ההגזמה של שטייניץ על מפלגות השמאל והערביות | המשרוקית של גלובס

שרי הליכוד מטעים כשהם טוענים כי למפלגת העבודה היה הסכם עודפים עם המפלגות הערביות ב-2015 • אבל שטייניץ לקח את זה צעד קדימה • המשרוקית של גלובס

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

המשרוקית של גלובס שמחה לגלות השבוע שהיא לא לבד. כשהשר יואב גלנט אמר בראיון לרשת 13 כי "היה הסכם עודפים בין מפלגת העבודה לבין הרשימה המשותפת בבחירות הקודמות", וכשהשרה מירי רגב אמרה בקשת 12 ש"ב'וזי (יצחק הרצוג) עשה הסכם עודפים עם הערבים", גולשי הרשתות החברתיות וכלי תקשורת שונים הגיבו במהירות עם העובדות ואמרו: זה לא נכון, תדייקו. גיא זוהר בכאן 11 אפילו העמיד את גלנט על טעותו, וגרם לו להודות: "טעיתי".

אבל שר אחד הרחיק לכת עוד יותר מגלנט ורגב. מדובר בשר האנרגיה יובל שטייניץ, שאמר בראיון ל"קלמן-ליברמן" בכאן ב' כי "יש גם הסכמי עודפים בין מפלגות בשמאל למפלגות הערביות ששוללות את זכות קיומה של ישראל כמדינה". כשהתבקש לתת דוגמה, אמר שטייניץ ש"היו הרבה בעבר". הרבה? אנחנו לא מצאנו אפילו אחת ב-42 השנים האחרונות.

ההגזמה של שטייניץ על מפלגות השמאל והערביות

בואו נדבר על העובדות ועל הסכמי עודפים. הסכם עודפים הוא הסכם בין שתי מפלגות המתמודדות לכנסת, שקובע כי הקולות העודפים שקיבלו ומספרם אינו מגיע למספר הדרוש למושב בכנסת, יספרו במשותף. סך הקולות העודפים ניתן למפלגה שלה מספר הקולות הקרוב ביותר לסף הדרוש לזכייה במנדט נוסף. קולותיה של מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה לא נספרים במסגרת הסכם העודפים.

עד שנות ה-80, השתתפו רוב הנציגים הערבים בכנסת דרך רשימות ערביות - "מפלגות לוויין" - שנלוו למפלגות היהודיות- הציוניות הגדולות, ובפרט למפא"י, ובהמשך למפלגת העבודה. מפלגות אלה חתמו מספר פעמים על הסכמי עודפים עם מפלגות האם שלהן. כך למשל, ב-1955 חתמה מפא"י עם 'הרשימה הדמוקרטית לערביי ארץ ישראל', והציונים הכלליים חתמו עם 'הרשימה הערבית - המרכז'. ב-1959 נחתמו הסכמי עודפים בין אחדות העבודה למפלגת העבודה הערבית-ישראלית, ובין 'מפא"י' למפלגת 'קידמה ופיתוח'.

ב-1977 חתמה 'המערך' על הסכם עודפים עם 'הרשימה הערבית המאוחדת'. מפלגת השמאל 'רצ' חתמה על הסכם עודפים עם 'תנועת הרפורמה הערבית' - מפלגה עצמאית שהקים הסופר מחמוד עבאסי לאחר שפרש ממפלגת העבודה, אך לא עברה את אחוז החסימה.

בשנות ה-70 החלה מפלגת העבודה לשלב נציגים ערבים ברשימותיה, אך במקומות לא ריאליים. במקביל, ירדה הפופולאריות של מפלגות הלוויין הערביות. ב-1988 הקים עבד אל-והאב דראושה את המפלגה הדמוקרטית הערבית (מד"ע) - מפלגה ערבית עצמאית שלא הייתה קשורה למפלגות היהודיות-ציוניות, ולא חתמה איתן על הסכמי עודפים. בשנות ה-90 הוקמו מפלגות ערביות עצמאיות נוספות - 'בל"ד' ורע"ם הוקמו ב-1996, ותע"ל ב-1999. הן נהגו לאורך השנים לחתום על הסכמי עודפים זו עם זו, וכן עם חד"ש הערבית-יהודית.

בעקבות העלאת אחוז החסימה בכנסת ה-19, התאחדו המפלגות 'חד"ש', 'בל"ד' ו'רע"ם-תע"ל' במסגרת הרשימה הערבית המשותפת לקראת הבחירות לכנסת ה-20, שנערכו ב-2015. בימים שקדמו למועד סגירת הרשימות לכנסת ה-20 נעשו מאמצים מצד המחנה הציוני ומרצ לשנות את הסכם העודפים ביניהן, כך שהמחנה הציוני תחתום על הסכם עודפים עם יש עתיד, ואילו מרצ תחתום עם הרשימה המשותפת, זאת כדי למנוע אובדן קולות בגוש המרכז-שמאל. אולם מאמצים אלה כשלו בשל התנגדות של גורמים ברשימה המשותפת, ובראשם נציגי 'בל"ד'.

בסוף דצמבר 2018 אמר יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בראיון ל'הבוקר הזה' בכאן ב', כי הסירוב לחתום על הסכם העודפים עם מרצ היה טעות. עודה אמר כי בבחירות הקרובות תסכים הרשימה לחתום על הסכם העודפים עם מרצ, לא רק לשם שמירה על קולות, "אלא בשביל התפיסה - אם עם מרצ לא עושים הסכם, אז מה מחפשים בכנסת?".

בבחירות הנוכחיות התפצלה הרשימה המשותפת לשתי רשימות נפרדות - 'חד"ש' ו'תע"ל' שרצות ביחד, ו'רע"ם' ו'בל"ד' שרצות ביחד. הסכמי העודפים לבחירות הקרובות טרם נחתמו במלואם.

בשורה התחתונה: דבריו של שטייניץ אינם נכונים. עד שנות ה-80 נחתמו הסכמי עודפים בין מפלגות יהודיות-ציוניות למפלגות הלוויין הערביות שלהן. אבל מאז הקמתן של מפלגות ערביות עצמאיות, לא חתמה אף מפלגה ערבית על הסכם עודפים עם מפלגה ציונית.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988