"מה הייתה הבהלה להקים עיר אוהלים לאירוויזיון? זה לא שהאפיפיור מגיע"

אחרי ש"גלובס" חשף כי הוחלט לבטל את עיר האוהלים בת"א שאמורה הייתה לספק פתרונות לינה זולים יחסית לבאי האירוויזיון, גורמים בענף מעריכים כי ההחלטה להקים אותה "נבעה מפאניקה מיותרת" • האם מחירי הלינה הבריחו את התיירים - או שמא מחיריהם הגבוהים פי 3 של הכרטיסים והיעדרה של תחבורה ציבורית? • ניתוח "גלובס"

יוסי פתאל / צילום: יח"צ
יוסי פתאל / צילום: יח"צ

"המספרים המנופחים שדיברו על 15-20 אלף תיירים שיגיעו לתל-אביב לא רק שלא היו ריאליים, אלא שהם גם הכניסו את המערכת ללחץ מיותר. גם אם חצי מהם יגיעו לכאן, עדיין אין סיבה להיכנס לפאניקה של מציאת פתרונות לינה. זה לא שהאפיפיור מגיע. בחודש חלש מגיעים לישראל 200 אלף איש, ובחודש טוב כ-350 אלף תיירים, לפחות חצי מהם בתל-אביב. אז למה ההיסטריה? זה תרגיל יחסי ציבור ולא מעבר לזה" - כך טוען היום (ג') יוסי פתאל, מנהל לשכת תיירות נכנסת, בעקבות חשיפת "גלובס" על ההחלטה לבטל, חודשיים לפני האירוויזיון, את הקמתה של עיר האוהלים בגני יהושע שהייתה אמורה לספק מענה ללינה זולה.

כמה זולה? מתברר שלא ממש. המתחם אמור היה להיות מחולק ל-3 רמות מחיר: אוהלי שדה (שאותם אמורים היו להביא הלנים עצמם, בנוסף לאוהלים קטנים להשכרה) במחיר של עד 250 שקל ללילה; אוהלי "גלאמפינג" (שילוב בין המילים "camping" ו-"glamor"), כלומר אוהלים מפנקים מעט יותר במחיר של 600 שקל לזוג ללילה ו-800 שקל לאוהל משפחתי; ומתחם קרוואנים יוקרתי עם מקלחת ושירותים ב-1,000 שקל ללילה (שמיועד ל-4 אורחים).

פתרונות הלינה בתל אביב וסביבתה
 פתרונות הלינה בתל אביב וסביבתה

המכרז להקמת עיר האוהלים פורסם בחודש ינואר, אבל המתמודדים לא ממש באו. מה שעוד הכשיל את המיזם, בוודאי בלוח הזמנים הצפוף שנותר, הוא הצורך להקים תשתית של שירותים ומקלחות לאורחים. גם ניסיון להקים מתחם קמפינג זמני בשיתוף רשות הטבע והגנים לא הבשיל לנוכח לוח הזמנים הצפוף.

עיריית תל-אביב תכננה להשאיר את עיר האוהלים לתקופה של חודשיים ולספק פתרונות לינה לכ-2,000 אורחים, כולל אלה שיבואו כחודש לאחר מכן למצעד הגאווה. איתן שוורץ, מנהל מנהלת עיר עולם ותיירות בעיריית תל-אביב, הסביר כי אתר הקמפינג בגני יהושע בכלל תוכנן לקום ב-2020. "החלטנו להקדים אותו בשנה, וזה לא צלח. נחזור לתוכנית המקורית, והפארק יוקם בשנה הבאה".

הלינה בגני יהושע, נציין, אמורה הייתה לספק מענה לא רק למחירי הלינה הגבוהים בתל-אביב, אלא גם לבעיית הנגישות התחבורתית לגני התערוכה - שם ייערכו המופעים. זאת בעיקר לקראת הגמר והחזרה הגנרלית, שיתקיימו בשישי ובשבת בשעות שאין בהן אוטובוסים או רכבת. 

"גם למלונאים מותר להרוויח מהאירוויזיון"

אבל תחילה נחזור לתחזיות שהעריכו שעד 20 אלף תיירי אירוויזיון יגיעו לכאן. איך הגיעו למספרים האלה? התחשיב נעשה על סמך מספר התיירים שהגיעו לאירועים קודמים באירופה, אבל כיום ההערכות מדברות על מספרים נמוכים יותר - כ-10,000 תיירים, וגם זה תרחיש אופטימי למדי.

בליסבון, נציין, ביקרו 30 אלף איש באירוויזיון, בקייב 20 אלף, ובשטוקהולם 38 אלף. שוורץ מסביר כי "עד לרגע זה אי-אפשר לדעת כמה תיירים יגיעו. ברור לנו שמספר הכרטיסים הנמוך יותר בארץ לעומת שנים קודמות משפיע, אבל יש תיירים שמגיעים גם בשביל החוויה".

האם מחירי הכרטיסים שהיו יקרים פי 3 משנה שעברה הבריחו את התיירים? סביר להניח שכן, שהרי בליסבון בפחות מ-100 שקל אפשר היה להיכנס לחזרה גנרלית. אז למה יקר יותר בישראל? הגורם העיקרי הוא מספר הכרטיסים הקטן בכל אחד מתשעת המופעים - 7,300 בלבד (לעומת 20 אלף בליסבון), מתוכם כ-4,300 בלבד הוצעו למכירה - 70% לקהל הישראלי. במילים אחרות, 1,200 כרטיסים לכל מופע רלוונטיים לקהל מאירופה. יחד עם המחירים היקרים בישראל שעליהם מלינים אוהדי האירוויזיון - רבים מהם, כך נראה, יישארו השנה לצפות בתחרות בבית.

"אני לא מבין מה הייתה הבהלה להקים עיר אוהלים", אומר עודד גרופמן, מנכ"ל התאחדות המלונות בתל אביב רבתי. "בתל-אביב לבדה יש 8,600 חדרים, ויחד עם המלונות בהרצליה וברמת-גן יש לנו 11 אלף חדרים שיכולים לאכלס את כל הבאים. לבנות עיר אוהלים היה מהלך מיותר, שגם היה זורה מלח על פצעי המלונאים. גם לנו מותר להרוויח מהאירוויזיון".

אז חדרי מלון יש, ויותר מכך דירות להשכרה, שמספרן בתל-אביב גדול יותר ממספר חדרי המלון, זאת בנוסף למאות מיטות בהוסטלים שעונים יותר לצרכים של קהל היעד של האירוויזיון, שברובו מחפש אחר פתרונות לינה עממיים.

ועדיין, המלונאים ניצלו את הביקוש והעלו מחירים.

גרופמן: "חודש מאי נחשב לאחד החזקים לאורך השנה, והוא מגיע ל-85% תפוסה - 25% מכך הם תיירים עסקיים, והשאר תיירי פנאי. העלייה יכולה להיות של 40%-30% במחיר ובמקרים קיצוניים גם של 80%, אבל זה בשוליים. המלונאים נתנו מחירים טובים שלא משקפים את הביקוש הגבוה, כי הם הבינו שיש פה קהל מיוחד. מדברים על אלפי שקלים ללילה במלונות יוקרה, אבל מבקרי האירוויזיון לא ילכו אליהם ממילא".

גרופמן אף מספק נתונים שמראים את שיעורי ההתייקרות בבתי מלון בתחרויות קודמות. כך, בקופנהגן ב-2014 עמד שיעור ההתייקרות במחירי הלינה על 78%; בווינה ב-2015 על 14%; בשטוקהולם ב-2016 על 47%; בקייב, שאירחה את האירוויזיון ב-2017, התייקרו חדרי הלינה ב-78%; ובליסבון בשנה שעברה ב-33%.

בתל-אביב, שיעור השינוי במחירים היום לעומת המחירים בספטמבר, ביום שבו נודע כי העיר תארח את התחרות, משתנה בין המלונות. בדן פנורמה, למשל, לאירוח בתאריכים 18-10 במאי, עומד המחיר על 3,520 דולר לעומת 2,769 דולר לפני חצי שנה (עלייה של 27%), בדן תל-אביב עלה המחיר מ-3,266 דולר ל-4,120 דולר (עלייה של 26%), בלאונרדו ארט מ-2,600 דולר ל-3,380 דולר (עלייה של 30%), וברוטשילד 22 מ-3,000 דולר ל-3,145 דולר (עלייה של 5%).

עם זאת, בחלק מהמקומות ההזמנה מותנית במינימום של מספר לילות. כך למשל, באברהם הוסטל מוצע חדר ללילה ב-300 שקל בלבד, אך ההזמנה מותנית ב-7 לילות לפחות, מ-13 במאי ועד 20 במאי, במחיר כולל של כ-2,000 שקל (כולל ארוחת בוקר) למיטה בחדר זוגי.

"מחירי הכרטיסים יותר מרתיעים מטילים"

ומה אם חלילה יהיה תרחיש ביטחוני נוסף שיכלול אזעקות בתל-אביב? גרופמן סבור כי תהיה לכך השפעה מיידית על מספר התיירים, אולם פתאל סבור אחרת. "אין לזה שום השפעה כיום על התיירים. המצב התודעתי של העולם השתנה, והסאב-טקסט הוא שזה יכול לקרות בכל מקום. מה שיותר מרתיע את התיירים זה יוקר המחיה. מחירי הכרטיסים יקרים פי 3 לעומת השנה שעברה. גם בשונה מליסבון או מקייב, אי-אפשר להגיע לתחרות ברכב או ברכבת. אז זו הטיסה, הלינה והשהות כולה שיקרה. זה מרתיע הרבה יותר מירי טילים על תל-אביב". 

פתאל מוסיף כי "החשיבות האמיתית היא ההד התקשורתי. התמונות שיראו את ישראל שמחה. זה הערך האמיתי של התחרות".

ואז יגיעו לכאן תיירים וישלמו 1,000 שקל על מונית מנתב"ג, וכל התהודה והמאמץ הזה יורדים לטמיון.

"זה נכון, אבל לא רק באירוויזיון, אלא לכל אורך השנה. אלה תלונות שאנחנו מקבלים כל שבוע. אין שום פיקוח או הסדרה על המחיר והשירות שמקבלים תיירים מנהגי המוניות, וזה לא עניין של חאפרים. המדינה עסוקה בלהביא תיירים, אבל לא ממש דואגת לחוויה שלהם מעבר לכך. ככל שהביקוש עולה, הסיפוק של התיירים ורמת החוויה שלהם מהביקור ממשיכים לרדת. זה מתחיל במוניות ועובר לעושק בשווקים ולמעשה בכל מקום. אין שום כלי או ניסיון להתמודד עם התופעה. כל ההצגות של ללמד עכשיו את נותני השירות לדבר באנגלית לקראת האירוויזיון, זה משהו שצריך להיות כל השנה. נדרשת עבודה שורשית ולא נקודתית". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988