"למרות ההאטה בקצב הצמיחה, אם יהיה מיתון גלובלי ישראל תגיע מוכנה; אין סיבה להעלות את הריבית"

האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות לא מודאג מההאטה בקצב הצמיחה בחודשים האחרונים, ומרגיע: "מצב הכלכלה בסדר גמור" • בראיון ל"גלובס" מסביר מודי שפריר מדוע אינו מתרגש מהעלייה בגירעון וביחס החוב-תוצר, ומה הוא חושב על הריבית, האינפלציה, האג"ח הממשלתיות ומחירי הדירות

מודי שפריר / צילום: רפי דלויה
מודי שפריר / צילום: רפי דלויה

"למרות שרואים האטה בקצב הצמיחה בחודשים האחרונים, מצב הכלכלה בארץ בסדר גמור בסך הכול. הצמיחה בארץ לא מדהימה, אבל גם לא רעה. בבנק ישראל מעריכים שפוטנציאל הצמיחה עומד על כ-3% ואני נוטה להסכים איתם", אומר מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, בראיון עם "גלובס". "ב-2019 הצמיחה צפויה להסתכם סביב 3%".

שפריר, בדומה לכלכלנים ולאנליסטים אחרים, לא צופה גלישה למיתון השנה, בארץ או בארה"ב. זאת, בהנחה שלא יצוץ "ברבור שחור", כמו מפולת נוספת בשוק ההון האמריקאי, החרפה משמעותית במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שתדרדר את כלל המשק העולמי, או אירוע גיאופוליטי משמעותי כלשהו בארץ או בעולם.

לשאלה מה תומך להערכתו בהמשך הצמיחה בארץ, משיב שפריר כי "יש כמה גורמים שתומכים בהמשך הצמיחה ברמה הנוכחית גם השנה. הצריכה הפרטית זה מנוע חשוב לכלכלה המקומית, הצריכה הציבורית תמשיך לתמוך בצמיחה, למרות הגירעון שגדל קצת לאחרונה. ההשקעות בחברות סטארט אפ, שבהן היה גידול משמעותי בשנת 2018, גם הן ימשיכו כנראה לתמוך בצמיחה, אם כי זה תלוי מאוד בבורסת הנאסד"ק ובגובה הריבית, כי יש קורלציה ברורה לאורך זמן בין הגורמים".

מה עוד יתמוך בצמיחה במשק?
"המשך הגידול בכניסה של תיירים לישראל, לצד המשך יצוא שירותי הייטק, כלומר תוכנה. אבל, גם כאן יש קורלציה גבוהה מאוד למצב בשווקים. כל עוד שוקי ההון יתפקדו טוב, אז יצוא ההייטק ימשיך לגדול".

מה צפוי להעיב על הצמיחה?
"בעיקר כל מה שקשור לשוק הנדל"ן. ההשקעות בבנייה למגורים מתכווצות כבר כמה רבעונים, וימשיכו לרדת לדעתי גם ברבעונים הבאים. גם גידול של יבוא מוצרי צריכה לחו"ל, אם באמצעות האינטרנט או על-ידי ישראלים שטסים לחו"ל, מעיב על הצמיחה".

"לא בונים כאן מספיק דירות"

מזרחי טפחות מעניק הרבה מאוד משכנתאות. מה התחזית שלכם למחירי הדירות?
"בסך הכול אנחנו צופים יציבות במחירים בשנה הקרובה, למרות שרואים בחודשים האחרונים גידול מחודש בביקושים לדירות. אחרי הבחירות, אם כחלון לא יהיה שר האוצר, הביקושים יכולים לזנק, ואיתם גם מחירי הדירות, אבל זה ייקח קצת זמן ותלוי גם בגורמים אחרים. בטווח הארוך יש בעיה ממשית של היצע לא מספק. לא בונים פה מספיק דירות. בין השאר, בגלל תוכנית מחיר למשתכן מחירי הקרקעות במרכז הארץ עולים. לשנה הקרובה אנחנו צופים יציבות במחירים, בעיקר בגלל חוסר הוודאות".

במהלך 2018, ובעיקר לקראת סוף השנה, נרשמה עלייה בגירעון הממשלתי, שככל הנראה חצה את רף ה-3% מהתוצר לעומת יעד ממשלתי של 2.9%. אמנם שר האוצר כחלון הציג נתונים שלפיהם הגירעון בשנה שעברה עמד על 2.9% מהתוצר, אולם כמעט כל כלכלני המאקרו מעריכים שבאוצר "שיחקו במספרים".

שפריר לא מתרגש במיוחד מהעלייה בגירעון: "בתרחיש הבסיס שאינו כולל מיתון עולמי, אני לא צופה עלייה חדה בגירעון הממשלתי. יכול להיות שיעלו מסים אחרי הבחירות, אבל לא בצורה חדה מדי. אני לא רואה את המע"מ עולה כל כך מהר.

"אגב, גם בבנק ישראל לא מתרגשים במיוחד מהעלייה בגירעון. פרופ' אמיר ירון, הנגיד החדש, אמר לאחרונה במפגש עם עיתונאים שהוא מסתכל בעיקר על היחס חוב-תוצר, יחס שנמוך יחסית כיום. בניגוד לקרנית פלוג, הנגיד הנוכחי רוצה להוריד את גובה הלהבות בין האוצר לבנק ישראל. לא צריך כמובן להתעלם לגמרי מהעלייה בגובה הגירעון אבל גם לא לעשות מזה משהו יותר חמור ממה שזה".

מה דעתך על המדיניות של הנגיד החדש?
"בניגוד לעבר, אז היעד של בנק ישראל היה להגיע לתוך תחום יעד האינפלציה, כלומר 1%-3%, הנגיד החדש בא ואומר שהיעד שלו הוא הגעה למרכז היעד, כלומר לאינפלציה של כ-2%. כיום האינפלציה השנתית היא 0.8% בלבד. בעבר, אם אינפלציה של קצת מעל 1% הייתה מאפשרת העלאת ריבית, כי זה בתוך היעד, הרי שלפי הנגיד החדש אפשר לחכות עם העלאת הריבית עד שהאינפלציה תתקרב ל-2% ברמה שנתית. זה מאוד דומה לגישה של יו"ר הפד לשעבר ברננקי, יו"ר ה-ECB דרגי, וגם של הבנקים המרכזיים ביפן ובבריטניה. כולם חותרים להגעה לאינפלציה שנתית של כ-2%".

אז מה לדעתך צפוי להיות גובה הריבית בסוף 2019?
"אני חושב שהריבית בסוף השנה תעמוד על 0.5% לכל היותר. השוק צופה אינפלציה של 1%-1.1% בשנה הקרובה, ואנחנו מעריכים אינפלציה של כ-1% השנה, כך שאין לבנק ישראל סיבה ממשית להעלות את הריבית".

"אנחנו רחוקים מהורדת דירוג לישראל"

אם יהיה מיתון גלובלי ישראל מגיעה מוכנה?
"כן. ויותר מזה - אם יהיה מיתון גלובלי, ואנחנו ממש לא מעריכים שזה יקרה השנה - אז אפשר להעלות את גובה הגירעון. זה המייצב האוטומטי, והוא צריך להיכנס לפעולה במידת הצורך. צריך לזכור שבזמן המשבר הקודם ב-2008 היחס חוב-תוצר של ישראל היה גבוה מ-80%, לעומת כ-60% כיום, כך שאנחנו היום במצב הרבה יותר טוב.

"אגב, אם הגירעון יעלה כתוצאה ממיתון גלובלי, אני לא מעריך שסוכנויות הדירוג יורידו את דירוג האשראי של ישראל. לדעתי אנחנו רחוקים ממצב של הורדת דירוג לישראל".

ואכן, בסוף השבוע החליטו בסוכנות הדירוג S&P להשאיר את דירוג החוב של ישראל ברמה של AA מינוס.

מה אתה חושב על קצב הצמיחה בעולם?

"רואים האטה רוחבית בסקרי הציפיות. אנחנו לקראת סיומו של סייקל כלכלי מאוד ארוך, צריך לזכור את זה. אבל אני לא צופה מיתון עולמי השנה. אולי ב-2020. עם זאת, יש התמתנות ניכרת בקצב הצמיחה בסין ובאירופה. בארה"ב עדיין הצמיחה הייתה יפה ברבעון הרביעי של 2018, אבל גם שם רואים ירידה בסקרי הציפיות של מדדי מנהלי הרכש, בדצמבר וינואר".

מה אתם חושבים על ריבית הפד?
"בעבר, לפני שנה ושנתיים, חשבתי שהפד עובד על טייס אוטומטי ויעלה את הריבית 3-4 פעמים בשנה, גם ב-2018 וגם ב-2019, עד שהריבית תגיע לרמה הניטרלית. אבל עכשיו המצב שונה".

מה אתה חושב על שוק האג"ח בארץ?
"התשואה על האג"ח הממשלתיות הארוכות גבוהה והשוק אופטימי מדי, כך שהן מהוות השקעה טובה. עקום התשואות עדיין תלול מדי בארץ".

מה לגבי אירופה?
"יש הרבה מאוד אי-ודאות שם, גם בגלל הברקזיט. נראה שתהיה הארכה של תאריך היעד לאישור ההסכם של כמה חודשים, וקשה לדעת לאן זה יתפתח לאחר מכן".

בינתיים, ככל שזה נגרר, זה לא טוב.
"נכון. יש כאן אי-ודאות מתמשכת שפוגעת בכלכלה. מעבר לזה, יש האטה בגוש האירו בגלל עוד סיבות. לדעתי דרגי לא יעלה את הריבית לפחות עד 2020. הריבית הריאלית שם שלילית הרבה מאוד זמן, וזה כנראה צפוי להימשך עוד הרבה זמן. אגב, מובן שכל מה שקורה בעולם ישפיע גם על השיקולים של בנק ישראל".

אילו עוד גורמי סיכון אתה רואה?
"איטליה לא נמצאת במצב טוב. מלחמת הסחר היא כמובן גורם סיכון מרכזי, למרות שלאחרונה רואים שטראמפ די להוט להגיע להסכם ולסיים את הסיפור הזה".

 נראה ששני הצדדים רוצים להגיע להסכם.
"נכון. אבל יש את עניין המאבק סביב הטכנולוגיה, שיכול להימשך הרבה מאוד זמן. אם שני הצדדים יגיעו להסכם בנושא המכסים, ואת ענייני הטכנולוגיה ישאירו להמשך, השווקים יאהבו את זה. אבל אם האמריקאים יתעקשו לכרוך את כל החבילה ביחד, זה יכול להימשך הרבה מאוד זמן".

איזה גורמים משפיעים לחיוב?
"המשק האמריקאי ממשיך לצמוח בקצב טוב. לא נראה שהכלכלה האמריקאית תגלוש למיתון השנה. זה יקרה, אולי, ב-2020 או 2021. השנה אולי תהיה האטה בצמיחה בארה"ב, אבל לא מיתון. הפד הפך להיות מאוד רגיש לשווקים הפיננסיים, וזה טוב. בסך הכול אני מניח שהתנודתיות בשווקים תימשך השנה".

השקל יתחזק בטווח הארוך

אז מה אתה צופה לגבי הריביות ושוק המט"ח?
"בנק ישראל יעלה את הריבית, אבל בקצב נמוך יותר ממה שמעריכים בשוק. זאת, מכיוון שאנחנו מעריכים שהאינפלציה השנה תסתכם בכ-1%. לגבי שוק המט"ח, קשה להעריך מה יקרה בחודשים הקרובים, אבל בטווח הארוך הלחצים בכיוון של התחזקות השקל מול סל המטבעות יתגברו".

מדוע?
"יש כמה סיבות. פערי הריבית בין ישראל לארה"ב יצטמצמו, ובין ישראל לאירופה יתרחבו. כשפרויקט לוויתן יתחיל לפעול בסוף 2019, זה אמור להקטין את היבוא בכ-300 מיליון דולר ולהגדיל את היצוא בכ-1.3 מיליארד דולר. מחירי הנפט ירדו מאוד, ובהנחה שהם לא יחזרו לעלות זה גם משפיע בצורה משמעותית. יש כאן שיפור של כ-1.3 מיליארד דולר בגירעון המסחרי. אז ביחד זה כבר כ-3 מיליארד דולר בשנה.

"נוסף על כך, הגופים המוסדיים מאוד חשופים להשקעות בחו"ל, וכשהדולר מתחיל לשנות מגמה מול השקל, אז יכול להיות שהגופים המוסדיים ימכרו דולרים, ואליהם יצטרפו גם קרנות גידור מקומיות וזרות, מה שכמובן יתמוך בהתחזקות השקל בטווח הארוך".

מה יכול להעיב על התחזית הזאת?
"ירידות חדות בשוקי המניות, שתמיד מלוות בריצה אל הדולר, כלומר להשקעה באג"ח אמריקאיות. נוסף על כך, גם אירוע גיאופוליטי משמעותי כמו מלחמה יכול להשפיע על השקל-דולר". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988