גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל: הגידול באשראי העסקי החוץ-בנקאי הוא שינוי מבני משמעותי גם בהשוואה לעולם

בדוח בנק ישראל לשנת 2018 שפורסם היום נכתב כי "מתן הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים למגזר העסקי ולמשקי-הבית כאחוז מהתוצר בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, ובשנים האחרונות הוא עלה עלייה חדה" ● לפי הדוח, "חלק משמעותי מהשינוי הוא תוצאת הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים" ● מה הריבית הממוצעת על הלוואות?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יח"צ
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יח"צ

"מתן הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים למגזר העסקי ולמשקי-הבית כאחוז מהתוצר בישראל גבוה בהשוואה בין-לאומית, ובשנים האחרונות הוא עלה עלייה חדה" - כך אומרים בבנק ישראל במסגרת קטע מתוך דוח הבנק לשנת 2018 שפורסם היום (ג').

בדוח של בנק ישראל, שנושאו "מעבר של המגזר העסקי מחוב בנקאי לחוב מהגופים המוסדיים: נגישות האשראי לחברות", מוסיף הבנק ביחס לשיעור הגבוה יותר של אשראי לא סחיר וכמו-בנקאי על ידי המוסדיים בישראל כי "כאשר מביאים בחשבון שבישראל מרבית ההלוואות ניתנות למגזר העסקי, ולא בהכרח זה המצב בעולם, הייחוד בישראל אף מתחדד". אמירות אלה מביאות את הבנק המרכזי לומר כי "הרחבת המימון החוץ-בנקאי בישראל מאז שנות ה-2000 מעידה על שינוי מבני משמעותי, שהוא גדול גם בהשוואה למגמה העולמית".

בבנק ישראל מספרים על מגמה שידועה ושזוהתה ממזמן, ושלפיה "מאז שנות ה-2000 מתחולל שינוי מבני בשוק האשראי: גידול חלקו של המימון החוץ-בנקאי יחסית למימון הבנקאי", כשהם מוסיפים כי "חלק משמעותי מהשינוי הוא תוצאת הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים". שינוי זה קורה אגב גידול חד ונמשך בהפקדות לגופים המוסדיים בגלל עצירת הכניסה של חוסכים חדשים לעולם הפנסיה התקציבית תוך מעבר כולל לפנסיה צוברת, כשדבר זה מוביל לגידול חד בנכסים שמנוהלים על ידי המוסדיים.

כמו כן, חלו שינויים משמעותיים אחרים שהגדילו לגמרי את כוחם של המוסדיים ואת תפקידם בשוק, ובראשם שינוי תקנות ההשקעה והקטנת שיעור האג"ח המיועדות והצורך של המדינה בכלל בגיוסי חוב כבעבר. מנגד ובמקביל, שוק ההון התפתח (בדגש על שוק האג"ח הקונצרניות), תוך שהריבית הנמוכה והעליות הנמשכות בשוקי ההון דחפו את המוסדיים גם לאפיקים לא סחירים, כשברקע גם הבנקים פעלו לעתים להסטת לווים לשוק הסחיר.

בכל אופן, על פי הנתונים שמציג היום בנק ישראל, בעוד שב-1995 סך ההלוואות הישירות לחברות ולמשקי-בית של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה (אז קופות הגמל עוד היו כמעט לגמרי בבעלות הבנקים) היוו פחות מ-2% מהתוצר, ומתחת לשיעור שהיה אז בשבדיה, בארה"ב, בקנדה, בבריטניה, בגרמניה וביפן, הרי שב-2017 כבר מדובר בתמונה אחרת לגמרי.

בתקופה האמורה חל גידול חד בשיעור סך האשראי בישראל כאמור מתוך התוצר, שהתחיל לאחר המשבר הפיננסי של 2008 ובעיקר קפץ החל ב-2011, כשכיום רק בריטניה וגרמניה מציגות שיעור הלוואות ישירות מהתוצר גבוה מזה של ישראל, כששאר המדינות שציינו, כמו גם צרפת, מציגות שיעור נמוך מזה שיש בישראל.

האשראי ניתן בעיקר ללווים גדולים

ואיך נראה האשראי שמעמידים המוסדיים, והאם כניסתם המורגשת לתחום האשראי והפיכתם לחלופה של ממש לבנקים, מחלחלת לכלל החברות והעסקים? בבנק ישראל מצהירים את מה שכבר ידוע - לא.

האשראי החוץ-בנקאי שמעמיד השוק המוסדי, ניתן בעיקר ללווים גדולים. בהקשר זה מציינים בבנק ישראל כי "התפלגות האשראי הבנקאי של חמשת הבנקים הגדולים לפי גודל הלווה ברביע השלישי של 2018 מראה שכיום 58% ממנו ניתן לעסקים בינוניים, קטנים וזעירים; כלומר למגוון חברות", בעוד ששוק האג"ח הקונצרניות ניתן ברובו המכריע (מעל ל-85%) לעסקים גדולים, ולרוב בדירוגים גבוהים.

ומה לגבי תיק האשראי הלא-סחיר הגדל מאוד של המוסדיים? על פי בדיקת בנק ישראל, "בניתוח תיק ההלוואות של הגופים המוסדיים נמצא כי מתוך 62 מיליארדי שקל של ההלוואות מגופים אלה, 87% ניתנו בדירוג השקעה ומעלה, בדומה לתמהיל האג"ח באותה תקופה", וכמו כן, "תמהיל דירוג ההלוואות לאורך זמן הוא ללא שינוי". עוד מגלים בבנק המרכזי ביחס לתיק ההלוואות של השוק המוסדי כי "47% מהלוואות הגופים המוסדיים ניתנו כחלק מקונסורציום, ועל כן תהליך חיתום ההלוואה בדרך כלל לא התנהל ישירות על ידי הגוף המוסדי אלא לרוב על ידי בנק, המחזיק גם הוא חלק מההלוואה".

בבנק המרכזי מוסיפים ומתייחסים לאופי ההלוואות הפרטיות של המוסדיים והבטוחות שהם דורשים, כשהם מגלים כי מדובר בתיק שבו "שיעור ההלוואות עם בטוחות גבוה מאוד, והוא עלה מ-89% בשנת 2013 ל-94% בשנת 2018", כאשר הם מפרטים כי "שיעור ההלוואות עם בטוחות גבוה משמעותית משיעור האג"ח עם בטוחות לאורך כל התקופה".

עוד עולה מהנתונים שריכז בנק ישראל כי בבחינת הנתונים הידועים, מתברר כי התפלגות החוב המוסדי לפי ענפים שונה מהותית מזה של הבנקים. כך, בעוד שבבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, האשראי לגופים מענפי המים והחשמל עומד על 4% "בלבד", הרי שבשוק המוסדי הסחיר (אג"ח קונצרניות סחירות) ובשוק הלא-סחיר (הלוואות פרטיות) מדובר בשיעור של כמעט רבע מתיק האשראי, כשהמוסדיים "אוהבים" השקעה בתשתיות, כשבבנק המרכזי מציינים בהקשר זה כי "נראה אפוא שההשקעה בתשתיות ממומנת במידה משמעותית באמצעות הלוואות מהגופים המוסדיים".

מנגד, בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי סקטור המסחר והשירותים (שמאופיין גם בעסקים קטנים ובינוניים רבים) מהווה כמעט 30% מהתיק, הרי שבתיק האשראי הסחיר של המוסדיים הוא מהווה 6%, ובתיק המוסדי הלא-סחיר הוא מהווה כ-5%. פערים ניכרים יש גם בענפי הפיננסים, שמהווים 11% בתיק האשראי בבנקים, 12% בתיק ההלוואות המוסדי ו-25% בתיק האג"ח הסחיר של המוסדיים. בנדל"ן הפערים יחסית נמוכים, כשבתיק הבנקאי מדובר על שיעור של 16% בעוד שבשוק המוסדי מדובר על שיעור של 19% (בהלוואות ובאג"ח).

כמו כן, בבנק המרכזי מתייחסים גם להבדל בין תיק האשראי המוסדי הסחיר לזה הלא-סחיר, ומציינים ממצא צפוי בדיעבד: "חברות ציבוריות לוות באמצעות אג"ח, וחברות פרטיות באמצעות הלוואות ישירות".

בהמשך לממצא זה מעריכים בבנק ישראל כי "אחד ההסברים להסטה הוא ששני סוגי החוב דומים, והמעבר להלוואות נובע מהרצון של חברות להימנע מהעלויות של הנפקת אג"ח, שהן גבוהות מאלה של הלוואות ישירות", תוך שהם מעלים סיבה נוספת: "חוסר רצון של הגופים המוסדיים להרחיב את חשיפתם לאג"ח וביקוש מוגבל לאשראי מצד החברות הגדולות בישראל".

עדיין יש אתגר לגבי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים

בבנק המרכזי מוסיפים על כל זאת וכותבים, בין השאר, כי "לא נראה שהמעבר של הגופים המוסדיים להשקעה בחברות באמצעות הלוואות ישירות הביא לעלייה בנגישות האשראי לכלל החברות, משום שהוא ניתן בעיקר לחברות הגדולות במשק או לחברות הקשורות לחברות הגדולות והציבוריות. והאתגר של הגדלת נגישות האשראי מהגופים המוסדיים לעסקים קטנים ובינוניים עומד אפוא בעינו".

ומה לגבי איכות תיק ההלוואות הפרטיות והכמו-בנקאיות שהמוסדיים מעמידים לסקטור העסקי? בבנק ישראל גורסים כי "ההלוואות הישירות של הגופים המוסדיים בישראל ניתנות בדירוג אשראי גבוה ובעיקר לחברות פרטיות הקשורות לחברות הגדולות במשק", ושתיק אשראי זה "גדל על חשבון השקעתן באג"ח", כאשר "ההסטה להלוואות נובעת ככל הנראה גם ממאפייניהן: היותן לא-סחירות ומותאמות לצורכי המימון של חברות הנדל"ן המניב והתשתיות".

על כך מוסיפים בבנק המרכזי ומעלים על הפרק סוגיה שגם האוצר והממשלה בכללותה עוסקים בה זה זמן, כשהם כותבים כי "יש חשיבות להרחבת האשראי מהגופים המוסדיים גם לעסקים קטנים ובינוניים".

לסיכום, בבנק ישראל מצאו כי "הכניסה של הגופים המוסדיים לשוק אג"ח החברות הביאה להרחבת היצע האשראי ונגישות האשראי לחברות הגדולות במשק", תוך שציינו כי "בשונה ממה שנמצא בעבר בארה"ב, ההלוואות הישירות של הגופים המוסדיים בישראל הן בדירוג גבוה, וניתנות בעיקר לחברות פרטיות. עם זאת נראה שחלק גדול מהחברות המקבלות מימון מהגופים המוסדיים קשורות לחברות הגדולות במשק ולחברות ציבוריות, שיעור גבוה מהן לשם מימון פרויקטים של תשתיות".

עוד כתבות

מארק צוקרברג/ צילום: שאטרסטוק

הרגולטורים בארה"ב נגד פייסבוק: חקירה נגד הרשת החברתית בחשד לטקטיקות המסכלות תחרות

רגולטורים בוושינגטון ביניהם רשות הסחר הפדרלית (FTC) שוקלים לפתוח בחקירה נגד פייסבוק על רקע הריכוזיות הרבה שיש לחברה בחלק מהפלטפורמות שלה והמוצרים שהחברה מציעה, כך לפי גורמים המעורים בפרטים בתחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" ● בעקבות הדיווח, מניית הרשת החברתית מאבדת כעת כ-2.5% במסחר בוול סטריט

ההצבעה על פיזור הכנסת/  צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

פרשנות - באישון לילה, בלי ליברמן, דרעי ובנט ותחת איום של כחול לבן: כך פוזרה הכנסת בפעם השלישית בתוך שנה

ב–3:00 לפנות בוקר הופיע נתניהו לפתע במליאה, השתתף בהצבעות וחמק מיד לאחר מכן ● תחת הלחץ בוועדה המיוחדת שהתכנסה להכין את חוק פיזור הכנסת לקריאה שנייה ושלישית התקבלו החלטות שאף אחד לא חלם לאשר ● רק צדיק אחד הצביע נגד הגדלת מימון המפלגות ● פרשנות

מארק צוקרברג / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

"בית המשפט העליון של פייסבוק": החברה משקיעה 130 מ' דולר בגוף שיעביר עליה ביקורת

פייסבוק תשקיע 130 מיליון דולר כדי להקים גוף עצמאי אשר מטרתו היא לבקר כיצד החברה מסננת את התוכן שלה

מחווה ליגאל בשן/ צילום: שלומי פינטו

עכשיו התור לגעגוע: מופע מחווה ליגאל בשן הדגיש את חסרונו

במחווה ליגאל בשן, במלאת שנה למותו, הגוונים הרבים ביצירתו התלכדו לצבע של אהבה והדגישו את חסרונו

מטוס אל על בשדה התעופה רמון / צילום: דוברות רשות שדות התעופה

היסטוריה? מטוס אל על נחת ברמון אבל רק לביקור קצר

מזג האוויר קיצוני שתפס את המטוס של אל על עם חזרתו ארצה מרומא לא אפשר את הנחיתה בנתב"ג והמטוס הופנה לנחיתה ברמון

יגאל גלאי / צילום: רפי דלויה

מיזוג בענף יחסי הציבור: גלאי תקשורת וגל תקשורת מאחדים כוחות

החברה החדשה תיקרא גל-גלאי ותנוהל על ידי יגאל גלאי וגל בייסברג

לי אור אברבך / צילום: איה אפרים

ממשיך להשתנות: שורה של מינויי בכירים ושינויים מבניים בחטיבת הרדיו של תאגיד השידור הציבורי "כאן"

ל"גלובס" נודע כי עומר פרנקל ימונה לעורך בכיר "כאן קול המוזיקה", תומר מולוידזון לעורך בכיר "כאן 88" ורועי דלמדיגו לעורך בכיר "כאן גימל" ● בנוסף ימונה קובי מנורה למפיק הראשי של תחנות המוזיקה

פרופ’ פרטה דסגופטה / צילום:רפי קוץ

"לפי החישוב שלי, כדור הארץ יכול להכיל רק 2 מיליארד אנשים"

פרופ' פרטה דסגופטה, מכלכלני הקיימות המובילים בעולם, מסביר שהאנושות צריכה להתכווץ ב-75% כדי לשרוד, ושאם נשנה את דפוסי הצריכה נוכל למנוע את רוע הגזירה ● בראיון ל"גלובס", הוא טוען שהמשבר הסביבתי מתחיל באשליה שהטבע בא בחינם

קצין ומרגל/ צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

אנטי־רומן: הסרט החדש של רומן פולנסקי גנרי ונטול ברק

"קצין ומרגל" של רומן פולנסקי נעדר חידוש וברק, ויוצרו רומז שגם הוא קורבן רדיפה, ממש כמו דרייפוס, גיבור הסרט

הצעקה האחרונה/ צילום: יחצ

ביקורת ספרים ירוקה במיוחד: הספר שיעזור לכם לצרוך בצורה אקולוגית יותר

וגם: "לאכול בעלי חיים", הספר הטבעוני המשלב קטעים פילוסופיים, מידע וסיפורים, כולל דיאלוגים פנימיים בנושא ההתחממות הגלובלית והשלכותיה, בדגש על מה שכל אחד יכול לעשות

ליאת דרור וניר בן גל/ צילום: כפיר זיו

"אם ראש הממשלה היה מזיז את האגן אחרת, החיים שלנו היו נראים אחרת"

ליאת דרור וניר בן גל עברו לשדרות עם להקת המחול שלהם ועם מרכז אדמה ללימוד מחול ומתמודדים עם מציאות ביטחונית־כלכלית חדשה

מחשוב ענן \ צילום: שאטרסטוק

אחרי שגייסה 70 מיליון דולר: חברת סטרטוסקייל של אריאל מייסלוס נסגרת

החברה שפעלה בתחום הענן גייסה מהקרנות בסמר ואנטרה והקרנות של סיסקו, קוואלקום ואינטל ● החברה נסגרת לאחר שעסקה למכירתה לא יצאה אל הפועל

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

המכרז המוסדי בהנפקת המניות של כלל ביטוח: ביקוש ער שמוביל לדילול של סדר גודל של כ-20% של בעלי מניות קיימים

במכרז המוסדי של הנפקת המניות החדשות של כלל ביטוח התקבלו ביקושים ערים בהיקף 900 מיליון שקל והחברה תגייס 650 מיליון שקל ● כלל תגייס עוד עד 868 מיליון שקל בכתבי התחייבויות נדחים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

אנליסטים: ההסכם עם סין רחוק מלהיות הישג מפואר לטראמפ

תחת הכותרת "סין תחמנה את טראמפ" כותב "וושינגטון פוסט": בהסכימה להוריד את המכסים, הסירה ארה"ב נטל כבד מעל סין תמורת הבטחות שבייג'ינג תקיים או לא תקיים בעתיד ● המחלוקות הגדולות נותרו על השולחן: הסובסידיות המסיביות שמעניקה סין לחברות ממשלתיות, והנוהג הסיני לדרוש ידע טכנולוגי מחברות זרות תמורת הזכות לפעול בסין

לארי פייג' / צילום: רויטרס

החיים שאחרי גוגל: לארי פייג' מממן חיסונים בחינם לילדי קליפורניה

פייג', שממוקם במקום השביעי בין עשירי העולם, פרש מוקדם יותר החודש מכסא המנכ"ל של אלפאבית ● פייג' מממן את החיסונים במסגרת ארגון מקומי בשם "Shoo the Flu", שמציעה זריקות חינם בבתי ספר וגני ילדים בעיר

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

ממימון מפלגות עד כלים חד פעמיים - כמה אתם שולטים בחדשות?

מתי יתפטר נתניהו מתפקידיו כשר, איפה נבחרה ראשת הממשלה הצעירה ביותר בעולם ואת מי הכי חיפשו השנה הישראלים בגוגל? 10 שאלות מסיפורים שהיו השבוע בחדשות

יאיר נתניהו והוריו בנימין ושרה / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"גיל ההתבגרות זז בכמה שנים": למה המילניאלז לא עוזבים את ההורים?

שליש מהישראלים בגילאים 25 עד 34 עדיין גרים עם ההורים ● אם פעם הצעירים שאפו לצאת מהבית לחיים כלכליים עצמאים, היום זה ממש לא המצב ● ההשלכות מרחיקות לכת - מבחינה כלכלית, שוק הדיור והמצב הנפשי של כל המעורבים בסיפור ● האזינו לפודקאסט "הצוללת" - פרק פתיחת העונה

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

בריטניה מצביעה: תורים נרשמים בבחירות המכריעות של העשור

עד כמה ישפיעו הבחירות על עתיד הברקזיט ועל הליש"ט, מיהם המועמדים המובילים שמתמודדים, ומה חוזים הסקרים? ● "גלובס" מציג שורת שאלות ותשובות לגבי הבחירות

אניטה אלברס / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

הלוחשת לסלבס: הפרופסורית שהופכת את מפורסמי הוליווד לאנשי עסקים מצליחים

פרופ' אניטה אלברס מהרווארד, שחקרה סיפורי הצלחה של כוכבי בידור וספורט, רוצה לעזור להם להפוך גם לאנשי עסקים טובים יותר ● בשביל זה היא מתחזקת פרופיל אינסטגרם פופולרי ומלמדת קורס בנושאי מיתוג וניהול מו"מ, שמחבר בין סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים לבין הוליווד ועולם הספורט

זאב ביילסקי / צילום: משה מילנר - לע"מ

נפתר זמנית משבר מכוני הבקרה בענף הבנייה

בשעות שלפני פיזור הכנסת אמש ניסו ראש מטה הדיור זאב ביילסקי וסגן שר האוצר איציק כהן, להכניס סעיף לצד פיזור הכנסת שיאריך את הפטור מביקורת במכוני בקרה, מעבר לינואר 2020 ● לבסוף נקבע שוועדה זמנית שתוקם תטפל בנושא