נתניהו והצוללות: לא מאוחר לצלול לתוך התיק הזה

המידע החדש על האינטרסים לכאורה של רה"מ ברכישת כלי השיט מטיסנקרופ מחייב בירור מעמיק

נתניהו בביקור בצוללת אח"י תנין / צילום: מארק ניימן, לע"מ
נתניהו בביקור בצוללת אח"י תנין / צילום: מארק ניימן, לע"מ

המידע שנחשף בימים האחרונים על האינטרסים לכאורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ברכישת הצוללות וכלי השיט, מעורר שתי שאלות מרכזיות: הראשונה, שעשויה להיות בעלת השלכות דרמטיות, היא אם המידע הזה צריך להביא לפתיחה של חקירת תיק 3000 ולחקירתו של נתניהו בחשד שפעל באופן לא חוקי (גם) במקרה הזה. השאלה השנייה היא איך ייתכן שהמידע על החזקותיו של נתניהו בחברה שסיפקה שירותים לטיסנקרופ, שככל הנראה היה מוכר למשטרה מהצהרותיו של נתניהו עצמו, לא נחקר עד היום.

נתחיל בפרטים: ב-24 בפברואר 2019 החליטה ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה לדחות את בקשת נתניהו למימון הגנתו המשפטית על-ידי אנשי העסקים הזרים ספנסר פרטרידג' ונתן מיליקובסקי (בן-דודו האמריקאי של נתניהו). ההחלטה חשפה מידע חדש שלא היה ידוע עד אז: ב-2009 ביקש נתניהו היתר לקבל הלוואה ממיליקובסקי לכיסוי חוב למס הכנסה שנוצר עקב החזקותיו בשותפות עם מיליקובסקי ובני משפחתו, בתאגיד התעשייתי "גרפטק" העוסק בתוספי פלדה. בהחלטה שניתנה ב-18 באוגוסט 2009 קיבל נתניהו היתר אישי לקבלת ההלוואה.

בהמשך התברר כי מיליקובסקי החזיק עד לפני כשנתיים, יחד עם אחיו דניאל ובני משפחה נוספים, ב-11% ממניות יצרנית הפלדה שעשתה עסקים עם החברה הגרמנית טיסנקרופ. טיסנקרופ, נזכיר, עומדת בלב פרשת הצוללות, ובמסגרתה נחקרו ההליכים שסבבו את רכישתם מידיה של 3 צוללות ו-4 ספינות.

לפי החשד, ההחלטות על רכש כלי השיט התקבלו בצמרת המערכת הביטחונית משיקולים זרים, תוך ניגוד עניינים והעברת כספי שוחד לגורמים שליוו את העסקאות. מי שייצג את טיסנקרופ היה עו"ד דוד שמרון, מקורבו ובן-דודו של נתניהו. נציג טיסנקרופ בארץ, מיקי גנור, הוא עד מדינה בתיק הצוללות שבמסגרתו המליצה המשטרה על העמדה לדין של בכירים לשעבר במערכת הביטחונית. נתניהו עצמו לא נחקר כחשוד בתיק 3000, אף שעמד בראש מערך קבלת ההחלטות שהביא לרכישת כלי השיט, ולמרות המעורבות של שמרון ואחרים שהיו מקורבים אליו.

בימים האחרונים התבררו פרטים נוספים, ולפיהם נתניהו מכר את מניותיו בעסקיו המשותפים עם מיליקובסקי ב-29 לנובמבר 2010 בתמורה לסכום של כ-16 מיליון שקל. לפי החשיפה של אביעד גליקמן בחדשות 13, הרוכש היה מיליקובסקי עצמו, באמצעות חברה אחרת שהייתה בבעלותו. כן התברר כי ב-30 בנובמבר 2010, יום בלבד אחרי מכירת המניות של נתניהו למיליקובסקי, הושלמה עסקת מיזוג עסקיו של מיליקובסקי בגרפטק. מכאן שנתניהו הרוויח מעסקת המיזוג של גרפטק - אותה חברה שבעבר הכחיש כל קשר אליה וטען שלא החליף עם מיליקובסקי אפילו מילה לגביה.

לפי הודעת המשטרה, חקירת תיק 3000 עסקה בעיקרה בחשדות לכאורה למסכת עבירות שבוצעו במהלך השנים 2009-2017. כלומר, החקירה עסקה בתקופה שקדמה למועד שבו מכר נתניהו את המניות בעסקים המשותפים עם מיליקובסקי. בעקבות העובדות שנחשפו בהחלטות ועדת ההיתרים העביר לאחרונה מבקר המדינה, יוסף שפירא, את אותה בקשה של נתניהו לידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ובפרקליטות החליטו להתחיל בבדיקת המידע החדש.

מלכוד 22 של "הבדיקה המקדימה"

גורמים המקורבים ליועמ"ש אמרו לנו אתמול (ב') כי בשלב זה מדובר בבירור ראשוני של העובדות החדשות. ואולם להערכתנו, קשה לראות מצב שבו נתניהו לא יוזמן לכל הפחות לתשאול, ויותר סביר שלחקירה בתיק הצוללות, לאור ההתפתחויות האמורות.

די מוזר היה להיווכח שנתניהו לא מסר עד היום לכל הפחות עדות במשטרה בתיק הצוללות. ב-6 בנובמבר 2017 כתבנו ש"המשטרה צריכה לדבר גם עם נתניהו" (במסגרת חקירת הצוללות). ציינו כבר אז כי שליחיו ואנשי סודו של נתניהו הם בין החשודים המרכזיים, וכי "קשה להניח שראש הפירמידה, האיש שקיבל את ההחלטות המשמעותיות בסיפור הזה, לא יוזמן בקרוב כדי למסור במשטרה את גרסתו לאירועים הנחקרים". הדברים הללו מקבלים תוקף נוסף לאור המידע החדש, שכאמור מצביע על כך שלנתניהו היה לכאורה אינטרס כלכלי-אישי בקידום העסקה.

התנאי לפתיחה מחדש של חקירת תיק 3000 וזימון של נתניהו לחקירה, הוא שיהיה בידי רשויות החוק "חשד סביר" שמצדיק את החקירה. "חשד סביר" הוא מונח פלואידי מאוד, שנתון לפרשנות ולרצונו הטוב של היועמ"ש. באופן עקרוני, מדובר במאסה ראייתית של ראיות איכותיות שמאפשרת לרשות החוקרת לפתוח בחקירה או לחדשה.

אבל אנחנו עוד רחוקים גם מהשלב הזה. שכן במדינת ישראל יש הליך מיוחד, מעין "מסלול לוקסוס" לנבחרי ציבור כמו נתניהו, של "בדיקה מקדימה לחקירה פלילית". הפרקטיקה של "בדיקה מקדימה" - ככלי עזר בהחלטה אם לפתוח בחקירה נגד נבחרי ציבור - קיבלה את אישור בית המשפט כבר בראשית שנות ה-2000. בדצמבר 2015 יצאה הנחיה של היועמ"ש שגובשה עוד בתקופת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין.

מנדלבליט הסביר בזמנו בבג"ץ כי "הבדיקה המקדימה" לחקירה נועדה לשם "זהירות תהליכית" והיא מתייחסת, בין השאר, לעובדה שלחקירה פלילית של איש ציבור יש השלכות על המערכת שבה הוא מתפקד. ואולם, חקירתו באזהרה של נתניהו בפרשת המתנות מארנון מילצ'ן וג'ימס פאקר (חקירת תיק 1000) מציגה בדיעבד באור אבסורדי את ההבחנה שנקט מנדלבליט, במשך חודשים ארוכים, בין בדיקה מקדימה של החשדות הנוגעים לנתניהו לבין חקירה פלילית של אותם חשדות.

בשעתו, כדי להדוף את הביקורת שנמתחה על ההחלטה שלא לעבור בינתיים מבדיקה לחקירה בתיק 1000, אמר מנדלבליט כי מדובר בהליכים כמעט זהים. "אפשר לעשות מגוון רחב של פעולות ושימוש בכלים משמעותיים במסגרת הליך הבדיקה. הדבר המרכזי שלא עושים זה שלא חוקרים חשודים באזהרה... הבדיקה והבחינה היא תמיד מקצועית, ויחד עם זאת לא נשפוט עד שנברר את המסד הראייתי".

אך האם ניתן לברר "מסד ראייתי" נגד חשוד בפלילים לפני שאותו חשוד תושאל ונחקר בנוגע לאותם חשדות, בידיעה שהוא עלול לעמוד לדין? נראה שלא. ובמילים אחרות, הליך "הבדיקה המקדימה" ביחס לנבחרי ציבור טומן בחובו מעין מלכוד 22: ללא מסד ראייתי, אי-אפשר לעבור לשלב החקירה. ללא חקירה באזהרה, לא ניתן לבסס מסד ראייתי. דברים דומים ניתן לומר לגבי השאלה אם לחקור או לא לחקור את נתניהו בתיק הצוללות.

האם יידרש בדק-בית במשטרה?

ועכשיו לשאלה השנייה שלציבור מגיע לקבל תשובה עליה מרשויות האכיפה: איך ייתכן שהמידע על החזקותיו של נתניהו בחברה שסיפקה שירותים לטיסנקרופ, שכנראה היה מוכר לרשויות, לא נחקר עד היום?

אחד ההסברים האפשריים הוא שהמידע התקבל במשטרה במסגרת חקירת תיק 1000 שנחקר על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), בעוד שחקירת תיק 3000, פרשת הצוללות, נוהלה על-ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ). ואולם ההסבר הזה, אם יתברר כנכון, אינו מניח את הדעת. הוא אפילו מביך.

מצופה מהמשטרה שמידע רלוונטי לחקירות יזרום מיחידה אחת לאחרת, ולא שייעצר אצל חוקרים פלונים, משום שהוא לא רלוונטי לחקירה שהם מנהלים אלא לחקירה שמנוהלת על-ידי יחידה אחרת. אם בסופו של דבר אכן יתברר כי המידע על החזקותיו של נתניהו בחברה שסיפקה שירותים לטיסנקרופ, נעצר ביאח"ה למרות שהיה רלוונטי לחקירת תיק 3000, הדבר ידרוש בדק-בית במשטרה.

למרבה האירוניה, אילולא נתניהו היה פונה לוועדת ההיתרים בבקשה לקבל אישור לכך שמיליקובסקי יסייע במימון הגנתו המשפטית של נתניהו, ייתכן כי המידע שעליו אנחנו מדברים לא היה נחשף לעולם.

ולסיום, נדגיש כי ראש הממשלה נתניהו מכחיש בתוקף את הפרסומים שטוענים לאינטרס אישי שלו בקידום עסקת הצוללות. עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, אמר אתמול בראיון בגלי צה"ל כי נתניהו היה משקיע פסיבי, וכי בשנת 2014 לא הייתה לו שום מניה. "מדובר בחומרים ישנים שאין בהם ממש", אמר חדד.

מטעמו של נתניהו נמסר: "בשנת 2010, לאחר שנבחר לראשות הממשלה, הוא מימש את מניותיו בחברה של בן-דודו, באישור מלא של הרשויות. זה כעשור אין לראש הממשלה שום קשר לחברה, ולא ידוע לו אם היה לה או לא היה לה קשר לחברת טיסנקרופ". 

*** חזקת החפות: כל החשודים בתיק 3000 הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, והם בחזקת חפים מפשע כל עוד לא הורשעו בדין. נתניהו עצמו לא נחקר כחשוד בתיק.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988