IT | בלעדי

מחכים לבנק של מריוס נכט: נדחה מועד הגשת הצעות להקמת לשכת מחשוב בנקאית

משרד האוצר דחה את המועד האחרון של הגשת ההצעות על מנת לאפשר לגורמים שהביעו עניין לגבש הצעות סופיות • לפי הערכות, מדובר בקבוצה שכוללת גם את הבנק הדיגיטלי שמריוס נכט פועל מזה זמן להקים • ככל שתהיה זוכה, היא תקבל מענק של עד 200 מיליון שקל

מריוס נכט - תמר מצפי
מריוס נכט - תמר מצפי

משרד האוצר והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל דחו בשנית את המועד האחרון להגשת הצעות להקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים עד לצהרי ה-17 במארס 2019. כשפורסם לראשונה, בתחילת הרבעון האחרון ב-2018, הקול הקורא בנושא, החליט האוצר כי המועד אחרון להגשת הצעה בתיבת המכרזים יהיה ב-3 בפברואר השנה, כאשר בדצמבר 2018 המועד האמור נדחה ל-24 בפברואר.

עם זאת, בסביבת מובילי ההליך הכמו-מכרזי מציינים כי מסתמנת לפחות קבוצה אחת שתכלול את ספק הטכנולוגיה ולפחות בנק אחד כלקוח, שתגיש הצעה בתקווה לקבל לידיה את הזכות למענק של עד 200 מיליון שקל, להקמת מערכת מחשוב לפעילויות בנקאיות שתוצע לשלל בנקים קטנים, חדשים ולאגודות אשראי ופיקדון.

מי שיזם את ההליך הוא אגף תקציבים באוצר, שהחליט לא לקחת חלק פעיל בהקמה של הגוף או להיות המזמין שלו. האגף בחר גם שלא להקים מערכת שכזו דרך בנק הדואר, וקבע שיינתן מענק לקבוצה שמהתחלה תכלול ספק שיבנה את התשתית.

באוצר מסבירים את הדחייה בכך שרוצים לאפשר לגורמים שהביעו עניין לגבש הצעות סופיות. ככל הידוע הבקשה התקבלה מהקבוצה של מריוס נכט, שזה זמן פועל להקמת בנק דיגיטלי חדש, כאשר באוצר כנראה מקווים להגיע להסכמות עם אחד הספקים עד למועד החדש, שנדחה לשם כך. גורם מעורה ציין בהקשר זה כי כרגע יש לפחות שתי קבוצות שנראות כפוטנציאליות למענק: "הקבוצה של מריוס נכט ועוד אחת", אומר גורם באוצר.

מקווים להסיר חסם שמרחיק בנקים חדשים

עד כה כבר היו כמה בנקים פעילים שהביעו עניין בהליך פרט לקבוצה שכוללת את הבנק הדיגיטלי שבכוונת נכט להקים, ולצדם חברות טכנולוגיה מובילות, מהארץ ומהעולם. גורם מעורה העריך בהקשר זה כי "יש כמה שחקנים מרכזיים מתחום הטכנולוגיה שמביעים יותר עניין בהליך, כגון טאטא, מטריקס וטק הינדרה, אך כרגע לא ברור מי מהן תיגש למכרז כי יש פער מאתגר בין מה שתוקצב לבין הצרכים בפועל של הספקים. הפער נובע בעיקר מכך שלא ברור כמה גורמים בכלל רוצים להקים בנק דיגיטלי", אומר אותו גורם.

באוצר לא פוסלים מתן הטבות נוספות לקבוצה שתזכה, על מנת להגדיל את אטרקטיביות ההליך הנוכחי, כשלאחר שתוקם הלשכה היא תורחב בהמשך למחשוב ושירות לחברות כרטיסי אשראי, ובעתיד היותר רחוק גם לביטוח ולפנסיה.

במשרד האוצר מסבירים את הצורך בלשכה לשירות ולמחושב לשלל גורמים בתחום הבנקאות כאמצעי למתן מענה לאחד החסמים שהם מזהים כיום לכניסת בנק חדש - "המחשוב וה-IT". לדברי גורם בכיר באוצר, "לשכה שכזו תביא להפחתה ניכרת בעלויות ה-IT, כשכיום כל בנק נדרש להקים מערכות שכאלה לעצמו, עוד קודם למערכות הליבה העסקיות שלו. דבר זה יביא לחיסכון ולהתייעלות בשירותי המידע, שעליהם יתלבשו המערכות העסקיות של הבנקים".

מעודדים: מענק של 200 מיליון שקל 

בספטמבר האחרון הודיע האוצר על מענק לעידוד הקמת לשכת שרות ומחשוב בנקאית בסך של עד 200 מיליון שקל, בתקווה שזו תסייע "לפעול להגברת התחרות בסקטור הבנקאי ולהפחתת החסמים לכניסת בנקים חדשים". עם השקת המהלך הבהיר האוצר כי "על פי מסמך הכללים, תנאי הכרחי לקבלת המענק הוא הסכם התקשרות בין ספק שירותי המחשוב לבין בנק חדש או בנק קיים (ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל), אחד לפחות.

כמו כן, הסכום המקסימלי שיוענק לספק הזוכה יעמוד על סך של 200 מיליון שקל וזאת בהתאם למספר וסוג הגופים שיצטרפו אל הקבוצה בראשותו והכל כמפורט במסמך הכללים". לפי כללי האוצר, הלשכה צריכה לפעול לפחות 10 שנים. על הלשכה להיות פעילה תוך שנה, כלומר עד מארס 2020, והיא אמורה להביא לצירוף בנק חדש לאחר עשורים שזה לא קרה פה.

מי שמוביל את המהלך הוא יוגב גרדוס, סגן הממונה על התקציבים ויו"ר הצוות המקצועי שגיבש את הכללים בנושא, כשאגף תקציבים הוא הרוח החיה מאחורי ההליך. הפיקוח על הבנקים חבר לאוצר בהליך זה. עוד בספטמבר אשתקד אמר גורדוס כי "במהלך השימועים שקיימנו נחשפנו למספר קבוצות רציניות המעוניינות להקים בנק חדש בישראל", תוך שהוסיף אז כי "בנוסף הביעו התעניינות מספר אגודות אשראי וספקי מחשוב - מהגדולים בעולם ועד לספקים חדשים". גם עתה אומרים זאת באוצר.

תנאי הכרחי לקבלת המענק הוא קיומו של הסכם עקרונות חתום בין ספק שירותי המחשוב לבין בנק קיים או בנק חדש, אחד לפחות. משרד האוצר יעניק את המענק לספק שירותי המחשוב שייבחר בעיקר על שיקולי תמחור, וזאת בגין הקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים ובכפוף להתחייבות של הספק לספק את שירותי המחשוב לכל גוף פיננסי המבקש זאת. מדובר במערכת בק-אופיס לתפעול בנק שנדרשת לתת מענה לניהול עו"ש, פיקדונות, ניירות ערך, הלוואות ועוד שירותים בנקאיים בסיסיים.

לאחר בחירת הספק הזוכה, ככל שנותר סכום מהמענק המקסימלי שלא נוצל על ידי הגוף הזוכה, יוכלו גופים פיננסיים נוספים להתקשר עם הספק.

גורמים באוצר ציינו כי מדובר במכרז מורכב ובעל מאפיינים חדשניים. לדבריהם " הלשכה תוכל בסופו של דבר לספק שירותים למספר רב של שחקנים ולא רק לבנקים שישפרו את הכדאיות הכלכלית שלה ". אותם גורמים ציינו כי בנק הדואר מועמד לקבלת שירותים מהלשכה וכי בעתיד תישקל האפשרות להרחיב את שירותיה לתחומים נוספים כמו ביטוח ופנסיה .

בכל אופן, בסביבת האוצר ובנק ישראל שמובילים את המאמץ לעניין גופים עסקיים בהקמת לשכה זו, מציינים כי באמצע מארס יראו אם יש הגשות, וככל שיהיו אז תוך "כמה שבועות" לאחר מכן, מתכוונים באוצר לבחור בזהות הגורם שיקבל את המענה. "הקבוצות הרציניות שרוצות כבר משקיעות כסף ויוצאות לדרך", מציין גורם המעורה בהליך.

גילוי מלא

ענת אגמון מחזיקה ב-50% ממניות מוניטין, הבעלים של "גלובס". אגמון היא פרודתו של מריוס נכט. מערכת "גלובס" מסקרת על בסיס ענייני כל עניין הקשור לחברת מוניטין או לבעלי השליטה ב"גלובס".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988