גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בני אדם אחראים על הפצת רוב הפייק ניוז, לא בוטים"

פרופ’ סינן אראל מ-MIT, החוקר הבכיר בעולם בנושא פייק ניוז, חושף בראיון ל"גלובס" את הפרופיל המפתיע של מפיצי חדשות מזויפות, ומסביר כי דווקא חיפוש אחר חדשנות הוא זה שמעלה את הפופולריות שלהן

פרופ' סינן אראל / צילום מסך
פרופ' סינן אראל / צילום מסך

האמת לא יכולה לנצח את הבדיה בתחרות על לב הקורא. למסקנה זו הגיעו שלושה חוקרים מ-MIT לפני קצת פחות משנה. אי-שם במארס 2018, ההבנה כי לחדשות מזויפות (Fake News) יש יכולת מהירה, מקיפה ומעמיקה יותר להגיע למספר רב יותר של אנשים מאשר חדשות אמיתיות, הייתה מפתיעה ומזעזעת. היום היא כבר עובדה גמורה. 

אוהבים להאשים את הבוטים ברעות החולות, אבל האמת מורכבת בהרבה. "בוטים לא יכולים לבדם להסביר את התפוצה המקיפה והמהירה של חדשות מזויפות", פוסק בשיחה עם "גלובס" פרופ' סינן אראל מבית הספר לעסקים סלואן מ-MIT וממחברי המחקר. "הבוטים משכנעים אנשים או מספקים להם חדשות מזויפות, ואלה בתורם מפיצים אותם, כך שבסופו של דבר תפוצתם גדולה יותר מזו של החדשות האמיתיות. בני האדם משחקים תפקיד משמעותי לאופן שבו חדשות מזויפות יופצו, ומעורבותם היא הנקודה שמייצרת משמעויות לחברה". 

המחקר, שעיטר את שער מגזין "Science" היוקרתי, הוכתר כמאמר השני המדובר והמשותף ב-2018 והמקיף ביותר שנעשה אי-פעם בנושא. החוקרים ניתחו 126 אלף ציוצים מאומתים וכוזבים שפורסמו בטוויטר בין 2006 ל-2017 בידי 3 מיליון איש, ומצאו בין היתר כי הסיכוי של ציוץ מזויף להפצה בטוויטר גבוה ב-70% לעומת ציוץ של מידע אמיתי, בעיקר כשמדובר בציוץ העוסק בפוליטיקה.  

אנו יודעים כי תפוצתן של חדשות מזויפות היא בעיה חובקת-עולם שמתחוללת באמצעות מעט אנשים. מחקר שבוצע באוקספורד מצא כי שליש מכל החדשות סביב תקופת הבחירות בשבדיה היו חדשות מזויפות. מחקר אחר מפרינסטון מצא כי שמרנים ומבוגרים נוטים להפיץ יותר חדשות מזויפות - למעשה בערך 0.1% משתמשים מסוג זה מפיצים כ-80% מהחדשות המזויפות.

לצד הרשתות החברתיות צמחו גם חדשות מזויפות

במחקר של אראל ושותפיו נמצא גורם מניע דומיננטי לתפוצת החדשות המזויפות. "בהתחלה שיערנו שאנשים שמפיצים את החדשות המזויפות הם בעלי יותר עוקבים, שהם פעילים ברשתות, יש להם חשבון מאומת, או שהם בטוויטר יותר זמן. אבל מצאנו כי דווקא ההפך הוא הנכון. המפיצים היו פחות זמן ברשת, לא מאומתים ולא מאוד פעילים. זאת אומרת שהחדשות המזויפות הופצו בצורה מהירה, עמוקה ומקיפה יותר מהאמת - למרות המאפיינים של אלה שמפיצים אותן, לא בגללם". 

באופן לא אינטואיטיבי, מה שמביא להפצת החדשות היא חדשנות. "בני האדם נוטים להימשך, להתעניין ולרצות להפיץ מידע חדשני", מסביר אראל, " זה לא אנשים עם יותר עוקבים או אנשים פעילים, אלא שתוכן המידע השקרי מפתיע וסנסציוני. החדשנות גורמת לאנשים להפיץ את המזויפות בשיעור גבוה יותר מחדשות אמיתיות". 

על כל מקרה, עיקר המאמץ מתרכז היום בפוליטיקה ולא במקרה. "התפשטות החדשות המזויפות חשובות בעולם כולו", מסביר אראל, "במיוחד כשמדינה עומדת בפני בחירות, וישנה חשיבות גדולה להיות הבוחרים מיודעים". לא מפתיע אם כך שגם פייסבוק, טוויטר וגוגל מתכוננות כל אחת למערכות בחירות, כאילו הן מועמדות בפני עצמן: מתאמצות (בפומבי) למחוק כמה שיותר משתמשים ובוטים שמפיצים מידע שגוי, מגבירות את השקיפות במודעות פוליטיות ומנסות לפתח כלים לתיוג והערכת חדשות באמצעות המשתמשים. הבעיה היא שאת תוצאות העבודה, מאומצת או לא, ניתן עדיין לשפוט רק לאחר מעשה.

הענקיות עוסקות בכיבוי שריפות

המחקר של MIT גרר אחריו קולות מחאה מצד חוקרים, שביקשו "עיצוב מחדש של המערכת האקולוגית של המידע" ומחקרים נוספים בתחום כדי לצמצם, לנתר ולהגביל את התפשטות המתיחה הווירטואלית. הם לא היחידים. גרמניה וצרפת הגישו הצעות חוק מרחיקות לכת כדי לנסות לווסת את האינטרנט בכל מה שקשור לתפוצתן של חדשות מזויפות, ובבריטניה הקימו חטיבה מיוחדת לטיפול בבעיה; ארגונים ללא מטרות רווח צצו מכל מקום לסייע לאזרחים להבחין בין אמת ובדיה; הפדרציה הבינלאומית לספריות עיצבה מדריך לזיהוי חדשות מזויפות; הפורום הכלכלי העולמי שם אותה בראש סדר היום בקביעה כי היא מהסיכונים הגלובליים המשמעותיים בעולם (לצד פשע מאורגן, רעב ושינוי אקלים); נשיא צרפת קרא לה וירוס ונשיא סוריה התלונן עליה בזמן שדחה את ממצאי דוח של אמנסטי אינטרנשיונל. 

כל זה קרה בתוך תקופה דחוסה של שנתיים בבהילות בלתי נמנעת. משום עניין ציבורי למהומה רבתי. ממושג עלום לביטוי המגוגל בעולם ולנושא התואר "ביטוי השנה". לא משנה שחדשות מזויפות קיימות מאות שנים, מאז הקמפיין לנשיאות ארה"ב ב-2016 השתקע המונח בלב השיח הפוליטי, העסקי והציבורי בעולם כולו, והתחדד כוחה העצום של המגמה. המידע המופץ בזריזות נגיפית הצליח לפרוץ את החומות הווירטואליות להרס ממשי, ממקרי לינץ' בהודו בשל האשמות כוזבות, השפעה על תוצאות הבחירות, שכנוע אלפים כי טבח בבית ספר יסודי הוא מתיחה מתוחכמת, ואפילו איומי אקדח על בעלי פיצרייה שהופץ שהם חלק מרשת לסחר בבני אדם. 

כל אלה לא גרמו לשחקנים הרלוונטיים, ובעיקר חברות הטכנולוגיה, לפתור את הבעיה, שהיא מבנית בעיקרה. המודל העסקי של אותן חברות מבוסס, בחלקו, בביצוע מניפולציה על המשתמש. לגוגל, אפל, פייסבוק, טוויטר וסנאפצ'ט יש מחלקות שלמות חכמות שעמלות להמציא את התחבולה או את הפיצ'ר הבא שירתק אותנו דקה ועוד דקה. לכולן יש עניין אמיתי שנבזבז כמה שיותר זמן באפליקציות ובממשקים שהן בנו. למצער, החדשות המזויפות משרתות את אותו המודל: הן מעניינות, ויראליות, מייצרות תנועה, מעורבות משתמשים והקלקות - כל אלה דינן מודעות והכנסות. 

אפילו רק בגלל התמריץ הכלכלי, אותן ענקיות עשירות במשאבים איחרו לזהות ולהגיב. ידועה לשמצה במיוחד ההכחשה השיטתית של מייסד פייסבוק מארק צוקרברג על השפעת חדשות מזויפות על הבחירות.

בשלהי 2017 הכול השתנה. צוקרברג נאלץ להכיר בכך שהפלטפורמה נפלה קורבן לרשת של מפיצי חדשות מזויפות שמטרתם הייתה השפעה על הבחירות. הוא והגווארדיה הטכנולוגית האמריקאית זומנו כילדים נזופים לקונגרס ולסנאט כדי להתנצל וגם קצת להסביר איך הם מתכוונים לתרום לטיפול בתופעה. 

האסטרטגיה של הענקיות היא בעיקר כיבוי שריפות - מחיקת משתמשים המפיצים מידע כוזב או צמצום נראות של סרטוני תיאוריות קונספירטיביות; מעט צעדים מונעים דרקוניים כמו הגבלת שיתוף הודעות בוואטסאפ; ובעיקר הבטחה בלתי פוסקת על כלי בינה מלאכותית שיצילו את המצב. כצ'ופר הן גם מתגאות בפיזור כירורגי של הון מצומצם המסייע כלכלית לארגונים לבדוק עובדות - שמספרם זינק מ-44 בשנת 2014 ל-166 היום.

חדשות מזויפות רעות גם לעסקים

השבוע איבדו את עבודתם אלף עיתונאים בארה"ב. אף שחלק מהבטחות הבחירות שלו היה ליצור יותר מקומות עבודה, הנשיא טראמפ לא הצליח להימנע משמחה לאיד וצייץ: "חדשות מזויפות ועיתונות רעה הביאו להידרדרות הגדולה... העם רוצה את האמת!". 

טראמפ, שאולי אחראי לקעקוע הביטוי חדשות מזויפות, הכריח עיתונים ברחבי העולם לייצר לעצמם מנגנונים בודקי עובדות. לא רק משום שבהחלט מדובר על תופעה איומה, אלא משום שהם עצמם התחילו להיות מושא להאשמות, כאילו הם מחוללי חדשות מזויפות. המתקפה על אמצעי התקשורת בהובלת טראמפ הייתה כה אכזרית, שב-2016 היא מצאה את עצמה בשפל של כל הזמנים: שיעור אמון הציבור עמד על 32% בלבד, נפילה דרמטית מ-52% רק שנה לפני כן. ידי פוליטיקאים בכל העולם חיקו את טראמפ בהצלחה. 

כדי לרסן את ההשתלחות הפוליטית בהם, הקימו ה"ניו-יורק טיימס", ה"וושינגטון פוסט", מגזין "Slate" ואחרים מחלקות לבדיקת עובדות. ב"אטלנטיק" מזמינים קוראים לבדוק את ידיעות המגזין עצמו, וכמה מהעיתונים אף מקימים חדרי מצב בכל בעימות פוליטי כדי להעניק לציבור כלי לבדיקת עובדות בזמן אמת. מאז אמון הציבור עלה ל-41% ב-2017, וה"ניו-יורק טיימס" רשם הכנסות של מיליארד דולר ממנויים בלבד. 

זו לא רק בעיה אתית. מחקר של בית הספר לעסקים בות' באוניברסיטת שיקגו מצא לאחרונה כי חדשות מזויפות הן גם רעות לעסקים. בעלי אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות עובדים כל העת להגדיל את מעורבות המשתמשים בפלטפורמות, אך אלה המתעלמים מתפוצת חדשות מזויפות לוקחים סיכון בהרחקת המשתמשים, שמתחילים לפתח ספק לגבי אמינות המידע.

בדצמבר פרסמו בג'יי פי מורגן הערכה כי אחת הסיבות לנפילות בשוק היא חדשות מזויפות, והזהירו לא רק מפני אי-הוודאות שחדשות מזויפות מייצרות עבור משקיעים, אלא גם מפני אלגוריתמים שסוחרים, בין היתר, על בסיס פוסטים וכותרות מהאינטרנט, שנופלים בפח ומקבלים החלטות שגויות מבוססות על מידע שקרי. 

המונח "יריבים" אינו מוגבל לשחקנים גדולים כמו ארה"ב וסין. רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) דיווחה בדצמבר כי היא מצאה שחברות יחסי ציבור שילמו לכותבים כדי שיכתבו על הלקוחות שלהן חדשות חיוביות. מחקר מאוניברסיטת ייל מצא כי אותן חברות הצליחו לייצר עניין סביב המניות, שזינקו אחרי פרסום החדשה (וקרסו זמן מה אחרי שהתגלתה ההונאה). 

עוד כתבות

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

התפשטות הקורונה: מניין המתים בישראל עלה ל-73; בן 63 מת בבי"ח סורוקה

הגבר סבל ממחלות רקע, מוקדם יותר בת 90 עם מחלות רקע מתה בשערי צדק ● מניין הנדבקים עלה ל-9,404 ● מצבו של ג'ונסון התייצב והוא מגיב לטיפול ● בספרד מספר החולים זינק ל-147 אלף ● מלון קורונה נפתח בחיפה ● העוצר יימשך עד מחר ב-07:00

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

יום מסחר תנודתי בוול סטריט: מדד דאו ג'ונס מחק 900 נקודות וננעל בירידות

רכבת ההרים במדדים בוול סטריט הסתיימה בטריטוריה האדומה, ושלושת המדדים המובילים איבדו 0.3%-0.1%, לאחר שבמשך היום נרשמו עליות של יותר מ-3% ● בארה"ב פועלים לאישור סיוע נוסף לעסקים קטנים

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

גוגל והסנאט האמריקאי אסרו על עובדיהם להשתמש בזום

בגלל פרצות אבטחה: גוגל שלחה דוא"ל לכל העובדים שהתקינו את אפליקציית שיחות הווידאו הפופולרית והודיעה להם כי האפליקציה תיחסם עוד השבוע ● וכמה ישראלים חגגו את ליל הסדר באפליקציה?

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

סיפורי ליל סדר בימים שלפני הקורונה

עברנו את פרעה, נעבור גם את הקורונה: שייקה לוי, דב מורן ואחרים על לילות סדר בלתי נשכחים

ליל סדר כזה לא היה לנו מעולם ● רגע לפני שהציבור מתיישב לשולחן הסגר, ביקשנו מבכירים במשק, אנשי רוח ופוליטיקאים לחזור אל ליל הסדר הזכור להם ביותר בחייהם ● בימים שלפני הקורונה

דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"חשובים מכל הם העובדים שהצלחנו לשמור גם בימים קשים אלו"

לדברי דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה, "אנו מנסים ככל הניתן לשמור על השגרה. המרכזים המסחריים והלוגיסטיים שלנו ממשיכים לפעול ברחבי הארץ, גם אם חלקית. לא הוצאנו את העובדים שלנו לחל"ת ואין לנו כוונה כזו"

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

צבא גרמניה יעביר מכונות הנשמה לבריטניה; הונאות בקבלת כספי תמיכה

מרקל הפצירה בציבור הגרמני להישמע להנחיות "למרות מזג האוויר היפה", הרשויות בספרד רואות "סימנים מעודדים" במלחמה בהפצת הנגיף וגם באיטליה שוקלים יציאה הדרגתית מצעדי הסגר

צעירות עם מסכות בת"א / צילום: Oded Balilty, AP

בעזרת 8200: מאגרי הנתונים שהממשלה פרסמה על הקורונה

קבצי אקסל עם נתונים על כמאה אלף בדיקות, ועל מספר המבודדים, עלו לאתר מאגרי המידע הממשלתיים ● איסוף המידע והנגשתו מבוססים בין היתר על שיתוף הפעולה של הממשלה עם יחידת המודיעין 8200 ● גורמים בתעשייה שבדקו את המאגר: "לא מספיק אבל התחלה טובה"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד לנאום על סכנות נגיף הקורונה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

הצבעה בצל המגיפה: "טראמפ לא יכול לדחות את הבחירות"

האם הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו במועד ● איך מקיימים פריימריז בזמן מגפה ● ולמה הצבעה במעטפות הפכה לשאלה המכרעת של הקמפיין ● יפתח דיין, פרשן ובלוגר לפוליטיקה האמריקאית, מתארח בפודקאסט ׳המדריך לטראמפיסט׳ כדי להסביר מה עושה נגיף אחד לקמפיין 2020 ● האזינו

חלוקת חבילות סיוע לנזקקים בחיפה / צילום: ברק סלע

מהצעירים של חיפה דרך השכנים בבני ברק ועד המתנדבים בקיבוץ גת: הקהילות שלא מחכות לסיוע מהמדינה

בימים של ניתוק פיזי וסגר תחבורתי, קמות באזורים שונים בארץ יוזמות מקומיות, שהופכות את החיים של הנזקקים לקצת יותר טובים ● מהמתנדבים בקיבוץ גת, דרך השכנים בבני ברק ועד לצעירים בחיפה - כך פועלות הקהילות שמעדיפות לא לחכות לסיוע מהמדינה

אתר בניה בבוסטון שעבודתו מושהית עקב התפשטות נגיף הקורונה / צילום: David Goldman, Associated Press

כוח עליון נוסח אמריקה: איך מתמודד ענף הנדל"ן בארה"ב עם הקורונה

בישראל הוחלט בשבוע שעבר שהתפרצות הקורונה בישראל לא תוכר ככוח עליון שיאפשר לקבלנים לאחר במסירה ● ומה קורה בחו"ל?

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

זהירות, זום! מה כל כך מסוכן באפליקציה הפופולרית של ימי הקורונה?

אפליקציית שיחות הווידאו הפופלרית כבר הפכה לסוג של מוצר צריכה בסיסי בכל בית ומשרד, ולאחת החברות הבודדות ששורדות את ההתרסקות בנאסד"ק • האם למרות אזהרת שימוש של ה-FBI היא תשנה את דפוסי העבודה וחיי שלנו שלנו, לתמיד? ● האזינו

מפלס הכנרת עולה? מה אפשר לקנות מסביב לה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מפלס הכנרת בעלייה? איזה נכס אפשר לקנות מסביב לה

קוטג' בן 5 חדרים ב-1.63 מיליון שקל או בית בן 8 חדרים ב-1.2 מיליון

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

אבי דדון / צילום: איל יצהר

צייד מכונות ההנשמה: ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון מתגייס למלחמה בקורונה

פורטפוליו עם אבי דדון, ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, על הפעלת משלחות רכש בעולם, על הגדלת מספר מכונות ההנשמה ועל ההסתייעות בכיל כדי להזמין ציוד

גליה רהב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

האחראית על מתחם הקורונה בשיבא: "הבעיה שלנו תהיה להחליט את מי להנשים ואת מי לא"

היא מנהלת את המכון למחלות זיהומיות בשיבא כבר שנים והתמודדה עם התפרצות האיידס, אבל אף אחד לא הכין את פרופ' גליה רהב לאתגר הרפואי הגדול ביותר שידענו. ועכשיו היא גם נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל ● ליידי גלובס

קניון tlv/ צילום:auev fvi

עוד מכה לשוק האופנה: רשות התחרות לא תאשר מו״מ משותף מול הקניונים

רשות התחרות מוציאה לרשתות האופנה והמסחר כרטיס צהוב: ההתאגדות מול חברות הקניונים עלולה להיות הסדר כובל אסור ● התאגדות רשתות האופנה והמסחר: "חלק ניכר מבעלי הנכסים אשר מבינים את גודל השעה, ואת המשמעויות החוקיות של משבר שכזה על הסכמי השכירות, הציעו מיוזמתם לוותר על דמי השכירות בתקופת הסגירה"