עלה ביותר מ-1% ● המטבע הבריטי נחלש בכ-0.3% ביחס לדולר לרמה של 1.24 דולר לליש"ט

וינסנט צ'נגוויז/ צילום: Christopher Ratcliffe

וינסנט צ'נגוויז משקיע 8 מיליון דולר בטרנדליינס: "רואים בחברה אפיק לסינגפור"

ליברה הולדינגס של המיליארדר הבריטי תחזיק 14.5% מחברת ההשקעות בתחומי המכשור הרפואי והטכנולוגיות החקלאיות בישראל, הנסחרת בבורסה של סינגפור ● מאז הונפקה ב-2015 איבדה טרנדליינס כ-71% מערכה והיא נסחרת לפי שווי של 40 מיליון דולר ● מנייתה עלתה 16.6% בעקבות הדיווח

מחאת האחים והאחיות/  צילום: הסתדרות האחים והאחיות בישראל

משרד הבריאות הודיע שיפחית את שכר האחיות – והכשיר את הדרך לשביתה

שביתת האחים והאחיות היום הביאה לביטול מאות ניתוחים ורבבות ביקורים במרפאות ● הן מוחות על הפחתה בשכר בעקבות מאבקן במבדקי איכות שהיו אמורות לעבור, אבל דורשות שיפורים בכל המערכת ● רק שלא ישכחו גם את מלחמתן בעוזרי הרופאים

חיים כצמן, בעל השליטה ומנכ"ל גזית גלוב / צילום: יח"צ

כצמן מנצל את השפל בנדל"ן המסחרי במזרח אירופה: גזית גלוב רוכשת את מניות המיעוט באטריום בדיסקאונט של 20% על השווי בספרים

בעלי מניות המיעוט באטריום יקבלו 565 מיליון אירו, אולם חלוקת דיבידנד והכנסת מנורה מבטחים כמשקיעה ברכישה יקטינו את ההשקעה נטו של גזית גלוב ל-189 מיליון אירו ● כצמן: "בעלות ישירה בנכסים כמו של חברת אטריום עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של קבוצת גזית גלוב להיות הבעלים הישיר של נכסים באזורים אורבניים צפופי אוכלוסין"

גדעון ורטהייזר סיוה / צלם: תמר מצפי

רכישה משמעותית לסיוה: "הילקרסט מרחיבה ומגדירה מחדש את גבולות הפתרונות הטכנולוגיים שאנו מציעים, בעולם שבו המידע הוא הכוח המניע"

עפ"י ההערכות, סיוה שילמה כמה עשרות מיליוני דולרים עבור הילקרסט האמריקאית, המספקת תוכנה ורכיבי עיבוד שמשולבים בחיישנים למוצרי אלקטרוניקה ו-IoT

בוריס ג’ונסון. מעולם לא היה תומך ברקזיט אדוק / צילום: רויטרס

בוריס ג׳ונסון יחליף את תרזה מיי בראשות ממשלת בריטניה

מחר צפויה ראשת הממשלה המכהנת תרזה מיי להגיש את התפטרותה למלכת אנגליה, וג'ונסון צפוי להיכנס לתפקיד ● ג'ונסון זכה ב-92 אלף קולות מתוך 140 אלף הקולות בתוך המפלגה השמרנית. שר החוץ ג'רמי האנט, שהתמודד מולו, קיבל 46 אלף קולות בלבד ● גל התפטרויות שרים צפוי להתרחש בשעות הקרובות

ירון יצהרי / צילום: ענבל מרמרי

מדטרוניק ממשיכה בהסתערות: תפיץ את מוצרי חברת Viz.AI

זהו הסכם השיווק הרביעי השנה עליו חותמת ענקית המכשור הרפואי עם חברה ישראלית ● Viz.AI מייצרת טכנולוגיה העושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לנתח במהירות ובדייקנות סריקות CT לשם אבחון מהיר ומדויק של שבץ

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט  / צילום: Lucas Jackson, רויטרס

מיקרוסופט השקיעה מיליארד דולר בחברת המחקר OpenAI

חברת OpenAI, שאלון מאסק הוא אחד ממייסדיה, עוסקת בפיתוח בינה מלאכותית "כללית" (AGI), כלומר בינה מלאכותית בגרסה עתידנית שתהיה גמישה ותעסוק בכמה תחומים שונים ● בעקבות ההשקעה החברות צפויות לפתח יחד טכנולוגיות

אמי פלמור / צילום: יונתן בלום

"השיח על עולם המשפט צריך להתמקד במה שמעניין את הציבור ביום-יום"

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, כמו שלא היכרתם ● על הנדודים בילדות בחו"ל עם אב דיפלומט ("הרגשתי מאוד תלושה. לא היו לי שורשים") ● על גיל ההתבגרות ("היו לי נעורים מאוד פרועים") ● ועל העיסוק הציבורי האינטנסיבי במעמדו של ביהמ"ש העליון: "זה לא מה שמעניין את הציבור. צריך לדבר על מה קורה בערכאות הנמוכות" ● הראיון התפרסם במקור במאי 2019

אסנת לבציון קורח/ צילום: איל יצהר

הקפאת תקנים ב"אסף הרופא": משרד הבריאות אוסר על ביה"ח לגייס עובדים במקום אלה שפורשים

בית החולים אסף הרופא מצטרף ל"רשימה השחורה" שבה מופיעים גם רמב"ם ונהריה ● ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה: המטופלים נפגעים

עבודות במיזם הסיבים אנלימיטד / צילום: איל יצהר

זכרו שפעם היה דבר כזה: קצב הגלישה הסימטרי על גבי תשתיות IBC ייעלם בהדרגה

סלקום החליטה שלא לספק קצב גלישה סימטרי ב-IBC ● השינוי הטכנולוגי הצפוי של IBC לכאורה כן יאפשר קצב סימטרי, אך בעולם רוב המפעילים מספקים קצבים לא סימטריים, וזה מה שיקרה גם בישראל

מדד המותגים 2019 / צילום: יח"צ

מדד המותגים של גלובס לשנת 2019 נחשף: נטפליקס במקום הראשון. מי עוד במותגים המובילים של ישראל

זו השנה ה-17 שגלובס מדרג את 100 המותגים המובילים בישראל ● נטפליקס כובשת השנה את המקום הראשון, ומיד אחריה - סמסונג ושופרסל ● מי עוד במותגים המובילים של ישראל? ● פרויקט מיוחד

רחוב בוואלטה, בירת מלטה./ צילום: /Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

במלטה מאמינים בטכנולוגיה: כל חוזי השכירות במדינה יירשמו בבלוקצ'יין

הטכנולוגיה החדשה אמורה לחזק את הפיקוח על החוזים ולפגוע בשוק השחור בתחום, ומלטה צפויה להיות המדינה הראשונה בעולם להשתמש בה בשוק השכירות למגורים, כבר ב-2020 ● מלטה זכתה לכינוי "אי הבלוקצ'יין", לאחר שהתקינה מסגרת רגולטורית ידידותית לטכנולוגיות של מסדי נתונים מבוזרים

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס Leah Millis

ה-FTC צפויה להכריז על קנס של 5 מיליארד דולר לפייסבוק

בנוסף לקנס, דווח כי במסגרת ההסכם פייסבוק תחויב להקים דירקטוריון שמטרתו לפקח על השמירה על פרטיות המשתמשים בחברה ● ייתכן כי הקנס יוכרז באופן רשמי לפני שפייסבוק תכריז על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני מחר בלילה ● הקנס יוטל על פייסבוק בעקבות שערוריית קיימברידג' אנליטיקה, במסגרתה פרטים אישיים על 87 מיליון משתמשי פייסבוק דלפו לחברת הייעוץ הפוליטית