גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתכת היקרה שמסובבת את העולם: איך הפך הזהב לבסיס של הסחר הבינלאומי

משחר ההיסטוריה נהנה הזהב מיחס מיוחד בזכות זמינותו המוגבלת, מחירו והקושי לכרותו, עד שבעת החדשה הפך להיות בסיס השיטה המוניטרית כולה ● מי היו הראשונים שהשתמשו בו, מתי הפך להיות האמצעי שעליו הושתת הסחר הבינלאומי, ומה קרה כשבארה"ב שאחרי מלחמת האזרחים התחילו להדפיס שטרות בלי להצמידם לזהב ● כל מה שרציתם לדעת על הזהב - כתבה ראשונה בסדרה

 

 

מטילי זהב/  /צילום: רויטרס Arnd Wiegmann
מטילי זהב/ /צילום: רויטרס Arnd Wiegmann

בשנים הבאות, כאשר מחזוריות האשראי (Credit cycle) תתחיל לפנות כלפי מטה, והתהליך המכאיב של צמצום המינוף יצבור תאוצה, יחזור הזהב לככב בטורי הפיננסים וההשקעות.

אך מתי בעצם החלו להשתמש במתכת היקרה, אילו תהפוכות עבר השימוש בה, וכיצד היא הפכה לכלי מסחר ולבסיס השיטה המוניטרית של שנים רבות?

אם כן, הראשונים להשתמש בזהב היו הפרעונים במצרים לפני כ-5,000 שנה. בעוד שבמסופוטמיה מתכת הכסף התפתחה להיות סרגל הערך, הכלי שבאמצעותו ננקב הערך של מוצרים פיזיים ובאמצעותו בוצע סחר, הרי שבמצרים הזהב היה הרבה יותר מאשר אלו. היה לו תפקיד חשוב במיתולוגיה המצרית הקדומה, כמו בניית מסכת המוות הענקית והמרשימה של הפרעה תות ענח אמון העשויה משתי שכבות של זהב.

אך למרות אהבתם הרבה לזהב אין כל עדות כי המצרים השתמשו בזהב ככסף, קרי לשם ביצוע מסחר.

העדות הראשונה לשימוש בזהב ככסף, קרי לשם ביצוע טרנזאקציות מסחריות, באה דווקא מממלכת לידיה, במערב טורקיה דהיום, שם גם נתגלו הראיות הראשונות לשימוש במטבעות שהוטבעו על ידי השלטון, ככלי ל"אחסון" המתכת שמילאה את הפונקציה של כסף.

ממצרים התפשט השימוש בזהב ככלי מוניטרי וחברתי לכל רחבי המזרח התיכון של העולם העתיק, מיוון ועד מסופוטמיה, כמתואר בספר בראשית, פרק ב: "אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב... וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב"

אך בעוד מתכת הכסף הייתה אמצעי מוניטרי בלבד, הזהב היה גם סמל סטטוס שסימן וייחד את המעמדות השולטים ואת האליטה מן ההמונים. המעמד המיתולוגי של הזהב התפשט גם לשפה, ובמיתולוגיה היוונית התקופה האידיאלית בתחילת האנושות כונתה "תור הזהב", שבה שררו יציבות, רווחה ושלום.

הכסף וזהב התפתחו זה בצד זה

נוכח המותג בן אלפי השנים ומעמדו בעיני הבריות קשה להאמין כי בכל שנות קיום המין האנושי סך כמות הזהב שנכרתה מהאדמה אינה עולה על הנפח שממלא שלוש בריכות שחייה אולימפיות. נדירות זו של הזהב, הזמינות המוגבלת, המחיר והקושי לכרותו, והיחס בין משקלו לנפחו, גרמו לכך שהזהב לא היה מעשי מספיק כאמצעי תשלום בלעדי, בעיקר בטרנזאקציות קטנות. כך התפתחו זה בצד זה הזהב והכסף, לעתים במתח ובתחרות של ממש ביניהם.

ברומא, ששלטה בעולם הישן כמעט 1,000 שנה, המטבע הנפוץ ביותר היה הדינריוס שהיה עשוי מכסף. במטבע זה שילמו הקיסרים לחיילי האימפריה, מקור כוחה ושליטתה. 25 דינריוס של כסף היו שווים למטבע זהב אחד שנקרא אאורוס.

גם לאחר היעלמות האימפריה הרומית המשיכה מתכת הכסף להיות הבסיס של המערכת המוניטרית והמסחרית. מטבעות ממתכת הכסף היו אמצעי התשלום הפופולרי בחיי היום יום, אך כאשר הדברים הגיעו לעסקאות גדולות, למסחר בינלאומי או לשמירת ערך של רכוש רב, היה דווקא הזהב האמצעי המועדף, זאת נוכח נדירותו ונפחו - ליטר אחד זהב שוקל כמעט 20 קילוגרם.

הוויכוח בשאלה איזו משתי המתכות, הזהב או הכסף, ראויה לשמש כבסיס של השיטה המוניטרית וכאמצעי התשלום העיקרי נמשך לאורך השנים ממש עד תחילת המאה ה-20.

ארה"ב הצמידה את הדולר לכסף ולזהב

כשלושים שנה לאחר ייסוד ארה"ב של אמריקה העביר הקונגרס חוק שקבע כי הדולר יהיה המטבע, ההילך החוקי, של המדינה וכי הבסיס המוניטרי הוא מתכות הכסף והזהב. במילים פשוטות, המתכות זהב וכסף היו הכסף - אמצעי התשלום של אמריקה.

בזמן מלחמת האזרחים בארה"ב (1861) החלו מדינות "האיחוד" הצפוניות להדפיס כסף כדי לממן את הוצאות המלחמה. היו אלו שטרות נייר שהיו "בלתי המירים" לכסף האחר-המקורי שהיה עשוי ממתכות הזהב והכסף. כסף הנייר כונה גרין-בק על שם צבעו הירוק מאוד של חלקו האחורי.

נוכח הכמות הגדולה שהודפסה, ערך דולר הנייר, הגרין-בק, נפל בכ-50% לעומת הדולר-זהב. הקלות שבה אפשר היה פתאום לייצר כסף מהאוויר, או יותר נכון ממכונת הדפוס, הייתה בלתי מוכרת בעולם של אז, ועמדה לגרום לאחת האפיזודות המוזרות ביותר בתולדות הפוליטיקה של ארה"ב.

הוצאות המלחמה, הכסף החדש שיוצר ממכונת הדפוס, ודרישות השינוע של הצבא, הובילו לבום גדול בתעשיית הרכבות שהיו אמצעי התחבורה החדיש והממוכן היחידי באותה תקופה. בשנות המלחמה ובאלו שאחריה הונחו מסילות ברזל לכל אורך ורוחב אמריקה. עד 1873 היו בנקים, עסקים ומשקיעים מושקעים כולם בכבדות בעסק הפורח החדש.

מלך הבועה היה אדם מפילדלפיה בשם ג'יי קוק (Jay Cooke), בעליו של בית השקעות שריכז השקעות עתק ביותר מ-60 אלף קילומטר של מסילות, אשר גם זכו לסובסידיות ממשלתיות בעיקר בדמות מענקים של קרקעות.

אחרי המלחמה הקונגרס ביקש לבטל את דולר הנייר, הגרין-בק, ולחזור למתכת הכסף. כמו היום, גם אז הפסקת ההדפסה והצמצום הכמותי איימו על הבועה ועל עסקי הסקטור הפיננסי. קוק, שהיה אז כבר גם המעסיק הגדול ביותר באמריקה, מיהר למחות וכתב: "למה שהמדינה הנהדרת והמהוללת שלנו תיחנק ותגומד, ודם החיים שלה ייובש על ידי התיאוריות העלובות של 'כסף קשה' (כלומר, כסף מוגבל בכמותו), תיאוריות המתאימות לזמנים עתיקים".

בועת הרכבות פקעה ברעש גדול

עתיקים או לא, יש דברים שאינם משתנים. הבום וזמינות הכסף הזול הובילו להשקעות עתק ברכבות, וככל שרבו ההשקעות רבות מהן היו מיותרות ובלתי נחוצות. אלפים רבים של קילומטרים של מסילות מיותרות הונחו, והיצע השינוע גדל במהירות, אך במקביל הביקושים להובלה ברכבות נותרו הרחק מאחור. נוכח ההיצע הרב והתחרות שהתפתחה מחירי ההובלה החלו לצנוח, ועימם ההחזרים של המשקיעים. כמו תמיד גם אז, הבום שנבע מעודף כסף זול הגיע לסיומו בקריסה.

בספטמבר 1873 החלו חברות האשראי וההשקעות בוול סטריט להתמוטט, וב-19 בספטמבר החברה של קוק, מענקיות וול סטריט דאז, קרסה. הקריסה גררה אחריה פאניקה שהתפשטה בכל וול סטריט. כך דיווח ה"ניו יורק טיימס" ביום המפולת: "החדשות התפשטו בכל דאון טאון ניו יורק, ומאות אנשים שקנו מניות בציפייה לעליית מחיריהן רצו למשרדי הברוקרים ונתנו הוראות למכור מיד את הכול. המחירים החלו לצנוח במהירות ואיש לא יכול היה לעצור את השיטפון". בהמשך נסגר שוק המניות לעשרה ימים, מה שגרם לפאניקה להתפשט ללונדון, בירת הפיננסים העולמית בימים ההם.

נשיא ארה"ב, גיבור מלחמת האזרחים, יוליסס גרנט, נסע לניו יורק, שם התקבל על ידי המון של בנקאים שהתחננו לעזרה ממשלתית, וטענו כי אם הממשלה לא תיחלץ מיד לעזרתם, כל המדינה תגיע לחורבן ולפשיטת רגל. אך העזרה הממשלתית המבוקשת לא הגיעה. בהעדר מס הכנסה ובהעדר תרבות של אינסוף חובות, הממשלה הפדרלית הייתה זהירה מאוד בפיזור אמצעיה ורכוש האזרחים.

כעבור עשרה ימים נפתחו מחדש השווקים. עשרות בנקים וחברי בורסה פשטו את הרגל, וציבור המשקיעים בבועת הרכבות הפסיד כספים רבים, אך לאחר חודש השקט חזר לוול סטריט.

פקיעת בועת הרכבות גרמה לנפילה חדה של 75% בבניית מסילות. ההאטה זו הובילה לנפילה חדה במחירי הקרקעות שעליהן נבנו המסילות, והמשק כולו שקע למיתון של שלוש שנים.

בשנת 1875 הקונגרס העביר חוק שקרא לביטול הגרין-בק, שהסתובב במחזור במקביל לדולרים הצמודים למתכות, אך כאמור לא היה בר המרה אליהם. החוק קבע חזרה מוחלטת לכסף הצמוד במלואו למתכות במחיר ההמרה של טרום המלחמה, והוצאה הדרגתית של כל שטרות הגרין-בק מהמחזור.

מפלגת ההרחבה הכמותית שהתפוגגה אל דפי ההיסטוריה

כתוצאה מהפאניקה בעקבות פקיעת בועת הרכבות ומהאירועים שלאחריה קמה בארה"ב מפלגה חדשה, מפלגת הגרין-בק. זו הייתה תנועה פופוליסטית שהייתה מורכבת בעיקר מאיכרים, אוכלוסייה גדולה מאוד באותם ימים, ודרשה להחזיר את הגרין-בק כהילך חוקי. יעדיה העיקריים היו להגדיל את הספקת הכסף באמצעות הדפסת עוד שטרות נייר ולייצר אינפלציה כדי להקל על החקלאים את נטל החובות שניטלו בעת שמחירי הקרקעות היו בשיא.

בבחירות של 1878 הצליחה המפלגה החדשה להביא לבחירת 14 נציגים בקונגרס. בשיאה של התנועה, בין 1877 ל-1881, עמד בראשה גנרל לשעבר בצבא הצפון, חבר הקונגרס מאוהיו תומס אווינג (Ewing). בסדרת נאומים וויכוחים פומביים הרבה אווינג לדבר על היתרונות ועל הנחיצות של כסף נייר לעומת כסף הצמוד למתכות ועל הסיכונים הנשקפים מהקטנת כמות הכסף, צמצום כמותי בלשון ימינו, בגין חיסול כסף הנייר שבמחזור.

אך מפלגת הגרין-בק, שחרתה על דגלה את עקרון ההרחבה הכמותית, לא צלחה. הרוב נותר בידי הדוגלים ב"מטבע קשה", ובהתאם בוטל כסף הנייר, ואמריקה חזרה למטבע שכולו צמוד למתכות הכסף והזהב.

האינפלציה שהדפסת הכסף לצורכי המלחמה והגרין-בק יצרו, שהגיעה כדי 27% בשנת 1864, שככה. עד 1879 גם שוק המניות התאושש לחלוטין, ואמריקה נחלצה לחלוטין מהמיתון. הסוף שצפו הבנקאים אם הממשלה לא תושיעם לא הגיע, ומפלגת הגרין-בק התפוגגה לדפי ההיסטוריה.

העידן המוניטרי החדש: זהב בלבד

כחלק מהחזרה לכסף מתכות מלא, חקיקת הקונגרס גם שמה סוף לשיטה הדו-מתכתית שהייתה נהוגה באמריקה מאז היווסדה, והעבירה את אמריקה לסטנדרט זהב בלבד. בערך באותו זמן גם אירופה עברה לסטנדרט זהב מלא, והעולם המערבי כולו הפך מדו-מתכתי לחד-מתכתי - זהב. עידן מוניטרי חדש הפציע.

המעבר לסטנדרט זהב לא היה תוצאה של הסכם בינלאומי, אלא בחירה מרצון של מדינה אחר מדינה, ואף שהכסף במחזור ובשימוש היה מנייר, לשטרות הנייר היה גיבוי בזהב וזכות המרה מלאה.

בארה"ב למשל, החוק קבע כי האוצר יקיים רזרבה של 40% בזהב לשטרות הדולרים שבמחזור. על השטרות במחזור היה כתוב: "מאושר כי כנגד שטר זה הופקדו באוצר של ארה"ב כך וכך (הסכום הנקוב בשטר, למשל 10) דולרים של זהב לתשלום לאוחז שטר זה לפי דרישתו". ואכן, כל מי שהחזיק בשטר יכול היה לפסוע למשרדי האוצר ולקבל את ערך השטר במטבעות זהב.

זה היה העיקרון העיקרי של עידן סטנדרט הזהב הקלאסי (1870-1914), שבו הזהב היה הבסיס האקסקלוסיבי של הכסף ושל המערכת המוניטרית העולמית. כל המדינות שבחרו בשיטה התחייבו להמיר את השטרות הלאומיים שבמחזור לזהב לפי שער קבוע בהתאם לדרישת כל אדם האוחז בשטרות. התחייבות זו הפכה את הזהב למטבע העולמי דה-פקטו.

עובדה זו הסדירה את כל הסחר הבינלאומי. במילים פשוטות, שום מדינה לא יכלה לקיים לאורך זמן גירעון, או עודף, מתמשך במאזן המסחרי, כי אחרת היה נגמר לה הכסף-זהב.

ברמה הפרקטית גירעון כזה היה מצמצם בהדרגה את כמות הכסף בכלכלה וגורם למיתון ולירידת מחירים, מה שהיה מצמצם את האטרקטיביות ואת הביקושים לסחורה המיובאת, שהייתה הופכת גם ליקרה יותר, וכך היה הגירעון נעצר. היפוכו במדינה המייבאת - כמות הזהב הגדלה הייתה גורמת לעליית מחירים עד שיתרונה כמייצאת היה נשחק ונעלם.

הנה כי כן, במשטר של כסף עולמי הצמוד לזהב גם בעיית מאזן התשלומים הנמשכת זה דור בין ארה"ב לסין והמפעילה לחצים דפלציוניים גדולים ומתמשכים על שכר העובדים באמריקה, הייתה נפתרת, וגם מלחמת הסחר שבאה לעולם בגלל חוסר האיזון במאזן המסחרי לא הייתה באה לעולם כלל.

הפוליטיקאים לא השתתפו במשחק

כאשר בסיס השיטה המוניטרית היה הזהב, הייתה מגבלה אינהרנטית על כמות הכסף שבמחזור. זה נקבע על ידי הטבע ולא על ידי פוליטיקאים הנתונים ללחצי הרגע ולחולשות האדם. את ההבדל ביטא היטב המחזאי ג'ורג' ברנרד שו: "צריך לבחור בין לסמוך על היציבות הטבעית של זהב לעומת היציבות, היושר והאינטליגנציה של חברי הממשלה. בכל הכבוד לאדונים הנכבדים האלו, אני ממליץ לכם, כל עוד השיטה הקפיטליסטית מבקשת להתקיים, לבחור בזהב".

היות הזהב מוגבל בכמותו, ומכאן גם כמות הכסף, הביאה גם לרווחה מסוג אחר. הגידול בפריון התבטא בירידת מחירים, ולכן גם בשיפור מתמשך ברמת החיים של כלל התושבים.

בניגוד למיתוס המודרני של הבנקים המרכזיים כאילו יש "אינפלציה חיובית", אין דבר חיובי בעלייה מתמשכת של מחירים ובשחיקה מתמדת של השכר, אלא לאליטה השלטת ולממשלה.

מה ה"אינפלציה החיובית" הזו עשתה לחברה בכלל? על כך השיב הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס: "מספרים שלנין אמר כי הדרך הטובה להרוס את השיטה הקפיטליסטית היא על ידי הרס המטבע שלה. בשעה שהן ממשיכות את תהליך האינפלציה, הממשלות מחרימות, בחשאי, חלק חשוב מהעושר של אזרחיהן, ולא רק מחרימות אלא עושות זאת באופן שרירותי, ובשעה שהתהליך מרושש רבים הוא מעשיר מעטים. המחזה של ארגון מחדש שרירותי של העושר הורס לא רק את תחושת הביטחון אלא גם את האמון בשוויון ובצדק שבחלוקת העושר. לנין צדק. אין דרך שקטה יותר ובטוחה יותר להפוך את יסודות החברה מאשר הרס המטבע. התהליך מפעיל את כל הכוחות הנסתרים של הכלכלה לכוון לצד ההרס, והוא עושה זאת בדרך שאפילו אדם אחד ממיליון לא יכול לאבחן".

לאורך כל המאה ה-19 התוצר לנפש בארה"ב הלך וגדל והמחירים הלכו וירדו, תמונת ראי מובהקת לאינפלציה. אם ניקח למשל את 75 השנים שבין 1825 ל-1900, שבהן חלו תמורות טכנולוגיות עצומות ושיפורים דרמטיים בפרודוקטיביות, בה בשעה שכמות הכסף שבמחזור הייתה צמודה לכמות הזהב, נגלה דווקא ירידה מתמשכת במחירים (להוציא שנות מלחמת האזרחים) ועלייה מתמשכת בכוח הקנייה של הציבור.

למשל, בין 1875 ל-1900, הגידול בתוצר לגולגולת עמד על 52.7% והאינפלציה על מינוס 29.6%, כלומר המחירים ירדו בכ-30% לאורך 25 שנה. לעומת זאת, לדוגמה, בין 1989 ל-2013, התוצר לגולגולת גדל ב-42.15%, אולם האינפלציה, קרי השחיקה בכוח הקנייה, גדלה ב-78.5%. הנה כי כן, כל הגידול בתפוקה שגרמה מהפכת המידע לא התבטא כנדרש בירידת יוקר המחיה, להיפך - המחירים עלו במידה ניכרת.

איך ייתכן? מהנתונים שלעיל עולה התשובה, הדפסת הכסף המסיבית "אכלה" את הגידול בתפוקה, וכך במקום שהגידול בתפוקה יתבטא בהגדלת כוח הקנייה, כפי שקרה בין 1875 ל-1900, הוא התבטא בכך שההתייקרויות היו קצת יותר מתונות ממה שהתחייב נוכח ההדפסה המסיבית.

מותו של סטנדרט הזהב הקלאסי

בתקופת סטנדרט הזהב הקלאסי נרשם שיא בפריחה אירופית. זו הייתה תקופה של יציבות מתמשכת, שלום בין מדינות אירופה ושיתוף פעולה בינלאומי, כשסחורות, הון ואנשים נעו באופן חופשי לאורך ולרוחב אירופה, ארה"ב והקולוניות בכל רחבי העולם.

זה היה העידן של תומס אדיסון, אלפרד נובל והאחים רייט וגם של מדען צעיר בשם אלברט איינשטיין שעבד על תיאוריה חדשה בתחום הפיזיקה.

זה היה העידן שבו תיאוריות חברתיות ותנועות חדשות באו לעולם, ביניהן הסוציאליזם, התנועות לזכויות האישה ומוסדות כמו פנסיה. היה זה דור יותר אופטימי מאלו שיבואו אחריו, יותר סנטימנטלי ומלא תשוקת חיים, אך גם מחושק כולו לעולם המעמדות של הסדר הישן.

בספטמבר 1914 כל העולם הישן הזה הגיע לקצו הפתאומי, והוא ימות סופית בשדות ההרג הנוראיים של מלחמת העולם הראשונה. יחד עמו מת גם עידן סטנדרט הזהב הקלאסי. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

זה המחיר הכבד שישלמו האוכלוסיות החלשות במדינה: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

דביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: יח"צ

גם בדירוג הפרסומות: במקום פסח - חג באווירת הקורונה

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומות של בנק מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר גם השבוע ושומרת על המקום הראשון במדד הפרסומות הזכורות ● הפרסומת של סלקום TV עם אודי כגן מצליחה לשמור על ההובלה במדד הפרסומות האהובות

אילן פז, מנהל ברקליס ישראל  / צילום: יח"צ יוסי זליגר

מנכ"ל ברקליס ישראל: "ישראל עשתה צעד אמיץ; היא מובילה על מדינות אחרות בטיפול במשבר הקורונה"

בנק ברקליס ישראל ליווה את גיוס החוב שהשלימה השבוע מדינת ישראל, בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר ● בראיון ל"גלובס" אומר מנכ"ל ברקליס ישראל, אילן פז: "לא יודע לומר אם רואים את סוף המשבר, אבל אני מניח שהרע כבר מאחורינו"

רמון לגוארטה מנכ"ל פפסיקו ומנכ"ל סודהסטרים אייל שוחט  / צילום: אבישג שאר ישוב

מנכ"ל סודהסטרים אייל שוחט התחייב לא לפטר עובדים

וגם: בכירים במגזר העסקי מגייסים כספים להטסת ציוד רפואי לישראל, חברות המזון מתגייסות למאבק במגפת הקורונה ואת הופעתו של מי תשדר קשת 12 ביום ראשון במסגרת השת"פ עם זאפה?

הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

השוק הקונצרני התייבש; "לחברות בעלות איכות אשראי גבוהה יש נגישות לשוק"

S&P מעלות: חמש חברות בלבד הנפיקו במהלך חודש מרץ בהיקף כולל של כמיליארד שקל, ירידה חדה של 84% לעומת גיוסים בהיקף של כ-6.3 מיליארד שקל במרץ אשתקד

סוחרים מודאגים בוול סטריט צופים בנשיא טראמפ / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

מחיר הנפט זינק 25% ומניות האנרגיה שלחו את וול סטריט לעליות חדות בסיום המסחר

מניית שברון קפצה 11% ● מחיר הנפט רשם את העלייה היומית החדה ביותר אי פעם לאחר שטראמפ אמר כי הוא צופה שערב הסעודית ורוסיה יסכמו על קיצוץ של 15-10 מיליון חביות נפט ביום ● התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב קפצו בכ-6.6 מיליון בשבוע שהסתיים ב-28 במרץ

יוסי שסטוביץ/ צילום: יחצ

מנצלת את זמני המשלוח הארוכים ברשתות: שסטוביץ תמכור ברילה וקולגייט ישירות לצרכנים

שסטוביץ עלתה לאוויר עם אתר מכירה תחת השם ״דה אונליין סטור״ אשר מציע לספק את מוצרים תוך 3 ימי עסקים

מנהל רשות המסים ערן יעקב./ צילום:  כדיה לוי

בעקבות הפרסום בגלובס: המדינה תהפוך את המענק לעצמאים לקצת יותר משתלם

האפשרות להגשת הבקשות למענק באתר רשות המסים יוצאת לדרך • מוקדם יותר השבוע פרסמנו כאן כי המענק כפוף לתשלום מס • בעקבות הביקורת ב"גלובס" ניתנו הקלות שונות למקבלי המענק ובוטלה החובה לשלם ביטוח לאומי עליו

קובי שגב, מנכ"ל קרנות אילים הפורש / צילום: תמר מצפי, גלובס

מאחורי החודש הגרוע בתולדות תעשיית הקרנות: כולם נדבקו בווירוס, אבל היו כמה שיותר

שוק קרנות הנאמנות בישראל איבד כמעט רבע משוויו ברבעון הראשון של 2020 ● היקף חסר תקדים של פדיונות מהקרנות ברבעון, שעיקרם נעשה בחודש מרץ בשל השפעות משבר הקורונה, שבר את כל השיאים השליליים בשוק

משה כחלון בהצהרה על התוכנית הכלכלית / צילום: דוברות משרד האוצר, יח"צ

קרן ההלוואות בערבות המדינה: התנאים חלומיים, הביצוע בלתי אפשרי

שר האוצר והחשכ"ל הציגו בראשית השבוע קרן הלוואות לעסקים בתנאים חד פעמיים וללא ביורוקרטיה, שתאפשר להם לקחת הלוואות ישירות מהבנקים • אלפי בקשות כבר הוגשו, אבל הבנקים לא שמעו על הבטחות האוצר ואינם ערוכים לתת מענה

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי

"קודם צריך לחלץ את האנשים - לא כל עסק חייב לשרוד כל זעזוע"

כך אומרת פרופ' ענת אדמתי, אחת הכלכלניות המשפיעות בעולם בעשור האחרון ● בראיון מיוחד "לגלובס" היא מסבירה איך הקורונה הציפה למעלה סתירות בקפיטליזם האמריקאי, עוקצת את טראמפ ("האמת היא הקורבן") וגם נותנת טיפ למקבלי ההחלטות בישראל

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

יותר ממיליון חולים ברחבי העולם; 471 מתים בצרפת היום

סך מקרי הקורונה בעולם חצה את רף המיליון, כאשר יותר מרבע מהמקרים מגיע מארה"ב ● איטליה דיווחה אתמול על סך קורבנות בנפש של 13,155 עם שיעור תמותה מהנגיף של 11.8% ● סך הקורבנות בצרפת מגיע ליותר מ-4,500 בני אדם

פרויקט תמ"א 38 / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תמ"א 38: האם אי-קבלת היתר בנייה הוא כוח עליון?

ביהמ"ש המחוזי בת"א כי אי-קבלת היתר בנייה אינה בגדר כוח עליון - והיזם נאלץ למחוק את הערות האזהרה שרשם על הדירות

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

ניסנקורן שר המשפטים, אדלשטיין יו"ר הכנסת: המו"מ הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן קרוב להשלמה

שתי המפלגות שואפות להקים ממשלה לפני פסח ● בין הצדדים יתקיים "מאזן אימה" של זכות וטו על מינויים בכירים ● מקור פוליטי המעורב במגעים אמר ל"גלובס" כי אין עדיין הסכמה סופית של כחול לבן למינויו מחדש של יולי אדלשטיין לתפקיד יו"ר הכנסת, אך ההתנגדות לכך פחתה

פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל 2018-2013 / צילום: איל יצהר, גלובס

פלוג: לא מבינה למה גם מי שעובד ומקבל משכורת צריך לקבל מהמדינה שי לחג

נגידת בנק ישראל לשעבר אמרה כי הסיוע הממשלתי לטיפול במשבר צריך להיות ממוקד באוכלוסייה שנפגעה מהמשבר – ותוכנית ה"שי לחג" איננה כזאת

נכס של אקסטל  / צילום:אתר החברה

האג"ח של חברות הנדל"ן הזרות בת"א חזרו לרמת השפל: "הלחץ על מי שהסתמכו על מימושים ומחזורי חוב ילך ויגבר"

כעת נסחרות אג"ח של לפחות 24 חברות זרות בתשואות דו-ספרתיות, המלמדות כי עבור חברות אלו, שוק מחזורי החוב בישראל סגור לחלוטין, והן יידרשו להסתמך על מקורות עצמיים או על מקורות חיצוניים בארה"ב, לצורך פירעון חובות האג"ח

רונן נמני / צילום: איל יצהר

קבוצת קפה קפה מקימה קרן סיוע לעובדי הקבוצה וזכייניה

היקף קרן הסיוע יעמוד על כ-2 מיליון שקל מהונו האישי של רונן נמני, בעלי הקבוצה ● נמני ל"גלובס": "לפי מה שמסתמן כרגע, היום שאחרי הקורונה יהיה לא פחות קשה"

ירון גינדי/ צילום: מגד גוזני

עתירה לבג"ץ: לשלם דמי אבטלה גם לעצמאים ולבעלי שליטה שכירים

לשכת יועצי המס טוענת לאפליה חמורה בין השכירים לעצמאים במתן סיוע בסיסי לצורכי מחיה בעת משבר הקורונה ● לדברי נשיא הלשכה ירון גינדי, יש חשש גדול שהמגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים

אדם נוימן/ צילום:רויטרס

האקזיט של אדם נוימן נעלם רשמית: סופטבנק לא השלימה את רכישת מניות WeWork

אתמול תם המועד להשלמת העסקה ● WeWork: "הצעת הרכש הייתה למניות ישירות מבעלי מניות גדולים אחרים, ולסיומה אין השפעה על פעילות או על לקוחותיה של החברה"

יורי מילנר \ צילום: רויטרס

משקיע העל יורי מילנר תורם 3 מיליון מסכות לשימוש צוותי חירום בארץ

תרומת המסיכות, הצפויות להגיע לארץ באמצע השבוע הבא, נעשתה בתיאום עם הקונסול הכללי של ישראל בסן פרנסיסקו, מר שלומי קופמן, ותועבר למגן דוד אדום, אשר יהיה אמון על חלוקת המסיכות