רגע האמת מגיע: כל מה שצריך לדעת על תיקי נתניהו ערב הכרעתו הגורלית של היועמ"ש

42 יום לבחירות, וחלון הזמנים של היועמ"ש הולך ומצטמצם; לפי ההערכות, הכרעתו בתיקי נתניהו תתקבל בימים הקרובים או לכל המאוחר בשבוע הבא • עוד לפי ההערכות, נתניהו יואשם בשוחד בתיק 4000 ובהפרת אמונים בתיק 1000 • ההתלבטות בתיק 2000 נמשכת עד הרגע האחרון

בנימין נתניהו, אביחי מנדלבליט / צילום: איל יצהר, אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
בנימין נתניהו, אביחי מנדלבליט / צילום: איל יצהר, אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

חלון הזמנים של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הולך ומצטמצם. מנדלבליט רוצה להגשים את שאיפתו המקורית ולסיים את העבודה על תיקי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני הבחירות לכנסת, וכבר לא נותר לו הרבה זמן לעשות זאת.

לפי ההערכות, היועץ יפרסם את החלטתו השבוע או בשבוע הבא. בכל מקרה, המועד המאוחר ביותר שבו הכרעת יועמ"ש בתקופת בחירות תהיה לגיטימית ציבורית הוא 10 במארס - כלומר, חודש לפני הבחירות שייערכו ב-9 באפריל.

מנדלבליט הבהיר חזור והבהר כי הוא ממשיך לטפל בתיקי נתניהו גם בתקופת הבחירות, וכי הדבר מגשים בכך את העיקרון שכולם שווים בפני החוק. אולם באותה נשימה הוא הדגיש כי הוא עושה זאת "תוך התחשבות במידת הזהירות הנדרשת בעניין זה". המשמעות האופרטיבית של האמירה הזאת היא שההחלטה תתקבל עד השליש הראשון של חודש מארס.

לא מדובר, אגב, במדע מדויק. יש בפרקליטות מי שחושבים שההחלטה הצפויה להגיש כתב אישום נגד נתניהו בתיקי 1000, 2000 ו-4000 יכולה להתקבל ולהתפרסם גם במועד סמוך יותר לבחירות. אולם מנדלבליט - הוא בעניין הזה כנראה מבית שמאי ולא מבית הלל, והוא המכריע.

אם כצפוי תתקבל החלטה לפני הבחירות, נתניהו לא יהיה הפוליטיקאי הבכיר הראשון שזה קורה לו. כך, למשל, בפברואר 2006, פחות מחודשיים לפני הבחירות לכנסת שנערכו ב-28 במארס, הודיע היועמ"ש דאז, מני מזוז, לשר צחי הנגבי כי יוגש נגדו, בכפוף לשימוע, כתב אישום בפרשת המינויים הפוליטיים. לראש עיריית בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, נערך שימוע לפני הגשת כתב אישום פחות מחודשיים לפני שהוא התמודד לראשות העיר ב-2013. גם הגשת כתב האישום נגד לחיאני הוגש בסמוך לבחירות, מה שלא מנע ממנו לנצח.

שלבי ההכרעה

בחודש שעבר הסתיימה סדרת הדיונים האינטנסיביים בפרקליטות המדינה שנמשכה מספר שבועות בהשתתפות פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; המשנים ליועמ"ש, עורכי הדין עמית מררי ורז נזרי, המשנים לפרקליט לעניינים פליליים ולתפקידים מיוחדים; מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות וסגניתו; פרקליט מחוז חיפה; והפרקליטים שליוו את כל אחד משלושת התיקים.

הצוות שבחן את תיקי נתניהו, כפי שנחשף ב"גלובס" ב-25 בינואר, כלל בסך-הכול 23 פרקליטים. הבסיס ונקודת המוצא לעבודת הצוות, "הניירות שהיו מונחים על השולחן", היו חוות-הדעת המפורטות והמנומקות שהכינו הפרקליטים שמלווים את תיקי נתניהו, בראשות פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי.

חוות-דעת משתרעות על-פני 800 עמודים ומצביעות באופן חד-משמעי על הצורך בהעמדתו לדין פלילי של ראש הממשלה בגין שוחד בשלושת התיקים. לפי חוות-הדעת, נתניהו פעל בשחיתות ביחסיו עם איש העסקים ארנון מילצ'ן (תיק 1000), עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס (תיק 2000), ועם בעל השליטה לשעבר בבזק ובאתר וואלה, שאול אלוביץ (תיק 4000), העדיף את האינטרסים הפרטיים שלו על פני האינטרס הציבורי, הפר את אמון הציבור ומעל בשליחותו הציבורית.

מרגע שהסתיימה עבודת צוות 23 הפרקליטים, יושבים למעשה היועמ"ש ועוזריו הבכירים, פרקליט המדינה ניצן ופרקליטת מיסוי וכלכלה בן-ארי, ומגבשים את חוות-הדעת הסופית - כלומר את טיוטת כתב האישום שצפוי להיות מוגש נגד נתניהו ושותפיו. בדרך צריך מנדלבליט לקבל הכרעה סופית בכל תיק, בשאלת גורלו של כל חשוד בכל סעיף אישום, וכמובן לקבוע מה מהררי המידע שנאסף ונותח חייב להופיע בהחלטתו. בן-ארי תנסח את נוסח כתב החשדות על סמך ההחלטות של מנדלבליט בכל צומת. במקביל, תתפרסם חוות-דעת של פרקליט המדינה.

בדרכו להכרעה נותן היועמ"ש משקל רב לעמדות של ניצן ושל המשנה של היועמ"ש לעניינים פליליים, עו"ד עמית מררי (ואנשי התת-צוות שלה, עורכי הדין יונתן קרמר ורעות גורדון שמסייעים בגיבוש חוות-הדעת). שני האנשים הדומיננטיים הנוספים בסביבתו של מנדלבליט הם: המשנה ליועמ"ש לעניינים ציבוריים-חוקתיים, עו"ד רז נזרי, שמהווה גורם משפיע ושעשוי להיות גם מכריע בעיקר באשר לגורלו של תיק 2000; והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר.

וכמובן, מתוקף המשימה שהוטלה עליה כפרקליטה המובילה שליוותה את החקירות, אבל גם מתוקף מעמדה וההערכה אליה, פרקליטת מיסוי וכלכלה בן-ארי היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בתהליך הזה. בן-ארי וסגנה, עו"ד יונתן תדמור, מכירים את הראיות אולי טוב מכולם, ומנדלבליט מתחשב בעמדתה הנחרצת להאשים את נתניהו בעבירת שוחד בשלושת התיקים.

ראש הממשלה ואנשיו מרבים לתקוף לאחרונה את היועמ"ש מנדלבליט, בטענה כי הוא האיץ את הטיפול בתיקיו כדי לסיימם מהר. על הרקע הזה צריך לזכור כי התהליך שעומד להגיע להכרעה אצל היועמ"ש בקרוב החל למעשה לפני יותר משנתיים וחצי. ב-10 ביולי 2016 הודיע מנדלבליט על החלטתו לפתוח בהליך של "בדיקה מקדימה" לגבי התנהלותו של נתניהו. כעבור חצי שנה, בדצמבר 2016, הפכה הבדיקה לחקירה פלילית של המשטרה, ונתניהו הפך לחשוד בשני תיקים: "תיק 1000" - פרשת טובות ההנאה מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר; ו"תיק 2000" - פרשת השיחות המוקלטות של נתניהו עם מוזס; בפברואר 2018 החליט היועמ"ש להורות על חקירת ראש הממשלה כחשוד גם בתיק "4000" - פרשת מערכת ה"תן וקח" של נתניהו עם אלוביץ. חקירות שני התיקים הראשונים הסתיימו בפברואר 2018, וחקירת תיק 4000 הסתיימה בדצמבר האחרון.

1. תיק 4000

א. החשדות המרכזיים: תיק 4000 נחשב לתיק הגדול והכבד ביותר שבו מסובך ראש הממשלה. במרכזו החשד כי נתניהו קיבל החלטות רגולטוריות בשווי-עתק לטובת קבוצת בזק - כך, למשל, בסוגיית מיזוג בזק-yes. בתמורה לכך, לפי החשד, שאול אלוביץ, בעל השליטה לשעבר בבזק ובאתר החדשות וואלה, דאג לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ובני משפחתו. חשודים נוספים בתיק הזה הם רעייתו של אלוביץ, איריס, ובנם, אור; מנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר; איש העסקים זאב רובינשטיין; ועמיקם שורר, שהיה בכיר בבזק.

חקירת הפרשה הולידה שורה של תכתובות, עדויות וראיות נוספות שחושפות קשר סיבתי לכאורה בין ההחלטות שקיבל נתניהו לטובת בזק לבין הסיקור המוטה בוואלה שביקשו וקיבלו נתניהו ומשפחתו מאלוביץ. לפי החשד, ראש הממשלה ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך, ולעתים אף יומיומי, בתכנים בוואלה ואף ביקשו להשפיע על מינויים של עורכים ושל כתבים באתר. אלוביץ, לפי החשד, גרם לאנשי וואלה, בהם המנכ"ל לשעבר, אילן ישועה, לשנות את העבודה העיתונאית לטובת האינטרסים של נתניהו - וואלה פרסם כתבות ותמונות מחמיאות של הזוג נתניהו והסיר תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ומשפחתו. 

ב. המלצת המשטרה: ב-2 בדצמבר 2018 פרסמה המשטרה את עמדתה ואת עמדת רשות ניירות ערך, שלפיה התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שונות, ובראשן שוחד, נגד ראש הממשלה נתניהו, רעייתו שרה נתניהו ובני הזוג אלוביץ. נחקרים נוספים ובהם סטלה הנדלר חשודים בעבירות חמורות פחות כגון מרמה והפרת אמונים בתאגיד.  

ג. הקשיים בתיק: תיק 4000 הוא תיק מורכב ואינו חף מקשיים משפטיים בדרך להוכחת אשמתם של נתניהו ואלוביץ. הקושי הגדול ביותר הוא אולי דווקא בהיבט של ההחלטות הרגולטוריות, שלגביהן טוען נתניהו כי הן התקבלו אך ורק מטעמים ענייניים ולאחר תהליך סדור ולא כתמורה לסיקור האוהד לכאורה שקיבל באתר וואלה.

ד. הערכות: כפי שפורסם ב"גלובס" לא אחת, לפי ההערכות לגבי תיק 4000, מנדלבליט צפוי לקבל את התזה של צוות ליאת בן-ארי ולהגיש נגד נתניהו ונגד אלוביץ כתב אישום בכפוף לשימוע בגין עבירות של קבלת ומתן שוחד, בהתאמה. 

תיק 4000
 תיק 4000

2. תיק 1000

 א. החשדות המרכזיים: בתיק 1000 נחקר החשד שאיש העסקים ארנון מילצ'ן סיפק לאורך שנים ובתכיפות משקאות חריפים וסיגרים יקרי-ערך לנתניהו ולמשפחתו בשווי של אלפי שקלים בכל פעם. כמו כן, נחקר החשד כי מילצ'ן רכש תכשיטים יקרי-ערך עבור רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. בסך-הכול מדובר, על-פי המשטרה, במתנות בשווי 750 אלף שקל שקיבל נתניהו ממילצקן בשנים 2006-2017.

לפי החשד, בתמורה פעל נתניהו לקידום האינטרסים של מילצ'ן, ובתוך כך פעל ראש הממשלה לקדם את "חוק מילצ'ן", המאריך את הפטור ממס לתושב חוזר מעל ל-10 שנים (הטבה שיש לה ערך כלכלי רב עבור מילצ'ן); נתניהו פעל לסייע למילצ'ן בהסדרת הוויזה שלו לארה"ב באמצעות פנייה למזכיר המדינה האמריקאי ולשגריר ארה"ב בישראל; נתניהו פעל לקדם את כניסתו של מילצ'ן כבעל מניות בערוץ 2 "המאוחד", כשפעל בנושא מול גורמי משרד התקשורת, בעודו מכהן כשר התקשורת; נתניהו פעל לטובת מיזם מסחרי שמילצ'ן היה מעוניין בקידומו כחלק משותפות עם איש עסקים הודי בשם טאטא, כשניסה לקדם את הנושא אל מול גורמים במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון; ונתניהו עסק במסגרת תפקידו בענייני ערוץ 10, על אף שהיה מודע לכך כי מילצ'ן חברו הוא בעל מניות בערוץ.

ב. המלצות המשטרה: ב-13 בפברואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין את נתניהו ואת מילצ'ן בגין קבלת ומתן שוחד, בהתאמה.

ג. הקשיים בתיק: לאחר העברת התיק מהמשטרה לפרקליטות, הגיע הצוות של פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד בן-ארי, למסקנה דומה, שלפיה יחסי נתניהו-מילצ'ן מגיעים לכדי שוחד. אולם הדיונים בשבועות האחרונים של צוות מנדלבליט הביאו את רוב הגורמים הבכירים בפרקליטות, וכנראה גם את היועמ"ש עצמו, למסקנה כי לא מדובר בתיק שוחד, אלא במרמה והפרת אמונים לכל היותר.

השינוי ביחס לתיק אירע, בין היתר, בגלל שינויים בגרסתו של מילצ'ן באשר לטיב היחסים עם נתניהו, אך בעיקר בשל העובדה שהיועמ"ש ויועציו הבכירים השתכנעו במידה רבה שבין נתניהו למילצ'ן שררו לאורך השנים יחסים חבריים קרובים. החברות הקרובה בין השניים והעובדה שהמתנות ניתנו לאורך שנים רבות, מעלות ספק בכך שמדובר היה במערכת שוחדית ומחזקות את הנרטיב שלפיו המתנות ניתנו בין חברים - כלומר, ללא קשר לאינטרסים העסקיים של מילצ'ן ולניסיון שלו לעשות שימוש בכוח של נתניהו לטובתו.

בנוסף, בקרבת היועמ"ש סבורים כי הפעולות והמאמצים שנתניהו ביצע למען אינטרסים של מילצ'ן תאמו במידה רבה לפחות לאינטרס הציבורי הרחב או שהיו מינוריות, בוודאי כשמשווים אותן למהלכים שנתניהו קידם לפי החשד עבור אלוביץ. יש הבדל משמעותי בין פעולות, כגון קידום חוק מילצ'ן או קידום מיזם מסחרי בבקעת הירדן - שתאמו לאינטרסים של מילצ'ן, אך גם לאינטרס הציבורי הרחב - לבין ההחלטות שהתקבלו בנוגע לקבוצת בזק ולא תאמו לאינטרס הציבורי.

ד. הערכות: תיק המתנות הולך ומסתמן כתיק שבו יורה מנדלבליט על העמדתו לדין של נתניהו בגין הפרת אמונים אך לא בגין שוחד. מילצ'ן עשוי לצאת מהתיק בשלום.

הטענה של נתניהו כי מילצ'ן והוא מקיימים מערכת יחסים חברית קרובה, צפויה לחלץ אותו מהאישום החמור בשוחד בתיק. אולם מנגד היא מחזקת את החשד שנתניהו עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים ביחסיו עם מילצ'ן, בכך שעסק בקידום ענייניו למרות החברות הקרובה ביניהם, שבאה לביטוי בין היתר בהזרמת סיגרים ואלכוהול בשווי עתק ממילצ'ן לנתניהו. 

תיק 1000
 תיק 1000

3. תיק 2000

 א. החשדות המרכזיים: לפי ממצאי החקירה, החל מ-2009 ומאז במהלך השנים, קיימו נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, דין ודברים ביניהם במפגשים אישיים, שבמסגרתם דנו בסיוע האחד לשני כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם.

במסגרת זאת, לפי החשד, התחייב מוזס לבסס את מעמדו של נתניהו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד ב"ידיעות אחרונות". בתמורה, לפי החשד, התחייב נתניהו לסייע בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות" על-ידי קידום מהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון המתחרה, "ישראל היום".

לפי החשדות, כפי שעלו מן ההקלטות שבוצעו לכמה שיחות שניהלו נתניהו ומוזס, השניים דנו במספר כיווני פעולה: תמיכת ראש הממשלה ב"חוק ישראל היום" שהיה מונע מ"ישראל היום" להיות מופץ בחינם, צמצום תפוצת "ישראל היום" וביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע שלו. בנוסף, לפי החשד, ביצע נתניהו פעולות כדי לתווך בין מוזס לבין בעלי הון לרכישת "ידיעות אחרונות".

ב. המלצות המשטרה: ב-13 בפברואר 2018 המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד נתניהו בעבירות של בקשת שוחד ושל מרמה והפרת אמונים ונגד מוזס באשמת הצעת שוחד. 

ג. הקשיים בתיק: ההתלבטות הקשה ביותר שבה נמצא היועמ"ש נוגעת לגורל תיק 2000, שהוא אולי המורכב ביותר מבחינה משפטית מבין שלושת התיקים התלויים ועומדים נגד ראש הממשלה.

אבן-הנגף הראייתית של תיק 2000 מבחינת הפרקליטות היא שה"דיל" המושחת לכאורה שעליו דיברו נתניהו ומוזס לא מומש. למרות האמור, פרקליטת מחוז תל-אביב בן-ארי ופרקליט המדינה ניצן סבורים כי יש די ראיות להעמיד לדין את נתניהו בתיק 2000 בגין קבלת שוחד.

יצוין כי כדי להרשיע עובד ציבור כנתניהו בלקיחת שוחד, אין צורך להוכיח כי הוא נתן תמורה בעבור מה שקיבל. עבירת השוחד היא התנהגותית ולא תוצאתית. לצורך הרשעה בשוחד, מספיק שעובד הציבור ידע שהוא מקבל את ה"מתת" (מכסף, דרך סיגרים וכלה בסיקור מוטה) בשל היותו עובד ציבור, ושהמתת לא היה ניתן לו אם הוא לא היה ממלא את התפקיד הציבורי. כאשר ישנה גם תמורה למתת, מדובר באינדיקציה מאוד משמעותית לכך שמערכת היחסים הייתה של שוחד.

ד. הערכות:

כפי שפורסם ב"גלובס", מנדלבליט התלבט בחודשים האחרונים באשר לגורל התיק, והוא נוטה לטובת העמדה המרוככת שמוביל עו"ד רז נזרי (ושגם פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית אייסמן, מצדד בה), שלפיה אין להגיש כתב אישום נגד נתניהו בתיק 2000 לאור הקושי להוכיח כאן מעשה שוחד.

נכון להיום, היועמ"ש עדיין לא קיבל החלטה סופית בנושא. קיימת אפשרות שמנדלבליט יגיש כתב אישום בכפוף לשימוע בתיק 2000 נגד נתניהו בגין סעיף של ניסיון לקבלת שוחד ממוזס. בכך יפתור מנדלבליט את הקושי המשפטי-ראייתי בכך שבסופו של דבר הדיבורים בין נתניהו ומוזס לא יצאו אל הפועל.

אפשרות אחרת היא שהיועמ"ש יורה על סגירת תיק 2000, למרות דעתם החולקת של ניצן ובן-ארי וגורמים נוספים בפרקליטות, ושתיק 2000 ייסגר וישמש רק כרקע לתיק 4000.

הפרסומים על האפשרות שמנדלבליט יסגור את תיק 2000 כבר זכו לתגובה זועמת של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שצייץ השבוע בטוויטר כי "אם מנדלבליט ינסה לסגור את תיק 2000 בניגוד להמלצת כל חוקרי המשטרה והפרקליטים, תהיה לפנינו ראייה חזקה להיעדר קיצוני של ניקיון דעת". הציוץ של ברק הוא רק האפרטיף למסכת ההאשמות וההשמצות שאנו צפויים לראות בשבועות הקרובים בעקבות החלטת היועמ"ש בתיקי נתניהו בתקופת בחירות. 

תיק 2000
 תיק 2000

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, ארנון (נוני) מוזס, ארנון מילצ'ן, שאול אלוביץ ורעייתו איריס, סטלה הנדלר, עמיקם שורר וזאב רובינשטיין הם עודם בראשיתם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת לזכותם חזקת החפות. 

צרו איתנו קשר *5988