גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכנת "שידוך יציב": "הקופידון" של עולם גיוס המתמחים

המערב הפרוע של עולם המשפטים: ב-3 השנים האחרונות הפך הליך גיוס המתמחים למשרדי עו"ד להליך "כאוטי", "בלתי ראוי", "רווי שקרים ההדדיים" ו"נטול שקיפות" ● במחזור הגיוס הנוכחי - לצורך איתור מתמחים למועדי מרץ וספטמבר 2020 - הן משרד המשפטים והן רוב המשרדים הגדולים יגייסו את המתמחים תוך שימוש ב"תוכנת השידוך" - שאולי תסייע להפוך את התחרות ל"משחק הוגן"

כנס גיוס מתמחים השנתי של משרד המשפטים / צילום: איל יצהר
כנס גיוס מתמחים השנתי של משרד המשפטים / צילום: איל יצהר

לפני מספר שנים נכנסה לתוקפה הרפורמה בתהליך המיון של המתמחים, המחייבת את כל המעסיקים לראיין את המועמדים במקביל, במשך עשרה ימים, מאמצע חודש מארס. על-מנת לאפשר לסטודנטים "להתמיין" למספר רב ככל הניתן של מעסיקים, חל איסור על המעסיקים להפעיל לחצים או לסכם באופן סופי עם מועמדים, לפני שמסתיימים אותם 10 ימים.

רפורמת עשרת הימים נולדה על רקע הביקורת על שיטת הגיוס הקודמת שבמסגרתה יכול היה כל סטודנט למשפטים לפנות בכל מועד מתחילת לימודיו ולהציע את מועמדותו להתמחות. הביקורת התמקדה בעיקר בטענה שהמרוץ אחר מקום התמחות יוקרתי גרם לכך שהמועמדויות הוגשו ממש בתחילת הלימודים, ללא כל אינדיקציות ממשיות ליכולות האקדמיות; וכן שבכך נפגע עיקרון השוויון בין המועמדים. 

■ ריזורט באיי סיישל, מענקים, מסיבות ומסעדות יוקרה: החיזור הגורלי של משרדי עורכי הדין אחר המתמחים מתחיל

"הפייט" של משרד המשפטים ובתי המשפט במשרדי הענק: יוקרה, תחושה שליחות וחיבור ערכי למשימות

עשרת הימים "הקריטיים" שנולדו ברפורמה ב-2016 נועדו להקל על שני הצדדים - המתמחים והמגייסים, אבל מהר מאוד התברר שהשיטה הולידה מספר בעיות קשות משל עצמה, שאחת המרכזיות בהם הייתה אי ודאות בקשר לשאלה אם אכן מועמד שנבחר והביע הסכמה עקרונית, יגיע להתמחות במשרד שהשיב לו בחיוב. הצדדים לא מחויבים להסכמה בנוגע להתמחות ולכן בכל שלב יכול כל אחד מהם לסגת מההסכמה. אי הוודאות הולידה שתי תופעות: המתמחים מצדם שריינו מספר מקומות התמחות ולבסוף "הבריזו" לכל המעסיקים - מלבד המעסיק הנבחר - ברגע האחרון. מנגד, משרדים רבים שיגרו ביום ההודעות בשעה 8:00 הצעת התמחות למספר מתמחים גדול בהרבה מזה שהם זקוקים לו. זאת, מתוך הנחה שחלק מן המועמדים שרצו בהם יבחרו בהתמחות במשרד אחר.

וזה לא היה נעים לאף אחד מהצדדים לקבל בסופו של התהליך תשובה שלילית.

על הרקע הזה, תיארו מנהלי חלק מהמשרדים המובילים ל"גלובס" איך ב-3 השנים האחרונות הפך הליך גיוס המתמחים למשרדי עורכי דין להליך "כאוטי", "בלתי ראוי", "רווי שקרים ההדדיים" ו"נטול שקיפות". חלק מהם הגדירו זאת כ"מערב פרוע" של ממש.

חלקם החליטו לעשות מעשה. לאחר שבסוף תקופת הראיונות האחרונה (אפריל 2018) הגיעו הדברים לשיא שלילי, החליט עו"ד צביקה בר-נתן, שותף וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית במשרד גולדפרב-זליגמן, להוביל שינוי דרמטי בנושא, תוך שילוב כוחות עם מתחריו על המתמחרים - המשרדים הגדולים בארץ. בר-נתן יזם מפגש לא שגרתי, ולא מובן מאליו, בין ראשי 20 המשרדים המובילים בישראל, במטרה למצוא פתרון לכאוס ששרר לטענתו בתחום הגיוסים.

לדברי בר-נתן, "ביום ההודעות למתמחים, בבוקר, היה קורה האירוע המביש שאנשים שהבטיחו להם להציע להם הצעה פתאום הטלפון שלהם דמם והמשרדים נעלמו כי גייסו אחרים, ומנגד משרדים רבים גילו שהסטודנטים מסננים אותם או אומרים להם 'סורי סגרנו עם משרד אחר'. אין משרד גדול שלא עבר את התהליך המביש והמשפיל הזה, שלא לדבר על המועמדים המסכנים שנחשפו ליופיו של המקצוע כבר בצעדם הראשון בכך".

"חיזור הדדי רווי שקרים ותחמונים"

המצב הזה היווה כאמור קרקע לסיטואציה החריגה שבה כל המשרדים הגדולים ישבו סביב שולחן אחד ואמרו "לא עוד". בר-נתן: "אני אישית פניתי ל-20 המשרדים הגדולים ומצאתי שכולם מרגישים שנקעה נפשם מהשיטה של החיזור ההדדי רווי השקרים והתחמונים. יזמתי מפגש של כל 20 המשרדים לדיון פתוח של איך המקצוע נראה ואיך אנחנו נראים בעיני המתמחים. קיימנו סדרת מפגשים, ישבנו גם עם משרד שהמשפטים - וכך נחשפנו למערכת 'השידוך היציב', שהחלטנו לאמץ".

בעקבות סדרת המפגשים הללו הוחלט, כי במחזור הגיוס הנוכחי - לצורך איתור מתמחים למועדי מרץ וספטמבר 2020 - הן משרד המשפטים והן רוב המשרדים הגדולים, יגייסו את המתמחים תוך שימוש ב"תוכנת השידוך" - מעין "קופידון" של עולם גיוס המתמחים - בשם "שידוך יציב".

התוכנה, אשר פותחה באוניברסיטת ירושלים, מתבססת על אלגוריתם מסוג Deferred Acceptance, המבטיח שידוך דיסקרטי, תחרותי ומיטבי לכל הנוגעים בדבר.

המשרדים יוסיפו להתחרות על המתמחים בתחרות עזה, אך הם מקווים שהתוכנה תסייע להם להפוך את התחרות ל"משחק הוגן", בעל כללים ברורים אשר במרכזו מהות ולא מחול שדים.

איך המערכת פותרת את הבעיה?

בר-נתן: "גולדבפרב החליט באופן וולונטרי שכל מועמד ימלא את ההעדפות שלו רק דרך תוכנת שידוך יציב ואנחנו ממלאים את שלנו והמלצות התוכנה יהיו השידוך שלנו - על פיהם נבחר את המתמחים. אין לי ספק שאנחנו נראה את השיפור בסוף הליך הגיוס. התחרות קיימת במלוא עוזה, אנחנו מראיינים, מחזרים והכל רגיל, אבל השלב האחרון שהיה מאופיין בשקרים הדדיים והטעיות הפך להיות מסודר ותרבותי יותר".

עוד כתבות

מארק צוקרברג / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

צוקרברג נפגש עם דונלד טראמפ וסנטאורים אחרים בוושינגטון במטרה לפייס את מבקריו

מארק צוקרברג נמצא בסבב פגישות בבירת ארה"ב, ונפגש עם המחוקקים ואף עם נשיא ארה"ב, במטרה לרכך את גישתם לחברת הענק שלו, שנמצאת תחת לחץ רגולטורי

יולי אדלשטיין / צילום: דוברות הכנסת

כחול לבן מסמנת מטרה ראשונה לפתיחת הכנסת: החלפת היו"ר יולי אדלשטיין

ל"גלובס" נודע שהתכנית של רשימת כחול לבן היא להחליף את יו"ר הכנסת, הבכיר בליכוד, כבר בישיבת הפתיחה ב-3 באוקטובר ● האם מדובר בפעולה בת ביצוע והאם לבני גנץ יש את הרוב הדרוש לכך? ● פרשנות

האוהדים לא מגיעים כמו פעם. חלוץ נאפולי חוגג מול יציעים ריקים  / צילום: רויטרס

תוצאות צפויות וקרחות ביציעים: באופ"א רוצים להחזיר את ליגת האלופות לגדולתה

שלב הבתים בליגת האלופות שיצא השבוע לדרך מתאפיין בשנים האחרונות בהיעדר תחרותיות בגלל הפערים הגדולים בין הקבוצות ביבשת ● במקום לחזק את המועדונים הקטנים ולגשר על הפערים, פועלים באופ"א להשאיר רק את הגדולים והחזקים על המגרש

רותם סלע בקמפיין קסטרו / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של קסטרו

סקר הפרסומות: קסטרו הכי זכורה השבוע, 9 מיליון הכי אהובה

גיאוקרטוגרפיה: הקמפיין של קסטרו "Do whatever you please", באמצעות אדלר-חומסקי ובכיכובה של רותם סלע, הוא המושקע ביותר מבחינה תקציבית גם השבוע עם כ-1.3 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

סגירה חיובית בבורסה; ישראל קנדה זינקה ביותר מ-7%

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב עלו בעד 0.5% ● מניית אופקו צנחה ב-6%, אמות ובזן עלו ב-3.9% ו-3.55% בהתאמה, שופרסל ואלוני חץ עלו ביותר מ-2% ● בריינסווי הודיעה על כוונתה למנות מנכ"ל אמריקאי במקום מר יעקב מיכלין שפורש

האדריכל מידד גנדלר, משרד V5, / צילום: מוריה כהן

איך משווים את כמות העוסקים בספורט בישראל לרמת שאר העולם?

האדריכל מידד גנדלר ממשרד V5 אדריכלים חושב שצריך להגדיל דרמטית את היצע מתקני הספורט בארץ ● "הנושא של תרבות הפנאי, הספורט והפעילות הגופנית הוא שווה-ערך בעיניי לשעת לימוד של ילד"

התחלות בנייה בפתלח תקווה / צילום: גיא ליברמן

הלמ"ס: נמשכת הירידה בהיקפי התחלות הבנייה מאז 2017

ברבעון האחרון של 2018 נרשם אומנם מספר חריג של התחלות בנייה, ואולם מאז 2017 מתחוללת ירידה בהיקפן

הבריגדה האדומה / צילום: דוברות הבריגדה האדומה, יח"צ

שביתות והפגנות ברחבי העולם במחאה על אי הטיפול במשבר האקלים

כחלק ממהלך עולמי רחב, הבוקר נערכות הפגנות תלמידים ברחבי ישראל שפותחות שבוע של מחאת אקלים ●  מאות תלמידים בישראל שובתים היום מלימודיהם ויוצאים לרחובות בכדי למחות על אוזלת היד של ממשלות ברחבי העולם, שלא מטפלות כראוי במשבר האקלים המחריף

ריימונד מקדניאלס ג'וניור, יו"ר מודי'ס / צילום: פרד פראוסר, רויטרס

מודי'ס מזהירה: דירוג האשראי של ישראל בסכנה אם לא תוקם ממשלה יציבה

חברת דירוג האשראי צופה כי הגירעון השנתי יתקרב ל-4 אחוזים ויישאר גבוה ב-2020

יעקב לוקסי לוקסנבורג / צילום: גיזי

קריסת אינוונטק: הנאמן מבקש להגיש תביעת עתק נגד לפידות, לוקסנבורג ועיזבון יולי עופר

בבקשה שהוגשה היום לביהמ"ש נטען כי לפידות ולוקסנבורג רוקנו את אינוונטק ממזומנים תמורת העברת נכסי נדל"ן כושלים ממזרח אירופה לתוך החברה, במהלך שהביא לקריסתה ● עוד נטען כי המהלך התאפשר הודות לשיתוף-פעולה מצד מעריכי שווי ורואי חשבון ישראליים והתבססות על חוות-דעת "מוזמנת" וכוזבת שיצרה שיערוך פיקטיבי של הנכסים

שלטי המפלגות, בחירות 2019, מועד ב' / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הדיווח, התדרוך וההצהרה: שלושה אירועים שלא קרו בבחירות - אבל אמרו לכם שכן

הדיווחים שלא היו, התדרוך שלא התקיים וההצהרה של ראש הממשלה שלא קרתה ● בדקנו לעומק ● המשרוקית של גלובס

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

עידן נתניהו? הוא לא תם ולא נעליים

עידנים לא תמים כל–כך מהר, וגם הרבה–הרבה אחרי שהעידן תם, הוא עדיין קיים ● עידן קוסמולוגי נמתח על פני מיליארדי שנים, עידן גיאולוגי נמשך אלפי מיליונים של שנים, עידן היסטורי נמדד במאות שנים, אבל עידן פוליטי? שנות נתניהו נחשבות אצלנו לעידן, אבל בחייאת - יש לי בארון ג'ינסים ותיקים יותר ● דעה

העובדים שמניעים את תכנון והנדסת העיר / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

למה מחלקות ההנדסה בעיריות ננטשות ומתרוקנות מעובדים?

יו"ר איגוד מהנדסי הערים היוצא, אבנר אקרמן, מתריע מפני פרישה נרחבת של בעלי מקצוע ותיקים ובעלי ניסיון

מטוס של XL Airways / צילום: מרקו דג'וריקה, רויטרס

עוד קריסה: חברת הלואו קוסט XL Airways הפסיקה פעילותה

החברה נקלעה לקשיים כלכליים בעקבותיהם היא פרסמה הודעה באתר האינטרנט שלה לפיה היא מעדכנת את הנוסעים כי היא הפסיקה למכור כרטיסי טיסה לטיסותיה ● החברה מצטרפת לחברת לואו קוסט צרפתית אחרת שקרסה לאחרונה

AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס

חברת Airbnb יוצאת להנפקה: חושפת הכנסות של יותר ממיליארד דולר

השווי של חברת שיתוף הבתים הוערך בספטמבר של 2017 בכ-31 מיליארד דולר ● החברה חושפת יותר מ-7 מיליון משתמשים הפזורים על 100 אלף ערים ברחבי העולם ● גולשי האתר הרוויחו יותר מ-80 מיליארד דולר נכון ל-15 בספטמבר 2019, כך מסרה החברה

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

בני גנץ בישיבה ראשונה: אקים ממשלת אחדות רחבה וליברלית בראשותי

את הדברים אמר גנץ בישיבת הח"כים הראשונה של רשימת כחול לבן לאחר הבחירות לכנסת ה-22 ● לפיד: "נתניהו לא מוכן לקבל את תוצאות הבחירות. בן אדם אחד מונע הקמת ממשלת אחדות ליברלית"

הרכבת הקלה בירושלים. משתלבת במרקם העירוני/צילום: נחשון פיליפסון

חתונה או חופש? המדינה תצטרך למצוא מודל נכון להקמת המטרו

מדינת ישראל ניסתה כבר את מודל חיי הזוגיות פעמיים, עם שתי הזכייניות של שני הקווים האדומים של הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים ● בתל אביב העסק התפוצץ מיד אחרי החתונה, בירושלים הזוגיות הייתה רווית ריב ומדון

ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף

"הקפיטליזם הפר את האיזון": פרופ' ידידיה שטרן בטוח שהעידן שבו רווח היה הדבר החשוב ביותר – נגמר

הצהרת "השולחן העגול של העסקים" שעליה חתמו 181 המנכ"לים הגדולים בארה"ב, מבהירה שרווחי בעלי המניות הם לא הכול • פרופ' ידידיה שטרן, מומחה למשטר תאגידי, אומר בראיון ל"גלובס" כי "הקפיטליזם הפר את האיזון בצורה לא ראויה - עכשיו מגיע התיקון"

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן  / צילום: חיים צח, לע"מ

מה קרה לכנסת בחילופי העונות, ולמה זה גרם לקרמניצר להתנגד לחוק היועמ"שים?

למה באמת נערך השנה סביב נוסף של בחירות, מה אפשר ללמוד מהמהלך על המעמד של הכנסת ואיך קרה ששני חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה מתארים את בית הנבחרים הישראלי בצורה כל כך שונה ● פרשנות

מיכאל בן ארי והפעילים שלו / צילום: אמיר מאירי

כרוניקה של הפסד ידוע מראש: כיצד "עוצמה יהודית" תירצה כל הפסד, מ-2003 ועד לבחירות האחרונות

"הציבור הימני לא יחזור על אותה טעות פעמיים", כך הבטיחו במפלגתו של ברוך מרזל לקראת הבחירות ב-2006 ● אך ההיסטוריה מוכיחה אחרת, ו'עוצמה יהודית' וראשיה הפסידו מערכת בחירות אחת אחר השנייה, בעודם מאשימים את בנט, המפד"ל, ביבי, יהדות התורה - אך רק לא את עצמם