"תמיד היו הצעות הזויות, אבל בעידן נוה הוועדה הפכה לשוק"

הוועדה לבחירת שופטים ידעה תמיד מאבקים יצריים בין חבריה - הפוליטיקאים, השופטים ונציגי הלשכה • שרת המשפטים לשעבר, ח"כ ציפי לבני, ובכירים נוספים שכיהנו בעבר בוועדה מבהירים ש"דילים"תמיד נרקמו מאחורי הקלעים, וכי "ברקע היו גם מועמדים שהיה ברור שהם מופיעים ברשימה בעיקר בגלל שיש להם קשרים לגורמים פוליטיים"

הוועדה לבחירת שופטים. / צילום: רפי קוץ
הוועדה לבחירת שופטים. / צילום: רפי קוץ

"אפי נוה לא אהב את מי שכיהנה מטעם לשכת עורכי-הדין עד תקופתו בוועדה לבחירת שופטים. מדובר באישה מדהימה ועצמאית שלא הייתה מוכנה לקבל הוראות - לא ממנו ולא מאף אחד אחר. לכן, הוא פעל להחליף אותה והביא את במקומה נציגה שנאמנותה הייתה נתונה בעיקר לו" - כך אמר ל"גלובס" חבר בכיר לשעבר בוועדה לבחירת שופטים בעקבות פרשת נוה.

הליך בחירת השופטים בישראל, שלפי החשד הושחת באמצעות מעשיו של נוה בשני מקרים לפחות, אופיין מאז ומעולם באינטריגות בין חברי הוועדה. בוועדה לבחירת שופטים - שבה תשעה חברים: שני שרים, שני ח"כים, שלושה שופטי עליון ושני נציגים של לשכת עוה"ד - ידעו לאורך השנים מאבקים קשים סביב שאלת מינוי השופטים, בייחוד בכל הנוגע לשופטי העליון. מאז תוקן החוק ב-2008 ונקבע כי על-מנת למנות שופטים לעליון ברוב של 7 - החריפו המאבקים אף יותר.

אם פעם נהוג היה לומר כי שלושת שופטי העליון בוועדה נהנו מרוב מובנה בה בשל חבירתם האוטומטית של שני נציגי הלשכה אליהם, הרי שמאז כניסתו של נוה לתפקיד יו"ר הלשכה (תפקיד ממנו התפטר לאחרונה בעקבות החשדות נגדו) והברית שרקם עם שרת המשפטים, איילת שקד, השתנו יחסי הכוחות. נציגי הלשכה הצטרפו ל"מחנה הפוליטיקאים" בוועדה באופן שהקנה יתרון ברור למועמדים שבהם חפצים שקד ונוה.

על-מנת להתחקות אחר עבודתה של הוועדה והתנהלותה מאחורי הקלעים, ניסה "גלובס" לשוחח עם חברים שכיהנו בוועדה לאורך השנים. מרבית הפוליטיקאים, כמו גם חלק מעורכי-הדין שהיו חברים בוועדה, שבימים כתיקונם ששים לדבר על כל נושא - מילאו פיהם מים. מי שכן היו מוכנים לדבר, סיפקו הצצה נדירה למתרחש מאחורי הקלעים של אחד מהגופים המשפיעים ביותר בישראל.

מאזן הכוחות בוועדה
 מאזן הכוחות בוועדה

"זה הפך לשוק"

ישראל היא בין המדינות הדמוקרטיות היחידות בעולם המערבי שבהן ממנים שופטים באמצעות ועדה. ברוב המדינות הדמוקרטיות מינוי השופטים נעשה על-ידי בחירה ישירה (ארה"ב) או באמצעותם של נבחרי הציבור. זאת ועוד, בניגוד לרובן המוחלט של המדינות המערביות - הפרוטוקולים של דיוני הוועדה בישראל חסויים לציבור.

החבר הבכיר לשעבר בוועדה ששוחח עם "גלובס", מספק גם הצצה לאופן שבו היו מתנהלים הדיונים בוועדה. "בתקופתי כל דיון היה מתחיל בכך ששר המשפטים (יו"ר הוועדה) היה שואל אם מישהו מחברי הוועדה מכיר מישהו מהמועמדים לגביהם הולכים לדון היום, וכל אחד מהחברים היא צריך להצהיר על קשרים אישיים עם המועמדים", הוא סיפר. "בתקופתי הוועדה נוהלה ביד רמה. קלה כחמורה. אני לא חושב שככה מתנהלת הוועדה כיום. לפחות מאיך שזה נראה מבחוץ, זה הפך להיות שוק. לוועדה הזאת צריך לשלוח ח"כים בכירים בלבד, וחובה להקפיד שאחד מהם יהיה מהאופוזיציה, מה שלא קרה, לראשונה מזה עשרות שנים, בתקופת שרת המשפטים, איילת שקד".

החבר לשעבר בוועדה התייחס גם על הלחצים המופעלים על חבריה. לדבריו, "תמיד יש פניות לחברי הוועדה 'תמנה את זה, אל תמנה את זו'. אחר-כך בתור חבר ועדה אתה בוחן את הפניות שקיבלת אל מול ההמלצות. אי אפשר להכחיש ולטעון שאין בוועדה 'דילים'. עם זאת, צריך לדאוג שאלה תמיד יבוססו על הבסיס האיכותי-מקצועי.

"למשל, זה לגיטימי להעדיף מועמד שנמצא ברשימות המועמדים זמן רב על-פני מועמדים שרק נכנסו לרשימה, וזה גם לגיטימי להקשיב לנשיאת העליון, אם היא אומרת כמו שקרה לא פעם 'המועמד הזה הוא עילוי משפטי, אני מאוד רוצה שימונה'".

לדעת הגורם הבכיר, פרשת נוה מחזקת את הצורך לערוך פוליגרף לכל המועמדים לשפיטה. "היה פעם רעיון כזה, אבל נשיאת העליון דאז מאוד לא אהבה אותו. כנראה שאין ברירה וצריך להכריח את המועמדים לעבור פוליגרף שבו יספרו גם על קשריהם, ככל שקיימים כאלה, לחברי הוועדה", אמר הגורם.

ביחס לשופטת שעל-פי החשד מונתה תמורת שוחד מיני, אמר הגורם: "הסתכלתי על קורות החיים שלה. הקידום שלה היה מאוד מהיר, וזה נראה מאוד מוזר. הייתה יומיים במכללה, וכבר שופטת שלום. זה מעלה תהיות רציניות".

מועמדים מקושרים

ח"כ ציפי לבני, יו"ר מפלגת "התנועה", שכיהנה בעבר כיו"ר הוועדה כשרת המשפטים, סיפרה ל"גלובס" כי "היו לא מעט מקרים שבהם פוליטיקאים שונים הגיעו לוועדה עם אותו שם, ובמקרה או שלא במקרה היה מדובר באדם שההקשרים הפוליטיים שלו ברורים לגמרי. אלו היו ההחלטות הקלות מבחינתי".

לדבריה, "היו הרבה מאוד מועמדים ראויים, שכולנו כחברי ועדה היינו יכולים להסכים עליהם, אבל ברקע היו גם מועמדים שהיה ברור שהם מופיעים ברשימה בעיקר בגלל שיש להם קשרים לגורמים פוליטיים כאלה ואחרים. לרוב הקשרים האלה היו ידועים, ולכן לא הייתה בעיה לזהות את הבעייתיות".

"הצעות הזויות"

עו"ד רחל בן-ארי, נציגת לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים בשנים 2008-2014, ומייסדת משרד עורכי-הדין הוותיק מחיפה בן-ארי-פריש-סבן, סיפרה ל"גלובס" כי גם היא הייתה חשופה לניסיונות, שברובם לא צלחו, למינויים לא ראויים.

"נתקלתי בכל מיני הצעות הזויות וניסיונות להכניס אנשים שלא עברו את הקורס (שעוברים המועמדים לשפיטה בתחילת תהליך המינוי, מ' ב'). רוב הניסיונות, אך לא כולם, לא צלחו. היו כל מיני ניסיונות שדי היה ברור שמה שעומד מאחוריהם זה סוג של פוליטיקה אחרת. לפעמים זה היה על השולחן ולפעמים פחות".

עוד אמרה בן-ארי: "היו גם דיבורים גלויים על העדפות של מועמדים שמשתייכים לסקטורים מסוימים. למשל, למי יש כיפה, מי משתייך לארגון שמאל וכו'". בן-ארי אף סיפרה על כך שמדי פעם נעשו אליה פניות אישיות לשקול את קידומו של מועמד כזה או אחר, אך לדבריה, אין לראות בכך עניין חריג. "ככל שהיו פניות אישיות שהן לא לעניין, אז זה נכנס לי מאוזן אחת ויצא מהשנייה", אמרה.

בן-ארי ביקשה להדגיש כי המקרים האמורים היו "בשוליים שבשוליים". לדעתה, ככלל, הליך בחירת השופטים הוא הליך המתנהל על-פי אמות מידה קפדניות הראויות לשבח. לדבריה, "חשוב לזכור שבסך-הכל מדובר בתהליך מקצועי ורציני, למרות שברור שתמיד יש כיצד לשפר".

בן-ארי חשפה גם טפח מהתנהלות חברי הוועדה מחוץ לאולם הדיונים. "ברור שיש הרבה מאוד דיונים בין חברי הוועדה בינם לבין עצמם, אמרה "לא מגיעים לישיבה שעורכת שעתיים וממנים 25 שופטים. הישיבה של הוועדה היא רק סיום התהליך, שמתחיל חודשים ושנים קודם בבניית התיקים ואיסוף המידע".

עוד ציינה בן-ארי בהקשר זה כי "בסוף מגיעים למצב של רשימת מועמדים יחסית ארוכה שמתפרסמת כנגד מספר מועט מאוד של תקנים. לכן, יש הרבה דיבורים בין חברי הוועדה, כפי שצריך להיות. לקרוא לדיבורים האלה 'דיל' זה ניסיון לשוות לזה איזה משהו נגטיבי, וזו ראייה לא נכונה. אם אתה שוקל שיקולים עניינים ומנסה לשכנע ולהשתכנע - זה תהליך ראוי נכון. ככה זה בכל צוות וארגון".

עם זאת, הבהירה בן-ארי, כי גם לדיונים שמאחורי הקלעים, לדעתה, צריך להיות גבול מוגדר. "ברור שהעמדת תנאים כמו 'אם תצביע ל-X, אז אני אצביע ל-Y', כשאני בכלל לא חושבת ש-X מתאים - זה עניין לא ראוי. מי שבוחר שופטים לא עושה את מלאכתו נאמנה אם הוא מקריב את היושרה המקצועית שלו למען דבר אחר".

לדברי בן-ארי, בתקופתה, למרות דיווחים באמצעי התקשורת, לא הונהגו בריתות מוחלטות בין חברי הוועדה. "בריתות אוטומטיות זה דבר חמור ופסול. זו פגיעה בשיקול הדעת, והפרה של החובה הבסיסית שלשמה נבחר חבר הוועדה. בוועדות שאני הייתי, לא ראיתי בריתות אוטומטיות. למרות מה שאמרו בתקשורת, ראיתי גם שופטי עליון שלא מצביעים תמיד פה אחד וגם נציגי הלשכה לא תמיד ראו עין בעין. לא היה דבר כזה רוב חוסם".

איזון עדין

ביחס לחשדות הנבדקים, שלפיהם גם בטרם מונה נוה לתפקיד חבר בוועדה לבחירת שופטים הוא "שלט מרחוק" בדיוני הוועדה, אמרה בן-ארי כי בתקופתה כחברת ועדה הדבר לא היה כך. "אם הנציגים של הלשכה בוועדה לא עצמאיים זה מצער מאוד. מעולם לא התערב לי ראש לשכה בשיקול דעת. מעולם לא הרים אליי ראש לשכה טלפון ואמר לי מה הוא רוצה. אני זו שתמיד דיברה עם חברי הוועדה, ומעולם ראש הלשכה לא נטל בכך חלק. שיקול הדעת שלי היה עצמאי לחלוטין".

עוד הוסיפה: "הייתי שש שנים בוועדה, גם תחת שר המשפטים לשעבר, יעקב נאמן המנוח, וגם תחת שרת המשפטים לשעבר לבני. באותן שנים היו חברים בוועדה גם הח"כים דודו רותם ז"ל ואורי אריאל והשופטת דורית ביניש - אלה לא היו הרכבים קלים בכלל, אבל לעולם לא עלה אצלי החשד שמישהו מהחברים שוקל שיקולים לא נקיים. אז נכון, הייתה גם פוליטיקה, אבל בדרך כלל היה מתח עדין ואיזון עדין".

בכל הנוגע לעובדה כי הפרוטוקולים של דיוני הוועדה חסויים לעיון הציבור, ציינה בן-ארי כי כל מצב אחר היה משבש את התנהלותה התקינה של הוועדה. לדבריה, "אם כל הדיונים היו פתוחים לציבור, והיה ניתן לדעת מה אומרים חברי הוועדה על המועמדים השונים, התהליך היה מוכתם. כשאתה מדבר על אנשים ועל מידת ההתאמה שלהם לתפקיד שיפוטי, נאמרים גם דברים פחות נעימים. אם אנחנו רוצים שיתנהל דיון אמיתי וכן ולא דיבור שרק מכוון לאמצעי התקשורת, אין לנו ברירה אלא להשאיר את הדיונים חסויים.

"בוא לא נשכח שמדובר על פוליטיקאים, ולצערנו חלקם, כמו גם נציגי הלשכה, לא תמיד עומדים בסטנדרט של האחריות הציבורית המצופה מהם ושוקלים שיקולים תקשורתיים ופחות ענייניים. בוא נזכור גם ששרת המשפטים מדברת על השיקולים שלה בר' גלי, ואפילו מתגאה בהם. מי צריך פרוטוקול כשהדברים כבר מזמן לא נשאר בחדרי חדרים".

"'דילים' בוועדה הם דבר בלתי נמנע"

פרופ' יואב דותן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומומחה למשפט ציבורי, סבור שלא קיימת שיטה עדיפה מזו הנהוגה כיום לבחירת שופטים. "אני לא מכיר שום מדינה שבה ההשפעה הפוליטית הפוטנציאלית קטנה יותר מאשר בישראל. השיטה אצלנו באופן מובהק היא פחות פוליטית. במדינות אחרות שופטים נבחרים כמו פוליטיקאים או על-ידי שר המשפטים. יוצא, שהכוח של הפוליטיקאים בבחירת השופטים בישראל קטן משמעותית ביחס לשיטות אחרות", ציין דותן.

גם ביחס לאפשרות שמועלית מידי פעם לקיים שימוע למועמדים לשפיטה, סבור דותן כי הדבר לא ישיא תועלת כלשהי. "שימוע פומבי יהפוך את כל העסק הזה של בחירת שופטים לעניין מקוטב פוליטית", אמר דותן.

דותן טען גם כי אין לראות פסול בבריתות וב"דילים" המאפיינים את התנהלות הוועדה לבחירת שופטים. לדבריו, "'דילים' זה דבר שהוא כמעט בלתי נמנע - כשהשקפות שונות ומועמדים שונים מתכנסים אל תוך גוף קולקטיבי, אי-אפשר שלא יהיו 'דילים'. זה לא קשור לאופי הפוליטי של השחקנים". עוד הוסיף דותן בהקשר זה: "לא נראה לי ששיטה אחרת תגרום לזה שיהיו פחות 'דילים' או פחות פוליטיקה. גם אם הכנסת או ועדת הכנסת היו בוחרות את השופטים - זה לא היה מונע את ה'דילים' והבריתות".

הפתרון, מבחינת דותן, הוא בהבניית סטנדרט התנהגות ראוי לחברי הוועדה. לדבריו, "צריך לבנות מנגנונים יותר טובים להצהרות על ניגוד עניינים. צריך לאלץ את חברי הוועדה להתנהל תחת כללים אתיים נוקשים יותר".

חזקת החפות: חקירת המשטרה בעניין זה נמצאת בראשיתה. יודגש כי כל המעורבים בה ובהם אפי נוה הם בחזקת חשודים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988