האם אדם שגנב לחמניה כי הוא רעב צריך להגיע לביהמ"ש?

מה עושה המשטרה עם אנשים במצוקה כלכלית קשה שחשודים בעבירות פליליות קלות? מפנה לרשויות הרווחה? לא ממש

שמעתם על המושג "תיקי עוני"? אז שימו לב, כי משהו טוב מתחיל לקרות בבתי המשפט בישראל. שופטים מפסיקים לחשוש, אם תרצו להתבטל, בפני המשטרה והפרקליטות ומקבלים החלטות שמעלות את אמון הציבור במערכת השיפוט. הנה שני אירועים לדוגמה שקרו לאחרונה.

לפני כשבועיים "תפסה" משטרת ישראל איש צעיר שלקח או גנב, מטבע של 10 שקלים מקופת הצדקה של בית הכנסת. האיש, כבן 26, הפך הומלס כתוצאה של טרגדיה משפחתית, ואין לו עבר פלילי. הוא הודה מיד - אבל שוטרינו המצוינים העבירו אותו הישר למעצר לילה.

למחרת הביאו אותו בפני שופט, ובעילות של שיבוש הליכי משפט וסיכון ביטחונו של הציבור, דרשו 5 ימי מעצר. אבל שופט השלום בבאר-שבע דחה את הבקשה לימי מעצר וגם ביקר בחריפות רבה את התנהלות המשטרה.

במקרה נוסף שהגיעה בערך באותה עת לבית המשפט, דרשה המשטרה להאריך את מעצרה ולקבוע תנאים מגבילים, כולל ערבות כספית, לאחת ממובילות המחאה של תושבי שכונות דרום תל-אביב. האישה היא כבת 70, והמשטרה טענה כי היא מהווה סכנה לשלום הציבור. שופטת המחוזי דחתה גם כאן את המשטרה וקבעה: האישה אינה מסוכנת, ואם יש לכם עילה - תתכבדו ותמצו את החקירה.

כל זה מזכיר לנו שוב, את הדוח השנתי של הסנגוריה הציבורית מסוף 2015, בו יוחס פרק מרכזי למה שמכונה "תיקי עוני", שהמאפיין המרכזי שלהם הוא שהעבירות הפליליות, לכאורה, מתבצעות על רקע מצוקה כלכלית קשה ומציאות חיים הישרדותית בשל מחסור באמצעי קיום בסיסיים.

במקרים מסוג זה, המליץ הסנגור הציבורי הראשי, ראוי שהמשטרה והתביעה יפעלו בעצמן להפניית הטיפול באדם לרשויות הרווחה, במקום לנקוט צעדים פליליים ומעצרים שרק מקטינים את הסיכוי לצאת ממעגל העוני והמצוקה.

צרו איתנו קשר *5988