גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האבסורד של השימוש בצווי איסור הפרסום בעידן הרשתות החברתיות

בתי המשפט אינם מדביקים את קצב הפרסום ברשתות החברתיות, ופסיקותיהם מעידות לעתים על חוסר הבנה של המציאות

אפי נוה בדיון על הארכת מעצרו/ צילום: קוקו - ישראל היום
אפי נוה בדיון על הארכת מעצרו/ צילום: קוקו - ישראל היום

חקיקת הכנסת ופסיקת בתי המשפט תמיד פיגרו אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות ששינו את חיינו. וזה בסדר, שכן הסדרה חוקית רגולטורית של שינויים במציאות באה באופן טבעי רק אחרי שהם מתרחשים. אבל מה שקורה לאחרונה במערכת המשפט מצביע לעתים על פיגור גדול מדי, או על חוסר הבנה של ממש של המציאות.

דוגמה קלאסית לפער הזה רואים בגישה של בתי המשפט ובתי הדין לעבודה לפרסום שמות של חשודים ונאשמים בפלילים בכלל ובהטרדה מינית ועבירות מין בפרט. אנחנו חיים במציאות שבה בזמן ששמותיהם ותמונותיהם של אנשים שנטען נגדם כי הם ביצעו הטרדות מיניות לפני 30 שנה, מתפרסמים בגדול בכל מקום ואתר, בתי המשפט לא מאפשרים לכלי התקשורת לחשוף את שמותיהם ותמונותיהם של אנשים שחשודים בביצוע עבירות מהעת האחרונה.

ההחלטות של בתי המשפט, למשל בפרשת עו"ד אפי נוה וקידום השופטות, מביאות לעתים למצב אבסורדי - השופטים אוסרים באמצעות צווים על פרסום שמות שתי הנשים המעורבות בפרשה - שופטת השלום ואשת השופט, אבל מנגד הרשתות החברתיות מלאות בשמות, בתמונות ובסיפורים על אודות שתי הנשים הללו. צווי איסור הפרסום בפרשת נוה לא רק שלא הועילו, אלא גם גרמו נזק, שכן הם הגבירו את חרושת השמועות סביב מה שקרה ופגעו בציבור שלם של שופטים שכלל אינם מעורבים בפרשה.

הסוסים ברחו מהאורווה

למרות כל זה, התעקשו בימים האחרונים שופטי המחוזי והשלום בתל אביב, ציון קאפח ועלאא מוסראווה, להותיר על כנו את צו איסור הפרסום על שמות שתי הנשים המעורבות. מוסארווה קיבל אומנם את טיעוני "גלובס" כי קיים אינטרס ציבורי מובהק בפרסום, והוסיף שאסור לבית המשפט לנהוג בעניינן של שתי החשודות באופן שונה משום שהן חלק מהמערכת, אבל מיד אחר כך הוא דחה את בקשתנו לפרסם את שמותיהן. עכשיו, שיהיה ברור - אני מסכים שיש להגן על שמן הטוב ועל פרטיותן של אותן נשים שנקלעו לסיטואציה הזאת וגם לשמור על חזקת החפות שלהן. אבל במצב שבו "הסוסים כבר ברחו מהאורווה", צווי איסור הפרסום בעניינן הם פשוט חסרי תוקף במציאות וכאמור, אפילו מזיקים.

המצב הזה הוא אפילו יותר קיצוני ואבסורדי בבתי הדין לעבודה שמוסמכים לדון בתביעות של עובדות ועובדים שהוטרדו מינית. בדרך קבע, בתי הדין לעבודה לא מאפשרים חשיפת שמות של מעסיקים שהטרידו מינית עובדות שלהם. הם אוסרים על הפרסום אפילו אם כבר יש פסק דין של ערכאה ראשונה (בית הדין האזורי) שקובע כי בוצעה הטרדה מינית.

ההלכה של בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה הזאת נקבעה בעתירה שהגישו "גלובס" והחתום מטה, והמשמעות שלה היא שרק אחרי שיש פסק דין חלוט בערעור ניתן לחשוף את השמות של מעסיקים ומנהלים שנקבע כי הטרידו מינית. כך נוצר מצב שמעסיקים שחויבו בפיצוי בגין הטרדה מינית, וחברות שנקבע כי הן לא טיפלו באופן ראוי במקרים של הטרדה מינית אצלן - זוכים להגנה של בתי המשפט.

הגדלה של הפגיעה

מול הביקורת הזאת צריך לשבח את שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, ישעיהו שנלר, קובי ורדי ועינת רביד מ-16 בינואר, שעסקו בסוגיה של לשון הרע בפרסומים ברשת הפייסבוק.

שלושת השופטים דנו בערעור על דחיית תביעת לשון הרע שהגישה החברה שמוציאה לאור את המקומון "רמת גן גבעתיים" נגד הזוג יואל וגלית שאול, זאת סביב שני פרסומים משמיצים ומכפישים נגד המקומון ברשת הפייסבוק. הדבר המעניין היה ששני הפרסומים שיואל וגלית נתבעו בגינם כלל לא היו פרסומים שהם יצרו אלא בסך הכול פרסומים שאת אחד מהם הם שיתפו באמצעות לחיצה על כפתור השיתוף (Share), ולגבי השני הם הודו כי לחצו על כפתור החיבוב (Like).

עקב כך התעוררה השאלה, שטרם נדונה בפסיקה, האם לחיצה על כפתורי הלייק והשיתוף בפייסבוק יכולים להיחשב "פרסום" לעניין חוק איסור לשון הרע. שופט בית משפט השלום בתל אביב, עודד מאור, פסק כי אף שהפרסומים המקוריים כשלעצמם מהווים לשון הרע, פעולות הזוג שאול אינן מקיימות את יסודות העוולה. מאור חשב שפעולות של "חיבוב" או שיתוף בנוגע לתוכן שלא נכתב על ידי מבצע הפעולה אינן מקיימות את יסוד ה"פרסום" כמשמעו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. זאת, בכפוף למצבים חריגים שבהם יהיה בפעולה זו כדי להביא ל"פגיעה משמעותית, חד משמעית ובלתי מוצדקת" במושא הפרסום.

שופטי המחוזי חשבו אחרת משופט השלום. בין היתר בהסתמך על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הם ערכו הבחנה באחריות ללשון הרע בין לחיצה על כפתור הLike ללחיצה על כפתור הshare. השלושה פסקו כי הראשונה, פעולת ה"חיבוב" אינה עונה על רכיב הפרסום בהתייחס ללשון הרע. ולהבדיל מכך, שהשנייה, פעולת שיתוף מהווה פעולה שהיא בגדר פרסום, על כל המשתמע מכך.

בפסק הדין נאמר, בין היתר, כי עצם העובדה שמונחות בפני המשתמש-הגולש שתי האפשרויות - פעולת חיבוב (לחיצה על כפתור הLike) או פעולת שיתוף, והוא בוחר דווקא בפעולת החיבוב, "יש בכך גילוי דעת כי כל כוונתו והבנתו היא להודיע למחבר או למפרסם המקורי ולכל מי שצופה בפרסום המקורי כי אהב את הפוסט. אם היה מעוניין לשתף בפרסום את חבריו שלו, היה בוחר דווקא ללחוץ על כפתור השיתוף". השופטים ציינו כי "פעולת החיבוב אינה מביאה באופן ודאי או ישיר להפצת התוכן, אלא עשויה להביא לכך בחלק מן המקרים - בהתאם לדרכי הפעולה של הרשת החברתית המסוימת - וזאת מבלי שיש למשתמש בהכרח שליטה או ידיעה על כך. לכן לא ניתן לקבוע כי פעולת החיבוב היא פעולה אקטיבית אשר תביא בהכרח להגדלת מעגל הנחשפים".

באשר לפעולת השיתוף, כתבו השופטים כי הלכה למעשה מדובר בהעברת דבריו של אחר לקהל נוסף אשר נעשית באופן אקטיבי, תוך לחיצה על לפחות שני מקשים. הם הגיעו למסקנה כי "חזרה על דברי אחר אינה מהווה הגנה בחוק, בהתייחס לשאלת קיומה של העוולה או העבירה, להבדיל מכך שבמסגרת פסיקת הפיצויים ניתן יהיה להביא בחשבון כי מדובר ב'חזרה על כל מה שכבר נאמר'".

הגישה הזאת של בית המשפט היא מחויבת המציאות גם אם היא עלולה להיות קשה לעיכול לחלק מהציבור. הנזק שעלול להיגרם לשמו הטוב של אדם באמצעות שיתוף בפייסבוק של פרסום שמכפיש אותו הוא גדול בהרבה מהנזק שייגרם לו במצב שבו אדם חוזר בפומבי על הכפשות של מישהו אחר.

למעשה, הטכנולוגיה מאפשרת כאן הגדלה משמעותית מאוד של הפגיעה בשמו הטוב של אדם באמצעות לחיצת כפתור. כפי שהחוק אוסר על אדם לשתף ולהפיץ תמונות וסרטונים אינטימיים של אדם אחר ללא ידיעתו וקובע כי מדובר בהטרדה מינית שדינה עד חמש שנות מאסר, כך גם אי אפשר לאפשר שיתוף של פרסומים מכפישים ושקריים על אדם אחר.

לפסק הדין של המחוזי בעניין השיתוף של מידע מכפיש בפייסבוק צריך להיות גם אפקט מחנך: הגיע הזמן שהציבור הישראלי יפנים שיש משמעות רבה לפעולות שהוא עושה ברשתות החברתיות ובהתאם, יסגל לעצמו התנהגות זהירה, מכובדת, ואתית כשהוא גולש ברשת.

עוד כתבות

חוסני מובארק / צילום: אמר נאביל, AP

נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק מת

מובארק הנהיג את המדינה מ-1981 ועד שהודח באירוע "האביב הערבי" ב-2011 ● הוא נעצר ונכלא, אך שוחרר וזוכה תחת משטרו של א-סיסי ובשנים האחרונות סבל ממצב בריאותי ירוד ● הוא היה בן 91

התפרצות נגיף הקורונה ביפן / צילום: Jae C. Hong, AP

איך למנוע הדבקה והאם צריך מסכות פנים: כל מה שצריך לדעת על הקורונה

עד כמה חמורה המחלה לה גורם הנגיף, האם קיים טיפול, איך מקטינים את הסיכוי להידבק בנגיף, ומהן ההנחיות המיוחדות לחוזרים מחו"ל ● משרד הבריאות מפרסם הוראות מיוחדות גם לחוזרים מאיטליה ● מספר דברים שחשוב לדעת בנוגע לווירוס הקורונה, המכונה COVID19

אוטובוסים של אגד / צילום: תמר מצפי

מחר: שביתה בקווי האוטובוס של אגד תעבורה

ועד הנהגים של 'אגד תעבורה' ישבית את התחבורה הציבורית למשך 10 שעות בנתניה, מעלה אדומים, מבשרת ציון, גבעת זאב, וכן קווים רבים בירושלים ובעוטף בנימין, במחאה על תנאי ההעסקה של הנהגים

אורלי עדס / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים הגדילה את תקציב ועדת הבחירות ב-41 מיליון שקל

ועדת הבחירות ביקשה להגדיל את תקציבה ב-66 מיליון שקל, אך ח"כ משה גפני טען כי לאור המצב הפוליטי,הכנסת מאשרת תקציבים לפעילות הכרחיות בלבד ● במהלך דיון ועדת הבחירות הציגה מנכ"לית הוועדה תוכנית להקמת קלפיות למבודדי הקורונה שיאוישו על ידי עובדי מד"א: "אף אחד אחר לא מוכן לעבוד שם"

מטוס ממריא / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

מדריך: על רקע משבר הקורונה - מה כדאי לדעת לפני שקונים כרטיס טיסה

האם אזהרות המסע מאפשרות לבטל עסקה מול חברת התעופה? ומה קורה ביעדים שאליהם כבר אין טיסות, דוגמת סין או הונג קונג? ● עו"ד אשר רוטבאום, המתמחה בענף התעופה, מסביר

מורי קסלר  / צילום: יחצ פריגו

לאחר עיכובים: פריגו תשיק גרסה גנרית למשאף ProAir של טבע – כרגע בכמות מוגבלת

מכירות המוצר המקורי ב-2019 היו 274 מיליון דולר, אך טבע משווקת אותו במקביל גם במסגרת מוזלת של גנריקה מאושרת - כהיערכות לתחרות הגנרית שהייתה אמורה להגיע כבר ב-2018 ● במקביל פריגו הודיעה על רכישת נכסי חברה בתחום בריאות השיניים, וטבע הודיעה על אישור FDA למוצר אחר מתחום הנשימה

חיבורים פיראטיים על עמוד בירכא / צילום: תמונה פרטית

מפעילי תקשורת פיראטיים הגישו למשרד התקשורת בקשות לרישיון ISP

מפעילי התקשורת הפיראטיים מעוניינים להסדיר את פעילותם הבלתי חוקית, לאחר שבשבועיים האחרונים נותקו ע"י הוט בשל התערבות משרד התקשורת

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

בורסת תל אביב ננעלה בעליות שערים; מניית אנלייבקס התרסקה

מדד ת"א 90 טיפס ב-0.77% ● אנלייבקס צנחה ברקע לגיוס הון בדיסקאונט ● מניית מזרחי טפחות עלתה לאחר פרסום הדוחות לרבעון ולשנה כולה ● פריגו זינקה בהמשך לאישור ה-FDA למשאף לאסטמה

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 24 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

קובי בראיינט ובתו ג'יאנה בראיינט / צילום: Stephen R. Sylvanie, רויטרס

אלמנתו של קובי בראיינט תובעת את חברת המסוקים על אחראיות לתאונה

הנתבעת היא חברת איילנד אקספרס הליקופטרז, חברת ההחזקות שלה ויורשיו של הטייס המנוח ארה זובאיין, שנהרג גם הוא בהתרסקות ב-26 בינואר ● ונסה בראיינט האשימה את הנתבעים בכישלון לבצע "הטסה מסודרת של כלי הטיס"

אלדד פרשר / צילום: שלומי יוסף

"אם הקורונה תשפיע לאורך זמן על העסקים בישראל, תהיה לכך השפעה על המערכת הבנקאית": פרשר נפרד ממזרחי טפחות עם הכנסות ורווחי שיא

הבנק השלישי בגודלו רשם רווח נקי של 1.84 מיליארד שקל ב-2019, המשקף תשואה על ההון נאה בשיעור של 11.9% ● פרשר על שוק הנדל"ן: "כשהתחלות הבנייה הולכות ויורדות במהלך השנים האחרונות, התוצאה די ברורה – יש עליית מחירים"

אייל לפידות \ צילום: אמיר מאירי

שיכון ובינוי יוצאת במהלך של גיוסי חוב בקבוצה בהיקף כולל של כ-1 מיליארד שקל לפחות 

המהלך, חלק מהאסטרטגיה הפיננסית שהתווה המנכ"ל אייל לפדות לקבוצה, כולל גיוסי חוב של החברות הבנות שיכון ובינוי נדל"ן ושיכון ובינוי אירופה ● מניית שו"ב כמעט שילשה את שווייה בשנה האחרונה

נוחי דנקנר / צלם: תמר מצפי

נוחי דנקנר אחרי שחרורו: "היינו 6 אסירים בתא, הסתדרתי עם כולם"

יו"ר אי.די.בי לשעבר, שהורשע בהרצת מניות וזכה לקיצור עונשו, צפוי לחזור בקרוב לעולם העסקי ● על תקופתו בכלא, שם ריצה את עונשו לצד אסירי עולם ועבריינים מוכרים: "כולם שם שווים, התייחסו אליי בצורה טובה"

גבר מסתכל על המחשב בדאגה / צילום: רויטרס

השווקים לא נרגעים מאיום הקורונה: ירידות של 1% במדדים העיקריים בוול סטריט; בורסות אירופה מתרסקות

ירידות חדות מאוד בבורסות אירופה, הפוטסי בלונדון נופל ב-1.7% ● הבוקר באסיה הניקיי היפני צנח ב-3.3% ● UBS: "חפשו מניות Ecommerce, גיימינג ומשלוח מזון ומניות דיבידנד, והימנעו ממגזרים החשופים לנסיעות"

חוף הים באילת / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי תאוות-בצע על חשבון הציבור: כך יכולים ענפי התיירות והתעופה לצאת נשכרים מהקורונה

אחד הענפים הנפגעים במיוחד מהתפרצות נגיף הקורונה ואי-הוודאות שהוא מביא עמו, הוא ענף התעופה והתיירות ● מה המדינה יכולה לעשות כדי לסייע, ומדוע זו גם הזדמנות למלונאים המקומיים?

ניסוי קליני / צילום: SHUTTERSTOCK

חברת תרופות מארה"ב החלה בפיתוח חיסון ראשון לקורונה

חברת התרופות האמריקאית מודרנה בשיתוף המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות מידבקות צופים שעד סוף אפריל יחלו בניסוי קליני ● לפי מנהל המכון, אם הכל יילך כמתוכנן החיסון יהיה מוכן לחורף הבא

TAP אייר פורטוגל / שאטרסטוק

יונייטד ולופטהנזה בוחנות רכישת 45% מחברת התעופה TAP אייר פורטוגל

בדרך לעסקת ענק בענף התעופה? לפי פרסומים בתקשורת בפורטוגל, שתי החברות מנהלות מו"מ לרכישת 45% מהבעלות על החברה מידי המייסד שלה ● ב-50% מחברת התעופה מחזיקה ממשלת פורטוגל, וב-5% הנותרים מחזיקים עובדי החברה

יחיאל ספקטור / צילום: איל יצהר

חמש שנים אחרי האקזיט בספקטרוניקס: יחיאל ספקטור ינסה להנפיק בת"א חברת פיתוח בתחום גלאי האש שתתחרה בה

חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים שהוקמה לפני כשלוש שנים מבקשת לגייס 17-35 מיליון שקל לפי שווי של כ-170 מיליון שקל "לפני הכסף" ● לקראת ההנפקה שודרגו תנאי השכר של בעל השליטה ויתר בכירי החברה

בנימין נתניהו / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

נתניהו מבטיח להפשיר תוכנית לבניית 3,500 יח"ד בשטח E1

נתניהו אמר כי הוא נתן הנחייה מיידית לפרסם להפקדה את התוכנית לבנייתן של יחידות הדיור בשטח שנמצא בין ירושלים למעלה אדומים ● גנץ: "נתניהו רוצה רק דבר אחד - את 'חוק ההימלטות' שיאפשר לו להימנע מהעמדה לדין בשוחד, מרמה והפרת אמונים"

בית אמות / צילום: איל יצהר, גלובס

השערוכים הקרובים בדוחות הנדל"ן המניב הם רק קצה הקרחון

בלידר שוקי הון מעריכים כי בתוצאות הרבעון הקרוב יציגו חברות הנדל"ן הישראליות רווחי שערוך בהיקפים של מאות מיליוני שקלים ● להערכת לידר, נדרשת ירידה הרבה יותר משמעותית בשיעורי ההיוון, שתביא לשערוכים בהיקפים משמעותיים הרבה יותר