הסכסוך הסוער בין יזם הבנייה הגדול ביו"ש לשותפיו על עתיד מפעל הדלתות באריאל

האחים שמעון ואליהו בן-עיון, שהקימו עם אפשטיין חברה להקמת מפעל לדלתות באריאל, טוענים כי היזם עלול לגרום נזק של 180 מיליון שקל לחברה המשותפת • זאת, לאחר שהחברה בשליטתו הצביעה באסיפת בעלי המניות נגד הקצאת הקרקע למפעל ופעלה לכאורה נגדה מול משרד הכלכלה

העיר אריאל שבשומרון / צילום: רויטרס
העיר אריאל שבשומרון / צילום: רויטרס

יזם הנדל"ן המוכר זאב אפשטיין, הנחשב ליזם בנייה גדול ביהודה ובשומרון, נקלע לסכסוך עם שותפיו לחברה (50-50), שהוקמה לצורך הקמת מפעל לייצור דלתות באריאל. שותפיו של אפשטיין, היזמים האחים שמעון ואליהו בן-עיון, טוענים כי החברה שבשליטת אפשטיין, המחזיקה במחצית ממניות החברה המשותפת, פעלה ממניעים זרים באופן העולה לכדי קיפוח של בעלי המניות בה. לדברי האחים, ככל שבית המשפט לא יתערב, עלול להיגרם לחברה המשותפת נזק של 180 מיליון שקל.

האחים מבקשים מבית המשפט להורות לחברה שבשליטת אפשטיין לתמוך באסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה המשותפת בהקצאת הקרקע המיועדת למפעל - כפי שדורש משרד הכלכלה. זאת, לאחר שבהצבעה האחרונה בעניין הצביעה החברה שבשליטת אפשטיין נגד הקצאת הקרקע.

הסכסוך הקשה שניטש בימים אלה בין יזמי נדל"ן ביהודה ושומרון והגיע לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, נוגע למיזם משותף באריאל שהוקם בתחילת 2017. חברת "הרי זהב החזקות" בשליטתו של אפשטיין יחד עם חברת "בי.איי.אס.אי החזקות" שבבעלות האחים בן-עיון הקימו חברה משותפת בשם "דלתות אריאל". ייעודה של החברה המשותפת - לקבל, בפטור ממכרז, הקצאת שטח של כ-10,000 מ"ר הנמצא באזור התעשייה באריאל, על-מנת להקים עליו מפעל לייצור דלתות.

לדברי האחים בן-עיון, לאחר שאפשטיין ו"הרי זהב" הביעו רצון עז במיוחד להשתתף במיזם, הם החליטו  לחבור אליהם. "הרי זהב", טוענים האחים, "הציגה עצמה כבעלת הון ואיתנות פיננסית להובלת הפרויקט, כחוד החנית של תחום הנדל"ן ביהודה ושומרון וכבעלת קשרים וזיקה למפעל לייצור דלתות גדול ברוסיה". בנוסף לדבריהם, "הרי זהב" התחייבה בפניהם "לקחת את מימון הפרויקט באופן מלא על עצמה".

לאחר הקמת החברה המשותפת, מציינים האחים כי שתי השותפות בה פעלו "ללא לאות לשם הכנת הצעה לקבלת הקרקע". זאת, בין היתר, באמצעות התקשרות עם אנשי מקצוע מתחומים שונים ויצירת תוכניות ומודלים עסקיים. בהמשך לכך, התקשרה החברה המשותפת לאחים ולאפשטיין "דלתות איריאל" עם החברה הכלכלית לאריאל, שאף המליצה למשרד הכלכלה להקצות את המקרקעין לטובת החברה המשותפת בפטור ממכרז.

כשהיא מצוידת בכל ההיתרים הנדרשים ובתוכנית עסקית מפורטת, הגישה "דלתות אריאל" למשרד הכלכלה בקשה לקבל את הקרקע בפטור ממכרז. בכך, סברו האחים בן-עיון, תיסלל הדרך לקבלת המקרקעין ולהקמת המיזם באריאל. אלא שלדבריהם, החל מנקודת זמן זו, החלו הדברים להסתבך והקרקע שעליה אמור להיות מוקם המפעל רק הלכה והתרחקה מהם.

"צד אחד לא מעוניין"

לטענת האחים, להפתעתם דחה משרד הכלכלה את הבקשה להקצאת הקרקע. זאת, בנימוק ש"יכולת המימון של חברת 'דלתות אריאל' מוטלת בספק". רק לאחר מספר חודשים וניסיונות רבים לברר מדוע נדחתה בקשתם, גילו לתדהמתם האחים בן-עיון כי הסיבה לכך היא המצגים של "הרי זהב" שבשליטת אפשטיין. "שני בעלי מניות (לחברת 'דלתות אריאל', מ' ב') - אחד מעוניין בהקצאת הקרקע ('בי.איי.אס.אי' - מ' ב'), בעוד השני ('הרי זהב', מ' ב') לא מעוניין בהקצאת הקרקע וטוען שאין מקורות מימון לשם כך", נכתב במכתב משרד הכלכלה לגבי הסיבה לדחיית הבקשה להקצאת הקרקע, וצוין כי בנסיבות אלה "לא ניתן לדון בבקשה". רק באמצעות מכתב זה גילו האחים, לטענתם, כי אפשטיין ו"הרי זהב" פעלו "מול משרד הכלכלה כדי לסכל את קבלת ההקצאה לחברה".

בצר להם, טוענים האחים, הם זימנו אסיפת בעלי מניות ב"דלתות אריאל", שבה ביקשו לאשר הצעת החלטה, שלפיה החברה תעמוד על בקשתה לקבל את הקרקע. אלא, שנציגם של "הרי זהב" שבשליטת אפשטיין הצביע באסיפה נגד הצעת החלטה זו, מבלי לנמק את סירובם. לדברי האחים בן-עיון, הצבעה זו פוגעת "באופן מובהק בטובת החברה", ומכאן "ברור שפעולתה של 'הרי זהב' נובעת משיקולים זרים". לדבריהם, "בכך סינדלה 'הרי זהב' את 'דלתות אריאל 'והעמידה אותה בקיפאון", וכן הפרה את חובתה הקבועה בחוק החברות לפעול בתום לב ובדרך מקובלת".

"אפשרות קורצת במיוחד"

האחים בן-עיון והחברה שבבעלותם, "בי.איי.אס.אי", מבקשים - באמצעות עורכי הדין עמית חדד ותמר פולק - מבית המשפט לחייב את 'הרי זהב' להצביע בעד הקצאת הקרקע. "הסעד המבוקש הוא הכרחי לעמידה על זכויותיה של 'דלתות אריאל' ולמניעת שימוש חסר תום לב בכוחה של 'הרי זהב', המקפח באופן המהותי ביותר את זכויותיה של 'בי.איי.אס.אי'".

האחים בן-עיון מציינים עוד בבקשתם כי יש למהר ולהעניק להם את הסעד המבוקש, על-מנת להבטיח כי "'דלתות אריאל' לא תאבד את האפשרות הקורצת במיוחד שעומדת כעת לפתחה, לקבל את הקצאת המקרקעין בפטור ממכרז". אחרת, נטען בבקשה הדחופה, עלול המקרקעין להיות מוקצה לצד שלישי.

עוד מציינים האחים כי עלול להיגרם להם "נזק עצום", אם "הרי זהב" לא תאשר את הקצאת הקרקע, כפי שדורש משרד הכלכלה. "מדובר בקבלת קרקע ללא תמורה לתקופת זמן של 100 שנים. לפי תחזיות הרווח שהציגה 'דלתות אריאל' במסמכים שהגישה למשרד הכלכלה, הרווח הצפוי לה בטווח של 15 השנים הקרובות עומד על למעלה מ-180 מיליון שקל", נכתב בבקשת האחים.

אפשטיין: "פועל לסיום השותפות"

חברת "הרי זהב" שבשליטת אפשטיין מסרה בתגובה: "חברת 'הרי זהב' עוסקת בפרויקטי בנייה בישוביי יהודה ושומרון מזה שנים רבות ותורמת תרומה משמעותית לבניין הארץ ולקידום ההתיישבות מתוך שליחות ציונית.

"השותפות עם האחים בן-עיון נוסדה לצורך ניסיון לזכות בהרשאה על קרקע מסחרית להפעלת מיזם עסקי משותף. משההרשאה לא ניתנה על ידי המדינה, אין עוד טעם לקיום השותפות ואנחנו פועלים לסיימה כדין. 

היזם שהתעשר מנפילת המשטר הקומוניסטי והפך לבונה הגדול ביו"ש

זאב (ולדימיר) אפשטיין הוא יזם נדל"ן  נודע בעיקר בשל היותו יזם פרויקט הבנייה ביישוב "לשם", הממוקם במערב השומרון בשטחה המוניציפלי של ההתנחלות "עלי זהב". מאז הקמתו של היישוב ב-2013, האמירו מחירי הדירות ביישוב, המכנה עצמו "ישוב לדתיים נורמליים", בעשרות אחוזים. אפשטיין בנה ושיווק כ-700 יחידות דיור ביישוב החל מ-2011, כאשר מחירה של כל יחידה נע בין 1.4 ל-2 מיליון שקל. לפי פרסומים קודמים, את זכויות הבנייה ביישוב רכש אפשטיין כבר ב-2007 במיליונים בודדים בלבד.

לפי פרסומים שונים, את הונו הראשוני עשה אפשטיין בתחילת שנות ה-90 בעיקר בזכות השקעות נדל"ן באזורים כפריים ברוסיה, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. עם השנים הפכו אפשטיין וקבוצת החברות שבבעלותו "הרי זהב" לאחד מהגורמים המרכזיים בשוק הנדל"ן באזור יהודה ושומרון. על-פי ההערכות, בידי אפשטיין והחברות שבבעלותו זכויות בנייה לכ-3,000 יחידות דיור ביותר מ-10 יישובים שונים. בעבר אמר אפשטיין במסגרת הליך משפטי אחר שנוהל בעניינו, "אני כרגע היזם הפרטי הגדול ביותר ביהודה ושומרון".

התביעה שהגישה חברת ההחזקות "בי.איי.אס.אי החזקות" שבבעלות האחים שמעון ואליהו בן-עיון, אינה הפעם הראשונה ששמו של אפשטיין מוזכר בהליכים משפטיים. כך, למשל, נקשר שמו של אפשטיין בשמו של מוטי זיסר המנוח במסגרת הליכי פשיטת הרגל שנוהלו בעניינו של זיסר. שבוע אחד בלבד לפני שהוגשה הבקשה להכריז על זיסר כעל פושט רגל, ביוני 2015, רכש אפשטיין מזיסר את חברת "כוכב השומרון" שהוקמה על-ידי זיסר עוד בשנות ה-80 על-מנת להקים פרויקט בנייה בהתנחלות עמנואל.

לטענת המנהל המיוחד שמונה לנכסיו של זיסר, התעורר חשש כבד כי העסקה שבה רכש אפשטיין את "כוכב השומרון" נועדה למעשה להבריח את נכסיו לאפשטיין. זאת נטען, בין היתר, לאור הסכום הנמוך שבו נמכרה - כ-4 מיליון שקל בלבד - ולנוכח האופן זבו העביר אפשטיין את הכסף לזיסר: חצי מיליון שקל שולמו ישירות לחשבונו הפרטי, וחצי מיליון נוספים הועברו לרעייתו, ברכה, באמצעות המחאה שאותה היא פדתה בצ'יינג' בת"א.

אפשטיין הכחיש את אשר נטען נגדו, ואף העיד על-כך לפני למעלה משנה בבית המשפט המחוזי. בזמן עדותו, טען אפשטיין כי כלל לא ידע שנגד זיסר עתידה להיות מוגשת בקשה לפשיטת רגל. זאת, למרות שהדבר פורסם בהרחבה באמצעי התקשורת השונים. בשל הפשרה שהושגה בתיק זיסר, לא הכריע השופט אורנשטיין בטענות הקשות שהוטחו באפשטיין.

גם אביהם של האחים שמעון ואליהו בן-עיון, אברהם, העלה בעבר טענות קשות נגד אפשטיין במסגרת התדיינות משפטית. השניים היו שותפים בחברה "בן-עיון נמרודי". לטענת בן-עיון, אפשטיין הבטיח לו לקדם פרויקט ביישוב אבני חפץ בטרם קיבל לידיו 50% ממניות החברה, אך לאחר קבלתן הוא נמנע מלהזרים לה כספים. בתביעה על-סך 5.6 מיליון שקל שהגישה "בן-עיון נמרודי" נגד אפשטיין נטען נגד האחרון כי הוא הביא לפגיעה קשה בחברה, בעובדיה וברוכשי הדירות שלה. בתגובה טען אפשטיין כי לפני שנכנס לחברה הוצגו בפניו מצגים כוזבים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988