גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הגידול בגירעון התקציבי של ממשלת ישראל צריך לעורר דאגה

האם הגידול בגירעון התקציבי של ממשלת ישראל צריך לעורר דאגה? באילו דרכים ניתן לצמצם את הגירעון? מהן ההשלכות הפוטנציאליות על המשק ועל מעמדו בעולם? האם הוא ישפיע לרעה על התנהגות שוק איגרות החוב של ממשלת ישראל? מה ניתן ללמוד מניסיון העבר בישראל ומניסיונן של מדינות אחרות? ● כל מה שרציתם לדעת על הגירעון התקציבי ולא ידעתם כיצד לשאול

בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

הסוגיה של הגירעון התקציבי תפסה בחודשיים-שלושה האחרונים מקום של כבוד בתקשורת הכלכלית, כאשר התברר שהוא סוטה מן היעד שנקבע לו 2.9% במונחי תוצר, ועולה במעט על 3% בסיכום 2018.

הפרסום האחרון, שלפיו הגירעון מגיע ב-12 החודשים האחרונים, מרץ 2018 - פברואר 2019 (כולל), ל-3.5% עורר כבר דאגה שמא הוא בדרך ל-4% לשנת 2019, על כל ההשלכות שעלולות לנבוע מכך, הן ברמה הכלכלית של המשק, הן ברמת האמינות של המדיניות הכלכלית, והן מבחינת שוק ההון, ובאופן ספציפי יותר - שוק האג"ח.

ממה נובעת העלייה בגירעון אחרי כמה שנים שהוא עמד על פחות מ-3%? באופן בסיסי, עלייה בגירעון יכולה לנבוע משני מקורות: ירידה בהכנסות המדינה ממיסים ועלייה בהוצאותיה. הפעם - זה קרה משני המקורות בו זמנית.

מנתוני ינואר-פברואר עולה, כי הירידה בהכנסות נובעת מגידול ניכר בהחזרי מיסים כפועל יוצא של גביית יתר בפרק הזמן של הורדת מס החברות בשנים 2016-2018, ואולי גם מדחיית החזרים מסוף 2018 לתחילת 2019, החזרים שצפויים להימשך. כמו כן, נרשמת ירידה בהכנסות עקב ירידה במכירות רכבים, וגם עקב האטה בנדל"ן, וכנראה, גם עקב האטה ברמת הפעילות במשק כולו.

כל זה קורה כאשר ההוצאות של הממשלה דווקא גדלות מתחילת השנה, בעיקר בהוצאות המשרדים הכלכליים, כאשר לפי התקציב צפויה להירשם בהן דווקא ירידה ב-2019. גם הוצאות המשרדים החברתיים נסקו מעבר לשיעור העלייה המתוכנן השנה.

הכנסות, הוצאות וגירעון

צל מן העבר: זיכרונות מתחילת המילניום

הדאגה מהנתונים נובעת בעיקר מהחשש שמדובר כאן במגמה ולא במשהו נקודתי, חשש של אובדן שליטה. זאת מאחר שהאטה אפשרית נוספת ברמת הפעילות במשק שתנבע, למשל, מההאטה הכלכלית בעולם - מלחמת הסחר, או פגיעה בענף ההייטק, עלולה להחמיר את המצב מצד הכנסות המדינה ממיסים, וניסיון להעלות את שיעורי המס במצב כזה, עלול להחמיר עוד יותר את ההאטה.

הדוגמה הטובה ביותר להמחשת ההשלכות הכלכליות של הגירעון היא מה שקרה במשק בשנת 2002. בסוף 2001 הודיע הנגיד דאז, דוד קליין, על הפחתה ניכרת בשיעור הריבית מ-5.5% ל-3.5% בתמורה להסכמת הממשלה למהלכים לצמצום הגירעון התקציבי. ואולם, מה שאירע בפועל היה הפוך. הממשלה לא עמדה בכך והגירעון צמח והתקרב ל-6% במונחי תוצר. התוצאה המצטברת הייתה פיחות אלים בשקל (התקרב ל-5 שקלים לדולר), תגובה אלימה גם של איגרות החוב של ממשלת ישראל שירדו באופן תלול ביותר, הכרח לעשות סיבוב פרסה ולהעלות את הריבית שעמדה על 3.5% בתחילת השנה ל-9.1% בסופה, ומיתון במשק שנבע גם מסיבות נוספות כמו האטה כלכלית בעולם עקב התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת 2000 ופיגוע התאומים בספטמבר 2001, וכמובן - גם תוצאה של האינתיפאדה מבית. רק לקראת סוף 2003 המשק התחיל "לחזור לעצמו".

אבל, לפני שאנחנו נכנסים לפאניקה, כמה הערות-תובנות מרגיעות.

בשנת 2009, השנה שצמודה למשבר העולמי הגדול של 2008, ההערכות לקראת 2009 היו שהגירעון ירקיע לשיעור של 6.2% והיו אזהרות מפני מה שעתיד להתרחש בשוק איגרות החוב. בפועל, הגירעון עמד בסופו של דבר על רמה של 5.2%, שיעור גבוה מאוד כשלעצמו.

ולמרות זאת, איגרות החוב של ממשלת ישראל עלו בשנה זו בלא פחות מ-5.9%! הכיצד? הגירעון התקבל בהבנה ובטבעיות על רקע המשבר העולמי ולא יוחס למדיניות כלכלית כושלת, וגם אם הייתה השפעה מסוימת לגירעון, הרי שהיא קוזזה על ידי גורמים אחרים שפעלו באותה שנה: הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל, ורכישה יזומה של איגרות חוב של ממשלת ישראל על ידי בנק ישראל בהיקף שהתקרב ל-20 מיליארד שקל. ללמדך, שגירעון ושיעורו הוא רק גורם אחד במטריצה של גורמים רבים שמשפיעים על שוק האג"ח.

גם לקראת 2012 ו-2013 היו חששות מפני שיעור גבוה של גירעון תקציבי, חששות שהתאמתו בחלקן, אבל לא מנעו מאג"ח ממשלת ישראל לעלות. ולהיסטוריה הזו נוסיף עכשיו כמה תובנות.

גירעון לעומת תשואת

משמעת השוק מול שר סורר

תובנת העל אומרת, שבכל פעם בעשרים השנים האחרונות שבה נרשם גירעון חריג בתקציב, ננקטים צעדים להחזיר אותו למסלול הרצוי. הסיבה היא שכל שר אוצר מבין את ההשלכות הקשות האפשריות של חריגה מתמשכת בתקציב, השלכות על המשק והשלכות פוליטיות עליו. ואם הוא לא מבין, אז השווקים, באופן שהם מגיבים למצב כזה, גורמים לו להבין. הדרך שלהם לעשות זאת היא ירידות חזקות באיגרות החוב הממשלתיות שמביאות את התשואות לפדיון שלהן לרמה גבוהה במיוחד, שמעלה את עלות גיוס חוב עתידי למדינה, ובעקבות זאת - גם לפירמה העסקית, שמקשה על רמת הפעילות הכלכלית, עלולה להביא לגל של פשיטות רגל, להורדת דירוג על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, וחוזר חלילה.

במילים אחרות, חופש הפעולה של שר אוצר כלשהו לעשות "מה שבראש שלו" הוא מוגבל מאוד. אם הוא סוטה מהמסלול, "משמעת השוק" מכריחה אותו לחזור למסלול.

ואיך חוזרים למסלול? התשובה הפשוטה היא - על ידי ניסיון להגדיל את ההכנסות, ובמקביל - ניסיון לצמצם את ההוצאות, בדיוק באותו אופן שבו משפחה מנסה לצמצם את האוברדרפט.

ברמת ההכנסות, הממשלה יכולה להעלות את שיעורי המס. למשל, להעלות את שיעור מס החברות, אחרי שבכל השנים האחרונות שיעורי המס דווקא ירדו, או - להעלות את שיעור המע"מ, שיעורי מס ההכנסה על עבודה, שיעור המס על רווח הון וכו'. זה נשמע פשוט, אבל זה לא כל-כך פשוט, כי אם הצעדים האלה נופלים על תקופה של האטה כלכלית, נזקם עלול לעלות על תועלתם.
מהלך אפשרי נוסף הוא מכירה / הנפקה / הפרטה של חברות ממשלתיות, או החזקות המדינה בחברות שונות, מכירת קרקעות וכדומה.

ברמת ההוצאות, המהלך המתבקש הוא לבצע קיצוץ בתקציב המדינה, "להדק את החגורות", בין בדרך של קיצוץ רוחבי אחיד, ובין בדרך של קיצוץ תקציבי של חלק מהמשרדים. גם מהלך כזה עלול להיות בעייתי בפרק זמן של האטה כלכלית, אך הוא פחות בעייתי מניסיון להעלות את ההכנסות דרך העלאת שיעורי המס.

גירעון ממשלתי לעומת ריבית בנק ישראל

דרוש: קיצוץ של 12 מיליארד שקל

בנקודת הזמן הנוכחית שבה אנחנו נמצאים, ערב הבחירות, ברור שהממשלה לא תעשה שום מהלך, לא בכיוון של הגדלת ההכנסות ולא בכיוון של הקטנת ההוצאות. אבל, עם הקמתה של ממשלה חדשה, היא תידרש מיד לעניין, וניסיון החיים מלמד אותנו שהזמן הטוב ביותר לעשות זאת, ובעיקר - את המהלך של צמצום תקציבי של משרדי הממשלה, הוא בשלושת החודשים הראשונים לכהונת ממשלה חדשה, לפני שהשרים מתחילים לחמם את כסאותיהם. מבחינה זו רצוי מאוד שכל ממשלה שלא תהיה, תהיה מספיק יציבה ולא תלויה בקפריזות של שרים.

בסיטואציה הנוכחית, על בסיס הנתונים הידועים כיום, אם המדינה תרצה "להחזיר את השד לבקבוק", היא תצטרך לבצע קיצוץ בהוצאות בסך של כ-12 מיליארד שקל, משימה שהיא בהחלט אפשרית וניתנת למימוש.

מה לכל זה ולשוק ההון?

ראינו קודם דוגמה חותכת לקשר בין גירעון בתקציב לבין שוק ההון - קודם כל, שוק איגרות החוב הממשלתיות, ודרכן - גם על שוק המניות. אבל, הדוגמה של 2002 היא חריגה בכל קנה מידה והיא מזכירה רק, וגם במידה מאוד מוגבלת, 20 שנים קודם לכן, את שנות השמונים של המאה הקודמת שהתאפיינו באינפלציה נוראית, פיחות, אובדן יתרות מט"ח. לעומת זאת, ההתנהלות הכלכלית מאז 2002 היא שונה לחלוטין, גם כחלק מלימוד הלקחים.

השאלה, נכון להיום, היא כיצד הגירעון ישפיע על התנהגות שוק האג"ח הישראלי?

ממה חושש השוק? הוא חושש מאובדן שליטה, מה שלא קרה עד כה. והוא חושש מכך שהמדינה, במקום ללכת בדרך של ניסיון להגדיל את ההכנסות ולצמצם את ההוצאות, תבחר בדרך, או תיאלץ לבחור בדרך של נטילת הלוואות נוספות, כמו אותה משפחה שתנסה לפתור את בעיותיה דרך הגדלת האוברדרפט. נטילת הלוואות פירושה לבוא לשוק ולגייס כסף באמצעות הנפקת איגרות חוב ממשלתיות, מה שיעיק על השוק, וההיצע הנוסף עלול לייצר ירידות שערים באיגרות החוב הקיימות.

האם החשש הזה מוצדק? על פניו, הוא נראה מאוד הגיוני, אבל מתברר שלא כל מה שנשמע הגיוני, הוא גם בהכרח נכון.

ראשית, המדינה יכולה לגייס חוב נוסף, לאו דווקא בישראל, אלא בעולם הרחב - גיוס חוב דולרי, או באירו, וכדומה, תוך שהיא מנצלת את שיעורי הריבית המאוד נמוכים בעולם ואת המוניטין החיובי שלה (הדירוג שלנו עלה רק לאחרונה ל-AA), כדי לקבע חוב ארוך טווח בעלויות מימון נמוכות.

אבל, גם אם המדינה תחליט, או תיאלץ להחליט, להגדיל את החוב הפנימי שלה על ידי הנפקות אג"ח בישראל, זה כלל אינו ודאי שהגדלת ההיצע תביא בהכרח לירידות שערים באיגרות החוב ולעליית מחיר ההון לטווח הארוך. הגורמים שמשפיעים על שוק איגרות החוב הממשלתיות הם רבים. ההיצע הוא רק אחד מהם. בחינה של צד ההיצע בלבד של אג"ח ממשלתיות היא פשטנית. קודם כל, כי מולה יש להעמיד את הפירעונות השוטפים של איגרות חוב שהונפקו בעבר, כך שיש לראות את התמונה הכוללת של גיוס החוב נטו החיובי או השלילי. בנוסף לכך, צריך להוסיף את תמונת ההיצע נטו של איגרות חוב של פירמות עסקיות כדי לקבל את התמונה הכוללת. אבל, גם מעבר לכל אלה, יש להעמיד את ההיצע מול הביקוש. והביקוש תלוי גם ברמת הנזילות של הגופים המוסדיים שהולכת וגדלה משנה לשנה עקב ההפקדות של הציבור במסגרת החיסכון ארוך הטווח. בנוסף, שוק האג"ח בישראל הוא חלק משוק האג"ח הגלובלי, והמגמות בו משפיעות על התנהגותו. גם השיעור הנמוך של הריבית בישראל, מגביל בכמה אופנים את הירידות הפוטנציאליות בשוק איגרות החוב.

יחד עם זאת, חשוב להבין שכל זה לא מהווה "פוליסת ביטוח" לממשלה, שכן אף אחד לא יכול להכריח את מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים לקנות דווקא אג"ח של ממשלת ישראל, אם הם יהיו סבורים שהן מועדות לירידות שערים.

במבחן התוצאה, עד כה נראה שהשוק לא מתרגש מהעלייה בגירעון. מאז שהנושא החל לתפוס כותרות, ולצורך הנוחיות, מאז סוף דצמבר 2018 ועד היום (13.3.19) מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-1.7%, וזו עלייה ריאלית אף גדולה יותר נוכח המדדים השליליים.

באופן טבעי, הסוגיה של ההשפעה של הגירעון התקציבי על התנהגות שוק איגרות החוב מעניינת את ציבור המשקיעים, לרבות היועצים במערכת הבנקאית ומנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים, והיא שאלה שמתבקש לבדוק אותה באופן מחקרי.

מחקר של בנק ישראל שנעשה בעבר היותר רחוק העלה שכל חריגה בפועל של 1% מיעד הגירעון שנקבע מביאה לעלייה בשיעור של כ-0.2% בתשואה לפדיון של אג"ח ממשלתיות ארוכות, שזו אינה דרמה של ממש.

ממחקר עדכני של בנק ישראל, שנעשה על ידי גלעד שלום, עולה כי כאשר ישנה ירידה ביחס בין החוב הציבורי לבין התוצר, היא מביאה לירידה מובהקת ומשמעותית בתשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות, כאשר ירידה בשיעור של 1% ביחס חוב-תוצר מביאה לירידה בשיעור של עד 0.1% בתשואה לפדיון של איגרות החוב לטווח ארוך, שמשמעה עלייה בשעריהן.

ואכן, למעט 2018 שבה יחס חוב-תוצר עלה מעט ושערי איגרות החוב אכן ירדו, הרי שבכל שאר השנים יחס חוב-תוצר של ישראל נמצא בירידה ושערי איגרות החוב הממשלתיות עלו כפועל יוצא גם מכך, אבל הרבה יותר - כפועל יוצא מהפחתת הריבית הבסיסית על ידי בנק ישראל לרמה אפסית.

עוד נמצא באותו מחקר שבניגוד למה שמקובל לחשוב, התשואות הריאליות של אג"ח ממשלת ישראל מתואמות במידה רבה ומובהקת עם התשואות הריאליות בגוש האירו, ופחות - עם התשואות המקבילות בארה"ב. שוב, ללמדך, שפרט לסוגיית הגירעון יש גורמים נוספים, ואחד החשובים שבהם היא תמונת המצב בחלק משוקי האג"ח הגלובליים.

ולצד המחקר, נוסיף עכשיו את ההיבט המעשי.

אין ספק שגירעון גדול מדי אינו בריא ויכולות להיות לו תוצאות קשות - גידול ביחס של חוב-תוצר אחרי שנים של קיטון, וכתוצאה מכך, חשש להורדת דירוג, והשלכות כלכליות קשות כפי שראינו ב-2002.

יחד עם זאת, צריך לראות את הדברים בפרופורציה הראויה. ניתן להחזיר את הגירעון למסלולו הראוי בלי לעשות מהלכים קיצוניים, וגם אם בינתיים יחס חוב-תוצר יעלה במעט, הרי שזה לא "סוף העולם".

ישראל מצויה מבחינה זו במצב הרבה יותר טוב מאשר מרבית מדינות ה-OECD מבחינת הגירעון, ונראה לנו ש"קו הגבול" עובר ב-4% אחוזי תוצר, וכל זמן שזה מצב נקודתי הוא גם ניתן לתיקון. שיעור גירעון גדול יותר עלול להיות בעייתי גם במצבי שיגרה, והרבה יותר מזה אם תתרחש הרעה משמעותית מבחינה ביטחונית, לרבות מלחמה, שתייצר אילוץ להגדיל מחדש באופן משמעותי את תקציב הביטחון. 

הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש והכלכלן הראשי של מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

עולים מרוסיה מגיעים לנתב"ג בשנת 1991 / צילום: רויטרס

30 שנה חלפו מאז גל העלייה הגדול מרוסיה: כך השתנתה ישראל לבלי היכר

שלושים שנה אחרי גל העלייה הגדול מרוסיה כמעט שאין חולק על התרומה האדירה שלו להייטק, למדעים, לספורט ולתרבות הישראלית. אז למה מתלוות אליו בכל זאת גם תחושות של החמצה ופספוס?

נוא ג'השאן / צילום: איל יצהר

"בישראל העסקת מיעוטים מכוונת רק לבעלי מוגבלויות, וחבל"

פורטפוליו עם נוא ג'השאן בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, ארגון המתמקד בתעסוקת עובדים ערבים במגזר העסקי הפרטי ● על הילדות בבית שוויוני, על השאיפות ועל הקושי למצוא עבודה או אפילו התמחות רק בגלל ההשתייכות המגזרית

בני גנץ, פודקאסט לשבת / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

פרוזן פודקאסט: המלצות האזנה לסוף שבוע קר במיוחד

גם את הסופ"ש הקרוב נבלה בין שמיכת הפוך לתנור הסלילים • בכדי לחמם את הנשמה והגוף שימו אזניות ותהנו מהפודקאסטים של "גלובס" שעשו את השבוע ● האזינו

נסיונות חילוץ לאחר רעידת האדמה במחוז אלאזיג בטורקיה / צילום: Sertac Kayar, רויטרס

רעידת אדמה בטורקיה: לפחות 20 הרוגים; הרעש הורגש גם בישראל

שר הפנים הטורקי מסר כי רעש בעוצמה 6.8 פקד את מזרח המדינה ● רעידת האדמה הובילה לנזק למבנים במחוז אזלאיג שנמצא כ-550 ק"מ ממזרח לאנקרה וכוחות סיוע הגיעו למקום ● יותר מ-900 פצועים מאושפזים בבתי החולים באזור ● במכון הגיאולוגי אישרו כי הרעש הורגש גם בישראל

לארוז משהו של מישהו אחר, ולעשות כמה דולרים על הדרך / צילום: shutterstock

5 אפליקציות שכדאי להוריד לפני הנסיעה הבאה לחו"ל

כל כך הרבה אפליקציות, חלק חיוניות יותר וחלק פחות, מציעות לנוסעים לחו"ל לשכלל, לייעל ולסדר את הנסיעה ● אילו אפליקציות לא כדאי לפספס?

מייסדי טריגו דניאל גבאי מימין ומיכאל גבאי משמאל / צילום: עמר הכהן

"אנחנו באים לסופרמרקט המסורתי ומסבים אותו לסופרמרקט אוטונומי"

הסטארט-אפ הישראלי טריגו ויז'ן כבר גייס 34 מיליון דולר, חתם על שיתוף פעולה עם טסקו, אחת מרשתות המזון הגדולות בעולם, ומתחרה ישירות באמזון גו, רשת החנויות האוטומטיות שפיתחה אמזון. כל זאת, בתוך פחות משלוש שנים מאז שהוקמה ב-2017 ע"י האחים מיכאל ודניאל גבאי

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע - “רובע החדשנות” בב”ש / צילום: HQ אדריכלים

בחיפה ובב"ש מפנטזים על חדשנות ועסקת ענק לשפיר. כותרות הנדל"ן

בחיפה הציגו השבוע את תוכנית הענק "עמק החדשנות", ובבאר שבע הציגו את "רובע החדשנות", האם יימצאו תקציבים תואמים? שפיר ואוריין ניצחו ארבע קבוצות חזקות וייבנו את מרכזי הלוגיסטיקה העצומים של צה"ל ● ומחיר למשתכן יצאה לדרך בפעם העשירית

מתוך הסרט  ריצ'רד ג'ול/  צילום: באדיבות Tulip Entertainment

הסרט "ריצ'רד ג'ול" הוא פשטני וחסר מורכבות

הסרט "ריצ'רד ג'ול", עם תסריט חסר מורכבות ובימוי פושר של קלינט איסטווד, מנצל סיפור גבורה כדי לנגח את התקשורת

Audi A7 / צילום: יח"צ

מתח גבוה: הקופה החדשה של אאודי מצטרפת לטרנד הירוק

מכונית הקופה המרהיבה של המותג אאודי מצטרפת לטרנד הירוק עם גרסת פלאג-אין, שמתהדרת בנתוני פליטה וצריכה מזעריים • אבל מאחורי עור הכבש הירקרק מסתתר זאב רעב

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

מאחורי הזגזוג: מה גרם לבני גנץ לשנות את עמדתו בנוגע לבקעת הירדן ותוכנית השלום?

ח"כ גנץ סבר תחילה שפרסום התכנית השלום בזמן בחירות נחשב התערבות בוטה בפוליטיקה הישראלית ואף הצהיר כך, אולם לפני יומיים שינה את דעתו ● מן העובדה שגנץ שינה את דעתו אפשר היה להבין כי הוא מניח שתוכנה של התכנית אינו מזיק לו מבחינה פוליטית

רקדני בלט/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מה קורה לנו בגוף כשאנחנו רוקדים ומה אפשר ללמוד מביונסה ומטימברלייק

מדוע רקדנים מקצועיים פגיעים יותר מספורטאים אחרים ואיך אפשר למנוע פציעות באמצעות אווטארים ● מה הופך ריקוד למושך ● ומדוע המחשב התבלבל כשהראו לו תנועות של מוזיקת מטאל ● חוקרים מתחומי רפואת הספורט, המוח ומוזיקה הולכים ומבססים את מדעי הריקוד

 פרופסור ניקולס ברנס / צילום: איל יצהר

"האיום על ישראל משמעותי, אבל היכולת של ארה"ב לעזור לה נחלשה": הראיון המדאיג עם היועץ של ג'ו ביידן

פרופ' ניקולס ברנס, לשעבר תת מזכיר המדינה והיום יועץ לקמפיין של ג'ו ביידן, מודאג מהמצב במזה"ת ומבקר את המדיניות של הנשיא ● ראיון

כנסיית המחלוקת בעין כרם ירושלים/ צילום:   Shutterstock

פרשנות: הבלופים של השבוע: מהאיום הביטחוני של קאסם סולימאני ועד לנזירות רוסיות כועסות

למה בכלל תקציב הביטחון צריך לגדול עכשיו, מלבד עזרה לתדמיות של נתניהו, כוכבי ובנט? ● ומדוע המחוות הנדל"ניות שנעשו עבור הנשיא פוטין בירושלים לא יתבצעו ככל הנראה? ● הבלופים הגדולים של השבוע ● פרשנות

הדס שטייף/  צילום: שלומי יוסף

חומרי החקירה שדולפים בפרשת אפי נוה: מהתקופה שהיו אצל שותפה של הדס שטייף

בדיקת "גלובס" מגלה כי מדובר בחומרים שהופקו מהמכשירים הניידים של נווה בין התאריכים 19 לדצמבר 2018 ל-23 לדצמבר 2018 ● החומרים תויקו לתיקיות עם שמות לפי נושאים ואישים חשובים, לרבות שופטים, והועברו להתקן נייד

המלכה אליזבט ובנה הנסיך צ'ארלס/  צילום: רויטרס  Agustin Marcarian

זה לא הכס, זה הכסף: הארי ומייגן לא לבד - כמה שווים בתי המלוכה באירופה ואיפה נרשמו הסקנדלים הגדולים

פרישתם של הנסיך הארי ומייגן מרקל מחובותיהם המלכותיות והדיון על הכספים שהם צריכים לקבל (ולהחזיר) הסיטו את הווילון מעל התחום המוצנע של שוויים הכלכלי של בתי המלוכה האירופיים. איזה מלך משלם מיסים ולמי יש פטור, מי מתנהל בשקיפות ומיהם שיאני השכר?

נועה קירל בקמפיין החדש של ביטוח ישיר  / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ביטוח ישיר

סקר הפרסומות: 9 מיליון הכי אהובה, ביטוח ישיר הכי זכורה

הקמפיין ל-yes באמצעות אדלר חומסקי הוא המושקע ביותר השבוע עם היקף השקעה של כ-751 אלף שקל

הטרדה מינית. / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אחריות המעסיק: המעסיק מחויב לטפל תוך שבעה ימים בתלונה על הטרדה מינית

מעסיק שתחתיו יותר מ-25 עובדים מחויב לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית ויפורטו בו דרכי הגשת תלונות

הרשי פרידמן / צילום: תמר מצפי

אזורים ריט בדרך לבורסה: ביקושים של 285 מיליון שקל ממוסדיים

בהודעה לבורסה אמש עדכנה אזורים כי היא תשקיע כ-260 מיליון שקל בהון של אזורים ריט, שתונפק לפי שווי חברה של כ-220 מיליון שקל

37 אלף נשים בישראל דיווחו על הטרדה במקום העבודה בתוך שנה / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

הגיע הזמן לחשוף את שמות החברות שבוצעו בהן הטרדות מיניות

37 אלף נשים בישראל דיווחו על הטרדה במקום העבודה בתוך שנה ● החברות מצידן מצליחות בחסות בית המשפט למנוע את חשיפתן לאורך ההליכים המשפטיים, בטענה לפגיעה במוניטין - ומשמרות תדמית נקייה ●  "גלובס" מוביל את המאבק לחשיפת החברות המטרידות וליצירת מקומות עבודה נקיים ובטוחים יותר

 סוחרים בבורסתNYSE/  צילום: רויטרס  .rendan McDermid

המסחר בוול סטריט ננעל במגמה מעורבת לאחר אות הרגעה מארגון הבריאות העולמי

אינטל זינקה אחרי הסגירה בעקבות דוחות טובים ● ארגון הבריאות העולמי: "מוקדם לדבר על אירוע חירום בריאותי ברמה בינלאומית" ● נטפליקס זינקה 7% ● נעילה שלילית בבורסות אירופה בצל החשש מהתפרצות נגיף הקורונה שגרר עד כה 17 מקרי מוות