גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך טראמפ שיבש לחלוטין את המפה הפוליטית גם באירופה

העידן הדיגיטלי הפך את שיבוש המערכות מהפרעה להבטחה, ומי כמו טראמפ בשביל להתאים לכך כמו כפפה. הראשונה לחוות את השיבוש הגלובלי הייתה אירופה ● פרויקט שנתיים לטראמפ

דמותו של טראמפ בסטודיו בפראג / צילום: רויטרס David W Cerny
דמותו של טראמפ בסטודיו בפראג / צילום: רויטרס David W Cerny

מתישהו בשנים האחרונות, כשנחשפתי לז’רגון העכשווי של סצנת ההייטק הבינלאומית, הופתעתי לגלות שהמילה "Disruption" ("שיבוש") הפכה למשהו חיובי. טכנולוגיה משבשת הפכה להיות מה שמשקיעים חיפשו, חדשנות משבשת הייתה מה שיזמים - לא משנה מאיפה הם בעולם - הבטיחו. ואני נאבקתי להבין איך שם עצם שלמדתי שהוא שלילי, משהו שחשבתי שקשור לתלמידים מופרעים או לעולם ה"אל תפריע לי ואני לא אפריע לך", הפך להיות חלק מכל פיץ’ מעלית טיפוסי.

פרויקט מיוחד: שנתיים לטראמפ

גם כשרק 30% מהאמריקאים תומכים בו, דונלד טראמפ מסרב להיות נורמלי - ולא במקרה

חדשות רעות: עלייתו ונפילתו של נשיא פוקס ניוז רוג'ר איילס

ארט-דיקטטור: שלטון טראמפ הוליד גל של אמנות פוליטית

לאייר את ההתנגדות לטראמפ: ראיון עם האמן אדל רודריגז 

למילים יש הרבה כוח בתעשיית ההייטק. לפעמים הן כל מה שדרוש כדי לגייס מיליונים. הסיבה ש-Disruption הפכה מהפרעה להבטחה הייתה הפוטנציאל הכספי הטמון בטכנולוגיות משבשות. ככל שההפרעה גדולה יותר, ככל שהסדר הקיים מתמוטט חזק ומהר יותר כתוצאה ממנה, כך השוק הפוטנציאלי גדול יותר, המתחרים רדומים יותר, הרווחים הפוטנציאליים גדולים יותר. טוויטר, אובר, בנקאות דיגיטלית - השיבוש היה שווה פתאום הרבה כסף - אז הוא נהיה חיובי. הכוח של הטכנולוגיה הוא עצום. זאת הייתה ועודנה רוח התקופה, שנושבת חזק מעמק הסיליקון.

ואז הגיע דונלד טראמפ. הוא התאים כמו כפפה לצייטגייסט של העידן הדיגיטלי. הוא היה מי ששובר מוסכמות של עשורים, אומר את הבלתי-אפשרי, עושה את הבלתי-ייאמן - ומנצח. בוויקיפדיה (בעצמה דוגמה לשיבוש שגזר כליה על תעשייה שלמה) מוגדר המונח "חדשנות משבשת" כ"חדשנות אשר מובילה ליצירת שוק חדש ובמשך הזמן גורמת לשיבוש של השוק הקיים (המסורתי) עד להפיכת הקטגוריה החדשה לדומיננטית, תוך דחיקתה והחלפתה של הקטגוריה המסורתית".

מהו טראמפ אם לא דמות ציבורית שצמחה בעולם הריאליטי והתקשורת, ששוכללה על-ידי עשורים של הופעות ציבוריות ורייטינג, ואז קפצה והשתלטה על המרחב הפוליטי? הטכנולוגיה איפשרה זאת, המצביעים הם גם צופי הטלוויזיה, והנה כוכב ריאליטי פופוליסט הופך לנשיא ארה"ב. טרמאפ הוא המשבש הגדול.

כמו לטכנולוגיות אחרות, גם לטראמפ צצו כבר מהרגע הראשון "מאמצים ראשונים", שניכסו בחום את השיטה הפופוליסטית שלו, ובמיוחד את הקשר הישיר עם הציבור באמצעות טוויטר, והפכו אותה לסימן ההיכר שלהם. מברזיל ועד בלפור, אפשר היה לשמוע את אנחת הרווחה של פוליטיקאים שמבינים שהדברים השתנו. שיש דרך חדשה, שעובדת. בינתיים מספרם רק הולך וגדל, קהל התומכים שלהם צומח, השפעתם הפוליטית גם - והפופוליזם שמייצג טראמפ הולך ומתבסס, בדרך לשלב המתקדם בדיפוזיית החידושים שנקרא "אימוץ מוקדם על-ידי הרוב".

אבל יש שוק אחד קשה במיוחד. מיושן מבחינה טכנולוגית. שוק שבו האינטרנט עדיין זוחל, עיתונים עדיין מודפסים במיליוני עותקים וממשלות מממנות שידורי חדשות ותקשורת ממלכתית. זוהי היבשת הישנה - אירופה. זה אולי אינו מקרה שאירופה חווה את "זעזוע טראמפ" בצורה הקשה ביותר בשנתיים האחרונות, ושחלק מהגווארדיה הפוליטית הוותיקה של היבשת, מי שעדיין שומרים על כוח מפלגותיהם, נחשבים לאנטיתזה של טראמפ. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, היא המובילה ביניהם, ולפי הדיווחים האחרונים היא החליטה לרוץ ב-2017 שוב, בדיוק בגלל הבחירה של טראמפ לנשיא, וההשלכות המסוכנות, לתפיסתה, של נטישת המשחק הפוליטי ל"כוחות השוק" בשלב כה קריטי.

"מה יש לו נגד הגרמנים?"

כבר מההתחלה לא היה ספק שיהיה קשה לאירופאים להסתדר עם הנשיא האמריקאי. טראמפ יצא חזיתית נגד נאט"ו כבר בקמפיין הבחירות שלו. הוא גם דרך ברגל גסה - ובהנאה - על הערכים הליברליים שאירופה הוקמה עליהם. צדק, זכויות אדם, זכויות מהגרים, סובלנות ועוד. טראמפ פיצח את הקרום הדק של התקינות הפוליטית שהדמוקרטים בארה"ב חלקו פחות או יותר עם כל המפלגות הוותיקות במערב אירופה, ועם חלק מהמפלגות הצעירות במזרח היבשת לשעבר, והעלה לפני השטח את הזרם שנמצא במתח עם הערכים הללו.

וזה עוד בלי לדבר על העובדה שהנשיא האמריקאי פשוט נהנה להתנגח באירופה בכל הזדמנות. כשהתיישב לראיון טלוויזיוני בתום פסגת נאט"ו האחרונה ביולי, סיפק טראמפ את ההתבטאות שאולי תיזכר כמאפיינת ביותר את יחסי ארה"ב עם אירופה בשנתיים הראשונות לכהונתו. כשנשאל מי היריבה הגדולה ביותר של ארה"ב, הפתיע טראמפ: "יש לנו הרבה יריבים", אמר, "האיחוד האירופי הוא יריב, עם מה שהוא עושה לנו עם הסחר. לא היית חושב אולי על האיחוד האירופי, אבל הוא יריב שלנו". באירופה, זו הייתה רעידת אדמה של ממש.

למעשה, טראמפ פתח שלושה עימותים חזיתיים עם אירופה בשנתיים הראשונות שלו בבית הלבן. האחד הוא בנושא הסחר, שבו האשים את האיחוד האירופי, ובמיוחד את גרמניה ("מה יש לו נגד הגרמנים?", תהו כלי התקשורת במדינה, "הרי משפחתו במקור מכאן"), בעודף סחר עצום ובפשטות - בהנאות ממנעמי הגלובליזציה על חשבון ארה"ב.

השני היה בנושא נאט"ו, ומכיוון שנגע לנושאי הביטחון הרגישים באירופה, היה משמעותי הרבה יותר. טראמפ הביע דרישה מחודשת לכך שמדינות אירופה יתרמו יותר לברית הטרנס-אטלנטית, ישקיעו יותר בצבאותיהן, יתחמשו ויהיו מוכנות לפעול באופן צבאי, כשהדבר נחוץ. גם נשיאים אמריקאים קודמים רצו זאת - הדרישה ל-2% מהתמ"ג שיושקעו בצבא לכל מדינה החברה בנאט"ו לא נולדה עם טראמפ, אבל הנשיא האמריקאי לא היסס לתקוף את מדינות אירופה כדי להשיג זאת. "אוכלות חינם", הוא כינה מדינות כמו גרמניה. "זה הזמן שהמדינות העשירות הללו ישלמו לארה"ב על ההגנה הצבאית האדירה שלה, או שיגנו על עצמן", צייץ.

העימות השלישי היה בנושא איראן. בהחלטתו לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן במאי האחרון, ובתגובה האירופאית לנסות לשמר את ההסכם בכל מחיר - הציב טראמפ את האיחוד על מסלול התנגשות חזיתי עם ארה"ב בזירה הבינלאומית. בהתחלה, היה נראה כי בריסל נחושה להיאבק בהגמוניה האמריקאית, למנוע מצב שבו סנקציות אמריקאיות מחייבות גם חברות אירופאיות.

בריסל אישרה תקנות לפיצוי חברות שינהלו עסקים עם איראן ואפילו דיווחה על מנגנון שיאפשר סחר חופשי עם טהרן. אבל נכון לעכשיו, הקרב הזה הסתיים בתבוסה אירופית. כל החברות הגדולות באירופה פרשו מאיראן, טהרן מאיימת להעשיר אורניום, ואין שום מנגנון סחר. הרעיון של שר החוץ הגרמני להקים מערכת חוץ-דולרית עולמית למסחר כדי להילחם בסנקציות האמריקאיות, נותר טור זניח בעיתון כלכלי גרמני.

אירופה שוב הפסידה

העימותים הללו הסתכמו, נכון לעכשיו, בסוג של סטטוס-קוו. טראמפ שם את האיחוד האירופי לצחוק מבחינת השפעה פוליטית ובינלאומית, והאיחוד האירופי החליט לנקוט מדיניות של התעלמות מהנשיא ומחכה לסוף עידן טראמפ. מלחמת הסחר בין אירופה לארה"ב נשמרת על אש קטנה בלבד, לאחר שטראמפ ככל הנראה הבין כי לא יוכל לנהל מלחמה מקבילה בתחום גם עם סין וגם עם האיחוד. הוא סיכם עם ראש הנציבות האירופית, ז’אן קלוד יונקר, על כך שאירופה תקנה את הסויה ואת הדגנים שסין הפסיקה לקנות, מה שהיווה בעבורו בעיה פוליטית פנימית חמורה, ומאז הנמיך את הביקורת בנושא הסחר כלפי האיחוד. אבל ככל שמתקדמות שיחות הסחר בחזית הסינית, האירופאים מתחילים לדאוג מחדש. האיום של טראמפ להטיל מסים על יבוא כלי רכב מאירופה מרחף מעליהם כל הזמן כאיום.

קשה להחמיץ את הלך הרוח בתקשורת המרכזית ובמפלגות הפוליטיות הוותיקות - התקווה באירופה הייתה להפסד רפובליקני בבחירות האמצע, התקווה עכשיו היא להדחה. טראמפ הוא דמות שנואה באירופה, כמו ג’ורג’ בוש בתקופת הפלישה לעיראק, אבל על סטרואידים. אולי זה משום שמתחת לפני השטח, ברור שמדובר בעימות אידיאולוגי שמסכן את עצם קיומה של המערכת הפוליטית באירופה. זהו עימות בין יבשת שעד לא מכבר נשלטה על-ידי רעיונות של ליברליזם, של על-לאומית ושל מוסדות בינלאומיים בעלי השפעה עולמית, ועכשיו רואה את העולם משתנה, ואת עליית הכוחות הפוליטיים בתוכה שחותרים לשינוי הזה.

סטיב באנון, המנוע מאחורי ההצלחה הראשונית של טראמפ, מבלה יותר זמן באירופה בימים אלה מאשר בארה"ב, כשהוא מנסה להתניע בה את אותם הכוחות. הבחירות לפרלמנט האירופי במאי הקרוב ישקפו בדיוק עד כמה תפסה הטכנולוגיה המשבשת ששמה טראמפ, או פופוליזם, או באנוניזם - באירופה.

באיטליה, אחרי עשורים של תקשורת מושחתת וריאליטי לרוב, ועל רקע המתח עם האיחוד האירופי ומשבר ההגירה, "השיבוש" תפס מהר מאוד. אחד מהמאמצים המוקדמים שלה היה שר הפנים מתיאו סלביני, שמצייץ בקפידה לפי תוכנית מוגדרת מראש תמונות שאמורות להפוך אותו למנהיג הבא של איטליה. הוא מעריץ גדול של טראמפ, ולהיפך. טראמפ, המשבש הגדול, סימן את הדרך לאופן שבו יתפתחו הדברים. אירופה איטית, היא תמיד איטית כשמדובר בטכנולוגיה חדשה, אבל היא בדרך.

תואמי טראמפ במערב אירופה | הימין החדש-ישן

מתיאו סלביני, 46. שר הפנים של איטליה ומנהיג מפלגת ה"ליגה" המתנגדת להגירה. מפעיל חשבון טוויטר פופולרי שבו הוא מצייץ תמונות חתולים וארוחות בוקר לצד איומים לגרש פליטים.

מתיאו סלביני/ צילום: רויטרס Remo-Casilli

ג’ימי אקסון, 39. ראש מפלגת הימין הקיצונית המתנגדת להגירה "הדמוקרטים השוודים", שתחת הנהגתו הפכה למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט השוודי.

ג'ימי אקסון/ צילום: רויטרס Ints-Kalnins

חרט וילדרס, 55. מנהיג מפלגת החופש ההולנדית, שמכהן כראש האופוזיציה בפרלמנט ההולנדי. נחשב למבקר חריף של האסלאם, שאותו כינה "סוס טרויאני" באירופה.

חרט  וילדרס/ צילום: רויטרס Yves-Herman

היינץ כריסטיאן-שטראכה, 49. מנהיג מפלגת החירות האוסטרית. הציע לאחרונה לאסור על יציאת מבקשי מקלט ופליטים מהמגורים שלהם אחרי שמונה בערב.

היינץ כריסטיאן שטראכה/ צילום: רויטרס Leonhard Foeger

אלכסנדר גאולנד, 78. ראש "אלטרנטיבה לגרמניה" המתנגדת להגירה ולאיחוד האירופי. יצא נגד "תקשורת השקרים" הגרמנית ואמר כי על הגרמנים "להיות גאים" בחיילי הוורמאכט.

אלכסנדר גאולנד/ צילום: רויטרס Axel-Schmidt

עוד כתבות

זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

בכיר במשרד הבריאות: "אין מישהו במערכת שיכול להחליף את רוטשטיין"

אינסידנט שהתרחש באירוע התרמה להדסה בארה"ב הביא למכתב דרישה של ארגון נשות הדסה, שבו הן דורשות להדיח את רוטשטיין ● גורמים במשרד הבריאות ציינו כי לא בטוח שלמכתב יש תוקף משפטי כלשהו, לאור העובדה שהארכת הכהונה כבר אושרה

מלון הרודס באילת / צילום: יח"צ

בוכים ומרוויחים: שוק המלונות הישראלי חוגג את הרנסנס בעסקי התיירות המקומית

תוצאותיהן הכספיות של רשתות המלונות דן, פתאל וישרוטל, שמניותיהן נהנו מעליות דו-ספרתיות מתחילת 2019, יכולות להסביר את הפוטנציאל שמזהה עזריאלי בענף המלונאות ● עזריאלי חתמה על עסקה לרכישת מלון הר ציון בירושלים מידי שלמה אליהו בכ-322 מיליון שקל

דודו זבידה / צילום: איל יצהר

אחרי מיזוג מבני תעשיה וכלכלית ירושלים: גם החברה הבת דרבן יוצאת מהבורסה

דרבן תבצע בסוף דצמבר פדיון מוקדם מלא של האג"ח שלה, בהיקף של 250 מיליון שקל, ותסיים את חייה כחברה מדווחת

פרופסור איליאן מיחוב / צילום: שלומי יוסף

כן אדוני המנהל: דיקן בית הספר המפורסם בעולם למנהל עסקים חושב שהשיטה הכלכלית זקוקה לתיקון דחוף

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן INSEAD, מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, גדל בבולגריה הקומוניסטית, למד בפרינסטון, הפך לקפיטליסט מושבע – ועכשיו משוכנע שהשיטה זקוקה לתיקון דחוף, והוא יכול להגיע רק מכיוון המגזר העסקי ● ראיון

ד"ר נורית הראל / צילום: יח"צ

יו"רית ד"ר פישר חוברת לדונרשטיין במרוץ לנשיאות התאחדות התעשיינים

אם שמואל דונרשטיין ייבחר לתפקיד הנשיא הבא של התאחדות התעשיינים, ד"ר נורית הראל תכהן כסגניתו

בנימין נתניהו, גדעון סער / צילום: הליכוד

מבקר הליכוד מזהיר את נתניהו וסער: לא לעשות שימוש בנכסי המפלגה ועובדי המפלגה בקמפיין

מבקר הליכוד עו"ד שי גלילי שלח הבוקר מכתב אזהרה למועמדים בפריימריז על ראשות הליכוד, נתניהו וסער, שלא לעשות שימוש בנכסי המפלגה ועובדי המפלגה בקמפיין ● למעשה, האזהרה מופנית בעיקר כלפי נתניהו, השולט כיום במנגנון המפלגתי ובנכסי התנועה

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 11 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 7 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

יגאל גלאי / צילום: רפי דלויה

מיזוג בענף יחסי הציבור: גלאי תקשורת וגל תקשורת מאחדים כוחות

החברה החדשה תיקרא גל-גלאי ותנוהל על ידי יגאל גלאי וגל בייסברג

סוסון ים שנתקע בכוס חד פעמית שהושלכה לים  / צילום: נועם קוטלר

סוף סוף: עיר בישראל תאסור שימוש בכלים חד-פעמיים בחוף הים

כך לפי החלטת מועצת העיר אילת ● הקנס הצפוי לעובר על החוק - עד 730 שקל

סקר הסקרים

סקר ראשון אחרי פיזור הכנסת: כחול לבן שומרת על פער של 3 מנדטים מהליכוד

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

בעקבות העתירה נגד מכרז הדור החמישי בסלולר: נדחו הגשת ההצעות בחודש

משרד התקשורת החליט לדחות את הגשת ההצעות המשותפות שתוכננו ליום ראשון בחודש, זאת על-מנת להתארגן ולהגיש תגובה מנומקת לבית המשפט לעתירות שהוגשו לדחיית המכרז

לארי פייג' / צילום: רויטרס

החיים שאחרי גוגל: לארי פייג' מממן חיסונים בחינם לילדי קליפורניה

פייג', שממוקם במקום השביעי בין עשירי העולם, פרש מוקדם יותר החודש מכסא המנכ"ל של אלפאבית ● פייג' מממן את החיסונים במסגרת ארגון מקומי בשם "Shoo the Flu", שמציעה זריקות חינם בבתי ספר וגני ילדים בעיר

ליאור שליין והשר גלעד ארדן / צילומים: ישראל סלם, תמר מצפי

פרשנות: הכירו את החוקר שדורש מפוליטיקאים להפסיק לשקר ויש לו גם תוכנית שתגרום לזה לקרות

ד"ר אלעד אורג מהקריה האקדמית אונו מציע להטיל על עובדי ציבור חובה משפטית עקרונית לומר את האמת לציבור • המקרה של ליאור שליין והשר גלעד ארדן כמשל ● פרשנות

שי באב"ד/ תצלום: ליאור מזרחי

סערת הגירעון: מנכ"ל האוצר ייפגש עם היועמ"ש, צפוי לדרוש חקירה פלילית של ההדלפות מדוח המבקר

שי באב"ד פנה למנדלבליט בבקשה לפגישה דחופה, על רקע היחסים העכורים בינו לבין שאול מרידור, במטרה להחזיר את משרד האוצר לפעילות תקינה • הדברים מגיעים על רקע חשיפות "גלובס" של טיוטת המבקר העוסקת בגירעון ובהסרת פרקים הנוגעים למחלוקות הקשות בין בכירים באוצר

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

המכרז המוסדי בהנפקת המניות של כלל ביטוח: ביקוש ער שמוביל לדילול של סדר גודל של כ-20% של בעלי מניות קיימים

במכרז המוסדי של הנפקת המניות החדשות של כלל ביטוח התקבלו ביקושים ערים בהיקף 900 מיליון שקל והחברה תגייס 650 מיליון שקל ● כלל תגייס עוד עד 868 מיליון שקל בכתבי התחייבויות נדחים

הכוכב הבא / צילום: רונן אקרמן

התאגיד נפרד מ"הכוכב הבא": יפיק עצמאית את בחירת הנציג לאירוויזיון

שיתוף-הפעולה בין תאגיד השידור וקשת מתקיים כבר 7 שנים ● עפ"י הודעת התאגיד לקשת, בכוונתם להפיק עצמאית את בחירת המועמד הישראלי לתחרות, וזאת החל מהשנה הבאה, כלומר בבחירת נציג ישראל לאירוויזיון 2021 ● קשת בתגובה: "בהצלחה"

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

בדרך לפרישה קרובה מהאיחוד האירופי: ניצחון היסטורי לג'ונסון בבחירות בבריטניה

לפי מדגמים ותוצאות חלקיות, השמרנים בבריטניה זכו בבחירות ברוב גדול, הסולל את הדרך לפרישה מהאיחוד האירופי כבר בינואר 2020 ● "ניצחון בקנה מדה היסטורי", הכריז ג'ונסון ● ה"לייבור" הובסו, קורבין הודיע שיעזוב עד הבחירות הבאות ● עם פרסום המדגמים, הפאונד זינק ב-2.3%

מארק צוקרברג / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

"בית המשפט העליון של פייסבוק": החברה משקיעה 130 מ' דולר בגוף שיעביר עליה ביקורת

פייסבוק תשקיע 130 מיליון דולר כדי להקים גוף עצמאי אשר מטרתו היא לבקר כיצד החברה מסננת את התוכן שלה

ארבעת הפרופסורים שהעידו בשימוע על ההדחה / צילום: רויטרס - Mike Segar

פרשנות - ימים של אימפיצ'מנט: הפרופסורים ו"ההפיכה היהודית"

ימי האימפיצ'מנט בוושינגטון הם זמן של חרדה, של מרירות ושל פילוג ● אנשים מצביעים זה על זה ואומרים דברים לא נעימים ● למשל, "הם יהודים" ● פרשנות

נורד סטרים 2. צינור הגז של פוטין / צילום: רויטרס

"עימות חזיתי בים הבלטי": ארה"ב בדרך לסנקציות על צינור הגז "נורד סטרים 2"

בית הנבחרים האמריקאי החל בהליך הטלת סנקציות על חברות המעורבות בהקמת צינור הגז "נורד סטרים 2" מרוסיה לאירופה, בניסיון לטרפד את הפרויקט ● ארה"ב פותחת חזית כפולה: מול רוסיה - אך גם מול בעלות בריתה באירופה, ובמיוחד גרמניה