יעלון: יש היום פוטנציאל לקידום יחסים מבוססי אינטרסים עם מדינות ערב

בכנס באוניברסיטה העברית לרגל 40 שנה להסכם השלום עם מצרים, אמר יעלון כי "במקום שטחים תמורת שלום זה הפך לשטחים תמורת טרור או שטחים תמורת רקטות בדרום; אני מקווה שהשלום יבוא מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה, מתוך יצירת אינטרסים משותפים"

משה (בוגי) יעלון / צילום: שלומי יוסף
משה (בוגי) יעלון / צילום: שלומי יוסף

משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון לשעבר ואחד מראשי מפלגת כחול לבן, שומר על הקו המדיני העמום של מפלגתו, תוך שהוא ממשיך בביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו ומדיניותו מול חמאס, אך לא מעלה כאפשרות הסכם שלום עם הפלסטינים.

בכנס באוניברסיטה העברית לרגל 40 שנה להסכם השלום עם מצרים, אמר יעלון כי "במקום שטחים תמורת שלום זה הפך לשטחים תמורת טרור או שטחים תמורת רקטות בדרום. זה מביא להסכמה שעלינו להיזהר כשמדברים על הסכמים".

לדבריו, "שלום עושים מתוך אינטרסים, חשיבה צלולה, ולא מתוך משאלות לב או אשליות. לכן הדרך שנפתחה אז לפני 40 שנה והפכה להסכם שלום רשמי צריכה להימשך לקידום מערכות יחסים מבוססות אינטרסים. ניתן לראות את הסכם השלום עם מצרים כחלק מתפיסת קיר הברזל של ז'בוטינסקי, שמפאיניקים קראו לו בדרך אחרת: עד מתי נצטרך לחיות על חרבנו? אני מקווה שהשלום יבוא מתוך עוצמה ולא מתוך חולשה, מתוך יצירת אינטרסים משותפים, מדינת ישראל יהודית דמוקרטית בטוחה, משגשגת ומוסרית לשכנותיה". 

יעלון הרחיב בעניין האינטרסים המשותפים עם מדינות ערב שהביאו לדבריו להסכם עם המצרים: "אפשר היום לציין שאנחנו ומשטרים ערבים נמצאים באותו צד. אלא שעדיין משתמשים בביטוי הסכסוך הישראלי-ערבי. אני טוען שנכון להיום אין סכסוך ישראלי-ערבי אלא יש סכסוך ישראלי-פלסטיני. כל זה לא היה קורה לולא מצרים הייתה יוצאת מהמשוואה לפני 40 שנה.

"לישראל היום יש אינטרסים משותפים עם איחוד האמירויות, מדינות המפרץ, מדינות צפון אפריקה, מצרים וירדן על בסיס אויבים משותפים. האסלאם הג'יהאדיסטי הוא איום, האחים המוסלמים הוא איום. יש אויבים משותפים לנו ולמדינות ערב. כמו כן, יש אינטרסים משותפים וירידה ברמת העוינות... כבר לא מספרים את הסיפורים שיש אימפריה קיצונית ציונית שחותרת לשלוט מנהר הפרת ועד הנילוס. יש גם אינטרסים משותפים שהם לא רק אויבים - מים, חקלאות מתוחכמת, הייטק. היום הן מבינות שלהייטק של ישראל יש מה לתת. יש פה פוטנציאל לקידום מערכות יחסים מבוססות אינטרסים". 

דן מרידור, פרופ' למשפטים ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, משה (בוגי) יעלון / צלם: יוסי זמיר
 דן מרידור, פרופ' למשפטים ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, משה (בוגי) יעלון / צלם: יוסי זמיר

יו"ר חבר הנאמנים של מכון טרומן שאירח את הכנס, השר לשעבר דן מרידור, ייחס מתח ביקורת לא מוסווית על ממשלת נתניהו ועל נתניהו עצמו ההולך לטענתו אחר ההמון במקום להנהיג אותו. לדבריו, "אנחנו לפני בחירות, אנחנו עומדים בפני הכרעות, שלפי תפיסתי, אם תשאלו את רוב הציבור, הוא לא חושב שצריך להכריע. אפשר להמשיך, כך או אחרת. בינתיים נהרסים מוסדות שלטון, נורמות נשברות. אנחנו צריכים יכולת מנהיגותית שמסתכלת מעבר לכאן ועכשיו ופוליטיקה אישית, אלא על האינטרס הכולל, שאנחנו בשבילו בחרנו הנהגה ונבחר בה עוד פעם, היכולת לקבל החלטות שנשענות על המהלך ההיסטורי, כמו שעשה מנחם בגין לפני 40 שנה... אתה מונהג על-ידי ההמון, ההמון יכול לצדוק, ההמון יכול לטעות. כל מנהיג גדול היה המון איתו, הטובים ביותר -צ'רצ'יל, בגין, סטלין והיטלר. לכן השאלה היא שאלה של מנהיגות - האם אתה מוכן להסתכל מעבר לתמיכה הפוליטית, לחשבון הכדאיות הפוליטית שלך או של מפלגתך, אל עבר להיסטוריה והאינטרס הכולל, וזה מה שעשה מנחם בגין ב-1977-1979 ששכנע ציבור גדול שהיה משוכנע אחרת. אני משוכנע שלו היה מי שעורך משאל עם, ושואל האם לוותר על כל סיני או לא - התשובה הייתה שלילית". 

לבני: כחול לבן קורצים לימין

השרה לשעבר ציפי לבני, יו"ר "קדימה" שפרשה מהמירוץ לכנסת, אומרת כי לעשיית השלום יש מחיר פוליטי, ורק המנהיג שיבין שהמחיר הפוליטי שישלם הוא קטן יותר או ערכו שווה למניעת המלחמה ולשלום לבני עמו, יביא שלום. "זה מה שנדרש היום, לא רק לחכות למעשה שיגיע, אלא לנקוט עמדה, גם אם היא נתפסת לא פופולרית וגם לפני בחירות". היא מתחה ביקורת על מפלגת כחול לבן, שאנשיה מדברים על אחדות וקורצים לימין.

"כשאני טוענת מול חלק מחבריי, למה אתם לא אומרים? למה אתם לא מדברים? ואני לא מקבלת את התפיסה שצריך לקרוץ לצד שני", אמרה לבני. "ואתם יודעים מה? אם יונח הסכם על השולחן, רוב הציבור יתמוך בו. אסור לנו לתת לווייז הלאומי לקחת אותנו למקום של סיפוח וקיפוח ובחירה בין מדינה יהודית לדמוקרטית. זה מה שקרה בשנים האחרונות עם הממשלה היוצאת, שאני מקווה שתצא. אבל חלק אומרים וטוענים שאת מפרה את האחדות, מספיק עם הפיצול והפילוג, אנחנו רוצים להיות מאוחדים. אחדות נוצרת אחרי הכרעה, כשמגיע אירוע כזה כמו הסכם שלום, זה רגע שברור בו שיש הכרעה. החלק שמטריד זה הכרעות שלא רואים אותן - עוד חוק שמספח משפטית כמו חוק ההסדרה, מתקפה על בג"ץ, עוד אמירה ששריון זה לא משהו - מהלכים שאנחנו כאילו לא רואים אותם כשהם קורים".

לבני הזכירה את ההתנתקות שיצרה קרע, אבל אמרה שברור שאיש כעת לא חושב ברצינות על כיבוש מחדש של רצועת עזה וניהול העניינים האזרחיים שם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988