דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

קפקא בירושלים: מה קורה כשבקשה לחשיפת מידע נתקלת בבקשה לדיון חסוי

הנה תסבוכת קשה להתרה - התנועה לחופש המידע ביקשה לברר על קרקעות עמותת אלע"ד, שמצידה ביקשה דיון סגור • אף אחד לא טרח ליידע את התנועה לחופש המידע בעניין או לתת לה את מספר התיק • מקרי או יד מכוונת?

חפירות בעיר דוד שמנוהלות ע"י אלע"ד / צילום: רויטרס, Ammar Awad
חפירות בעיר דוד שמנוהלות ע"י אלע"ד / צילום: רויטרס, Ammar Awad

בזמן שבספרייה הלאומית בירושלים עמלים על שימור והצגת כתביו של הסופר היהודי הצ'כי פרנץ קפקא, הקפקאיות רחוקה מלהיעלם מהעולם. בעצם הימים האלה מתרחשת תקלה משפטית קפקאית בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, שמהותה - מניעת אפשרות מהתנועה לחופש המידע לבקש להצטרף כמשיבה לעתירה מינהלית העוסקת בבקשת חופש מידע שהתנועה עצמה הגישה.

מוזר ככל שזה נשמע, פרקליטות מחוז ירושלים מסרבת למסור לתנועה לחופש המידע את מספרו של ההליך המשפטי (העתירה), שעוסק בעניינה של התנועה, למרות שמדובר במידע הדרוש לתנועה כדי לפנות לבית המשפט ולבקש את אישורו להביע עמדה בעתירה. הנימוק לסירוב (התמוה) הוא שתלויה ועומדת בו בקשה לנהל אותו בדלתיים סגורות. המוזרות גדלה לאור העובדה שהפרקליטות בכלל תומכת בבקשה התנועה לקבל את המידע המבוקש.

תחילת הפרשה המוזרה במאי 2018, אז פנתה התנועה לחופש המידע לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בבקשות לקבלת מידע ומסמכים הנוגעים לקרקעות שהמדינה החכירה לעמותת אלע"ד בשנים האחרונות. אלע"ד ("אל עיר דוד"), נסביר, היא עמותה "הפועלת לחיזוק הקשר היהודי אל ירושלים". בין היתר עוסקת העמותה ברכישת בתים מתושבי סילוואן והעברתם לידיים יהודיות.

אלע"ד התנגדה למסירת המידע לתנועה לחופש המידע, אך התנגדותה נדחתה על-ידי רמ"י, שהחליטה ב-13 בספטמבר 2018 על מסירת המידע והמסמכים לתנועה לחופש המידע. ואולם אלע"ד לא השלימה עם ההחלטה ועתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה שלא להעביר לתנועה לחופש המידע את המידע המבוקש, ובהליך חריג מאוד גם ביקשה שהתיק כולו יתנהל בדלתיים סגורות.

משום מה - או שלא משום מה - אלע"ד לא צירפה את התנועה לחופש המידע כצד להליך. ובמלים אחרות - לבית המשפט הוגשה עתירה נגד קבלת בקשה של עמותה, מבלי ליידע כלל את העמותה בדבר. מוזר? קפקאי? חכו, זאת היא רק ההתחלה:

השבועות והחודשים חלפו, ולאחר שמידע המבוקש על-ידי התנועה לחופש המידע לא הגיע אליה, פנתה התנועה שוב לרמ"י, ורק אז נודע על דבר קיומה של העתירה נגד העברת המידע אליה. זו שהיא לא צורפה כצד לה. המשך הבירור העלה כי הוגשה בקשה לנהל את הדיון בעתירה בדלתיים סגורות, אך בית המשפט טרם החליט אם לסגור את התיק.

בינתיים, רמ"י (באמצעות הפרקליטות) ביקשה את צירופה של התנועה כמשיבה לעתירה, בתור צד שלישי שזכותו למידע שנתבקש עלולה להיפגע אם תתקבל העתירה. אלע"ד התנגדה לצירוף, ובית משפט בינתיים נמנע מקבלת החלטה, על אף עמדת הפרקליטות שיש לצרף את התנועה כצד להליך ולא לאפשר לקיים תיק מהסוג הזה בדלתיים סגורות.

בעקבות המצב המוזר והעובדה שבית המשפט נמנע בינתיים מקבלת החלטה, התנועה לחופש המידע ביקשה מהפרקליטות את מספר ההליך שתחתיו מתנהלת העתירה. זאת, כדי שתינתן לה האפשרות לפנות בכוחות עצמה לבית המשפט ולבקש להצטרף כמשיבה להליך שתכליתו לשלול ממנה את האפשרות לקבל את המידע שביקשה.

למרבה הפליאה, הפרקליטה המטפלת סירבה לבקשת התנועה לחופש המידע לקבל את מספר ההליך, בטענה כי אינה יכולה לעשות כן בהליך שבו תלויה ועומדת בקשה לנהלו בדלתיים סגורות.

וכך נוצר "קֶשֶר גּוֹרְדִי": ללא אפשרות לקבל את מספר ההליך המשפטי, התנועה לחופש המידע לא יכלה לבקש להצטרף להליך שכאמור עוסק בבקשה שהיא עצמה הגישה. וכך, עד היום בית המשפט בירושלים דן בעניינה של התנועה לחופש המידע מבלי לשמוע את עמדתה ואפילו מבלי לאפשר לה לבקש להשמיע את עמדתה.

מצב דברים זה הוביל לפגיעה בכללי הצדק הבסיסיים, בזכות הטיעון, בגישה לערכאות וההליך ההוגן של התנועה לחופש המידע וכמובן - לפגיעה ביעילות ובשלמות הדיון המתנהל. גם לא היה ברור מדוע או מהו מקור הסמכות לכך שהפרקליטות מסרבת להעביר לידי התנועה את מספר ההליך כדי לאפשר לה לפנות לבית המשפט בבקשה להביע עמדה בדיון שנוגע ישירות אליה.

גם העובדה שבית המשפט קשר בין הבקשה לנהל את ההליך בדלתיים סגורות לבין הזכות של התנועה לחופש המידע להשתתף בתיק, היא לכל הפחות מוזרה. ההיגיון אומר שבית המשפט צריך היה לאפשר לתנועה לטעון ביחס לסוגיית ניהול ההליך בדלתיים הסגורות - ואז לקבל החלטה האם לסגור את הדיון.

ואם לסכם: בבית המשפט בירושלים התנהל הליך משפטי שעוסק בבקשת חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע, שלא בנוכחות התנועה ומבלי שאפילו ניתנת לה האפשרות לקבל את מספר ההליך בעניינה, כדי שיתאפשר לה לבקש מבית המשפט להצטרף להליך. קפקא לא היה ממציא את זה יותר טוב.

עדכון של הרגע האחרון: בצר לו, ניגש ביום רביעי עו"ד אוריה ירקוני, המייצג את התנועה לחופש המידע, למזכירות בית המשפט בירושלים ודרש לבדוק פיזית את כל התיקים שנפתחו בתקופה הרלוונטית. אחרי שעות רבות הצליח ירקוני בעצמו להגיע אל התיק החסוי ולשלוף משם את מספר ההליך. וכך, ביום רביעי נסללה סוף-סוף הדרך שמאפשרת לתנועה לחופש המידע לבקש מבית המשפט אישור להביע עמדה בדיון בעתירה נגד העברת מידע לתנועה. מבולבלים? גם אנחנו.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הפרקליטות סברה מלכתחילה כי התנועה לחופש המידע היא צד רלוונטי להליך, ואף פנתה בשמה לבית המשפט על-מנת לצרפה. הפרקליטות גם ביקשה מבית המשפט להתיר להעביר את מספר ההליך לתנועה. הפרקליטות פועלת בהתאם להנחיות בית המשפט".

מדוברות הנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מדובר בתיק תלוי ועומד המתנהל בדלתיים סגורות. בתיק אכן קיים צו בדבר סגירת דלתיים, בקשה לביטולו תלויה ועומדת. בקשה של התנועה לחופש המידע להצטרף כמשיבה להליך הוגשה שלשום והועברה לתגובה".

מעמותת אלע"ד נמסר בתגובה: "ההליך מתנהל בדלתיים סגורות, ועל כן מוטל צו איסור פרסום על פרטי ההליך, כולל שלביו הדיוניים". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות