גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאשדוד לדאבוס: השיטה לשחרור גוש דן מפקקי התנועה

ד"ר סמדר איצקוביץ' הציגה בפסגה בדאבוס מיזם לעידוד שיתוף-פעולה בין רשויות מקומיות לחברות הייטק, במטרה להפוך את התחבורה בעיר לחכמה יותר • למרות פרויקט מוצלח באשדוד, איצקוביץ' אומרת: "עיר לא בנויה לעשות שיתופי-פעולה עם סטארט־אפים וחברות עסקיות"

אוטובוס של חברת אפיקים באשדוד / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
אוטובוס של חברת אפיקים באשדוד / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

הסטארט-אפ הישראלי אקסיליון, שמפתח פתרון שהופך רמזורים לחכמים, מסדיר את הרמזורים עבור הרכבת הקלה בירושלים ועבור קו המטרונית בחיפה, וכן בשדה החמישית בניו-יורק. בגוש דן מערכת החברה לא מוטמעת. בכתבה שפרסמנו באחרונה על החברה לא ששו מנהלי אקסיליון לדבר על אתגרי הביורוקרטיה הישראלית. 

לעומתם, תת מזכיר התחבורה של ארה"ב בממשל אובמה, שמייעץ לחברה והתראיין אף הוא לכתבה, סיפר בתגובה על הקשיים שהוא חווה בארה"ב בתיאום פרויקטי תשתית בשל ריבוי הרשויות. גורמים ממשלתיים עימם שוחחנו אמרו כי "אם היה נרקם שיתוף-פעולה שהיה מאחד את היכולות של חברות כמו אקסיליון עם חברות ישראליות נוספות, אפשר היה לכסח את בעיית הפקקים בישראל".

עמותת Israel Smart Mobility Living Lab, שמובילה ד"ר סמדר איצקוביץ' יחד עם אלוף במיל' איציק תורג'מן, שואפת לפתור בדיוק את הכשל הזה. בסוף השבוע שעבר הציגה איצקוביץ' בעיירה דאבוס שבשוויץ את "אמנת המידע בתחום התחבורה החכמה", במתחם זרוע הייעוץ של תאגיד הענק טאטא ההודי.

הרעיון של אמנת המידע (Data trust) פותח באוניברסיטת MIT בהובלת פרופ' סנדי פנטלנד החבר בפורום הכלכלי העולמי, ובאמצעותו מבקשת איצקוביץ' "לאפשר שיתופי-פעולה ומידע באופן שיניח את התשתית לשיתוף-פעולה בין חברות וערים, ולהאיץ את היישום של טכנולוגיות חכמות בתחום התחבורה". בשיחה עם "גלובס" אומרת איצקוביץ', שהמסר בדאבוס הוא ש"העידן הבא בטכנולוגיה יהיה אינטגרציה של תחומים, ושילוב הטכנולוגיות הזה לא יוכל להתרחש ללא שיתופי-פעולה. תם העידן שבו כל חברה רוצה להיות הווייז הבאה לבדה. אם אתה לא משתף פעולה לא תוכל להגיע למוצר מהפכני בתחום העיר החכמה".

את העמותה הקימה איצקוביץ' בעקבות ניסיון מוצלח בפרויקט תחבורה אותו הובילה במסגרת תפקידה כראש האגף לפיתוח תעשייה ומובילת עיר חכמה בעיריית אשדוד, תחת ראש העיר יחיאל לסרי. "בנינו מפת בטיחות מקוונת, שבה ניתן היה לראות בכל רגע נתון מה קורה בכבישים - איפה יש עומס תנועה, איפה הדרך חסומה. למפה אפשר להכניס את מה שנקרא 'תוכנית התערבות' ולראות בין רגע כיצד היא משתנה: לדוגמה, ראינו בצומת מסוים שיש סכנה להולכי רגל - הכנסנו לשם מעבר חציה ולפתע הסכנה נעלמה", מספרת איצקוביץ'.

מפת הבטיחות הייתה תולדה של שיתוף-פעולה בין מובילאיי שתרמה את החיישנים, איתוראן, חברת האוטובוסים אפיקים, ומפתחת מפות התלת ממד סימפלקרס שהפכה את המפה העירונית מדו-ממדית לתלת-ממדית, יחד עם עיריית אשדוד. "זו עיר חכמה - ישבנו כל השותפים ביחד וכל אחד מהם שם את הטכנולוגיה שלו וביחד בנו מוצר שלא קיים בשום מקום בעולם. מפה חמה שמראה מה קורה בעיר בכל רגע. העיר הרוויחה בגדול כי היא יכולה להכניס תכניות התערבות מבוססת מידע, וכי היא עוזרת למקבלי החלטות לקבל את ההכרעות הנכונות לגבי התחבורה. בנוסף המערכת הופכת את אשדוד לערוכה יותר לכניסת הרכב האוטונומי בשל העובדה שהמפה הזאת עומדת להיות ברזולוציה של 10 ס"מ".

פיילוט נוסף שנערך באשדוד לאחרונה כלל את החברות פורסייט שמתמחה בראייה ראייה ממוחשבת ו-NoTraffic Blue White Robotics שערכו ניסוי במוצר למניעת התנגשות בין הולכי רגל למכוניות.

לדברי איצקוביץ', "החברות יכולות להרוויח מוצר היברידי לערים, שמאוחר יותר, לאחר שהן עשו פיילוט בעיר אמיתית, הן יכולות למכור במקומות אחרים". שיתוף-פעולה אחר שאיצקוביץ' הייתה מעורבת בו, ושיכול להדגים את הפוטנציאל הגלום בעיר בעלת תשתית חכמה, הוא הסכם שנחתם בסוף השנה שעברה עם חברת STE מסינגפור. איצקוביץ' אומרת כי סינגפור שואפת להיות הראשונה בעולם שתפעיל תחבורה ציבורית אוטונומית, ובשל היעדר תשתית מקומית מתאימה היא ביקשה להקים את אתר הניסויים באשדוד: "הם באו לישראל לרקום שיתופי-פעולה עם סטארט-אפים ישראליים, לראות שהטכנולוגיה עובדת ואז להביא אותה כמוצר מוגמר לסינגפור כדי להפעיל שם תחבורה ציבורית אוטונומית".

תוכנת הרמזורים היא מימי חלונות XP

את הניסיון שלה רוצה איצקוביץ' להרחיב לכל הארץ ולשם כך היא פועלת בימים אלה לצירוף עוד ועוד חברות שיתחילו בשיתופי-פעולה. אחת מהן היא אקסיליון.

אורן דרור, מנכ"ל אקסיליון, אומר: "לצערי, הפקידות המקצועית במשרד התחבורה אינה מוכנה לשינויים ואינה פתוחה לחדשנות. כמעט כל הצמתים בישראל מתוכננים בתוכנה של המדינה משנות ה-90 שנקראת ענבר, עובדת ב-visio וב-access ורצה על חלונות XP. מהנדסי התנועה עובדים איתה, מתכננים תוכניות רמזור פעם ב-5-10 שנים, ועל כן האפקטיביות של הרמזורים נמוכה. התוצאה היא שלא קיים אפילו רמזור אחד חכם בכל גוש דן.

"משרד התחבורה בעצמו כותב על התוכנה שהמדינה מימנה במיליוני שקלים בשנה, שאם המדינה מפתחת, מתחזקת וכופה שימוש בתוכנה חינמית, הרי שלגופים מסחריים אין סיבה להציע חדשנות ותוכנה תחליפית. זו הסיבה שחברות ההייטק הישראליות בוחרות לעזוב את ישראל ולא להשקיע מאמצים. אך כיוון שכך, כל ה-3.5 מיליון איש שגרים בגוש דן ימשיכו לבלות שעות בפקקים, הרמזורים לא יעבדו באופן מיטבי, ולא תהיה העדפה לתחבורה ציבורית בכל גוש דן. שלא לדבר על כך שאחת הסיבות לעלייה בנפגעי הולכי רגל היא האפקטיביות הנמוכה של חלוקת זמן האור הירוק ברמזורים".

הבעיה, מאבחנת איצקוביץ' על סמך ניסיונה רב השנים באשדוד, היא ש"עיר לא בנויה לעשות שיתופי-פעולה עם חברות עסקיות. היא לא בנויה לעבוד עם סטארט-אפים וכמה חברות בו זמנית, יחד עם האקדמיה וחוקרים מעמותות אחרות. היא לא בנויה לעשות פיילוטים שמשתתפת בהם קבוצה של חברות פרטיות. מבחינה משפטית היא לא בנויה כי היא מחויבת להוציא מכרז, להוציא קול קורא לכל אחד ואחד מהגורמים האלה, וכל זה דורש המון זמן ומתיש את המערכת. הסטארט-אפים, מצידם, לא יודעים איך לגשת, למי לגשת, ממי לבקש, ולא פחות חשוב - איך ליצור תשתית של אמון. הכוונה היא ליצור הסכם משפטי שיוצר אמון בין כל מי שמעורב בפרויקט. מעין אמנה איך לשמור על הקניין הרוחני (IP) ועל הפרטיות".

הפתרון שהיא מציעה הוא "הסכם משפטי שכולם חתומים עליו ושמקובל על כולם". לדבריה, יש כבר טיוטה ראשונית של ההסכם, "שמבוסס על הפיילוט שנערך באשדוד ושבו כל אחד מגדיר גבולות גזרה - במה נוגעים ובמה לא, מה סוג המידע שמוכנים לשים על השולחן לטובת הפיילוט ומה לא".

החזון של איצקוביץ' תופר את כל המילים השיווקיות של העשור האחרון לכדי מכונה יעילה שרווחת התושב לנגד עיניה: "בינה מלאכותית מתבססת על איסוף מידע, וברגע שניתן לאסוף מידע רב ממקורות שונים מתאפשר חיזוי ברמות שלא הכרנו עד כה. למשל שביום מסוים, בגלל מזג האוויר או חג או שעה, יהיו כנראה פקקים. ואם כך, המערכת יכולה להיערך מראש ולהחליף את תוכנית הרמזורים, לפתוח עוד נתיבים, להציב עוד שוטרים ולהתריע בפני נהגים שיסעו בדרכים חלופיות.

"כשמדברים על סביבה ומזג אוויר וזיהום אוויר, ועל אנרגיה וחיסכון באנרגיה וסייבר, הכל מתחבר אחד לשני. היום אין תשתית שיכולה לחבר את הכל וליצור מזה תובנות וידע. כשיש מערכת אחת אפשר להכניס תוכנית התערבות ולראות מיד איך כל שינוי משפיע. אם מישהי נפלה, אז עמוד תאורה שיש עליו מצלמה מבין שקרה משהו חריג, משדר את המידע למוקד שמודיע למד"א, ובהמשך פותח נתיב אור ירוק לאמבולנס ובמקביל מיידע את בית החולים בפרטי המקרה ומכין את התיק שיקבל אותה. הטכנולוגיה קיימת, אבל כדי לבוא לידי ביטוי היא חייבת להיות תוצר של שיתוף של כמה טכנולוגיות וכמה שותפים. היום אין פלטפורמה שיכולה לעשות את זה, ועד שעיר תחבר את כל השחקנים, עם כל ההסכמים המשפטיים, ייתכן שתעבור שנה. את הזמן הזה אנחנו שואפים לקצר".

לעקוב אחר אירועי 'כמעט פגיעה'

חברה נוספת שתשתף פעולה במיזם היא נציגות מקומית של חברה רב לאומית שמפתחת מצלמות חכמות, שיודעות לאתר אירועי בטיחות ולדווח עליהם למוקד בלי לשדר וידאו או לשמור אותו. בכיר בנציגות מסביר את הפוטנציאל ל"גלובס": "זו מהפיכה רצינית: מבחינת פרטיות, אם אדם הולך לבד ברחוב ובא לו לבעוט בפחית או לשרוק או לרקוד, זה לא עניינו של איש והמצלמות לא ידווחו על זה כלל, לא ישדרו את התמונות וגם לא ישמרו אותן. לעומת זאת, אם אדם הולך לבד בסמטה חשוכה ושני אנשים אחרים מתקרבים אליו ונמצאים במרחק קטן מאד ממנו במשך זמן רב, המצלמה יכולה להתריע למוקד, ואם איש בטחון שם ירצה לראות את הווידאו ולקבל החלטה הוא יוכל לעשות זאת.

"זה דומה למה שאורקם של פרופ' אמנון שעשוע עושה. ההבדל הגדול הוא שמבחינה עסקית וטכנולוגית, ההתמקדות שלנו היא בבטיחות בערים. בכלל, הנושא של מצלמות חכמות קבועות, להבדיל מכאלו שמותקנות על כלי רכב או הולכי רגל, הוא תחום טכנולוגי בפני עצמו וצפוי לעשות מהפיכה מוחלטת בהתנהלות במרחב הציבורי בעשורים הקרובים. בזכות היכולת לעשות זאת בלי שמירת וידאו, זה גם לא יפגע בפרטיות ולא ייצור מישטור של המרחב הציבור".

אבל הפוטנציאל הכי גדול, מסביר הבכיר, הוא במה שמכונה "אירועי כמעט נפגע": חציית כביש בריצה, אירועים שבהם מכונית כמעט פוגעת במישהו ואף אחד לא מדווח על זה, אנשים עם עגלות שיורדים לכביש כי המדרכה מלאה ג'יפים שחונים עליה. אירועים מסוג זה מתרחשים בתדירות גבוהה כל הזמן ולעיר אין מושג עד שלא נהרג מישהו. תאר לעצמך שהיה מעקב על אירועי 'כמעט שנפגע' בצומת בת"א שבו ילד נדרס למוות על המדרכה לפני כשנה. פה טמונה מהפכה אמיתית".

בימים אלה מתארגן, לדברי איצקוביץ', קונסורציום של 8 חברות שיובילו את המיזם. בין החברות שנמצאות בתמונה אפשר למצוא את GM, ארגוס, Waycare, אקסילון, ו-NoTraffic. "אם מחר חדרה תרצה להיות עיר חכמה ולהפעיל פיילוט בטיחות בדרכים לילדים, היא יכולה להגיד מה התרחיש שמעניין אותה ואנחנו נחבר אותה לחברות. אם סטארט-אפ מחפש אתר ניסוי לטכנולוגיה שלו ומוכן לשתף פעולה עם חברות נוספות, נחבר אותו ל-2-3 חברות סביב פיילוט מעניין באחת הערים, והם יוכלו לעבוד בתוך חודש או חודשיים, ולא יצטרכו לחכות שנה כפי שהיה באשדוד".

עוד כתבות

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

"הביצועים של הראל ראויים להערכה בגלל שאיכות נשמרת בעקביות ולאורך זמן"

כך אמר ראש מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, אייל דבי, על קבוצת הביטוח הראל, שמציגה "צמיחה אדירה בנכסים" ● "זה לא דבר של מה בכך, שהרי מכאן נגזרת בסופו של יום השורה התחתונה"

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

טקס הסיום באוניברסיטה היפנית בצל הקורונה / צילום: BBT UNIVERSITY, רויטרס

תואר באמצע המגפה: כך נראה טקס סיום של אוניברסיטה בטוקיו

בעוד טקסי סיום של רבות מהאוניברסיטאות מסביב לעולם בוטלו כדי למנוע התקהלויות, במוסד אקדמי אחד בטוקיו מצאו דרך לקיים חלוקת תעודת רשמית בהשתתפות הסטודנטים

דגלי בריטניה ודגלי האיחוד האירופי מונפים מול הפרלמנט בלונדון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מתקרבים להדפסת כסף: בנק אוף אינגלנד יספק מימון זמני לממשלת בריטניה

זאת על מנת לסייע בהתמודדות עם השיבושים בשווקים שגורמת מגפת הקורונה ● בהודעה הרשמית לא פורט סכום המזומן אותו יעביר הבנק אוף אינגלנד לממשלה

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

"העליה החדה תימשך": הגירעון בתקציב המדינה הגיע ל-4% במרץ

מדובר בנתון שאין לו משמעות רבה היות והוא מבטא באופן חלקי ביותר את הזינוק הדרמטי שהחל בחודש מרץ, ומושפע עדיין מנתוני 11 החודשים שלפני תחילת המשבר ● ההכנסות במסים במרץ צללו ב-17.6% לעומת מרץ 2019

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

אתר בניה בבוסטון שעבודתו מושהית עקב התפשטות נגיף הקורונה / צילום: David Goldman, Associated Press

כוח עליון נוסח אמריקה: איך מתמודד ענף הנדל"ן בארה"ב עם הקורונה

בישראל הוחלט בשבוע שעבר שהתפרצות הקורונה בישראל לא תוכר ככוח עליון שיאפשר לקבלנים לאחר במסירה ● ומה קורה בחו"ל?

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

ועד טייסי ארקיע נגד היו"ר: "מוביל את החברה לפירוק"

הוועד שיגר מכתב חריף ליו"ר ארקיע בו הוא מאשים אותו בהתנהלות שמסבה נזק לחברה ● דורש לקבל את המושכות בדיונים מול משרד האוצר ● חורמרו: "לא אמרתי פירוק, אם המדינה לא תתעורר מהר ארקיע תישאר בהדממה"

אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר

אסטרטגיית היציאה של הספורט הישראלי: פחות מתקנים, פחות תקציבים והרבה יותר מסים

האוצר מבקש (ויקבל) קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציב הספורט ● בינתיים כבר הוקפאו קולות קוראים לבניית מתקנים בעקבות מצב הרשויות המקומיות ● בנוסף, הבור התקציבי מחזיר לשולחן תוכניות מגירה כמו ביטול הטבות המס לספורטאים זרים

נכנסים לבית - שירלי דן בהרצליה / צילום: שי אדם, גלובס

אירופי עם לב חם: הבית בהרצליה שכל אחד היה רוצה להעביר בו בידוד

בבית בן ארבע הקומות שתכננה שירלי דן בהרצליה נעשה ניסיון לחמם את החללים הבהירים באמצעות רצפת עץ, רהיטים שחורים וקירות מחופי לבֵנים

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד לנאום על סכנות נגיף הקורונה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

הצבעה בצל המגיפה: "טראמפ לא יכול לדחות את הבחירות"

האם הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו במועד ● איך מקיימים פריימריז בזמן מגפה ● ולמה הצבעה במעטפות הפכה לשאלה המכרעת של הקמפיין ● יפתח דיין, פרשן ובלוגר לפוליטיקה האמריקאית, מתארח בפודקאסט ׳המדריך לטראמפיסט׳ כדי להסביר מה עושה נגיף אחד לקמפיין 2020 ● האזינו

חלוקת חבילות סיוע לנזקקים בחיפה / צילום: ברק סלע

מהצעירים של חיפה דרך השכנים בבני ברק ועד המתנדבים בקיבוץ גת: הקהילות שלא מחכות לסיוע מהמדינה

בימים של ניתוק פיזי וסגר תחבורתי, קמות באזורים שונים בארץ יוזמות מקומיות, שהופכות את החיים של הנזקקים לקצת יותר טובים ● מהמתנדבים בקיבוץ גת, דרך השכנים בבני ברק ועד לצעירים בחיפה - כך פועלות הקהילות שמעדיפות לא לחכות לסיוע מהמדינה

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

סיפורי ליל סדר בימים שלפני הקורונה

עברנו את פרעה, נעבור גם את הקורונה: שייקה לוי, דב מורן ואחרים על לילות סדר בלתי נשכחים

ליל סדר כזה לא היה לנו מעולם ● רגע לפני שהציבור מתיישב לשולחן הסגר, ביקשנו מבכירים במשק, אנשי רוח ופוליטיקאים לחזור אל ליל הסדר הזכור להם ביותר בחייהם ● בימים שלפני הקורונה

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

בשעה שנתניהו יחליט האם לחלץ את אל על, הסיוע לישראייר ולארקיע מתקרב

ההחלטה של רה"מ בדבר גורלה של ה"חברה הלאומית" תגיע גם על רקע הסדרי הלוואות שהמתחרות ארקיע וישראייר צפויות לקבל מהאוצר ● ועל אף זאת, חשוב להדגיש כי הסכנה הקיומית של אל על היא גם ההזדמנות הגדולה שלה לבצע מהלך של התייעלות מהשורש

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

צבא גרמניה יעביר מכונות הנשמה לבריטניה; הונאות בקבלת כספי תמיכה

מרקל הפצירה בציבור הגרמני להישמע להנחיות "למרות מזג האוויר היפה", הרשויות בספרד רואות "סימנים מעודדים" במלחמה בהפצת הנגיף וגם באיטליה שוקלים יציאה הדרגתית מצעדי הסגר

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

נכנסת לתחרות המקומית: אמזון במבצע ראשון בישראל

ענקית הקמעונאות יוצאת במבצע התקף לאתר המקומי שלה בישראל במסגרתו תעניק 10% הנחה על כל קנייה, בהגבלה לסכום של עד 20 דולר לכל קנייה בשילוח מקומי ●  מדובר ביוזמה של אמזון ולא מבצע של ספק זה או אחר