נציב תלונות הציבור על שופטים דחה תלונה נגד השופט שדן ב"תיק המעונות" של שרה נתניהו

התלונה שהגיש העיתונאי אורי משגב הופנתה נגד נשיא בימ"ש השלום בירושלים, השופט אביטל חן, על כך שקיים "דיון מחוץ לפרוטוקול" בתיק "פרשת המעונות", במסגרתו מואשמת שרה נתניהו בעבירות על טוהר המידות ותרמית נגד המדינה • משגב בתגובה: "החלטת הנציב היא סמל משפטי מדהים בעיניי, כי היא מביאה בהרחבה את תגובת השופט חן לתלונה שהגשתי"

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם / צילום: ליאור מזרחי
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם / צילום: ליאור מזרחי

נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אורי שהם, דחה תלונה שהגיש עיתונאי "הארץ" אורי משגב נגד נשיא בתי משפט השלום בירושלים, אביטל חן, שקיים "דיון מחוץ לפרוטוקול" בתיק "פרשת המעונות", במסגרתו מואשמים רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, ועזרא סיידוף, סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, בעבירות על טוהר המידות ותרמית נגד המדינה.

הנציב שהם קבע כי לא נמצא שנפל פגם כלשהו בהתנהלותו האמורה של הנשיא חן, אשר באמצעות דיון "מחוץ לפרוטוקול", שעצם קיומו תועד בפרוטוקול, ביקש לבדוק עם באי-כוח הצדדים ובהסכמתם, בשלב מקדמי של התיק, כיצד הוא יתנהל, ולברר את עמדתם לגבי העברת התיק לגישור פלילי, בפני מותב אחר. עוד הוסיף הנציב כי לא התרשם שהתנהלותו של השופט חן יצרה "לחץ" על הצדדים להסכים להליך של גישור פלילי, כנטען בתלונה.

השתלשלות האירועים החלה בתלונה שהגיש כאמור משגב נגד הנשיא חן, ולפיה הדיון בתיק הפלילי של נתניהו וסיידוף התקיים בלשכתו של השופט ולא תועד בפרוטוקול, וזאת בניגוד לעיקרון פומביות הדיון.

עוד טען משגב כי אם פעל השופט חן כמגשר, הרי שהדבר אסור בחוק, תוך שהוא מפנה לדברים שכתב נציב תלונות הציבור על שופטים הקודם, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, על האיסור שחל על בית הדין לשמש גם כמגשר, והפגיעה באמון הציבור מקום בו פעולת בית הדין נעשית "בחדר סגור, בהיעדר פרוטוקול".

המתלונן טען עוד כי מן הראוי שההליך יתברר בפני בית המשפט, לעיני הציבור, ולא בהליך של גישור פלילי; וכי יש להניח שבמסגרת הדיון "מחוץ לפרוטוקול" שהתקיים בלשכה, הפעיל השופט "לחץ על הצדדים להסכים להליך של גישור פלילי". בעשותו כן, לטענתו, הפר השופט את החובה לנהל פרוטוקול בהליך משפטי מסוג זה.

השופט חן: התנהלתי בהתאם לדין ובדרך שלא פוגעת בהליך השיפוטי, בנראות, בשקיפות ובטוהר ההליך

מנגד טען השופט חן בתגובה לתלונה שהגיש לנציב, כי החוק מאפשר לשופט היושב בדין לקיים דיון מקדמי שנועד נועד לבחון את האפשרויות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין, כאשר חלקים מדיון שאינם נרשמים בפרוטוקול, בהסכמת כל הצדדים והיושב בדין, אינם פוגעים, לדעת השופט, בהליך השיפוטי, בנראות, בשקיפות ובטוהר ההליך, והדבר מאפשר לבית המשפט ולצדדים להתקדם בתיק, במיוחד כאשר מדובר בערכאה השומעת ראיות. זאת, לדברי השופט, משום שהצדדים עצמם מעוניינים לא אחת לומר לאוזני הצד השני לדיון ולאוזני היושב בדין דברים אשר הם עצמם אינם מעוניינים, מטעמיהם שלהם, כי יופיעו בפרוטוקול, והדברים נכונים ביתר שאת בתיק נשוא התלונה.

חן הדגיש בתגובתו כי הדיון התקיים באולם ולא בלשכתו, וכי הוא הבהיר לצדדים כי הוא אינו פועל כמגשר, וביקש לדעת את עמדתם לגבי אופן ניהול התיק, לרבות ובדגש על שאלת העברת התיק לגישור בפני מותב אחר. לדבריו, הצורך בניהול דיון בעל חשיבות ציבורית, באולם פתוח ושקוף, הוא מובן. אך מנגד עומד האינטרס של בית המשפט לקצר הליכים ולעשות כל שניתן ומותר על-פי החוק על-מנת לברר אם התיק מחייב שמיעת ראיות.

לאחר עיון בתלונה ובתגובת השופט, החליט הנציב שהם כאמור לדחות את תלונתו של משגב. ראשית, הוא דחה את ההשוואה וההפניה להחלטת הנציב הקודם ריבלין, שעסקה במקרה בו העובדות שונות בתכלית: שם התנהל הדיון בלשכת השופט, ללא נוכחות כל הצדדים המעורבים. בנוסף, הנציב הקודם ריבלין כתב בהחלטתו כי האמור בה אינו מתייחס להליכי קדם-משפט.

במקרה זה, הסביר שהם, הדיון "מחוץ לפרוטוקול" התקיים באולם ולא בלשכת השופט, בהסכמת הצדדים, כאשר תוכן הדברים שנאמרו לא נרשם. זאת, כפי שמסר השופט בתגובתו, על-מנת לאפשר לבאי-כוח הצדדים להביע את עמדותיהם בעניין אופן ניהול התיק, באופן חופשי. בדיון מסוג זה כשלעצמו, הוסיף הנציב שהם, אין כל פסול, גם במסגרת הליך פלילי.

עוד הוא הדגיש כי גם הסברו של השופט באשר לנסיבות הספציפיות של מקרה זה, אשר הובילו אותו לקיים את הדיון במתכונת שתוארה, מקובל עליו ומניח את הדעת.

אורי משגב מסר בתגובה: "החלטת הנציב היא מסמך משפטי מדהים בעיניי, כי היא מביאה בהרחבה את תגובת השופט חן לתלונה שהגשתי. בכוונתי להתייחס אליה בפירוט בקרוב מאוד".

תלונתו של משגב הוגשה באמצעות עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, והיא פורסמה על-ידי משגב במלואה ב"הארץ". משגב הביע תמיהה היום בטוויטר על "האיפול והחשאיות" לדבריו בהודעת הדוברות שהוציא משרד המשפטים.

לטענתו, "בדיוק נגד אווירת המחשכים הזו הרי יצאתי. החלטת הנציב... מלמדת הרבה על האופן שבו מערכת המשפט רואה את פרשת המעונות ואת הדרך הנכונה לטפל בה".

נזכיר כי הפרשה בה מואשמת שרה נתניהו, סובבת סביב הזמנת הארוחות למעון ראש הממשלה המכונה גם "פרשת החמגשיות". במסגרתה מואשמת שרה נתניהו בהשגת מימון משרד ראש הממשלה להזמנת מאות ארוחות שף ממסעדות, בשווי כולל של כ-360 אלף שקל, תוך עקיפה מכוונת של הנהלים שאסרו להזמין ארוחות מוכנות במקביל להעסקת מבשלת במעון. כל זאת, בסיועו לכאורה של סמנכ"ל מבצעים ונכסים במשרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף, ותוך הצגת מצג-שווא כלפי המשרד כאילו במעון ראש הממשלה לא מועסקת מבשלת - למרות שבפועל לאורך כל התקופה הועסקו במעון מבשלות. 

*** חזקת החפות: רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, ועזרא סיידוף לא הורשעו בכל עבירה פלילית, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. מעמדם המשפטי בשלב זה הוא של נאשמים במשפט פלילי - הוגש נגדם כתב אישום, ומתנהל בעניינם לצד ההליך הפלילי גם גישור פלילי. כל עוד לא הורשעו בדין, הם בגדר חפים מפשע.

צרו איתנו קשר *5988