גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי מלאנוקס לא מסכנים: דוחות החברה חושפים את עלויות השכר הנאות

האכזבה ממכירתה של עוד חברה ישראלית לענקית טק בינלאומית מגוחכת, והטענות על פירורים לעובדים מנותקות מהמציאות ● מלאנוקס יכולה רק ליהנות מגב חזק כמו זה של אנבידיה מבחינת אפשרויות הצמיחה וההתרחבות שלה ● ועובדיה? לפי דוחות החברה, במהלך השנים הם גרפו עשרות מיליוני דולרים לפחות במצטבר ● פרשנות

אייל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מלאנוקס טכנולוגיות / צילום: באדיבות מלאנוקס טכנולוגיות
אייל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מלאנוקס טכנולוגיות / צילום: באדיבות מלאנוקס טכנולוגיות

1. בשנים האחרונות התייחסתי בטור הזה כמה פעמים לחברת מלאנוקס ולעומד בראשה איל וולדמן, וכתבתי עליהם תמיד באופן מפרגן. בעיניי, מלאנוקס היא חברת העשור. וולדמן אמר כבר ב-2002, עוד לפני הנפקת החברה בוול-סטריט, שהוא רואה את מלאנוקס "כחברה ציונית, למרות מה שהאמירה הזאת בטח תעורר". הוא הוסיף אז ואמר: "למכור זו תמיד אופציה, להקים משהו לטווח ארוך הרבה יותר קשה ולדעתי גם יחזיר יותר ערך". ודאי יהיו מי שישתמשו במשפט הזה נגדו: הנה עוד אקזיט, הנה עוד חברה שנמכרת למשקיעים זרים, הנה עוד חלום לבניית חברות הייטק גדולות שהתנפץ. אני רואה זאת אחרת. מלאנוקס איננה סטארט-אפ בן יומו, היא חברה בוגרת מאוד, שנוסדה לפני 20 שנה והונפקה לראשונה כבר לפני 12 שנה. וולדמן אכן מימש את חזונו והפך אותה לחברה גדולה יחסית בתחום השבבים. הוא חווה איתה כמעט הכול: עליות ומורדות, משברים שהובילו לנפילת המנייה, ניסיונות הדחה על ידי גופי השקעה שטווח הראייה שלהם קצר מאוד. וולדמן תמיד ראה בהשקעה במו"פ בסיס לצמיחה. הוא הביא את מלאנוקס, גם באמצעות רכישות, למכירות של יותר ממיליארד דולר בשנה, ורוב רובה של הפעילות נעשית מישראל, מיקנעם. המילה "אקזיט" היא מטעה. מדובר במכירה של חברה בוגרת מאוד.

2. בעשור האחרון צמחו בישראל שתי חברות הייטק בסדר גודל בינוני במונחים עולמיים: מובילאיי ומלאנוקס. אחרי ההצלחה של צ'ק פוינט, שהתבססה בצמרת חברות האבטחה בעולם, מעט מאוד חברות הייטק חדשות הצליחו לשבור את תקרת הזכוכית. אף חברה לא הגיעה למעמדה. אי.סי.איי דעכה, קומברס די התפרקה, היתר די דשדשו. תעשיית ההייטק הישראלית אמנם הצליחה לייצר אינספור אקזיטים של סטארט-אפים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, חלקם מרשימים, אבל התקשתה להצמיח חברות בינוניות. מובילאיי ומלאנוקס שברו את תקרת הזכוכית הזאת ולבסוף נמכרו לענקיות הייטק. האם זה סימן רע? לא בהכרח, כל עוד חברות טק גדולות מתבססות בישראל, זה ממש לא רע, נהפוך הוא. הבכי והנהי על כך שעוד חברה ישראלית נמכרה לחברה זרה והחלום לבניית ענקיות טק כאן נגוז הוא מגוחך. מי קבע שצריך להתבסס על חברות גדולות? ראו מה קרה למה שהייתה פעם ספינת הדגל של המשק הישראלי, טבע. צריך להיות מעשיים: בעולם של קונסולידציה הולכת וגוברת, הסיכוי לבנות פה ענקית טק בשווי של עשרות ומאות מיליארדי דולרים הוא קלוש. כל עוד הזרימה האדירה של כסף זר לתעשיית ההון סיכון נמשכת (כ-5 מיליארד דולר בשנה) וכל עוד חברות הטק הענקיות נשאבות לישראל, אין סיבה להתלונן על כל אקזיט, בטח לא של חברה כמו מלאנוקס, שרק יכולה ליהנות מגב חזק כמו זה של אנבידיה מבחינת אפשרויות הצמיחה וההתרחבות שלה.

צמיחת-מרכזי

3. למרות נבואות הזעם והכתבות הפרובוקטיביות על בלוף ההייטק הישראלי, העובדות מספרות סיפור אחר לגמרי. העשור האחרון היה הטוב ביותר להייטק הישראלי. הכניסה של ההשקעות הזרות, הכניסה של חברות הענק, הגידול העקבי בכוח האדם בתחום (שצריך עוד לגדול) - כל אלה מעידים על הפריחה חסרת התקדים בתחום. על פי דוח של רשות החדשנות ל-2017, יש בישראל יותר מ-300 מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומית, צמיחה של פי 2 בתוך עשור (ראו גרף). בעשור האחרון הוקמו בכל שנה 20 מרכזי מו"פ חדשים בממוצע. מרכזי המו"פ רכשו יותר מ-100 חברות ישראליות, והם מייצרים כ-50% מכלל ההשקעה במו"פ במשק. 20% ממרכזי המו"פ עוסקים בפעילות ייצור (שזה הכי חשוב, משום שתעשיית הייצור בהייטק מרחיבה את מעגלי התעסוקה האיכותית). הנהירה של תאגידים רב-לאומיים לארץ היא עדות לחדשנות הישראלית, שהפכה אבן שואבת לחברות הטק הגדולות בעולם. לעתים קרובות, לפי רשות החדשנות, הקמת המרכז או הרחבתו מתרחשת בעקבות רכישה של חברות ישראליות. כמה חברות כמו אינטל, מיקרוסופט, ברודקום, סיסקו, IBM ו-EMC רכשו יותר מעשר חברות מקומיות בשנות פעילותם בישראל. כל זה בזכות המחקר המוביל, כוח האדם המיומן, התרבות היזמית, המובילות הטכנולוגית ומערכת החדשנות המשגשגת בעיקר בתחומי המחשוב, התקשורת והתוכנה. לכן, אין שום דעיכה, נהפוך הוא: יש רק פריחה. מצבו של ההייטק הישראלי מעולם לא היה טוב יותר.

4. הפריחה הזאת היא תולדה, בין היתר, של תרבות יזמית וכוח אדם איכותי. יזמים כמו איל וולדמן וגיל שויד בונים חברות שמייצרות ערך רב למדינה, לעובדיהן וכמובן למי שהשקיע במניותיהן והתמיד בכך במשך שנים (מדובר במאות אחוזים לפחות). החברות הללו מייצרות תעסוקה איכותית יותר, עם שכר גבוה בהרבה מהממוצע, והן מייצרות הכנסות ממסים (גם לאחר הטבות מס). רק צרות העין הישראלית מזמנת לנו פסטיבל של קיטורים על כך שוולדמן לקח את כל הקופה ולא השאיר אפילו פירורים לעובדיו. זה מנותק לחלוטין מהמציאות. הדוחות של מלאנוקס חושפים את המספרים של העובדים, לא רק של המנהלים, שגרפו, לבד מוולדמן, עשרות מיליוני דולרים לפחות במצטבר.

רמת הפירוט הנדירה בדוחות המורחבים של מלאנוקס מאפשרת לדעת כמה מרוויחים עובדי ההנהלה, עובדי המו"פ ועובדי המכירה והשיווק. לא, לא מדובר בסקרי שכר של חברות כוח אדם שמופיעים מדי פעם בעיתונות ובמקרים רבים מנותקים מהמציאות, אלא בנתוני אמת. מלאנוקס חריגה כיוון שהחברות הציבוריות, הן בארץ והן אלו שנסחרות בוול-סטריט, לא מפרטות בדוחותיהן את רמת השכר, ודאי שלא על פי פילוחים שונים, ויש להן אינטרס ברור לא לעשות כן: זה עלול לייצר תסיסה פנימית. אין להן כל מחויבות חוקית לעשות זאת, ומלאנוקס עושה זאת באופן וולונטרי, אם כי בעקיפין, בתוך פירוט הוצאות השכר הכוללות שלה לפי תחומים.

המספרים המובאים כאן הם עלויות שכר, לא שכר ברוטו. כלומר, עלויות שכוללות שכר בסיס, בונוסים ושכר המבוסס על תגמולי מניות (על פי הדוחות של החברה, תגמול מנייתי מהווה כ-15% מהשכר של העובדים); עלות השכר מגלמת את כל התוספות הסוציאליות ועשויה להיות גבוהה בכ-15%-20% משכר הברוטו. חשוב להדגיש גם שמדובר בממוצעים עולמיים, כלומר עלות השכר הממוצעת של כל עובדי מלאנוקס, לא רק בישראל. עם זאת, רוב העובדים של החברה נמצאים בישראל: מתוך 2,330 עובדים בסוף 2018, 1,717 מועסקים בישראל ועוד 109 עובדים זמניים.

אלה המספרים: עלות השכר של 460 אנשי המכירות של מלאנוקס ברחבי העולם עומדת על 19.8 אלף דולר בחודש (כ-71 אלף שקל); עלות השכר של 1,608 אנשי המו"פ של מלאנוקס עומדת על 12.7 אלף דולר בממוצע בחודש (כ-46 אלף שקל); עלות שכרם של 275 עובדי ההנהלה בחברה עומדת על כ-11 אלף דולר (כ-40 אלף שקל).

שוב, נכון שממוצעים עלולים להטעות, אבל דבר אחד בטוח אפשר לומר: רמת השכר הזאת בהחלט לא נמוכה ומשקפת את התעסוקה האיכותית בתחום ההייטק. בסופו של דבר זו התשתית של גביית המסים משכירים מישראל. כמעט כל עובדי ההייטק נמצאים בעשירונים העליונים (9 ו-10) והם משלמי המסים הישירים העיקריים בישראל (בין 80% ל-90% מכלל המסים).

עוד כתבות

יצחק בן ישראל  / צילום: איל יצהר

גורמים בממשלה נגד המלצות הוועדה לקידום בינה מלאכותית שנחשפו ב"גלובס"

בעקבות חשיפת חלקים מטיוטת דוח ההמלצות של ועדת ההיגוי הממשלתית ב"גלובס" שלחו גורמים בכירים בות"ת, ברשות החדשנות ובאוצר, מכתב שבו התבטאו נגד הכוונה להקים במשרד רה"מ גוף שירכז את הטיפול בקידום התוכנית הלאומית לקידום טכנולוגיות בינה מלאכותית: "מסקנה שגויה" 

אייל טריבר/צילום: יחצ

מיטרוניקס ממשיכה לצמוח בשיעור דו ספרתי והמניה דוהרת; קיבוץ יזרעאל מחזיק מניות בשווי 2 מיליארד שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שחייה דיווחה על הכנסות של כ-165 מיליון שקל ברבעון השלישי, צמיחה של 14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● "העונה בחצי הכדור הצפוני התארכה לתוך הרבעון השלישי, שהתאפיין בהמשך ביקושים חזקים בארה"ב ופתיחה מרשימה של העונה באוסטרליה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועהמ"ש אביחי מנדלבליט / צילומים: מארק ישראל סלם, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

מדינת ישראל נ' רה"מ: אישום נגד נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים

בתיק 4000 (תיק וואלה-בזק) יואשם נתניהו בשוחד, בתיק 2000 (השיחות עם מו"ל ידיעות אחרונות) בקבלת טובות הנאה ובתיק 1000 (תיק המתנות) גם כן בקבלת טובות הנאה ● גם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס יואשם בניסיון למתן שוחד ● שאול ואיריס אלוביץ׳ יואשמו במתן שוחד

כנס חדרה לאנרגיה- שומרי הבית / צילום: ענבל בן יעקב

"התנהלות המדינה סביב אסדת לווייתן ממשיכה להיות תמוהה"

המועצות המקומית זיכרון יעקב, פרדס חנה-כרכור, עמק חפר, ג'סר א-זרקא, מגידו ועמותת "צלול" הגישו עתירה לביטול היתר הפליטה של אסדת לוויתן והן דורשות צו מניעה נגד הפעלת האסדה ● גם עמותת "שומרי הבית" פנתה לבית המשפט, ופעיליה שיבשו את נאומו של השר שטייניץ הבוקר בכנס בחדרה

ישי דוידי / צילום: איל יצהר

קרן פימי נכנסת לביומד: רוכשת 12% ממניות חברת קמהדע תמורת כ-30 מיליון דולר

פימי רוכשת החזקות מקרן ברוש ליאון רקנאטי ויונתן האן ● העסקה נעשתה במחיר שוק המשקף לחברה שווי של כ-240 מיליון דולר

נשיא המדינה, ראובן ריבלין / צילום: מארק נוימן, לע"מ

החברה להגנת הטבע ביקשה, ובית הנשיא וחברת אינטל מפסיקים להשתמש בפלסטיק

בית הנשיא וחברת אינטל נענו לפניית החברה להגנת הטבע והארגונים הירוקים, והחליטו להפסיק את השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים • לעומתם, מרבית הגופים האחרים אליהם נעשתה פנייה לקראת ועידת האקלים הישראלית לא השיבו, ומקצתם טענו כי ייבחנו את הבקשה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

ה"לא יהיה כלום כי אין כלום", הפך ל"יהיה הרבה כי יש הרבה"

כתב האישום חושף מציאות עגומה, שבה האיש החזק במדינה מביא כמעט לחורבן של חלקים בתקשורת החופשית ● היום מנדלבליט הוכיח שרוב הביקורת נגדו הייתה חסרת תוקף - מי שתקף אותו בבוטות, חייב לו התנצלות ● פרשנות

חנוך ועידן מוטולה / צילום: אלבום פרטי

שווים בתקשורת: המיזם להקמת גוף תקשורת שמורכב מעיתונאים עם מוגבלות

העיתונאי עידן מוטולה, שהקים את עמותת "שווים" שמטרתו "לתת קול לאנשים עם מוגבלות", החליט להקים גוף תקשורת ייעודי שיורכב ע"י אנשים בעלי מוגבלויות מתחומים מגוונים ● לשם כך הוא פתח קמפיין לגיוס המונים

ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו טיפסה לכותרות בעולם

ערוצי החדשות הבינלאומיים דיווחו בשידורים חיים מירושלים, וכמה כלי תקשורת אירופיים הקדישו להודעת היועץ המשפטי את הכותרות הראשיות שלהם

בניין ה-OECD בפריז / צילום: עמירם ברקת

ה-OECD צופה ירידה בצמיחה בישראל לקצב של 2.9% בשנתיים הבאות

כמו כן צופה הארגון ירידה בצריכה, האטה בשוק העבודה ודחיפה מסוימת מהריבית הנמוכה ומיצוא הגז ● בדוח הרבעוני שלו הודיע הארגון כי הצמיחה הגלובלית האיטית תימשך, וכי הוא צופה שיפור צנוע בקצב הצמיחה העולמית רק ב-2021

נפגעי הקורקינטים - 20 בנובמבר 2019

לראשונה בישראל: "גלובס" ואיכילוב עם מספר נפגעי תאונות הקורקינטים

אסנת רונן / צילום: ישראל הדרי

אסנת רונן מונתה ליו"ר פרטנר במקום אדם צ'זנוף: "החברה בעמדה מצוינת"

צ'זנוף פרש מהתפקיד בשבוע שעבר יחד עם דירקטורים נוספים מקבוצת סבן, לאחר שהקבוצה ויתרה על השליטה בפרטנר ● האצ'יסון תגיש למשרד התקשורת בקשה להיתר שליטה בימים הקרובים

הפגנה של "המרד בהכחדה" / צילום: NOAH BROWNING, רויטרס

סערה בגרמניה: אחד ממייסדי "המרד בהכחדה" המעיט בחשיבות השואה, והתנצל

בראיון עם השבועון הגרמני "צייט" אמר רוג'ר האלאם, אחד ממקימי הארגון הגלובלי, כי השואה אינה יוצאת דופן לעומת מקרים אחרים של ג'נוסייד ● היום פרסם התנצלות על דבריו: "אני מצטער מאוד על המלים שבהן השתמשתי"

מימין: שגיא גידלי ועמית ברקת  / צילום: נדב כהן יונתן

SonicWall הובילה השקעה של 10 מיליון דולר בחברת הסייבר פרימטר 81

פרימטר 81 מפתחת טכנולוגיה לגישה מאובטחת מרחוק לרשתות ארגוניות ● עוד השתתפו בגיוס המשקיעים הקיימים בחברה, Spring Ventures, ומשקיעים פרטיים שהשתתפו גם בסבב הגיוס הקודם

ברק שפגע במטוס בשדה התעופה בניו זילנד / צילום: רויטרס

תפס את הרגע: המטוס שנקלע לסערה בניו זילנד ויצא ללא פגע

המטוס המתין לפני המראה בנמל התעופה כרייסצ'רץ' בניו זילנד, אלא שמזג האוויר הסוער באזור, שכלל סערת ברד, גשמים וברקים לא איפשר את תנועת המטוסים בשדה התעופה ובסביבתו ● איש מהנוסעים או מהצוות נפגע מהברק, והתוצאה מסתכמת בתמונה המרהיבה

יגאל גוברין, גל נאור, דלית זילבר ובשמת פלג סרצ'נסקי / צילום: חכם צלמים

המהנדסים מפרגנים: קלמן סופרין ונחשון קיויתי קיבלו פרס מפעל חיים

וגם: מנכ"ל פפסיקו חגג 20 שנות שותפות עם שטראוס

שי ניצן/ צילום: איל יצהר

פרקליט המדינה שי ניצן בשיחות סגורות: נתניהו לא יכול לקבל מנדט להקים ממשלה תחת כתב האישום

על פי גורמים במשרד המשפטים, פרקליט המדינה שהיה אחד הגורמים הדומיננטיים בהליכים המשפטיים טען בשיחות כי נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה משום שעליו לקבל מנדט להרכיבה ודבר זה איננו אפשרי תחת כתב אישום

אולם בית המשפט העליון./ צילום:ראובן קסטרו

סיר הלחץ של המשבר החוקתי ממשיך להתבשל

הפור נפל השבוע והמועד לדיון בפסילת "חוק יסוד הלאום" נקבע לקיץ ● כעת נותר רק לצפות באסון החוקתי המתרחש למולנו בהילוך איטי ● זה לא חוק יסוד הלאום שמטריד את השופטים ● אלה ההגבלות על כוחם שהם מבקשים למנוע ● ועל הדרך ידרסו את מה שבעבר ראו כקדוש

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: רויטרס ואיל יצהר, גלובס

כך נראו הרגעים הדרמטיים מאחורי הקלעים של ההכרעות בתיקי ראש הממשלה

איך התנהל תהליך קבלת ההחלטות בתיקי 1000, 2000 ו-4000, מי הם עשרות הפרקליטים שהיו מעורבים, איפה התנהלו הדיונים, מה היו טענות ההגנה המרכזיות, ומה היו ההתלבטויות שהובילו להחלטה של היועמ"ש אביחי מנדלבליט • "גלובס" חושף את התהליך המשפטי המורכב והחשוב ביותר שהתקיים בישראל בשנים האחרונות

"ZULA" בפיליפינים / צילום: יח"צ

בזמן שישנתם: ההוסטלים הפכו לטרנד לוהט בקרב התיירים והיזמים

יזמים ישראלים כבר מבינים את פוטנציאל פתרונות הלינה המוזלים, והם אפילו מרחיבים את פעילותם בענף בחו"ל ● האם בקרוב מחיר הלינה בישראל יתקרב יותר למחיר הטיסה לארץ?