הגירעון ב-2018: 3.1% מהתוצר - ולא 2.9% כפי שפרסם האוצר

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוצר חרג מהיעד הגירעון ב-2018 - בניגוד להכרזה של כחלון מתחילת ינואר • הסיבה העיקרית לפער היא שינוי ברישום החשבונאי של הוצאות המדינה שביצע בשנה שעברה החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו

שר האוצר משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר האוצר משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

שנת 2018 הסתיימה בגירעון של 3.1% תוצר, ולא 2.9% כפי שפרסם האוצר - כך עולה מנתוני סיכום של מאזן התשלומים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המשמעות היא כי על-פי הלמ"ס האוצר חרג מהיעד הגירעון ב-2018, בניגוד להכרזתו של שר האוצר משה כחלון מ-6 לינואר.

הסיבה העיקרית לפער היא שינוי ברישום החשבונאי של הוצאות המדינה שביצע בשנה שעברה החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו. בעקבות השינוי עליו החליט חזקיהו, הוצאות שהמדינה הוציאה ב-2018 לפינוי מחנות צה"ל לא נרשמו כהוצאה לצורך חישוב הגרעון. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המחשבת את הגירעון לפי מתודולוגיה שונה לא שינתה את כללי החישוב. קודמתו של חזקיהו בתפקיד החשב הכללי, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, התנגדה לשינוי שיטת הרישום של ההוצאות.

על-פי הנתונים שפרסמה היום הלמ"ס, הגירעון של המגזר הממשלתי והביטוח הלאומי הגיע ב-2018 ל-3.08%, והגירעון הכולל של המגזר הציבורי הגיע ל-3.26 אחוזי תוצר. מדובר בזינוק של 300% בגירעון לעומת 2017, שהסתיימה בגירעון ממשלתי של 1.03% תוצר וגירעון כולל של 0.95% (הודות לעודף תקציבי ברשויות המקומיות והמוסדות הלאומיים).

הלמ"ס פסרמה היום את נתוני מאזן התשלומים ל-2018, מהם עולה כי העודף בחשבון השוטף גדל ב-2018 בכ-10% והסתכם ב-11.0 מיליארד דולר, לעומת עודף של 10.1 מיליארד דולר בשנת 2017 ועודף של 12.3 מיליארד דולר בשנת 2016.

הנתון המעודד ביותר במאזנים הוא המשך הגידול בהשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל שהסתכמו ב-21.8 מיליארד דולר בשנת 2018, בהשוואה ל-18.2 מיליארד דולר בשנת 2017, ול-12.0 מיליארד דולר בשנת 2016.

יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-2018 ב-7% בהשוואה לשנת 2017 והסתכם ב-110.6 מיליארד דולר. יבוא הסחורות והשירותים גדל ב-10.6% והסתכם ב-107.8 מיליארד דולר.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988