גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשגילדה אגרסיבית פגשה אינטרסים פוליטיים צרים: כל החטאים מאחורי המאבק שמסעיר את עולם המשפט

החוק שנועד לאפשר למתמחים לעבור את מבחני הלשכה ולהפוך לעורכי דין נולד בחטא ומקודם בחיפזון, ועדיף לנו בלעדיו ● עם זאת, צריך להקשיב למתמחים - יש בעיה עם המבחן והשאלות, וצריך לחשוב עליהם מחדש ● פרשנות

אפי נוה צילום: איל יצהר
אפי נוה צילום: איל יצהר

"חוק הפקטור" (בכינויו העממי) או התיקון לחוק לשכת עורכי הדין שיוריד את ציון העובר בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין ל-50 (במקום 65), הוא היום הקרב הסוער ביותר בין השחקנים הבולטים בזירה המשפטית, שיודעת סערות וסופות תכופות. ככה זה כששיקולים פוליטיים, מקצועיים ואישיים-אנושיים מתערבבים יחד.

מצד אחד ניצבים להם המתמחים שנכשלו בבחינה, ומספרים את סיפוריהם קורעי הלב (עם ובלי ציניות) על כך שאחרי 4 שנות לימוד והקרבה, אין להם דרך להתפרנס מהמקצוע שלהם. הם גרים אצל ההורים, הם לא סוגרים את החודש ועוד. וכל זה, לטענתם, כי מישהו (ספוילר: ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה) ביקש לסגור את שערי המקצוע ועשה זאת באכזריות כשהוא סוגר את השערים על אצבעותיהם המדממות.

מצד שני ניצבים לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים, שעשו מהלכים רבים בשנים האחרונות כדי להחזיר למקצוע את יוקרתו ומעמדו האבודים, ושמו לנגד עיניהם למטרה את הרצון שיכנסו בשעריו רק הראויים לכך. הדרך למטרה עברה דרך שינוי במתכונת הבחינות והוספת "דין מהותי" לדין הפרוצדורלי שהיה קיים במבחן, וכן מטלת כתיבה וניתוח קייס משפטי (ולא רק שאלות ברירת בחירה). זאת, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

המבחן החדש לא עומד במבחן

התוצאה הייתה קטסטרופלית מבחינות רבות - אחוז הנכשלים עלה כל שנה מאז התיקון. בשיאו השלילי, במועד קיץ 2018, מספר העוברים בבחינה עמד על אחוזים נמוכים במיוחד, שלא פורסמו רשמית, אך על פי ההערכות הגיעו לכ-12%.

תוצאות אלה הובילו את ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין לערוך בדיקה חוזרת למבחן, לפסול שאלות ולהוסיף חלופות לתשובה נכונה בכמה שאלות אחרות. לכך, התווספו 4,732 עררים על השאלות בבחינה ו-709 עררים על הציון במטלת הכתיבה. לאחר העררים עמד אחוז העוברים על 38%, מה שהוביל את הצדדים לבג"ץ, שדחה את רוב הטענות של הנבחנים, אך בכל זאת הורה על הוועדה הבוחנת, האחראית על עריכת הבחינות בכתב, לערוך לאלתר בדיקה חוזרת של המבחנים של הנבחנים שעתרו נגד הציון שניתן להם ב"מטלת הכתיבה" במבחן.

אל הקלחת התוססת הזאת נכנס בהרף עין צד שלישי נלהב - פוליטיקאים. המתמחים הנסערים פנו אליהם, ואלה הרימו את הכפפה והחליטו ל"עזור" להם להפוך לעורכי דין, באמצעות חקיקת בזק של חוק הפקטור השנוי במחלוקת.

היום (ד') אמור החוק הזה לעבור את המשוכה האחרונה של הליך החקיקה - הקריאה השנייה והשלישית, אך עד הרגע האחרון לא ברור אם הוא אכן יקודם ויהפוך לחוק. ייתכן וברגעים אלה נרקמים להם דילים בין שרת המשפטים, אילת שקד, לחבר הכנסת, מיקי זוהר, ממובילי החקיקה המקודמת, אשר ימסמס את החקיקה ואת הסערה סביבה.

אבל בין אם החקיקה תעלה לקריאה שנייה ושלישית ובין אם לאו, סימני השאלה המרחפים מעל מקצוע עריכת הדין, ובעיקר סביב הכניסה בשעריו - ממשיכים לרחף. האם צודקים המתמחים שנכשלו בטענותיהם נגד הבחינה? האם היא מיועדת להכשיל? האם "הניסוי" - המתכונת החדשה של המבחן - כשל? או שמא מנגד, המצב הנוכחי - שבו לא כל מי שלמד משפטים זכאי כמעט אוטומטית לתעודת עורך דין - הוא המצב הרצוי לנו כחברה?

התשובה לשאלה הזאת עוברת דרך תחנות. הראשונה היא, איך תיראה המדינה שלנו יום אחרי "חוק הפקטור". היות והחוק מתעתד לשנות את ציון הבחינה באופן רטרואקטיבי, החל מקיץ 2016 - אז שונתה מתכונת הבחינה - יום למחרת החקיקה, פחות או יותר, יקבלו אלפי נבחנים שנכשלו במועדי עבר את ההודעה החגיגית, כי הם עברו את המבחן, וכי הם עומדים להיות עורכי דין. במקום 45% עוברים במבחן, יהיו לפתע 85% עוברים.

מי ראוי להיות עורך דין בישראל?

מה הבעיה עם זה? שלא בטוח שכולם מתאימים להיות עורכי דין. כלומר, בטוח שלא. בין האנשים הללו יש חבר'ה מוכשרים, חכמים ומתאימים - אך גם לא מעט שרחוקים מלהיות מסוגלים לייצג אדם אחר בנושאים הרגישים בחייו. הזירה המשפטית לא מתאימה לכל אחד, ויאמרו זאת גם המרצים למשפטים - שלא כל סטודנט שמקבל מהם את התואר המכובד והמועיל במשפטים, יכול להיות עו"ד. זאת המציאות. מבחני ההסמכה אמורים לסנן את אלה שאינם מתאימים.

ולמה לא לקבוע כבר 100% עוברים? למה 80%? אחד מחברי הכנסת שהשתתפו בדיונים על "חוק הפקטור" סיפר שפנו אליו גם נבחנים שקיבלו ציון נמוך מ-50 (בין 40 ל-45) ושאלו אם ניתן לעשות מאמץ ולהוריד עוד קצת את ציון העובר בבחינה כדי שגם הם יעברו. האופציה הזאת נשמעת מופרכת, אבל היא עלתה על השולחן.

כשאלה הם פני הדברים, וזה השיח, ברור שיש פה בעיה חמורה. החוק הזה נולד בחטא, מקודם בחיפזון שהוא כידוע "מן השטן", וראוי כי ירד מהשולחן. אבל אז מתבקשת וצפה השאלה הבאה - אם חוק הפקטור לא יעבור, האם בזה תם ונשלם סיפור מאבק המתמחים? האם צריך לבטל את טענותיהם על הסף ועולם כמנהגו ימשיך לנהוג?

התשובה שלי לכך היא לא. אין ספק שיש מקום לבחינה מחודשת של מתכונת הבחינה או אם לדייק: של השאלות והסגנון שלהן. השערים של המקצוע לא אמורים להיות פרוצים. אנחנו יכולים ורוצים לשאוף למקום טוב יותר במקצוע עריכת הדין, ולעצור את הסחף לפני שנגיע ליחס של עו"ד על כל אדם באוכלוסייה (בהקצנה פרועה כמובן). גם הצפת המקצוע תוליד עניים (עו"ד) שאינם יכולים להתפרנס, ולא רק עצירת המתמחים בשערי המקצוע; אך מנגד לא ייתכן כי בכל אחד מהמועדים האחרונים נפסלו שאלות, ניתנו ברירות מרובות באחרות והתקבלו חלק מהטענות של המתמחים בבג"ץ.

מי יכול להתערב בשאלות

בעבר בג"ץ זרק את המתמחים מכל המדרגות. הוא לא התערב בשאלות כמעט. במועדים האחרונים כולם התערבו בשאלות, החל בוועדה המייעצת וכלה בבג"ץ. אז ברור שיש פה בעיה. אבל הבעיה הזאת יכולה להיפתר בין לשכת עורכי הדין, שרת המשפטים והגורמים המקצועיים, ובקלות יחסית. השאלות צריכות לעבור כיוונון והתאמה, אך להמשיך לשקף את הרמה המקצועית הנדרשת מאלה המבקשים לעבוד במקצוע.

ולסיכום, אי אפשר בלי להתייחס רגע לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה. במהלך קידום החקיקה טענו נגדו חברי הכנסת שהוא פעל לסגירת שערי המקצוע ואחוז העוברים ירד בהדרגה בעקבות המדיניות הזאת שלו. עו"ד נוה והלשכה פתחו מנגד בקמפיין אגרסיבי נגד החוק, שעיקרו  - "אתה לא רוצה שיטפל בך רופא שעבר בפקטור אז למה שתרצה עו"ד שעבר בזכות פקטור"?

כפי שאפשר להבין, אני סבורה שעמדת נוה צודקת; אך אין מנוס מלציין את מה שנראה לי מובן מאליו, אך מסתבר שהוא לא מובן מאליו לכולם: אפי נוה לא יכול להיות הפנים של המאבק של הלשכה. אפי נוה לא יכול עוד להיות הפנים של מאבק לשמירה על כבוד המקצוע ועל שעריו מפני אלה הלא מתאימים לו. מרגע שאפי נוה בחר לעבור עם בת זוגו במעבר הגבול בנתב"ג, מבלי שהיא תירשם בביקורת הגבולות (הטענות הנטענות נגדו במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו לאחרונה), כל יום שהוא ממשיך להיות "הפנים" של הלשכה והמאבקים שלה - עושה נזק למאבק.

עוד כתבות

בנימין נתניהו, גדעון סער / צילום: הליכוד

מרכז הליכוד קבע: בחירות מקדימות ב-26 בדצמבר

הבחירות המקדימות נקבעו לפי דרישה של חבר הכנסת גדעון סער, שהודיע על כוונתו להתמודד מול ראש הממשלה נתניהו

יגאל גלאי / צילום: רפי דלויה

מיזוג בענף יחסי הציבור: גלאי תקשורת וגל תקשורת מאחדים כוחות

החברה החדשה תיקרא גל-גלאי ותנוהל על ידי יגאל גלאי וגל בייסברג

זאב ביילסקי / צילום: משה מילנר - לע"מ

נפתר זמנית משבר מכוני הבקרה בענף הבנייה

בשעות שלפני פיזור הכנסת אמש ניסו ראש מטה הדיור זאב ביילסקי וסגן שר האוצר איציק כהן, להכניס סעיף לצד פיזור הכנסת שיאריך את הפטור מביקורת במכוני בקרה, מעבר לינואר 2020 ● לבסוף נקבע שוועדה זמנית שתוקם תטפל בנושא

מטוס אל על בשדה התעופה רמון / צילום: דוברות רשות שדות התעופה

היסטוריה? מטוס אל על נחת ברמון אבל רק לביקור קצר

מזג האוויר קיצוני שתפס את המטוס של אל על עם חזרתו ארצה מרומא לא אפשר את הנחיתה בנתב"ג והמטוס הופנה לנחיתה ברמון

ד"ר נורית הראל / צילום: יח"צ

יו"רית ד"ר פישר חוברת לדונרשטיין במרוץ לנשיאות התאחדות התעשיינים

אם שמואל דונרשטיין ייבחר לתפקיד הנשיא הבא של התאחדות התעשיינים, ד"ר נורית הראל תכהן כסגניתו

סקר הסקרים

סקר ראשון אחרי פיזור הכנסת: כחול לבן שומרת על פער של 3 מנדטים מהליכוד

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

מדגם: ניצחון גדול למפלגת השמרנים של ג'ונסון; המטבע הבריטי מזנק בחדות

מפלגתו של ג'ונסון זכתה ל-368 מושבים - הרבה מעל לרוב הדרוש ● ג'ונסון יוכל להקים ממשלה לבדו, מה שסולל את הדרך ליציאתה של בריטניה מהאיחוד ● ג'רמי קורבין העומד בראש מפלגת הלייבור רשם התרסקות כואבת עם 191 מושבים בלבד

בוריס ג'ונסון והכלב שלו, אחרי הצבעה בבחירות בבריטניה / צילום: Dylan Martinez, רויטרס

"הסיוט שלפני חג המולד": כך מסקרים בבריטניה את הבחירות

האזרחים הבריטים יצאו הבוקר להצביע בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות ● בינתיים, העיתונים מנסים להסביר לקוראים מי הוא בדיוק הבחירה הנכונה לעמוד בראש המדינה

דודו זבידה / צילום: איל יצהר

אחרי מיזוג מבני תעשיה וכלכלית ירושלים: גם החברה הבת דרבן יוצאת מהבורסה

דרבן תבצע בסוף דצמבר פדיון מוקדם מלא של האג"ח שלה, בהיקף של 250 מיליון שקל, ותסיים את חייה כחברה מדווחת

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

בעקבות העתירה נגד מכרז הדור החמישי בסלולר: נדחו הגשת ההצעות בחודש

משרד התקשורת החליט לדחות את הגשת ההצעות המשותפות שתוכננו ליום ראשון בחודש, זאת על-מנת להתארגן ולהגיש תגובה מנומקת לבית המשפט לעתירות שהוגשו לדחיית המכרז

זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

בכיר במשרד הבריאות: "אין מישהו במערכת שיכול להחליף את רוטשטיין"

אינסידנט שהתרחש באירוע התרמה להדסה בארה"ב הביא למכתב דרישה של ארגון נשות הדסה, שבו הן דורשות להדיח את רוטשטיין ● גורמים במשרד הבריאות ציינו כי לא בטוח שלמכתב יש תוקף משפטי כלשהו, לאור העובדה שהארכת הכהונה כבר אושרה

כנס חירום על עתיד התיווך בישראל / צילום: איגוד המתווכים, איציק לוי, יח"צ

300 מתווכים בכנס חירום: לא לבטל את חובת רישיון התיווך

מאות מתווכים הגיעו אתמול לכנס חירום שארגן איגוד המתווכים, במחאה על כוונת משרד המשפטים לבטל את חובת רישיון התיווך בישראל ● יו"ר האיגוד איציק לוי: "המהלך הוא מחטף. לא ניתן לבטל את החוק בממשלת מעבר"

ניסים ברבי, דנס מנופים / צילום: תמונה פרטית, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ניסים ברבי זכה במכרז רמ"י בתנובות: ישלם עבור הקרקע 61 מיליון שקל

ברבי, מבעלי חברת "דנס מנופים בע"מ" שעוסקת בתום העגורנים, זכה בקרקע שנמצא באזור התעשייה של המושב ושמיועדת לתעשייה ● על הקרקע התמודדו 23 חברות ● בשיחה עם "גלובס" הצהיר כי "טרם החליט מה יעשה בקרקע"

דניאלה פיק בקמפיין החדש של Yes / צילום: רותם לבל

הפרסומת של yes עם דניאלה פיק - הזכורה ביותר השבוע

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת של yes היא גם המושקעת ביותר בשבוע החולף, עם השקעה יוצאת דופן שעומדת עפ"י נתוני יפעת בקרת פרסום על כ-1.9 מיליון שקל ● הפרסומת האהובה ביותר השבוע - תאגיד מיחזור האריזות תמיר

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: מארק ניימן-לע''מ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

הולכים לסבב שלישי: הכנסת קבעה כי תאריך הבחירות יהיה 2 במרץ

המשבר החוקתי החריף ביותר בתולדות המדינה מתגלגל מאז 9 באפריל, עת הסתיימה מערכת הבחירות לכנסת ה-21, וראש הממשלה נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה ● יום הבחירות השלישי בפחות משנה יתקיים ב-2 במרץ 2020

בנימין נתניהו / צילום: חיים צח לעמ

נתניהו הודיע לבג"ץ: אתפטר מכל תפקידיי כשר עד סוף השנה

הודעת נתניהו מגיעה כמענה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד נתניהו והיועמ"ש, בה היא דורשת את התפטרות נתניהו מתפקידיו כשר ואת יציאתו לנבצרות מתפקידו כראש הממשלה בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית HOT / צילום: יח"צ

מתחדש המאבק המשפטי נגד HOT בסוגיית הפריסה האוניברסלית

בפנייה למשרד התקשורת במסגרת מיצוי הליכים משפטיים בטרם פנייה לבג"ץ, עמותות "הצלחה" ו"צדק פיננסי" דורשות לקבל לידיהן מהמשרד את תוכניות העבודה של HOT, שנועדו להוכיח כי החברה עומדת במתווה המדיניות המקל שנקבע לה

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

המכרז המוסדי בהנפקת המניות של כלל ביטוח: ביקוש ער שמוביל לדילול של 22% של בעלי מניות קיימים

במכרז המוסדי של הנפקת המניות החדשות של כלל ביטוח התקבלו ביקושים ערים בהיקף 900 מיליון שקל והחברה תגייס 650 מיליון שקל ● כלל תגייס עוד עד 868 מיליון שקל בכתבי התחייבויות נדחים

עסקאות מבוצעות באמצעות מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

ה-SEC תובעת יזם בלוקצ'יין ישראלי על הונאה בגיוס 42 מיליון דולר

ערן אייל, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ Shopin, שפעל באמצעות חברת UnitedData, מואשם ע"י רשות ני"ע האמריקאית כי הונה מאות משקיעים בהנפקת המטבע הדיגיטלי שביצע לפני כשנתיים ● אייל הודה באישומים פליליים בתביעה קודמת שהוגשה נגדו בניו יורק

הנשיא טראמפ עם נשיא סין שי ג'ינגפינג / צילום: רויטרס

רגע לפני הדד-ליין: האם מלחמת הסחר נמצאת על סף פיצוץ?

ביום א' יפוג הדד-ליין שהציבה ארה"ב לממשל הסיני, וייכנסו לתוקף מכסים אמריקאים נוספים על מוצרים תוצרת סין ● מה האינטרס של טראמפ לענות לבקשת הסינים לפטור ממכסים, ומה יש להם להפסיד? ● כך מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין הגיעה לסף פיצוץ, שלב אחר שלב ● האזינו