גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיור ברחוב קטן אחד בוורשה מספר את הסיפור כולו

לא זה של גטו ורשה ומוות, אלא של חיים יהודיים תוססים, עם תיאטרון ובתי קפה, מאפיות ומסעדות ● טיול לא שגרתי לציון יום השואה הבינלאומי

גן ציבורי בוורשה / צילום: בני מר
גן ציבורי בוורשה / צילום: בני מר

במכון העולם הערבי בפריז, הבניין המסוגנן על גדות הסן, מוצגת עכשיו התערוכה "ערים בנות אלפי שנים: סיור וירטואלי", המוקדשת לשלושה מקומות בסוריה שדאעש הפך לעיי חורבות: הערים חלב, מוסול והאתר הארכיאולוגי תדמור (פלמירה). המבקרים עוברים בין אולמות התערוכה, שבהם הערים המפוארות והעתיקות האלה קמות לתחייה - בתלת ממד לפחות. אבל זה לא עוד סרט תלת ממד; השחזור הדיגיטלי מרשים כל-כך, עד שהחושים משתכנעים שהם מטיילים עכשיו בלבנט האבוד.

משהו כזה רציתי לעשות עם רחוב סמוצ'ה, רחוב אחד בלבה של השכונה היהודית לשעבר בוורשה. הרחוב הזה, עוד יותר משלוש ערי המזרח, נחרב לחלוטין במלחמת העולם השנייה - פשוט נמחה כלא היה. הוא נכלל בגטו ורשה ונחרב בעקבות המרד, ואחר כך לא נשארה בו אבן על אבן. רחוב סמוצ'ה של היום עובר באותו תוואי, אבל הכול בו חדש - כלומר בן העשורים האחרונים, וכמובן גם מתושביו המקוריים לא נשאר שם אף אחד.

רחוב אחד, 1,100 מטר אורכו, שחיו בו כמה עשרות אלפי (!) יהודים בעיקר. מגיע להם, אמרתי בלבי, שיזכרו אותם. אבל מאחר שאין לי חברים אלי נפט ואין לי עניין בהייטק, נאלצתי לוותר על תערוכות תלת ממד. במשך חודשים ישבתי אפוא מול המחשב בביתי וקראתי עיתונים שיצאו לאור בוורשה בין שתי מלחמות העולם: "היינט" (היום), "מאָמענט" (הרגע), "אונזר עקספּרעס", "ליטעראַרישע בלעטער" (הדפים הספרותיים) ורבים אחרים - כולם ביידיש, השפה שבה חיו רוב יהודי ורשה, הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה, שמנתה כשליש מיליון יהודים (והיוותה כשליש מאוכלוסיית העיר).

בזה אחר זה דליתי מהאינטרנט את הסיפורים הקטנים של סמוצ'ה, והם הצטרפו לסיפור הגדול של ורשה היהודית. זה סיפור תלת ממדי לא פחות, והשחזור שלו הרבה פחות יקר.

רחוב סמוצ'ה/ צילום: בני מר

פגניני הקטן והמשורר החולם

נדמה לי שתושביו המקוריים של סמוצ'ה הסכימו בשתיקה לאופן הצנוע שבו אני רוצה להציג אותם. רובם ממילא לא הלכו בגדולות ולא חיו בארמונות. אדרבה: בבית-שיכון אחד ברחוב - כלומר, שלושה בניינים בצורת חי"ת, בני חמש קומות, ובדירות חדר בעיקר - התגוררו מאות רבות של אנשים. רובם חיו בעוני, אבל בעושר רוחני שקשה לתאר. למשל, התיאטרון בסמוצ'ה 30, ממש במרכז הרחוב, שהיו בו אלף מושבים והוא העלה הצגות בזו אחר זו, גם בשבת: "לא היה בוורשה עוד תיאטרון אחד שבו הקהל הזדהה כל כך עם השחקנים כמו התיאטרון בסמוצ'ה", כתב הסופר משה זונשיין. "אשרי השחקן שזכה לגלם תפקיד נחמד. סמוצ'ה חיכה לו ביציאה ונשא אותו על כפיו. אוי לו למי שנאלץ לשחק עריץ, שפיתה נערה עדינה".

או למשל המשורר הצעיר י"ל קוהן, מסמוצ'ה 2 דירה 16, שתיאר את המחסור בלי כחל ושרק, ובכל זאת ראה בחזונו הסוציאליסטי: "כל יום חולין של עבודה קשה ומאבק / מלא במוזיקה רבה ובשירה". היו לקוהן עוד שכנים - למשל ילד הפלא לייבוש, כנר מחונן מסמוצ'ה 1, שכונה "פגניני הקטן", וגם חייטים וסנדלרים, רוקחים, תופרות, אופים, נשות רחוב, ולהבדיל גם רבנים ומשמשים בקודש. בעצם, כל מה שרציתם למצוא היה ברחוב הזה: בזאר גדול בפינת סמוצ'ה וגנשה, בתי קפה, קונדיטוריות, מסעדות וכיו"ב. בין השאר מצאתי באחד הארכיונים תפריט של מסעדת אלקנבוים בסמוצ'ה פינת פאוויה, שבה אפשר היה לאכול "דג ופתיתים ב-1.20 זלוטי בלבד, רבע עוף וקישקה ב-90 גרושים, וקרופניק עם בשר - רק ב-60 גרושים".

את הטעם ואת הריח של המאכלים הללו קל יותר להרגיש במילים מאשר בשחזור תלת ממד או ברחוב סמוצ'ה של היום. אחרי חודשים רבים שבהם חרשתי עיתונים וספרים, נסעתי לוורשה להתרשם במו עיניי. זה היה לפני שנתיים בדיוק, בערב יום השואה הבינלאומי 2017, ו-ורשה המושלגת קיבלה את פניי כצפוי בקור מקפיא.

אין פלא אפוא שמצאתי מקלט במהירות ב-Smocza: קפה רטרו מעוצב בפינת סמוצ'ה ואנילביץ' (הרחוב הראשי החוצה את השכונה לרוחבה, ממוזיאון "פולין" ועד בית הקברות היהודי. הוא נקרא כמובן על שם מפקד מרד גטו ורשה). רגל קרושה לא תמצאו ב-Smocza, אבל אכלתי בשמחה המבורגר טבעוני, ואחרי שהתחממתי קצת יצאתי לשוטט ברחוב, מתחילתו ועד סופו.

קפה Smocza/ צילום: בני מר

תיירים של יום האתמול

תחילתו, כלומר ברחוב נובוליפייה: במקום הבית של פגניני הקטן שוכן שם היום בית ספר, ולא הרחק מביתו של המשורר החולם הוקם לפני כשנה (כך גיליתי בפעם הבאה שביקרתי ברחוב) בית קפה טבעוני נוסף, שעל אחד מקירותיו צוירה תמונת הרחוב הישן בחום-לבן וקיר אחד מקושט בנרקיסים צהובים - הפרח המחולק באזכרה השנתית למרד גטו ורשה. גם כאן מתחמם הלב.

אבל את השיכונים הישנים אפשר לראות רק בתמונות שחור-לבן ובעיני הרוח. מעט מאוד בניינים מלפני המלחמה נותרו בוורשה. בניין וחצי שוכן עדיין ברחוב ואליצוב, ובזמן האחרון נאבקים פעילים חברתיים על שימורו. בתים ישנים אחרים, כמו הבית ברחוב דז'לנה 58, לא הרחק מפינת סמוצ'ה, הולבנו, שופצו והתעשרו - והכניסה לתיירי-עבר אסורה כמובן. במקרים רבים בשכונת מורנוב נהפכו עיי החורבות לתלים, שעליהם נבנו בתים או הוקמו גנים ציבוריים. אחד מהם הוא הגינה הנחמדה בסמוצ'ה פינת דז'לנה, ממש במקום שבו שכן תיאטרון "אלדורדו".

תיירים המחפשים את יום האתמול, כמו שאומרים ביידיש, מוזמנים להיכנס לכנסיית אוגוסטינוס הקדוש ברחוב נובוליפקי - המבנה היחיד שנותר ברחוב בשלמותו אחרי המלחמה, ולפניה היה מין מובלעת קתולית בתוך השכונה היהודית. אפשר לבקר גם (תמורת 4 זלוטי) במוזיאון שהוקם על חורבות כלא פוויאק, לא רחוק מפינת סמוצ'ה-פאוויה. זה הכלא שרבים ממתנגדי המשטר בסביבה הושלכו אליו.

מזרחה משם, ברחוב הראשי אנילביץ', שוכן המוזיאון לתולדות יהודי פולין, הנקרא בפשטות "פולין"; הרחבה הגדולה שבה הוקם, ליד האנדרטה המפורסמת למורדי גטו ורשה, התמלאה חיים בזכותו, ובצדק גמור. המבנה עצמו הוא יצירת אמנות, והתצוגה המרהיבה והעשירה מצליחה לעקוף את רוב המוקשים בסיפור המורכב של יחסי יהודים-פולנים מהמאה ה-11 ועד היום.

בסמו'צה עצמו, בדרך צפונה, אפשר לפגוש רחובות ששמם מוכר הרבה יותר בהיסטוריה מאשר בהווה: מילה, למשל (שבו שכן לימים הבונקר של אנילביץ' וחבריו למרד), והרחוב הטרגי ביותר, סטווסקי, שבו נגמר סמוצ'ה פשוטו כמשמעו: שם היה האומשלגפלאץ, תחנת השילוח של גטו ורשה לטרבלינקה.

ב"סמוצ'ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה", הספר שנכתב בסופו של דבר על הרחוב הזה, לא נכנסתי לסיפור של גטו ורשה (פרופ' חוי דרייפוס סיפרה אותו היטב לאחרונה בספר שיצא בהוצאת יד ושם). רציתי לספר דווקא על האנשים שחיו ברחוב הזה, בלי לדעת שהם מתקרבים לאין מוצא; האנשים שחלמו על עולם חופשי ומודרני, שגם לנשים יש בו חלק פעיל. סמוצ'ה של שנות ה-20 וה-30 היה שייך בעיקר לצעירים, וכל התקוות נתלו בדור הבא: "עוֹלָם חָדָשׁ מַגִּיעַ, יְלָדִים, / וְלֹא יִהְיוּ בּוֹ שׁוּם עָשִׁיר, עָנִי! / כִּי כָּל אָדָם יִחְיֶה בְּאֹשֶׁר כָּאן, / חַיִּים יָפִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁנִי".

אחד מילדי סמוצ'ה, כך התברר לי קצת אחרי שהספר יצא לאור, היה יוסף רוטבלט. הוא נולד בסמוצ'ה ב-1908, ומאחר שהצטיין בפיזיקה, קיבל מלגת לימודים באוניברסיטת ורשה. משם נשלח לאוקסופרד והיה שותף ראשי בפיתוחה של פצצת האטום ב"פרויקט מנהטן". אלא שאז, במפתיע, פרש מהפרויקט והתחיל להילחם במרוץ החימוש הגרעיני. על פעילותו הזאת זכה ב-1995 בפרס נובל.

כך, בקצה הנגדי לאומשלגפלאץ, בצד האחר של סמוצ'ה, בטקס חגיגי שנערך בשנה שעברה בוורשה, נקרא צומת הרחובות נובוליפקי וסמוצ'ה על שמו של יוזף רוטבלט. הסוף הזה הוא אולי נקודת הפתיחה הטובה ביותר לביוגרפיה של רחוב סמוצ'ה. 

מידע שימושי 

טיסות: ורשה היא היום אחד מיעדי התיירות המתחדשים החזקים באירופה, יעד פופולרי לחופשה עירונית קצרה וזולה. כדאי לבדוק את הדילים של Wizz Air ושל חברת התעופה הפולנית Lot. גם אל על, אייר באלטיק ואחרות טסות לשם.

איך להגיע: רחוב סמוצ'ה (Smocza) נמצא כאמור בכתבה ממש בסמוך לאתרים שרוב הישראלים הפוקדים את ורשה מבקרים בהם ממילא - גטו ורשה ומוזיאון "פולין" החדש יחסית (מ-2015) והמומלץ מאוד, הממוקם בלב מה שהיה הגטו.

קל לשלב אותו בסיור הרגיל. הרחוב עובר לאורכה של שכונת מורנוב (Muranow), בין גני קרשינסקי במזרח לבית העלמין היהודי במערב. מתחנת הרכבת המרכזית של ורשה אפשר להגיע אליו ברוב החשמליות הנוסעות ברחוב יוחנום פאולוס (Jana Pawla II): 11, 17, 33, 37 ו-41 (תחנת Nowolipki).

עוד כתבות

צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

שי גולדן נגד אור סיגולי במלחמת תרבות: "1917" - סרט חד פעמי או יצירה גנרית?

"1917" - קלישאה או יצירת מופת? אור סיגולי בטוח שזהו סרט גנרי ושטחי ● שי גולדן משוכנע שזה סרט היסטורי תרתי משמע ● מדור התרבות של G מכריז מלחמה

בית חולים אסף הרופא - מיטות אישפוז / צילום: איל יצהר

שווים יותר ושווים פחות: למה נסגרה המרפאה לטרשת נפוצה באסף הרופא ומה זה אומר על הקשר בין הון לרפואה?

בתי החולים מפעילים מרפאות באמצעות קרנות המחקרים, מה שמאפשר הגמשת תקנים והזרמת כספים. אבל מה קורה כשיש הפסדים? סגירת המרפאה לטרשת נפוצה באסף הרופא, כשלא ברור כמה חולים טופלו בה ומה היה מצבה הכלכלי לאשורו, מציגה את הבעיה שבשיטה

עטיפת האלבום

באמצע: למה דניאלה ספקטור נשמעת אותו הדבר באלבום "בהתחלה"

האלבום "בהתחלה" של דניאלה ספקטור ממקם אותה דווקא בלב יצירתה ● השירים מעולים, אך היא עדיין נשמעת אותו דבר

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: Carlos Barria, רויטרס

"גלובס" במסע לסיקור הבחירות בארצות הברית

כדי לראות את הנעשה במראה עיניים ולחוש במגע ידיים, כתבת "גלובס" טל שניידר תמריא לארה"ב ותדווח היישר מהשטח

טראמפ מתבונן על ליקוי חמה / צילום: רויטרס

הצ'ק השמן שהאנושות תרשום אם טראמפ יבחר לכהונה נוספת

כהונה נוספת של טראמפ משמעותה איבוד זמן יקר, שבו לא רק שפליטות הפחמן של אחת המדינות הכי מזהמות בעולם לא תרד, אלא תעלה, ותבלום את ההתקדמות הגלובלית לעצירת משבר האקלים ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 15 בינואר 2020

אתמול באיכילוב: 8 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

בנימין נתניהו/ צילום: תמר מצפי

נתניהו: בן גביר צריך לפרוש; בן גביר: שלא יטיף מה שאינו עושה בעצמו

מסביבת נתניהו נמסר כי הווטו שהציב נפתלי בנט נגד בן גביר העמיד בסכנה את כל שלטון הימין ● בן גביר הגיב לדברי נתניהו: "אם נתניהו היה פורש הייתה מוקמת ממשלה. שלא יטיף לבן גביר"

הכרזת סל התרופות / צילום: משרד הבריאות, יח"צ

גם בלי ממשלה: אילו תרופות נכנסו לסל התרופות ואילו נשארו בחוץ?

ועדת סל התרופות הכריעה היום אילו תרופות חדשות יכנסו לסל התרופות במימון של 500 מיליון שקל שהתווספו לסל

ארנסטו ולוורדה / צילום: רויטרס

בין תוצאות להכנסות: גם עונות לא טובות לא עוצרות את התחזקות הקבוצות הגדולות

מעשי שחיתות חמורים או נפילות בשווקים יכולים לזעזע כלכלות של מדינות, אבל את צמיחת ההכנסות של הקבוצות הגדולות באירופה הם לא עוצרים ● דוח של דלויט חושף שכמו בכל השנים האחרונות, גם העונה הן צמחו בשיעור דו ספרתי ● 4 הערות על מכונת הכסף של הכדורגל האירופי

גליה שילה-סום, לונדון / צילום: אלבום פרטי

להיכנס לחדר לידה ולצאת עם חשבונית של 127 אלף דולר

גליה שילה-סום זוכרת מצוין את האחות הצמודה שנענתה לכל קריאה שלה כשילדה בארה"ב, וגם את זאת שזרקה אותה מהמיטה כשילדה באנגליה ● היום היא חיה בלונדון, מגדלת ילדים בריטיים מנומסים ותוהה איך יסתדרו אם יחזרו פעם לארץ ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם"

משה ברקת / צילום : רפי קוץ

ברקת על סוכנויות ביטוח של חברות כרטיסי אשראי: "צריך לדעת שאין מדובר רק בתחרות טורפנית לזמן קצר"

לאחר שרשות התחרות נתנה אור ירוק להקמת סוכנות ביטוח בבעלות חברת כרטיסי אשראי, הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, מבהיר מהם תנאיו ושיתיר זאת רק לסוכנות אובייקטיבית שתפעל מול מגוון חברות ביטוח

יצחק כהן / צילום: איל יצהר, גלובס

סגן שר האוצר מוותר על המינוי לשר השיכון: "לא רציתי שמינויי יהיה על חשבון פיטוריה של השרה שאשא ביטון"

סגן שר האוצר יצחק כהן מש"ס הודיע שהוא מוותר על התפקיד בשל הבעייתיות שנוצרה עם העברת שאשא ביטון לתפקיד שרת הרווחה ● פסיקת בג"ץ מלפני כשבועיים קבעה שאין לעשות סבבים פנים ממשלתיים בתקופת מעבר וכי ניתן למנות שרים רק מתפקידי שרים שעזבו באופן מוחלט

דונלד טראמפ / צילום:  רויטרס - Mike Segar

הסנאט אישר את הסכם הסחר בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה

ברוב של ברוב של 89 קולות מול 10 מתנגדים אושר ההסכם שיסדיר את הסחר בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה ● הוא יחליף את ההסכם הקודם בין השלוש שהיה ידוע בראשי התיבות NAFTA ושהחזיק מעמד במשך 25 שנה

סוחרים בבורסה של ניו יורק/  צילום: רויטרס, Jeenah Moon

נעילה חיובית בוול סטריט: מדד S&P 500 עלה ב-0.38%; אלפאבית הוסיפה 2% לערכה

מספר אישורי הבנייה בארה"ב בדצמבר 2019 הגיע לשיא של 13 שנים ● בורסות אירופה ננעלו בעליות שערים ● המדדים העיקריים באסיה ננעלו בעליות, על אף הדיווח על הצמיחה הנמוכה ביותר בכלכלת סין מזה שלושה עשורים

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

דעה: השבוע ביאסת קשות, יולי אדלשטיין

השבוע לימד אותנו יולי אדלשטיין שאם תנסה להשאיר את העוגה שלמה, בסוף תאכל אותה ● דעה

כרמים במונטהלצ'ינו / צילום: יחצ חול

הקיאנטי האמיתי: היינות יוצאי הדופן של טוסקנה

מבין יינות מחוז קיאנטי מתנשאים לטובה היינות של הכפרים מונטלצ'ינו ומונטפולצ'יאנו

מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר  / צילום: גדי דגון, יח"צ

מנהל התיקים של קוטלר מכר עבורו מניות הפועלים רגע לאחר שהחל בתפקיד המנכ"ל

מכר עבורו מניות הבנק בכ-72 אלף שקל ונותר עם מניות בהיקף 33 אלף שקל ● מקורביו של קוטלר מציינים שעוד טרם כניסתו לתפקיד המנכ"ל כל החזקותיו הועברו לנאמנות עיוורת ומנוהלים על ידי גורם בלתי תלוי וללא ידיעתו

חקלאים בשדה אורז בהודו / צילום: רויטרס - Danish Ismail

לא רק פגיעה בטבע: כך משבר האקלים משנה לרעה את טבע האדם

הגדלת פערים חברתיים, עלייה בשיעורי הפשיעה ואפילו יותר התאבדויות. המחקרים שעורך ד"ר רם פישמן מדגימים כיצד משבר האקלים פוגע גם בכלכלה, ומשנה לרעה את ההתנהגות האנושית

ג'רום פאואל בנאום הערב אחרי החלטת הריבית / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

בעזרת הפד? בשלושת החודשים מאז שהחל לקנות שטרי אוצר, מדד 500 S&P טיפס ב-11%

האם אלון מאסק מטסלה, שמנייתה הכפילה את עצמה בתוך רבעון, צריך לשלוח פרחים לפדרל ריזרב? לא בטוח בכלל ● אז מה גרם לזינוק בשוק המניות?

מאיה גורה / צילום איליה מלניקוב

"החלטתי שבמקום לראיין אסירות וזונות לדוקטורט שלי, אנסה ליצור להן פרנסה"

בגיל 40, מאיה גורה כבר אחרי אקזיט שלישי, עם מכירת הסטארט-אפ שלה מיסביז לענקית האיפור איל מקיאג', וכבר מתכננת את המיזם הבא: "בשלב זה בחיי אני יודעת שמה שמניע אותי הוא הרצון להרים אנשים מלמטה למעלה" ● ליידי גלובס