בנק ישראל: הגידול באשראי העסקי החוץ-בנקאי הוא שינוי מבני משמעותי גם בהשוואה לעולם

בדוח בנק ישראל לשנת 2018 שפורסם היום נכתב כי "מתן הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים למגזר העסקי ולמשקי-הבית כאחוז מהתוצר בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, ובשנים האחרונות הוא עלה עלייה חדה" • לפי הדוח, "חלק משמעותי מהשינוי הוא תוצאת הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים" • מה הריבית הממוצעת על הלוואות?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יח"צ
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יח"צ

"מתן הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים למגזר העסקי ולמשקי-הבית כאחוז מהתוצר בישראל גבוה בהשוואה בין-לאומית, ובשנים האחרונות הוא עלה עלייה חדה" - כך אומרים בבנק ישראל במסגרת קטע מתוך דוח הבנק לשנת 2018 שפורסם היום (ג').

בדוח של בנק ישראל, שנושאו "מעבר של המגזר העסקי מחוב בנקאי לחוב מהגופים המוסדיים: נגישות האשראי לחברות", מוסיף הבנק ביחס לשיעור הגבוה יותר של אשראי לא סחיר וכמו-בנקאי על ידי המוסדיים בישראל כי "כאשר מביאים בחשבון שבישראל מרבית ההלוואות ניתנות למגזר העסקי, ולא בהכרח זה המצב בעולם, הייחוד בישראל אף מתחדד". אמירות אלה מביאות את הבנק המרכזי לומר כי "הרחבת המימון החוץ-בנקאי בישראל מאז שנות ה-2000 מעידה על שינוי מבני משמעותי, שהוא גדול גם בהשוואה למגמה העולמית".

בבנק ישראל מספרים על מגמה שידועה ושזוהתה ממזמן, ושלפיה "מאז שנות ה-2000 מתחולל שינוי מבני בשוק האשראי: גידול חלקו של המימון החוץ-בנקאי יחסית למימון הבנקאי", כשהם מוסיפים כי "חלק משמעותי מהשינוי הוא תוצאת הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים". שינוי זה קורה אגב גידול חד ונמשך בהפקדות לגופים המוסדיים בגלל עצירת הכניסה של חוסכים חדשים לעולם הפנסיה התקציבית תוך מעבר כולל לפנסיה צוברת, כשדבר זה מוביל לגידול חד בנכסים שמנוהלים על ידי המוסדיים.

כמו כן, חלו שינויים משמעותיים אחרים שהגדילו לגמרי את כוחם של המוסדיים ואת תפקידם בשוק, ובראשם שינוי תקנות ההשקעה והקטנת שיעור האג"ח המיועדות והצורך של המדינה בכלל בגיוסי חוב כבעבר. מנגד ובמקביל, שוק ההון התפתח (בדגש על שוק האג"ח הקונצרניות), תוך שהריבית הנמוכה והעליות הנמשכות בשוקי ההון דחפו את המוסדיים גם לאפיקים לא סחירים, כשברקע גם הבנקים פעלו לעתים להסטת לווים לשוק הסחיר.

בכל אופן, על פי הנתונים שמציג היום בנק ישראל, בעוד שב-1995 סך ההלוואות הישירות לחברות ולמשקי-בית של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה (אז קופות הגמל עוד היו כמעט לגמרי בבעלות הבנקים) היוו פחות מ-2% מהתוצר, ומתחת לשיעור שהיה אז בשבדיה, בארה"ב, בקנדה, בבריטניה, בגרמניה וביפן, הרי שב-2017 כבר מדובר בתמונה אחרת לגמרי.

בתקופה האמורה חל גידול חד בשיעור סך האשראי בישראל כאמור מתוך התוצר, שהתחיל לאחר המשבר הפיננסי של 2008 ובעיקר קפץ החל ב-2011, כשכיום רק בריטניה וגרמניה מציגות שיעור הלוואות ישירות מהתוצר גבוה מזה של ישראל, כששאר המדינות שציינו, כמו גם צרפת, מציגות שיעור נמוך מזה שיש בישראל.

האשראי ניתן בעיקר ללווים גדולים

ואיך נראה האשראי שמעמידים המוסדיים, והאם כניסתם המורגשת לתחום האשראי והפיכתם לחלופה של ממש לבנקים, מחלחלת לכלל החברות והעסקים? בבנק ישראל מצהירים את מה שכבר ידוע - לא.

האשראי החוץ-בנקאי שמעמיד השוק המוסדי, ניתן בעיקר ללווים גדולים. בהקשר זה מציינים בבנק ישראל כי "התפלגות האשראי הבנקאי של חמשת הבנקים הגדולים לפי גודל הלווה ברביע השלישי של 2018 מראה שכיום 58% ממנו ניתן לעסקים בינוניים, קטנים וזעירים; כלומר למגוון חברות", בעוד ששוק האג"ח הקונצרניות ניתן ברובו המכריע (מעל ל-85%) לעסקים גדולים, ולרוב בדירוגים גבוהים.

ומה לגבי תיק האשראי הלא-סחיר הגדל מאוד של המוסדיים? על פי בדיקת בנק ישראל, "בניתוח תיק ההלוואות של הגופים המוסדיים נמצא כי מתוך 62 מיליארדי שקל של ההלוואות מגופים אלה, 87% ניתנו בדירוג השקעה ומעלה, בדומה לתמהיל האג"ח באותה תקופה", וכמו כן, "תמהיל דירוג ההלוואות לאורך זמן הוא ללא שינוי". עוד מגלים בבנק המרכזי ביחס לתיק ההלוואות של השוק המוסדי כי "47% מהלוואות הגופים המוסדיים ניתנו כחלק מקונסורציום, ועל כן תהליך חיתום ההלוואה בדרך כלל לא התנהל ישירות על ידי הגוף המוסדי אלא לרוב על ידי בנק, המחזיק גם הוא חלק מההלוואה".

בבנק המרכזי מוסיפים ומתייחסים לאופי ההלוואות הפרטיות של המוסדיים והבטוחות שהם דורשים, כשהם מגלים כי מדובר בתיק שבו "שיעור ההלוואות עם בטוחות גבוה מאוד, והוא עלה מ-89% בשנת 2013 ל-94% בשנת 2018", כאשר הם מפרטים כי "שיעור ההלוואות עם בטוחות גבוה משמעותית משיעור האג"ח עם בטוחות לאורך כל התקופה".

עוד עולה מהנתונים שריכז בנק ישראל כי בבחינת הנתונים הידועים, מתברר כי התפלגות החוב המוסדי לפי ענפים שונה מהותית מזה של הבנקים. כך, בעוד שבבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, האשראי לגופים מענפי המים והחשמל עומד על 4% "בלבד", הרי שבשוק המוסדי הסחיר (אג"ח קונצרניות סחירות) ובשוק הלא-סחיר (הלוואות פרטיות) מדובר בשיעור של כמעט רבע מתיק האשראי, כשהמוסדיים "אוהבים" השקעה בתשתיות, כשבבנק המרכזי מציינים בהקשר זה כי "נראה אפוא שההשקעה בתשתיות ממומנת במידה משמעותית באמצעות הלוואות מהגופים המוסדיים".

מנגד, בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי סקטור המסחר והשירותים (שמאופיין גם בעסקים קטנים ובינוניים רבים) מהווה כמעט 30% מהתיק, הרי שבתיק האשראי הסחיר של המוסדיים הוא מהווה 6%, ובתיק המוסדי הלא-סחיר הוא מהווה כ-5%. פערים ניכרים יש גם בענפי הפיננסים, שמהווים 11% בתיק האשראי בבנקים, 12% בתיק ההלוואות המוסדי ו-25% בתיק האג"ח הסחיר של המוסדיים. בנדל"ן הפערים יחסית נמוכים, כשבתיק הבנקאי מדובר על שיעור של 16% בעוד שבשוק המוסדי מדובר על שיעור של 19% (בהלוואות ובאג"ח).

כמו כן, בבנק המרכזי מתייחסים גם להבדל בין תיק האשראי המוסדי הסחיר לזה הלא-סחיר, ומציינים ממצא צפוי בדיעבד: "חברות ציבוריות לוות באמצעות אג"ח, וחברות פרטיות באמצעות הלוואות ישירות".

בהמשך לממצא זה מעריכים בבנק ישראל כי "אחד ההסברים להסטה הוא ששני סוגי החוב דומים, והמעבר להלוואות נובע מהרצון של חברות להימנע מהעלויות של הנפקת אג"ח, שהן גבוהות מאלה של הלוואות ישירות", תוך שהם מעלים סיבה נוספת: "חוסר רצון של הגופים המוסדיים להרחיב את חשיפתם לאג"ח וביקוש מוגבל לאשראי מצד החברות הגדולות בישראל".

עדיין יש אתגר לגבי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים

בבנק המרכזי מוסיפים על כל זאת וכותבים, בין השאר, כי "לא נראה שהמעבר של הגופים המוסדיים להשקעה בחברות באמצעות הלוואות ישירות הביא לעלייה בנגישות האשראי לכלל החברות, משום שהוא ניתן בעיקר לחברות הגדולות במשק או לחברות הקשורות לחברות הגדולות והציבוריות. והאתגר של הגדלת נגישות האשראי מהגופים המוסדיים לעסקים קטנים ובינוניים עומד אפוא בעינו".

ומה לגבי איכות תיק ההלוואות הפרטיות והכמו-בנקאיות שהמוסדיים מעמידים לסקטור העסקי? בבנק ישראל גורסים כי "ההלוואות הישירות של הגופים המוסדיים בישראל ניתנות בדירוג אשראי גבוה ובעיקר לחברות פרטיות הקשורות לחברות הגדולות במשק", ושתיק אשראי זה "גדל על חשבון השקעתן באג"ח", כאשר "ההסטה להלוואות נובעת ככל הנראה גם ממאפייניהן: היותן לא-סחירות ומותאמות לצורכי המימון של חברות הנדל"ן המניב והתשתיות".

על כך מוסיפים בבנק המרכזי ומעלים על הפרק סוגיה שגם האוצר והממשלה בכללותה עוסקים בה זה זמן, כשהם כותבים כי "יש חשיבות להרחבת האשראי מהגופים המוסדיים גם לעסקים קטנים ובינוניים".

לסיכום, בבנק ישראל מצאו כי "הכניסה של הגופים המוסדיים לשוק אג"ח החברות הביאה להרחבת היצע האשראי ונגישות האשראי לחברות הגדולות במשק", תוך שציינו כי "בשונה ממה שנמצא בעבר בארה"ב, ההלוואות הישירות של הגופים המוסדיים בישראל הן בדירוג גבוה, וניתנות בעיקר לחברות פרטיות. עם זאת נראה שחלק גדול מהחברות המקבלות מימון מהגופים המוסדיים קשורות לחברות הגדולות במשק ולחברות ציבוריות, שיעור גבוה מהן לשם מימון פרויקטים של תשתיות".

צרו איתנו קשר *5988