גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שקר התמ"ג: הכלכלה במצב טוב אבל חשבון הבנק שלכם לא? הכירו את הנתון שאחראי לעיוות

(עדכון) - התמ"ג נחשב לנתון הכלכלי האולטימטיבי, שמודד עושר והצלחה לאומית, ובהתאם מרומם או לחלופין משפיל ממשלות ושווקים ● אלא שמאחורי המספר היבש עומדת שיטת חישוב מעוותת שגורמת לכלכלה להיראות הרבה יותר טוב ממה שחשים האזרחים

התמ”ג הוא ברומטר כלכלי מוביל שרחוק מלשקף את המציאות/ צילום: רויטרס, Lucas Jackson
התמ”ג הוא ברומטר כלכלי מוביל שרחוק מלשקף את המציאות/ צילום: רויטרס, Lucas Jackson

הנה חידה: מאז 2009 ועד היום צמח המשק האמריקאי בכ-2.2% בממוצע לשנה, קצב ההתאוששות האיטי ביותר מתקופות של מיתון בתולדות אמריקה. שוק המניות לעומת זאת צמח באותה תקופה בשיעור ממוצע של 11% לשנה, השוק השורי הארוך והחזק ביותר בתולדות אמריקה. מה ייראה סביר יותר בעיני האדם הממוצע - ששוק המניות ייפגש בסופו של דבר עם השוק הריאלי (שגם כך מראה סימני היחלשות מההתאוששות הצולעת הזו) או שהחגיגה המטורפת בו תימשך עם מחירים שכמוהם לא היו בהיסטוריה, אפילו לא ב-1929?

ובכן, אף שזו שאלה שגם תלמיד תיכון ממוצע לא יתקשה לענות עליה, כל המומחים ובעלי התפקידים מוול סטריט דרך מועצת החכמים של הפדרל ריזרב וכלה בשלל בעלי התפקידים בוושינגטון די.סי מתקשים איכשהו להשיב.

לכאורה זה מוזר. האם ייתכן כי כל המומחים על שלל השכלתם, תואריהם, משכורותיהם, יועציהם ומחלקות המחקר שלהם ייכשלו שוב ושוב במה שאדם ממוצע יוכל להבין ולאבחן, אם רק ישים לב לכך?

בספרה המרתק "מצעד האיוולת" ניסתה ההיסטוריונית ברברה טוכמן לפצח את החידה הזו, וכך כתבה: "תופעה החוזרת על עצמה לאורך ההיסטוריה ללא קשר למקום ולתקופה היא שממשלות מתמידות ביישום מדיניות שהיא בניגוד לאינטרסים שלהן עצמן. כשמדובר בממשלות ובממשל, בני אדם, כך נראה, מצליחים להוציא לפועל את הביצועים הגרועים ביותר מאשר כל התנהגות אנושית אחרת...".

טוכמן המשיכה: "...מדוע המחזיקים בתפקידים בכירים נוהגים לעתים כה קרובות בדרך שהיא כה מנוגדת לשכל הישר ואפילו מנוגדת לאינטרס העצמי? מדוע התהליך השכלי והנפשי הפשוט לא מתפקד?".

לא זו אף זו, תבנית זו של התנהגות ממשלתית וקולקטיבית חוזרת על עצמה שוב ושוב כאילו מעולם לא קרתה. הבחין בכך המשורר והפילוסוף האנגלי מהמאה ה-18 סמואל טיילור קולרידג': "אם בני אדם יכלו ללמוד מההיסטוריה, איזה שיעור היינו לומדים, מלבד שתשוקה וסיעתיות מסמאות את עינינו, וכי האור שהניסיון מעניק לנו אינו יותר מפנס על הסיפון אשר מאיר רק את הגלים אשר מאחורינו".

סיכמו היטב את העניין נורברט שוורץ, ארין ניומן ו-וויליאם ליץ', שלושה מומחים לפסיכולוגיה קוגניטיבית, במאמר שפרסמו ב-2016: "במובן מסוים אנשים רואים את מה שהם רוצים לראות, כדי שיוכלו להאמין במה שהם רוצים להאמין. בנוסף, כל אחד רוצה להיות צודק, ושינוי עמדה ודעה הוא הודאה בכך שנעשתה שגיאה בעבר או לפחות שהייתה הבנה מוגבלת של הנושא".

מה היא האינפלציה האמיתית

המציאות היא בעיני המתבונן

עד כמה טעו המנהיגים הכלכליים של העולם ב-2008 כולנו יודעים, אבל מעטים מודעים לעד כמה הם התעלמו מאזהרות מפורשות שהשמיעו עשרות מנהלי קרנות ואקדמאים מודאגים. הרשימה קבורה בדוח עב כרס של ועדת החקירה של הקונגרס על אירועי 2008.

המנגנון שעל פיו "אנשים רואים את מה שהם רוצים לראות, כדי שיוכלו להאמין במה שהם רוצים להאמין" עבד ממש עד הרגע האחרון, כאשר שתי קרנות הגידור הראשונות של בנק בר סטרנס הודיעו כי נקלעו לקשיים בגין איגרות החוב מגובות המשכנתאות.

כמו היום, גם ביוני 2007 כותרות העיתונים והפרשנים מיהרו להרגיע. "איננו רואים כל סיכון מערכתי", פירשן מנהל בכיר באירוע פיננסי בסן פרנסיסקו ב-16 ביוני 2007. ב-22 ביוני קבעה הכותרת שהתפרסמה ב-CNBC: "הסכנה מבודדת", והוסיפה כי "סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס הודיעה כי לבעיות בשתי הקרנות לא תהיה כל השפעה על מעמד החברה בכללותה". מנתח סיכונים בכיר הסביר ב-21 ביוני בלשון ציורית ל"ניו-יורק טיימס": "אין זליגה של הסיכון לשוקי המניות או האג"ח, אז אינני חושב שאנשים צריכים להתחיל לאגור מזון, מים ותחמושת כאילו הסוף קרב".

חלפה שנה, וכולנו יודעים כמה מופתעים היו כל המומחים, ובראשם הפדרל ריזרב, וכמה הסוף היה דווקא די קרוב. הכתובת הופיעה בבירור על הקיר, אך הפסיכולוגיה האנושית מנעה מאנשים שנתפסו כמשכילים ואינטליגנטים לקרוא אותה.

הברומטר שמכוון את השווקים

כדי שאנשים בכלל ומומחים בפרט יראו את מה שהם רוצים לראות, המערכת מציגה אינספור מספרים המייצרים כותרות יפות בעיתונים אך בעצם אינם אומרים דבר.

ניקח למשל את הצמיחה בתמ"ג (GDP Growth), מושג מפתח בכלכלה המודרנית שעל פיו יישק כל דבר. זוהי הסטטיסטיקה הכלכלית האולטימטיבית, הסטטיסטיקה המרוממת שווקים וממשלות או לחלופין מביאה לסופם.

הצמיחה באה שלובת זרועות עם התמ"ג (GDP), שאת השינוי בו היא מודדת. אלא שמעטים יודעים כמה חדש המדד הזה וכמה הוא מעוות.

מקורו בשנות השלושים במדד בשם "הכנסה לאומית" אשר בא לעולם על ידי כמה חוקרים, שהידוע בהם הוא הכלכלן ולימים חתן פרס נובל סיימון קוזנץ, במטרה לייצר כלי לקונגרס האמריקאי ולנשיא ארה"ב לעקוב אחר התפתחות השפל הגדול של שנות השלושים. לאחר המלחמה המשיך המדד להתפתח, וה-GDP כפי שהוא מוכר היום ומודגש חדשות לבקרים אינו אלא יליד שנות ה-90.

צמיחת התמ"ג, אותו מספר קסום ויחיד, מתיימרת לבטא את כל הכלכלה, וממילא את כל העושר וההצלחה לאומית, וכך להוות ברומטר לשווקים ולמצב הרוח הלאומי.

שיטה שסובלת מליקויים משמעותיים

ככותרת הרעיון נחמד, אך בפועל סובלת השיטה מליקויים משמעותיים עד כדי כך שהנתון האחד שהיא מציגה רחוק מלשקף מציאות רלוונטית. הצביע על כך נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי: "התמ"ג", הוא אמר, "יוצר פער של ממש בין המומחים הבטוחים בידע שלהם לבין האזרחים שניסיונם בחיים הוא לגמרי שונה מהסיפור שהנתון מנסה לספר".

הבעיה המרכזית בקונספט של התמ"ג היא שהוא חיבור של הסכום של כל מה שהמשק מייצר ומוכר בתמורה לכסף בפרק זמן נתון, ללא הבחנה בין הערך של הדברים, מקור המימון להם או חלוקתם.

כאשר הפדרל ריזרב מדפיס כסף ומלווה אותו לממשלה וזו משלמת את הכסף ליצרני נשק המייצרים פצצות שייזרקו למשל על ראשיהם של ילדים בעיראק, התמ"ג גדל, למרות שבעצם כל שנעשה היה לקחת כסף מהדור הבא, באמצעות החוב הממשלתי, ולתת אותו לעובדי מפעל הפצצות. בפועל לא נוצר דבר שהיה בו ערך כלשהו לתושבי ארה"ב או לאיכות חייהם. לעומת זאת, מאה אלף אנשים שעובדים בהתנדבות בהכנת אוכל לעניים או במתן שיעורים פרטיים לילדים במצוקה לא ייספרו כלל בתמ"ג.

אם התמ"ג נועד להשוות בין רמת החיים של מדינות שונות או לבדוק את השיפור ברמת החיים של מדינה מסוימת לאורך זמן, איזה ערך יש להכללה של חוב ממשלתי שנועד לייצור ערימה של טנקים חסרי ערך או צורך המרקיבים במחסני ענק במדבר באריזונה, בתוך כלי האמור למדוד שיפור ברמת החיים וברמת העושר הלאומי?

מבחינת התמ"ג הרעבת האזרחים והשקעת המשאבים בפצצות אטומיות על ידי הדיקטטור של צפון קוריאה שוות-ערך ליזם הנוטל מהונו ובונה בתי חולים בדרומה. אך מסופקני אם תושבי צפון קוריאה רואים את הערך באופן זהה.

בעובדה הזו הכירה גם יו"רית קרן המטבע הבינלאומית כריסטין לגארד, שאמרה לא אחת: "תמ"ג הוא דרך חלשה למדוד את הבריאות של הכלכלות, ויש למצוא דרך אחרת".

מבחינת המדידה של התמ"ג הוריקן קשה שהורס חצי מטקסס הוא התפתחות חיובית משום שכל הוצאות השיקום יתווספו לתמ"ג, למרות שברור שהעושר הלאומי או האושר האישי של מישהו לא התקדמו אפילו מילימטר עקב כך, להפך.

לעומת זאת, אפליקציית הניווט ווייז, הניתנת בחינם, היא שקופה ולא נכללת בתמ"ג, למרות שהיא חוסכת זמן ועוגמת-נפש לעשרות, אם לא למאות מיליוני בני אדם בכל יום.

התמ"ג גם מתקשה מאוד במדידת שירותים, ואינו מודד כלל את איכותם. לפיכך, חברת תעופה שמרבה לאחר (דבר שיוצר גידול בביקוש למזון בזמן ההמתנה) ומדי פעם אחד ממטוסיה מתרסק (דבר שיוצר ביקוש למטוסים חלופיים) היא שחקן עדיפה מבחינת התמ"ג על פני חברת תעופה שעומדת תמיד בזמנים ויש לה רקורד בטיחותי מושלם.

ילדים המטפלים במסירות באימם הזקנה שווים אפס רישום בתמ"ג (העושר הלאומי), לעומת זקנה שהופקרה על ידי משפחתה ומטופלת על ידי עובד פיליפיני הממומן בכספי משלם המסים, תרומה של עשרות אלפי שקלים בשנה לגידול בצמיחה.

הנה אפוא דרך פשוטה ויעילה להגדיל משמעותית את התמ"ג בן לילה: מעתה כל אחת ואחד ינקה את בית שכניו בעבור תשלום, ובמקביל נקנה כולנו איש משכנו את ארוחת הערב שהוא הכין. הכמות הכוללת של הארוחות והניקיונות לא תשתנה וגם לא כמות העושר החדש, אך התמ"ג יגדל באחת בגלל שיעור הכסף שהחליף ידיים.

וכמובן התמ"ג עוסק בממוצעים רחבים מאוד. כאשר קומץ בנקאים בוול סטריט מתחלק בבונוסים של 30 מיליארד דולר, תוצאה עקיפה של ההרחבה הכמותית, קרי כסף שנוצר מהאוויר וניתן להם על ידי הבנק המרכזי, הדבר ישפיע על התמ"ג בדיוק כמו אם 3 מיליון פועלים שיפרו את תהליכי הייצור וייצרו עוד 10,000 דולר של מוצרים כל אחד.

סיכם את הנקודה הזו חתן פרס נובל פרופ' ג'וזף שטיגליץ ב-2016: "התמ"ג בארה"ב עלה כל שנה, למעט 2009, אבל רוב האמריקאים במצב גרוע יותר מאשר היו לפני שלושים שנה..."

ואחרון חביב - התמ"ג אינו מודד אושר, זמן פנוי או זמן בחיק המשפחה. איזה ערך יש למדד שמצביע על גידול בעושר של אומה, ונחשב ברומטר להתקדמות, אם הוא נותן אינדיקציה חיובית בשעה שכל העובדים במשק נאלצים לעבוד עוד שעתיים כל יום ולבלות בפקק עוד שעה (עוד הוצאות על דלק).

וכך התבטא בנושא עוד לפני שנים רבות הסנאטור בובי (רוברט) קנדי: "התמ"ג מודד כל דבר, חוץ ממה שהופך את החיים לבעלי ערך ולראויים".

הבלוף של מדדי המחירים האמריקאיים

ואז ישנה כמובן האינפלציה. התמ"ג מתואם לאינפלציה, כלומר עליות מחירים מנוכות ממנו. לפיכך, אם מדד עליית המחירים מעוות, הרי כל הגידול בתמ"ג מעוות.

הקדשנו לכך כתבה מפורטת בעבר. כעת נגיד רק ששיטת מדידת המדד שונתה בשנות התשעים כדי לייצר מדידה נמוכה יותר של ההתייקרויות. זאת על מנת לשחוק את תקבולי הביטוח הלאומי האמריקאי, הצמודים למדד, וכן להגדיל את נטל המסים האפקטיביים, שכן בלא התייקרויות כביכול, אין צורך לעדכן את מדרגות המס.

השורה התחתונה היא זו: אם מודדים את ההתייקרויות לפי השיטה הישנה, הם בערך פי שניים מההתייקרויות המדווחות.

כך למשל מאז תחילת המאה עלו מחיריהם של בתים, מדד הביג מק, שכר הלימוד באוניברסיטאות, עלויות טיפול וביטוח רפואי, גלון דלק, שכר דירה, פאונד בשר טחון ועוד ועוד לפחות פי שניים. מדד המחירים האמריקאי הרשמי (Core Cpi) גדל בזמן הזה בכ-42%.

המסקנה אפוא ברורה: כל ההפרש בין העליות האמיתיות במחירים לבין העליות הרשמיות נמדד כגידול בתמ"ג בה בעת שהוא לא יותר מגידול ביוקר המחיה. מכאן נובע כמובן האבסורד הגדול מכולם - התייקרויות מגדילות את התמ"ג בשעה שירידת מחירים היא "רעה לכלכלה" (חישוב ההתייקרויות של התמ"ג נעשה באופן שונה במקצת מחישוב מדד המחירים הן מבחינת היקף המוצרים המובאים בחשבון והם מבחינת השיטה, אבל התוצאה הסופית דומה מאוד).

בשעה שההמונים מתמרמרים על יוקר המחיה, הסטטיסטיקאים הממשלתיים והבנקים המרכזיים רואים בהתייקרויות האלו "צמיחה", ובשעה שהדור הצעיר מבקש הקלה מנטל עלויות הדיור הקובר אותם ואת הוריהם לעשרות שנים, הכלכלנים והפוליטיקאים החיים מהם חוששים שהקלה כזו היא "מיתון".

עם מכשירי מדידה שבורים ומעוותים, שנתונים למניפולציה צינית, עם פייק כסף המיוצר מהאוויר כדי לנפח את השווקים הפיננסיים, ועם נרטיבים שקריים הנדחפים על ידי אמצעי תקשורת ההמונים, אין פלא שאנחנו טסים במטוס מיושן ובטיסה עיוורת.

אך המציאות אינה נמדדת על ידי המכשירים ואי אפשר לאורך זמן לשנות אותה כדי שתתאים למודל. את הפער הזה רואים בחוסר השקט החברתי הגובר והולך בכל הכלכלות והחברות החופשיות.

גלריית הנבחרים החדשים לקונגרס האמריקאי הייתה המתאבן. בבחירות 2020 נחזה במנה העיקרית - פופוליסט גס רוח מימין המאשים את המהגרים ואת הסינים בצרותיה של אמריקה, מול סופר-פופוליסט משמאל המבטיח לתת הכול בחינם. קשה כעת לנחש מי ינצח, קל מאוד לדעת מי יפסיד. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

עו"ד שלמה הייזלר / צילום: יח"צ

משרד המשפטים משיק מערכת למניעת גניבת קרקעות

לפי הערכות בכל שנה עולות טענות לגניבה באמצעות זיופי מסמכים של מאות קרקעות ● את היוזמה מובילה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ● עו"ד חגי אדורם: "זה איתורן לדירות המגורים"

משמאל לימין: אלונה בר און, תומר בר זאב, אור בוקובזה, לו קרנר, יובל שחר וגיא יאמן / צילום: איל יצהר, גלובס

איך ייראה העתיד הטכנולוגי שלנו בעוד חמש שנים מהיום

מה צופן לנו העתיד בתחומים כמו נדל"ן, תיירות, עיתונות, קריפטו ובמזון? ● שבע תחזיות קצרות להשפעות של הטכנולוגיה על חיי היומיום שלנו ● כנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס"

 

חיים סבן/ צילום: אמיר מאירי

האם חיים סבן עשוי לאבד את השליטה בפרטנר?

מהחלטה שקיבל השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, עולה כי קבוצת סבן נמצאת בהפרה של ההסכם שלה מול חברת האצ'יסון ואינה משלמת לה ריבית בסך 10 מיליון שקל

 wework / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הרבה לחץ על הצוואר של WeWork בדרך להנפקה

התמקדות המשקיעים במנגנוני דילול מובנים במבנה ההון של We יעוררו בעיות כשהחברה תנסה שוב לגייס הון ציבורי ● הבעיה החלה כשהתמחור של We התחיל להתכווץ ● We זקוקה נואשות להון כדי להמשיך את התקדמותה במסלול הצמיחה הנוכחי שלה

הדס שטייף מגיעה לבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

משרד הביטחון שילם 55 אלף שקל לכיסוי החוב של הדס שטייף בהוצאה לפועל

כזכור, ביהמ"ש חייב את כתבת גל"צ הדס שטייף במאות אלפי שקלים, אותם משרד הביטחון הסכים לשלם • ל"גלובס" נודע כי השבוע הועברו 55 אלף שקל נוספים בהוראת הפרקליטות, לאחר ששטייף לא שילמה את חובה בזמן

משתתפי הכנס/ צילום: איל יצהר

"כנראה שיגיע עוד משבר, אבל הוא לא יכלול מחסור חונק בכסף כמו ב-2009"

נגראג' קשייאפ, מנהל קרן הון הסיכון התאגידית של מיקרוסופט, נאם בפני כ-2,500 איש שהשתתפו בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● קשייאפ דיבר על הרתיעה מקרנות תאגידיות ואמר: "יש יתרון בגיוס כסף מקרנות כאלו, כי יש לנו סבלנות ואנחנו לא צריכים לייפות את החברות בצורה מלאכותית"

מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace

כריתת היערות מחמירה, 5 שנים אחרי שמדינות וחברות התחייבו לפעול להפסקתה

דו"ח חדש קובע: העולם מפסיד במאבק נגד בירוא יערות, כדור הארץ מאבד שטח יער בגודל בריטניה בכל שנה עם יותר מ-64 מיליון דונם של עצים שאבדו מאז שנת 2014 ● זאת, למרות התחייבויות של ממשלות לצמצם של לפחות מחצית מאבדן היערות טבעיים עד 2020

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

בחברה החרדית והערבית יצאו להצביע, אבל זה לא מבטיח להם שלטון

אחרי החרם של הציבור הערבי בבחירות מועד א', חזרה הרשימה המשותפת לתמונה - ובגדול • השיח האזרחי על תקציבים ותשתיות מכניס אותם לפוליטיקה הישראלית • המפלגות החרדיות חזקות, אבל השאלה היא אם יוכלו להשתלב בממשלת אחדות • אולי לאריה דרעי יש דרך לשלב בין גנץ לנתניהו והחרדים

רה"מ בנימין נתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

אחרי האכזבה מתוצאות הבחירות נתניהו לא יטוס לעצרת האו"ם

ראש הממשלה נתניהו הודיע היום שלא יטוס לעצרת האו"ם בשל הנסיבות הפוליטיות ● לשכת ראש הממשלה הודיעה כי במקום נתניהו שר החוץ ישראל כ"ץ ינאם בעצרת האו"ם

חיסונים / צילום: שאטרסטוק

לידיעת מתנגדי החיסונים: המחוזי בת"א דחה בקשת אם לבטל החלטה המורה לה לחסן את בנה ב"חיסון המחומש"

שופטי בית המשפט לענייני משפחה משרטטים מזה תקופה את גבולות התערבות המשפט בטיפול של הורים בילדיהם בתחום החיסונים, על רקע הסירוב של הורים רבים לחסן את ילדיהם ● כעת, מתקבל גיבוי להכרעותיהם גם בביהמ"ש המחוזי

ליאור לאמש (מימין) ושחר שמאי, מייסדי GK8  / צילום: אסנת קרסננסקי

מריוס נכט ודיסקונט קפיטל הובילו השקעה בסטארט-אפ הקריפטו GK8

מערכת האבטחה לניהול נכסים דיגיטליים של צמד היזמים ליאור לאמש ושחר שמאי נחשפת לראשונה, לאחר שגייסה השקעה של 4 מיליון דולר מקבוצת משקיעים ישראלים, בהובלת אחד ממייסדי צ'ק פוינט וזרוע ההשקעות של בנק דיסקונט ● עם לקוחות GK8 נמנית רשת ההשקעות eToro

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בת"א; מדד הבנקים זינק ב-2.5%

מניית פז הגיבה בעליות לפרישתו הצפויה של המנכ"ל יונה פוגל ● מדד הבנקים טיפס בהובלת דיסקונט והפועלים ● הבורסה הודיעה כי תאפשר רישום למסחר של קרנות ריט זרות במסגרת הרישום הכפול ● אתמול בוול סטריט ננעל המסחר בעליות קלות, הנאסד"ק טיפס ב-0.4%, ו-S&P 500 עלה ב-0.26%

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

אבי לוי מגדיל החזקות בלהב אל.אר: רכש כ-4.83% תמורת 5.9 מיליון שקל

לאחר הרכישה יגדלו אחזקותיו לכ-14.67% ● המניות נרכשו במחיר של 1.91 שקל למניה ● בנוסף רכש לוי אופציות להמרה למניות החברה שבמידה ויממשם יגדלו אחזקותיו בחברה לכ-19%

משמאל לימין: רובי חן מיונדאי, איל מילר, יובל בהרב, יאיר שניר, איתי פרישמן, טוני סיף וגרהם סטוקהוייזן / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"אף אחד לא רוצה להשקיע בחברה שתסגר עוד שנה או שנתיים"

כך אמר איל מילר מסמסונג נקסט בפאנל "איך למנף את המשקיעים האסטרטגיים שלך?" שהתקיים בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס"  ● גרהם סטוקהוייזן, מקרן ההשקעות האירופית של קוקה קולה: "הדבר הראשון שכל קרן תאגידית מחפשת הוא הפוטנציאל הכלכלי"

יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות / צילום: יח"צ

כך מקדמים את החדשנות בשירותים הציבוריים עם 4 מיליון שקל בשנה בלבד

המכון הישראלי לחדשנות זוכה לתקצוב זעום שלא מאפשר להחליף תהליכי הטמעת חדשנות בארגון ● מנכ"ל המכון, יונתן מנוחין, מסביר איך עושים זאת ● האזינו ל"קומיוניקאסט" - פודקאסט על קהילות

אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

מי בכל זאת הצביע זהות? אלה המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה

בזמן שבזירה הפוליטית מנסים להרכיב גושים מהם תיווצר ממשלה, "גלובס" בודק מה קרה לרשימות ה"מיוחדות" שלא עברו את אחוז החסימה אך בכל זאת עשו קצת רעש במהלך בחירות מועד ב'

רם כספי / איל יצהר

רם כספי מצטרף לצוות ההגנה של בנימין נתניהו

כספי, העומד בראש משרד מסחרי גדול שעוסק גם בעבירות צווארון לבן, מוגדר כ"יועץ לצוות ההגנה" של נתניהו

חניה במרכז תל אביב/ צילום: shutterstock

תושב ששילם מעל 81 א' ש' לקרן החניה של ת"א, ביקש לבטל החיוב. מה קבע ביהמ"ש?

אמו של התובע העבירה לקרן החניה של ת"א את כ-81 אלף שקל לטובת בניית חניון בסמיכות לנכס שלה ● התובע דרש את הכסף בחזרה בטענה שלא נבנה חניון בהתאם להוראות תקנות החניה ● אך בית המשפט העליון קבע כי הכספים ששולמו לקרן של עיריית תל אביב, על פי תכנית מתאר מקומית, שולמו כדין

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ’ז/ צילום: רויטרס

לא רק בישראל: מה אפשר ללמוד ממקרים אחרים בעולם שבהם העם החליט שלא להחליט

32 נגד 32? זה מזכיר כמעט את הבחירות הכורדיות של 1992 ● אבל תיקו, או כמעט-תיקו, מתרחש בארצות דמוקרטיות לעתים קרובות להפתיע ● הנה מה שאפשר ללמוד מניסיונן של דמוקרטיות אחרות ● שימו לב בייחוד לספרד, החוזרת והולכת לבחירות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים ● ניתוח

ענת גבריאל, מנכ"לית יוניליוור ישראל, צילום: שלומי יוסף

מנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל מסיימת את תפקידה ותמונה לסגנית נשיא גלובלית

זאת אחרי 6.5 שנים כמנכ"לית יוניליוור ישראל ● בתפקידה החדש תוביל גבריאל את אסטרטגיית ניהול ההכנסות העולמית של החברה