הנקראות ביותר

העיוורון של הנהלת סלקום, חטא ההסכם הקיבוצי ומחדל הרגולציה: 6 הערות על מצבן של חברות הסלולר

ההודעה של הנהלת סלקום על פיטורי 250 עובדים היא לא תוצאה של ניהול כושל, אלא של כשל מערכתי • כשחבילת סלולר עולה 25 שקל בחודש, לא רק שאי-אפשר להשקיע בתשתיות - גם אי-אפשר להחזיק את כוח-האדם הנדרש, ודאי שלא באותם התנאים • ניתוח "גלובס"

אסיפת חירום של עובדי סלקום / צילום: ועד עובדי סלקום
אסיפת חירום של עובדי סלקום / צילום: ועד עובדי סלקום

ההודעה של הנהלת סלקום אתמול (ב') על כוונתה לפטר 250 עובדים - 5% מכוח-האדם של החברה - אם לא יבוצעו מהלכי התייעלות בחברה, הייתה כתובה על הקיר מזה זמן רב. אמנם ערכן של מניות חברות הסלולר ממשיך לצמוח, אך זה קורה בעיקר מכיוון שהשוק מתעלם מהמצב האמיתי של החברות.

ההודעה של מנכ"ל סלקום ניר שטרן שמה קץ לכל השמועות: החגיגה נגמרה ולפי כל הסימנים, השנה הבאה הולכת להיות הפסדית. שטרן הוא פשוט האיש ששם את הדברים על השולחן ללא כחל ושרק.

1. סלקום הפיצה אתמול מכתב שנשלח לעובדים ובו היא אומרת בצורה פשוטה: או שמתייעלים ומורידים את הוצאות החברה או שאין לנו ברירה אלא לפטר 250 עובדים. גם ועד עובדי סלקום יודע שהכתובת לבעיה היא לא שטרן. אין שם משכורות-עתק, ואין חגיגות שכר בהנהלה. הכתובת היא משרדי התקשורת והאוצר, ואך ורק הם.

מדינת ישראל מובילה את שוק הטלקום למשבר בכוונת מכוון. צריך להגיד את הדברים בצורה ברורה. ועד העובדים של סלקום יכול להכפיש את שטרן מכאן ועד הודעה חדשה, אבל בשורה התחתונה אין ולא תהיה תקומה לשוק התקשורת בארץ כאשר המדינה פועלת בכוונה כדי להרוס את השוק הזה.

כאשר המדינה רואה שהתעשייה מפסידה כסף, אבל בכל זאת מכניסה מפעיל סלולרי נוסף לשוק באמצע השנה, זו הפקרות רגולטורית, אין דרך אחרת לנסח את זה. כאשר המדינה רואה שהחברות לפני קריסה ועוצמת עיניים ברגע קריטי, היא בעצם אומרת ישחקו נא הנערים לפנינו. כמו בקרב גלדיאטורים, המדינה מביטה מהצד ונהנית. שוק חשוב מאין כמותו מובל לקריסה והמדינה יושבת וחוככת ידיים בהנאה. ואחר-כך מתפלאים למה ישראל נמצאת מאחור בכל המדדים הקשורים להשקעות ולביצועים.

אגף התקציבים והממונה על הגבלים עסקיים סיכלו את המיזוג של סלקום וגולן טלקום. זאת אף שכל מה שידוע היום לגבי מצב החברות היה מונח בפניהם כבר אז.

 האיומים על סלקום
  האיומים על סלקום

2. אין תקומה לשוק הסלולר ללא העלאת מחירים. זאת האמת ואין בלתה. מי שאומר אחרת משקר. אי-אפשר לקיים את התעשייה הזאת בחבילת סלולר שעולה 25 שקל לחודש. תנסו לרבע את המעגל מכל הכיוונים - לא עובד. אם המדינה רוצה שהציבור ישלם 25 שקל לחודש על חבילת סלולר היא צריכה להגיד איך היא מאפשרת זאת.

אם המדינה לא מאפשרת מיזוגים, אז היא מכוונת את החברות לקריסה. כנראה שמבחינת המדינה עדיף להמיר חובות בין חברה קורסת לחברה הרוכשת במידה ויימצא קונה, או שהחברה פשוט תיעלם ואנחנו הציבור נשלם את חובה. אם מישהו ימצא את הפוליטיקאי שיגיד את האמת לגבי השוק הוא ראוי לפרס.

3. התזרים החופשי הוא הסיפור. סלקום - וכל השוק במצב דומה לשלה, עם שינוי בנסיבות אצל כל מפעיל ומפעיל - נמצאת במצב שבו התזרים שלה הולך ויורד. התרענו על כך במהלך השנה, במיוחד על רקע המשך השחיקה בהכנסות ובציוד, שמתחזקים ברבעון הרביעי והראשון בגלל הכנסות חלשות משירותי נדידה.

התזרים החופשי אומר פשוט כמה כסף נשאר אחרי ההוצאות וההשקעות. ברבעון הראשון של 2018 התזרים עמד על 84 מיליון שקל, בשני על 56 מיליון שקל ובשלישי על 34 מיליון שקל. כלומר עם תזרים של 34 מיליון שקל בלבד החברה נדרשת לשרת חוב של 2.5 מיליארד שקל נטו. זה כבר הופך להיות מסוכן. ייתכן שהתזרים ברבעון הרביעי יהיה אפילו שלילי, מפני שהחברות הסלולריות שיחקו עם ההון החוזר (דחיית ספקים והקדמת לקוחות) ששיפצו להם את המספרים.

I4
 I4

4. איום המחיקות: השווי המיוחס לנטוויז'ן הוא חריג. נטוויז'ן נרשמה בסלקום לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. בניגוד לפרטנר שמחקה כמה מאות מיליוני שקלים משווי 012, סלקום הצליחה ככל הנראה לחמוק ממחיקה עד כה. סביר להניח ששתי החברות הללו שוות הרבה פחות מהשווי בספרים. שוק ספקי האינטרנט ושוק השיחות הבינלאומיות נשחק עד דק. כמה זמן עוד יהיה אפשר להתעלם מהירידה בערך החברות.

5. תהליך ההתייעלות בסלקום הגיע לנקודה מדאיגה: כבר לא מדברים רק על עצירת השקעות ברשת, בחדשנות, על פתיחת הסכמים עם ספקים ועל דחיית תשלומים, אלא על עצירת ההשקעות בדברים כגון מחשבים לעובדים וכיוצא בזה. התייעלות נוספת משמעה פגיעה בבשר החי. במה יקצצו? במוקדי השירות?

כאן מגיעה האחריות של ועד העובדים לדיון. מיה יניב, יו"ר הוועד, השיגה הישגים אדירים עבור עובדי סלקום. העלאות שכר, פרישה מרצון, נופשים, ועוד שלל הטבות. לזכותה של יניב חייבים לומר שהיא מבינה שהבעיה היא לא בסלקום אלא במצב השוק וברגולציה. זו הסיבה שהיא נלחמת עם משרד האוצר כדי להפחית את אגרות התדרים, מנסה לייצר שיתופי-פעולה מול הוועדים המקבילים, ופועלת לעכב שינויים מבניים שמשרד התקשורת מוביל ואשר יגררו את החברה להוצאות כבדות.

אך עם כל הכבוד לפועלה של יניב, הדרישה של שטרן מהעובדים לוותר על חלק מההישגים שקיבלו בהסכם השכר מוצדקת. אי-אפשר יהיה להמשיך בשורת ההטבות שמקבלים העובדים כאשר החברה בהפסדים. אם כל הכבוד לרווחה, לא יקרה כלום אם העובדים יוותרו על נופש ביוון.

מנגד צריך לבוא בביקורת גם כלפי ההנהלה. מה בדיוק הנהלת סלקום לא ידעה לפני חצי שנה כשחתמה על ההסכם הקיבוצי עם העובדים? הרי כבר היה ברור לכולם לאן השוק הולך, אז למה ההנהלה הסכימה להעלאות שכר ולנופשים כשהיא יודעת שהמצב כל-כך קשה?

6. אחרי כיפופי הידיים והטחת האשמות הדדיות, ההנהלה והעובדים יצטרכו לחזור לשולחן המשא-ומתן. יניב לא תשיג כלום אם תשבית את החברה. להיפך, היא תדרדר את מצבה הקשה ממילא לעברי פי פחת. המאבק שלה הוא מול המדינה, שרואה את התעשייה קורסת ועומדת מנגד. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988