"אנחנו רוצים להיכנס ללשכת עוה"ד כדי לצמצם את סמכויותיה ולהפוך אותה לוולנטרית"

הבחירות לראשות לשכת עוה"ד צוברת תאוצה: סיעת "מחדש", שהתגבשה לאחרונה, תנסה להפוך להפתעת הבחירות • לדברי אחד ממוביליה, עו"ד תומר דגני, הרעיון המרכזי הוא להשאיר את החברות בלשכה לבחירת עורכי הדין: "אין הצדקה שעורכי דין יהיו שונים מרופאים ומרואי חשבון"

עו”ד תומר דגני / צילום: רפי קוץ
עו”ד תומר דגני / צילום: רפי קוץ

רוח חדשה מנשבת במרוץ הקרב ובא לראשות לשכת עורכי הדין. בשבועות האחרונים הודיעו עורכי דין בכירים מהמגזר הפרטי, בזה אחר זה - ובהם ציון אמיר, אילן בומבך, אורי קינן, אביחי ורדי וראש הלשכה הזמני אבי חימי - על כוונתם להתמודד לתפקיד הנחשק. ל"גלובס" נודע כי לאחרונה החלה מתגבשת סיעה חדשה, "מחדש" שמה, אשר תנסה להיות "הסוס השחור" של הבחירות.

נכון לעכשיו, הסיעה החדשה, שחלק מיוזמיה נחשפים כאן לראשונה, אינה כוללת "כוכבים" או "פרסונות" בולטים מעולם המשפט. אולם לטענת חבריה, ייחודה טמון ב"גיוון המגזרי" שבה, הכולל עורכי דין מהמגזר הציבורי, הפרטי והשלישי.

סיעת "מחדש" טרם נרשמה באופן רשמי, אך החלה בסמי-קמפיין ברשתות החברתיות וביצירת מאגר תומכים. זאת, תוך שהיא מציבה בחזית סדר היום שלה שלושה תחומים הדורשים, לדעתה, רביזיה משמעותית: ההתמחות, בחינות ההסמכה ללשכה, והדין המשמעתי, לרבות ועדות האתיקה.

את שלושת התחומים הללו, שכיום מהווים חלק אינטגרלי ומשמעותי מסמכויות הלשכה, המוקנות לה כיום מכוח "חוק לשכת עורכי הדין", מבקשת הרשימה החדשה להחזיר לרשות המחוקקת והמבצעת. לדברי אחד ממובילי היוזמה החדשה, עו"ד תומר דגני, ראש צוות בכיר ברשות התחרות (לשעבר הרשות להגבלים עסקיים) ולשעבר עורך דין במגזר הפרטי, "אלה שלושה דברים שנמצאים בקונצנזוס של כל מי שלא נגוע בממסדיות".

לדברי דגני, "הרעיון שעומד מאחורי היוזמה החדשה הוא: א' - חוצה מגזרים, ב' - אין שום אג'נדה אחרת, למעט אג'נדה נקייה. אנחנו עושים את זה בצורה מוצהרת, באים ואומרים, אנחנו רוצים להיכנס ללשכה כדי לבטל אותה, לבטל את האובליגטוריות שלה, אנחנו רוצים להפוך אותה לוולונטרית..."

בשיחה עם "גלובס", מפרט עו"ד דגני את ה"אני מאמין" של הסיעה החדשה שמתגבשת: "אנו רוצים לקרוא למחוקק ולציבור, לקחת מאיתנו עורכי הדין, חלק מהסמכויות שניתנו לנו. בניגוד לכל החוקים האחרים: חוק הרופאים, חוק הפסיכולוגים וחוק רואי החשבון, המבטאים מקצועות המוסדרים על-ידי המדינה, יש חוק אחד שנקרא 'חוק לשכת עורכי הדין'.

לדברי דגני, "אין 'חוק לשכת הרופאים' או 'חוק הסתדרות הרופאים', אין 'חוק לשכת רואי החשבון', אין חוקים כאלה. יש חוק אחד ששמו 'חוק לשכת עורכי הדין', ובחוק הזה המחוקק, בתחילת שנות ה-60, האציל או התפרק. המחוקק, כלומר הכנסת והממשלה, התפרקו מסמכויות הרגולציה והאסדרה של מקצוע עריכת הדין, והעבירו אותן לעורכי הדין עצמם. זאת, בניגוד לרופאים, לפסיכולוגים ולרואי החשבון".

עוד מציין עו"ד דגני בשיחה עמו כי "מקצוע עריכת הדין עומד בבדידות מזהרת; חריג בודד ויחיד מול כל שאר עשרות המקצועות המאוסדרים". ולטענתו, אותה "בדידות חריגה היא כל-כך בולטת - שלכאורה הייתה חייבת להיות לה הצדקה והיגיון משמעותיים. אבל אין. פשוט אין".

דגני סבור, שחוסר ההצדקה המשווע משתקף, בין היתר, בדברי ההסבר לחוק לשכת עורכי הדין, אשר "לא רק שהם אינם כוללים הצדקה או היגיון, אלא נכתב בהם במפורש שהחוק הזה בא לענות על 'תביעת' עורכי הדין ללשכה עצמאית. הא ותו לא. לא פחות ממדהים".

דגני מודה כי ניסיונות העבר לשנות את השיטה לא צלחו. עם זאת, הוא טוען כי בניסיונות שכשלו "היו מעורבים אנשים שהיו להם אג'נדות שלא היו בקונצנזוס, אג'נדות פרסונליות לדוגמה. אנחנו, 'במחדש', חושבים שאין שום קשר לפרסונה. אנחנו חושבים שגם האנשים הכי ראויים, והכי מוסריים, והכי ישרים, לא יכולים לתקן את העוול, אלא אם הם יתקנו את השיטה".

המשוכה הגבוהה של סיעת "מחדש"

עו"ד דגני עובד ב"רשות התחרות" יותר מעשר שנים, אך חשוב לו להדגיש כי ליוזמת השינוי של רשימת "מחדש" - "אין שום קשר להיותי עובד מדינה, וגם מרבית החברים להתארגנות אינם עובדי מדינה". להפך, הוא טוען.

בין יוזמי הסיעה-שבדרך נמצאים עו"ד תמי גנות מהמחלקה המשפטית בעמותת "אדם טבע ודין"; ועורכי הדין גלעד הלר וליאור אלמוג, שניהם בעלי משרדים פרטיים. לפי דגני, מאחורי כל אחד מהם עומדים עשרות עורכי דין, שכבר הודיעו להם על תמיכתם ביוזמה.

לדבריו, הוא וחבריו ליוזמה מכוונים לכך שהסיעה, לכשתתגבש, תכלול "מגוון של מגזרים. זאת, כדי שלא ישתמע שיש איזה שהוא מגזר ספציפי שיוצא נגד הלשכה, בין שזה עובדי מדינה, בין שזה עורכי דין של עמותות, בין שזה עורכי דין פרטיים שמחפשים להפיל את הלשכה, כי הם מרגישים מקופחים על-ידי הלשכה..."

ובכל הנוגע לאופי הרשימה החדשה, מצהיר דגני כי יוזמיה "מקפידים שהפעילים, עורכי הדין שדוחפים את ההתארגנות הזאת, לא יהיו מזוהים עם ימין או שמאל, דתיים או חילוניים. יש גם דתיים, יש גם חילוניים, אבל זו לא האג'נדה, האג'נדה היא רק הקונצנזואליות הבאה: אין הצדקה שעורכי הדין יהיו שונים מרופאים ומרואי חשבון, מפסיכולוגיים, מאדריכלים, מיועצי השקעות וכו'".

עם כל האופטימיות שעוטפת את חברי היוזמה, כדאי לצנן מעט את ההתלהבות, כי יש להם עוד מתחרה. מלבד המועמדים שהוזכרו, גם עו"ד ברק כהן יצא לאחרונה בקמפיין משלו לראשות הלשכה, לקידום הסיעה שלו ששמה "חזית בלשכת עורכי הדין", אשר המסרים דומים ל"מחדש". נזכיר כי נגד כהן, מתנהל בימים אלה משפט פלילי ב"פרשת 'באים לבנקאים', שבה הוא מואשם יחד עם אחרים, בעבירות שונות שביצע לכאורה, בין השאר נגד מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח והמנכ"ל לשעבר של בנק הפועלים, ציון קינן. סיעה נוספת, שעוד לא ברור מי עומד מאחוריה, נקראת "בצדק".

בשיחה איתו, מודה דגני כי "מחדש" עדיין מחפשת "אבא ואימא", שייקחו את היוזמה שתשלים את הגרוש ללירה. "אנו מחפשים את אותו כוכב, את אותו אילן בומבך, ציון אמיר, אורי קינן, אבי חימי וכו' - הלא-ממסדי. כמו לדוגמה, ד"ר לימור זר-גוטמן".

חיפוש אחר עורך דין מוכר, ותיק ומוערך, שינהיג את "מחדש" איננו מקרי. הוא נובע מהבנה בקרב יוזמי "מחדש" כי המשוכה שעומדת בפניהם מאוד גבוהה, וכי המועמדים מולם הם עורכי דין מוכרים ופעילים בולטים בהווה או בעבר בלשכה.

הממסדיים מייצגים חלק קטן מהלשכה

עו"ד דגני: "אנחנו רואים מה קורה כשאתה נותן לגילדה לסדר את עצמה, זאת השיטה. ציון אמיר ואילן בומבך, אבי חימי ואורי קינן, כולם אנשים ראויים, אבל ממסדיים, שנמצאים בפנים, עמוק-עמוק בתוך המוסד. כאשר שואלים אותם ב"גלובס", מה אתם תשנו, הם אומרים, 'אנחנו פחות נתעסק בכנסים באילת, ויותר נתעסק בדברים אחרים'. אבל השיטה תישאר אותה שיטה", כך דגני.

אף שחברי סיעתו אינם מקילים ראש במועמדים שהם מכנים "הכוכבים הממסדיים", דגני טוען כי מדובר בשרידים לשיטה הישנה. "מה שמייחד את המהלך לשינוי השיטה שאנו מקדמים, הוא העבודה שמהלך זה לכאורה מנוגד לאינטרס שלנו כעורכי דין. לכאורה, אנחנו יורים לעצמנו ברגל. אבל לפעמים עורכי הדין עושים את הדבר הנכון והצודק, לטובת החברה בכללותה וגם לטובת כבודם שלהם. כבוד המקצוע רק ייצא נשכר וישתווה לכבודם של רופאים, מהנדסים ורואי חשבון, ואין על כך מחלוקת שכבודם של עורכי הדין לא נמצא במצב טוב".

דגני אומר כי "מחדש" פונה דווקא (אבל לא רק) לעורכי הדין ה"לא-ממסדיים", אלה שבדרך-כלל לא מצביעים בבחירות, כי "אסור לזנוח אותם". לדבריו, "לשכת עורכי הדין היום, אפשר לבדוק זאת בנתוני האתר של הלשכה, ב-20 השנה האחרונות, ואני לא יודע מה היה לפני 20 שנה, אחוז ההשתתפות של עורכי הדין בבחירות ללשכה, היה פחות מ-30%. כלומר, בבחירות האחרונות לפני 4 שנים, היו כ-70 אלף עורכי דין רשומים, פחות מ-30% הצביעו, משהו כמו 16 אלף קולות כשרים, או קולות בכלל, נספרו כבוחרים".

לטענתו, המשמעות היא - "שיש יותר מ-50 אלף עורכי דין שלא נמצאים ברדאר, לא משתתפים ולא מתעסקים בבחירות ללשכה". שיעור ההצבעה הנמוך למוסדות הלשכה מצביע על כך, שנציגי הלשכה כיום, לרבות המועמדים הנוכחיים לראשות הלשכה - מייצגים פחות משליש מעורכי הדין. חייבים לאפשר הצבעה מקוונת. שכל עורך דין יוכל להצביע מהבית או מהמשרד".

"פעם מנהיגי הלשכה היו ענקים כיגאל ארנון, אמנון גולדנברג ודוד ליבאי" 

עו"ד תומר דגני (42), אחד מיוזמי ומראשי סיעת "מחדש" בלשכת עורכי הדין, אומר ל"גלובס" כי הוא עדיין לא החליט אם יתמודד בעצמו בסיעה, או רק יהיה פעיל מרכזי. עם זאת, הוא מאמין שגם אם הרשימה לא תצליח הפעם במשימתה, היא תמשיך במאמצים להביא לשינוי השיטה.

לדבריו, את ההבנה כי השיטה דורשת שינוי, "קיבלתי כאשר למדתי לבחינות לשכת עורכי הדין - לפני 15 שנה. אז, נתקלתי במנגנון החולה של בחינות ההסמכה. אבא של אשתי היה הרבה שנים מנהל מחלקה ב'אסף הרופא', ובמשך שנים היה מעורב בכתיבת בחינות הסמכה לרפואה. ניהלתי איתו שיחות בנושא, והוא הסביר לי איך כותבים בחינות הסמכה ברפואה, איך משרד הבריאות מבקר את הליכי הבחינות וההסמכה. ההשוואה בין התהליכים נראתה לי אומללה בלשון המעטה".

לדבריו, "לפני 50 שנה, היו ענקים כמו יגאל ארנון ז"ל שהיה ראש מחוז ירושלים, ד"ר אמנון גולדנברג ז"ל, פרופ' דוד ליבאי יבדל"א - אנשים שבמקור גילדת עורכי הדין כשהייתה קטנה, בחרה בהם להיות המנהיגים שלה, אבל אנחנו כבר לא נמצאים עם הענקים האלה".

תומר דגני 

גיל: 42

תפקיד: ראש צוות בכיר במחלקה המשפטית של רשות התחרות

השכלה - תארים ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל-אביב; תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית

עיסוקים: 2002-2005 - מתמחה ועורך דין במשרד רון גזית, רוטנברג

2006 - ועד היום: ראש צוות בכיר ברשות התחרות (לשעבר הרשות להגבלים עסקיים)

צרו איתנו קשר *5988